ביקורת ספרותית על על העיוורון מאת ז'וזה סאראמאגו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 24 בדצמבר, 2016
ע"י Pulp_Fiction


מהו עיוורון? האם זהו המצב הקיומי הנתון של כל אחד מאיתנו? אולי על מנת להשתחרר ממנו עלינו באמת להתאמץ מאוד..? ואם אנחנו עיוורים, את העיוורון הזה אנו מקבלים עלינו מרצוננו בכל יום. כבני האדם אנו בוחרים מה לראות וממה להתעלם, ממה להזיל דמעה(תכנית ריאליטי בישול אולי?) ומה יעבור לידנו ולא נזכה אותו אף במחשבה ראויה לשמה, שלא לדבר על רגש..עולמנו מתנהל לעתים כחבורה מעוררת רחמים של עיוורים אשר מגששים באפלה בחיפוש אחר מילוי צרכנו הבסיסיים,גם אם ברבות השנים נעשו הם מיופייפים ועטופים באריזות מרשימות, בבסיסם הם נשארו זהים. מדי פעם צצים בינינו מעטים אשר ראייתם טובה משל הכלל. להבדיל מהמתואר בספר, הרי שבמציאות אותם בני האדם, המסוגלים לראות- פעמים רבות, כוונותיהם אינם בטובת הסובבים אותם( להבדיל מ"טובת העם" או ה"כלל"), אלא בטובתם הם.
סאראמגו יוצר עולם מזעזע ומטלטל את הקורא ללא רחמים, תוך שהוא מפרט בצורה חדה וריאליסטית מציאות איומה. בהיבטים רבים מזכיר "על העיוורון" ספר על השואה. תוך כדי הקריאה בו, מתעוררות מחשבות רבות אודות נושאים קיומיים, פילוסופיים ואתיים. הכותב מבהיר עד כמה חיינו, שאנו כה רגילים אליהם על כל הפעולות הבסיסיות והיומיומיות שבתוכם, אינם מובנים מאליהם כלל וכמה קל לשבש את הסדר המדומה. כצעד סמלי כיסה הכומר את עיניו של ישו בכנסייה כמשל לעיוורון נתפס של האל מצד אחד ואולי גם כניסיון להסתיר מעיניו של האלוהים את המצב הקטסטרופלי של החברה האנושית מצד שני.
זהו בהחלט אחד הספרים המדהימים שקראתי בחיי. לאחדים ייקח זמן להתרגל לאופן שבו הוא כתוב, להיעדר סימני פיסוק מחד ומשפטים ארוכים ומפוסקים באופן מוזר מאידך. זהו סגנונו של סאראמאגו. עם זאת כשנכנסים לתוכו, הקריאה הופכת להיות זורמת,סוחפת ומדהימה באותה מידה שהדברים המתוארים בו נוראיים. הכותב מגיש לנו מצב קיצוני לצד התמודדות לא הומאנית ואכזרית מצד השלטונות. הייתי רוצה לחשוב(אולי לשווא) שהחברה האנושית בת-זמננו הייתה מוצאת דרך אנושית יותר. במידה רבה הקצנה זו מובנת והיא נועדה על מנת להבליט מציאות מסוימת .
זהו ספר מופת הדורש בגרות נפשית על מנת להתמודד עם המתואר בו, לכן הוא לא לכל אחד.
...והערה נוספת :מצער אותי שבסוף חייו בחר ז'וזה סאראמגו בעיוורון פרטי משלו. הוא עשה זאת כשהשווה בין ישראל לגרמניה הנאצית ובין השטחים לאושוויץ. עם כל הכבוד לביקורת אין השוואה בזויה וצינית מזו. סאראמגו בחר לא לראות מציאות שלמה בפרספקטיבה היסטורית ואנושית ופנה לדרך של השמצה פרובוקטיבית. מאדם שמסוגל לכתוב יצירה כמו "על העיוורון" הייתי מצפה להתנהלות שונה...


12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-5 חודשים)
תודה בוב
אפרתי (לפני שנה ו-5 חודשים)
ספר מטלטל ומצמרר. מדהים. את על הפיקחון לא קראתי ומפחדת להתאכזב.
בוב (לפני שנה ו-5 חודשים)
הספר הטוב ביותר של סראמגו. לא מסכים עם 'מחשבות' לגבי על הפיקחון. נכון שהוא לא באותה רמה אך הוא עדיין מצויין ולחלוטין לא מאכזב. ביקורת יפה.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
ואפרתי
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה חגית ונונו.
חגית (לפני שנה ו-6 חודשים)
כתבת מקסים.
נונו (לפני שנה ו-6 חודשים)
כבר מזמן ספר זה הוא ברשימת ה-"עומדת לקרוא" שלי, אך לאחר הביקורת שלך הוא בראשה. כתבת מקסים, אתה באמת בעל ידע נרחב בתחומים רבים. מאוד אהבתי שכתבת כי צריך בשביל ספר זה בגרות בנפש ולאו דווקא בגרות בגיל, תודה על הביקורת המקסימה.
אפרתי (לפני שנה ו-6 חודשים)
מקסים!
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה לי
לי יניני (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה סקירה נהדרת
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה
כרמליטה (לפני שנה ו-6 חודשים)
יופי של ביקורת. תודה
מחשבות (לפני שנה ו-6 חודשים)
רק אל תנסה את על הפיכחון. לא באותה רמה.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-6 חודשים)
תודה מחשבות. זה ספר שלא יוצאים ממנו כמו שנכנסים.
מחשבות (לפני שנה ו-6 חודשים)
מחד גיסא, אתה כותב סקירה טובה. מאידך גיסא, מדובר באמת בספר מצוין.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ