ביקורת ספרותית על על העיוורון מאת ז'וזה סאראמאגו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 באוקטובר, 2017
ע"י חני


ישבתי ברכבת התחתית באחד הפרברים וקראתי עיתון בדרכי לסדני, מתי שהוא העיניים התערפלו לי ובקושי ראיתי. חשבתי שאולי אם אפקח את העיניים במקסימום שלהם אראה טוב שוב. אך התבדיתי. ירדתי מהרכבת כשאני מחשבת את הדרך וכמה מדרגות או מעברי חצייה נשארו לי להגיע. כמעט ולא הצלחתי לראות ואז סוף סוף כשהגעתי כבר קרוב לאכסניה ששם גרתי כבר זחלתי על ארבע על המדרכה ממששת את המעקה. ( מחזה סוריאליסטי לכל הדעות ) בפתח הדלת עזרו לי להגיע לחדר ולמיטה. זו הייתה מלריה וההתקפה חזרה עוד כמה וכמה פעמים לפני שכמה כדורים מרופא יהודי עזרו לחסל אותה לעולמי עד...

******************************************

אני תוהה כמה לספר לכם על הספר ומהספר, אני תוהה כמה מכם ייקחו את הספר ליד ולא יקראו את התקציר? אז אספר קצת ברשותכם:

גבר בן 38 חיכה לרמזור שהתחלף , פתאום גילה שאינו רואה. הוא יצא מהמכונית והיה חסר כל כיוון ובעיקר פחד נורא תקף אותו. אפשר לדמיין מה כל אחד מאתנו היה עושה במצב כזה? הדבר הראשון והברור מאליו הוא לצעוק אני עיוור, אני לא רואה ,תעזרו לי. כמה מאיתנו היו עוזרים? כמה מאיתנו היו מפחדים לעזור? כשהייתי ברכבת והעיניים התערפלו ראיתי אמא אחת מרחיקה את הילדים ממני כי באמת למסתכל מהצד נראיתי כאילו משהו לא טוב עובר עלי, היא פחדה שמה שיש לי מדבק. אבל מה שהיה לי הוא בעיקר פחד גדול על הפרצוף.
בין כל הכאוס "שומרוני טוב" בא לעזור והסיע את העיוור לביתו, הכניס אותו לבית, סגר את הדלת והלך. השאלות שרצות לי בראש כמה אנחנו מסוגלים לבקש כשאנחנו חסרי אונים? כמה נסמוך על אנשים שאנו לא מכירים? העיוור הסתובב בבית שבר אגרטל וישב בפחד גדול עד שאשתו הגיעה לבית. כשרצו לנסוע לרופא לא מצאו את הרכב! האם יתכן שהעיוור סמך על "השומרוני הטוב" שבמקרה לא היה טוב בכלל? במקרה הזה ובעוד הרבה מקרים אין לנו ברירה אלא לסמוך אחד על השני.

זו התחלת הספר והיא הרבה יותר טובה מהמשך הספר או מהאמצע של הספר כי אז האמת מכה בנו שלב אחרי שלב, לא סיפרתי על המגפה, ההידבקויות, ההסגר שבו מאבדים צלם אנוש או הלובן החלבי שמכסה את העיניים בדקה תמימה אחת והעולם שהיה לנו איננו עוד. רק השרדות מטורפת אחרי צלם אנוש של עצמנו.


תודות ל pLUP ולמחשבות שדרבנו אותי להמשיך גם כשלא ראיתי "אור בקצה המנהרה" . הספר הוא כבד כל כך ונטול קרניים של חיוניות ודיכא אותי. מכירים את ההרגשה של לאות החיים שלעיתים רובצת על הכתפיים. ובכן כזה היה הספר לכל אורכו. הרגשה של צורך בניעור טוב כדי להשליך סוג של חלום בהלהות, חושך או מחשבה רעה . למזלי הטוב הספר השתפר פלאים בדפים האחרונים, אז יש לאן לשאוף.

בסוף הספר הייתה אמירה חשובה אחת " אני חושבת שלא התעוורנו, אני חושבת שאנחנו עיוורים, מה, אנחנו עיוורים שרואים, כן עיוורים, שגם כשהם רואים, הם לא רואים."

המסר הוא פשוט לנסות לראות את האחר, אנחנו לא פה לבד בעולם, אנחנו שותפים ליצירה האלוהית הזו שהיא של כולנו. אני יודעת שהרצון לקבל לעצמנו בלבד הוא גדול יותר מהרצון לתת ,לשתף , לחלק.....

אני יודעת שאני אעשה מאמץ להשתפר. ואתם?

ו...ציטוט נפלא מהספר "כי הספרים שבעולם, כולם יחד, הם אינסופיים כמו היקום, כך אומרים."

41 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני שנה)
puapua , תודות, העניין הוא לעבור למעשים.
puapua (לפני שנה)
ביקורת נפלאה והמסר עוד יותר.
חני (לפני שנה)
סקאוט זה לגמרי מפחיד. מזלך שהבנת מה קרה.
תודה ושבת טובה. הוא אמנם מחריד אך גורם
לך להעריך הכל מסביבך.
פשוט לומר תודה על מה שיש.
סקאוט (לפני שנה)
כתבת נהדר! את הספר כנראה לא אקרא, הוא נשמע מחריד.
מזכיר לי שפעם בטיפשותי הרבה נכנסתי אל המקלחת מוקדם בבוקר כשהבטן ריקה לחלוטין, יצאתי ופתאום ראיתי שחור בעיניים, לא הצלחתי לראות כלום.
קראתי בבהלה לקרובת משפחתי שניסתה להרגיע אותי. והדבר הראשון שחשבתי לעצמי: זהו, אני מתעוורת!
וכל מיני מחשבות ושאלות עלו לי, איך אפשר להסתדר ללא לראות את השמש? או את הפרחים וכמובן את בני משפחתך?
זה מקרה שלא אשכח לעולם. בסוף הבנתי שהכול קרה בגלל שנכנסתי למקלחת בלי שאכלתי או שתיתי קודם לכן. מאז, אני לא מעזה להיכנס למקלחת לפני שאכלתי או שתיתי.
חני (לפני שנה)
בר תודות. אנקה חן חן. לא ידעתי שיש במשך.
הרי המסר הוא שגם אם העיניים שלנו פקוחות
אנחנו לא ממש רואים את האחר.
עכשיו סיקרנת אותי...
אנקה (לפני שנה)
יופי של ביקורת חני ויופי שקראת משום הספר הוא מצוין בעיניי.
את ההמשך "על הפיקחון" כבר לא אהבתי. הוא לא ברמה של הראשון.
בר (לפני שנה)
שמעתי רבות על הספר הזה כמובן, אך עדיין לא יצא לי לקרוא.
בכל מקרה ביקורת נפלאה
חני (לפני שנה)
יונתן תודות וחג שמח. בהחלט אי אפשר להישאר אדישים, עברו כמה ימים מאז סיום הספר והוא עדיין בראש.
יונתן בן (לפני שנה)
סיקורת נהדרת לספר שאי אפשר להישאר אדישים אליו. תודה חני.
חני (לפני שנה)
אם קראת אי פעם אז אין מצב ששכחת. תודה וחג סוכות מקושט.
רונדנית (לפני שנה)
ספר קשה על נושא לא קל, מנסה להזכר אם קראתיו או לא, בכל מקרה שווה לנסות ולהזכר תודה על הסקירה
חני (לפני שנה)
אייל תודה. נראה לי שבאמת הספר היה מיועד למורים אך אתה זכית. שנה נפלאה ובהצלחה השנה רחוק קילומטרים מהבגרויות של השנה שחלפה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה)
סקירה יפה עם אמירה יפה... כל הכבוד!
גם בעיניי ההתחלה הייתה מושכת, ההמשך היה כבד. קראתי אותו כשהייתי ביסודי, מסתבר שהוא היה שם. כנראה נמצא שם בטעות, או בשביל המורים.
חני (לפני שנה)
מורי אולי כי הספרים שלו הם לקוראים מסויימים... לא כולם צולחים.
חני (לפני שנה)
חגית תודות. לפנינו קישוטים וסוכות
ושלומית אחת בשיר...
אביא לך את הספר כשניפגש יום אחד.
מחשבות (לפני שנה)
יעל, טעות כתיב שלי. כנראה סאראמאגו מכר פחות ספרים, לכן הוא צריך להקים מהומה קטנה עם "אהבת" ישראל. אני מתבדח.
חגית (לפני שנה)
כתבת בצורה מופלאה ממש.
אחרי כמה חובות שיש לי, לבטח אקרא את הספר הזה.
חני (לפני שנה)
יעל תודה. נראה לי שזה אחד מהסופרים שמשאירים
שובל של הרהורים לאחר הקריאה.
שווה.
yaelhar (לפני שנה)
ביקורת מעניינת מאד.
את הספר לא קראתי ולא יודעת אם מתחשק לי לקרוא.

מחשבות - לא הצלחתי להבין את תגובתך (חוץ מעניין האנטישמיות שמן הסתם אינו קשור לטיב הספר).
חני (לפני שנה)
אור תודה ושנה טובה.. אין מצב שבגיל צעיר הייתי צולחת אותו. אכן מופלא.
חני (לפני שנה)
תודה לי:) מעניין אם הספרים האחרים מרתקים לא פחות.
אור (לפני שנה)
ספר כבד, אך מופלא,

יופי של סקירה :)
לי יניני (לפני שנה)
חני סקירה מעולה ומקורית. קראתי אותו ממש מזמן
חני (לפני שנה)
דן קשה לקרוא ספר שדן במגפה קשה . זה כמו לקרוא על מצורעים, על השואה
על מוות . מי מחליט מהו מוות מוצדק? או מי
ימות עכשיו ומי אחר כך. ראיתי טוב
ולכן 5*****. הוא מעלה כאן תהיות בנוגע לחברה
שאנו חיים בה. כמה מאתנו רואים את האחר
ומוכנים להתחלק גם כשאין אוכל או מיטה ...
כולנו צריכים לשאול שאלות גם אם הן לא נעימות.
לטיפוס אופטימי כמוני הספר היה מסע קשה.
מסמר עקרב (לפני שנה)
ביקורת מקורית ויפה. כתבת שלא ראית אור בקצה המנהרה והעלית הסתייגויות (מוצדקות מאוד), ובכל זאת כיבדת אותו בחמישה כוכבים זוהרים. יכול להיות שלא ראית טוב?
חני (לפני שנה)
תודה אפרתי. מדכא אבל עושה מסג' למוח.
חני (לפני שנה)
זה הראשון שלי של סאראמאגו. הוא טוב!
אפרתי (לפני שנה)
ספר נפלא.
מחשבות (לפני שנה)
סאראמאגו הוא אנטישמי חדש ידוע. פחות ספרים נמכרים, יותר מהומה צריך.
חני (לפני שנה)
Pulp זה ספר מיוחד אכן. לפעמים אתה חושב מה ההשלכות יהיו אם וכאשר... או כמה מטורפים החיים האלה שבשבריר שנייה כל החיים יכולים להתהפך עלינו. זה מפחיד.
לגבי הסופר ואמירותיו כשונא ישראל. לא נתקלתי עדיין. ואולי טוב שכך.
תודה.
חני (לפני שנה)
רוויטל תודה. אני באמת חושבת עליו מאתמול. הוא מטלטל עם כל השאלות שמציב לנו.
Pulp_Fiction (לפני שנה)
סקירה יפה. זהו ספר מיוחד במינו של סופר מיוחד במינו.שווה להתאמץ בשביל לסיים את ספריו. חבל שלקראת סוף חייו החליט שהוא רוצה להיות שונא ישראל.
רויטל ק. (לפני שנה)
ספר קשה, שקשה להוציא מהראש לאחר הקריאה.
קראתי לפני שנים, ועדיין זוכרת היטב.
כתבת יפה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ