ביקורת ספרותית על על העיוורון מאת ז'וזה סאראמאגו
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 בנובמבר, 2020
ע"י Tamas


לסאראמאגו היה רעיון – להסתכל לאנושות בלבן של העיניים דרך תרחיש אפוקליפטי דמיוני של עיוורון כללי. הסיפור נפתח בבחור אשר מתעוור באופן פתאומי בעודו ממתין במכוניתו לרמזור ירוק. הוא מובל לביתו בסיועו של עובר אורח, אשר מחליט לנצל את עיוורונו וגונב את מכוניתו. אשתו של העיוור לוקחת אותו אל רופא העיניים אשר לא מוצא כל בעיה בעיניו. בינתיים אותו גנב, עובר האורח, גם מתעוור, וכך, כמו באפקט דומינו, מתברר שהעיוורון עובר מאדם לאדם. רופא העיניים הופך לעיוור, וכל מי שהיה בחדר ההמתנה של הרופא. לא מדובר בעיוורון רגיל של חושך, אלא עיוורון לבן. רק אדם אחד נותר רואה – אשת הרופא.

מגפת העיוורון מתפשטת כמו טור גיאומטרי (נשמע מוכר?), וכמו התפרצויות אחרות של מגפות לאורך ההיסטוריה ברחבי העולם, בסיפור כמו במציאות, נעשה שימוש בפרקטיקה עתיקת יומין של בידוד וריחוק חברתי כמענה להתפשטות המחלה. ממשלה לוחצת, מדינה נלחצת, ומתקבלת ההחלטה לאסוף את כל העיוורים ולשים אותם בבידוד, כולל את כל אלה שבאו במגע עמם ונושאים את הנגיף. המקום הנבחר הוא בית משוגעים ישן, שם עוברים העיוורים תלאות עד אשר מצליחים להשתחרר מהמקום, רק בשביל לגלות שבחוץ כולם עיוורים, ושורר בית משוגעים מזן אחר של תוהו ובוהו.

בתקופה שבה הקורונה הוכיחה כי תרחישים דמיוניים יכולים להתקיים במציאות, ההתמודדות של האנשים כיום מקבלת זווית ראייה קצת אחרת ממה שנוטים לתאר. אנשים לומדים להסתגל ולהעריך פתאום את הדברים הקטנים שבשגרת החיים. אותה שגרה יומית מוקפת רעשים, המסיטים את תשומת לבנו מאנשים והמראות סביבנו, מלראות זה את זה או את האחר, והופכת אותנו לסוג של עיוורים. אבל עבור אנשים שמתעוורים, תחושת קץ העולם מאוד נוכחת. העולם שהם כה אהבו לראות, נעלם להם כשהראייה נעלמת. אותם דברים קטנים-גדולים של שגרת החיים נעלמים. תוסיפו לזה שלפתע הם הופכים לאנשים שקופים, לאנשים שנוטים לייחס להם מוגבלויות נוספות של אנשים שלא שומעים או לא מבינים, ותקבלו במקצת את התמונה של התמודדות אדם עיוור בחברה רואה. ולהיות עיוור זה לא רק עניין פיזי אלא גם מנטלי. וכמובן, הרבה תלוי באישיות של העיוור ובחברה שסובבת אותו. אך החברה צריכה להבין שאדם עיוור, או כל אדם מוגבל אחר, רוצה לחיות ככל האדם ומנסה להתמודד עם המוגבלות.

לא מדובר בסיפור שהאג'נדה שלו הוא התמודדות של עיוורים עם עיוורונם. אלא בסיפור, שכמו תרחישים דמיוניים אפוקליפטיים אחרים, האג'נדה שלהם דואגת לזעזע, לבקר ולעורר את השאלה – מה יהיה אם? ( מה יהיה אם כולם יתעוורו? מה יהיה אם מגיפה תשתלט על העולם? מה יהיה אם תוהו ובוהו ישרור על פני הארץ?). העיוורון של סאראמאגו הוא מופע אימים על עולם שמתמוטט. עולם של עיוורים, לפי סאראמאגו, אינו רק עולם של כאוס ובלגן. זהו עולם המפשיט את האנשים מהערכים המוסריים הבסיסים שלהם אל עבר אלימות, התבהמות, כוחניות וצחנה. ובעולם הזה, גם ה"מלכה" היחידה שרואה מייחלת לעצמה להיות עיוורת, ולא לחזות ולהרגיש את מראות הזוועה.
הרעיון המרכזי של הספר מעניין ויצירתי. הוא גרם לי לחשוב על אף הקריאה הלא פשוטה. אבל עם כל התיאורים, המטאפורות וסגנון הכתיבה המיוחד של דיאלוגים בחשיכה, הוא לא הצליח להעביר לי תחושות אמיתיות ועמוקות שעוברות על אנשים, מעבר לראייה של אנרכיה וזוהמה, והצגתו של העיוורון כסופה של האנושיות (?). מה שכן, לקרוא ספר כזה בתקופה שכזו, מכניס קצת לפרופורציה את תרחישי הקטסטרופה למיניהם.

40 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Tamas (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
חני ורץ - תודה רבה.
נתי -מעניין, לא משהו שנתתי עליו את הדעת או שהפריע לי במיוחד בסיפור. היו דברים אחרים. ואולי לא היו לדמויות הללו ילדים. מה שכן, בקבוצה המובילה היה ילד שהופרד מאמו ובחורה עיוורת שנטלה את התפקיד האם וגוננה עליו.
מורי (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
לפעמים אני מתאכזב מקריאה חוזרת ומעדיף להותיר את הזיכרון הרחוק במקומו.
חני (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ספר נפלא טאמס עם כל המורכבות. לפעמים אני הייתי רוצה
לקרוא את היצירות הענקיות
שוב בפעם הראשונה ולהתרגש מהן.
תוד♡
רץ (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מעוררת מחשבה.
נתי ק. (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
קראתי את הספר ממש מזמן, ומאז אני כל הזמן מעלה את אותה השאלה... אני לא זוכרת את הפרטים המדוייקים, אבל מה שהפריע לי זה העדר התייחסות להורות. הרי הטכע האנושים זה להגן על הילדים שלך, מגפה או לא מגפה... הורים חוזרים לבניינים בוערים כדי להוציא את הילדים, לאמהות יש פתאום כוחות בלתי אפשריים כדי להרים את הרכב מהתינוק ובמגפה הזו הילדים פשוט לא מעניינים את ההורים שלהם. אף הורה במוסד הסגור הזה לא מתגעגע לילדים שלו, לא מנסה לחפש אותם. אני לא קוראת בד"ך את הסוגה של פנטזיה, אפוקליפסה או מציאות חלופי, זה פחות או יותר בין הספרים הבודדים שקראתי. בתום הקריאה, יצאתי עם הרגשה של "נו, טוב, עוד ספר פנטזיה, זה הרי לא באמת הטבע האנושי..."
Tamas (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אלון, אכן, כפי שגם ציינתי, לא מדובר בספר על התמודדות עם העיוורון. ספר שבוחן את טבע האדם בזמן משבר שבמקרה הזה הוא מגיפה. אבל הנבירה בטבע החייתי של האדם הייתה מופרזת ואפילו חופרת שדי מטשטשת את מה שיש לו להציע.
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סראמאגו כותב, במיוחד בספר הזה, באופן אלגורי לחלוטין. זה לא ספר על התמודדות עם עיוורון, עם מגפות, או עם תרחישים אפוקליפטיים. הוא מדבר על טבע האדם, ומה קורה כשהוא עומד למבחן.
Tamas (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אורן, תודה רבה.
אורן (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תענוג של סקירה לספר שאהבתי מאוד
Tamas (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה לכולם על התגובות

ראובן - אכן מעניין, אהבתי את הרעיון המרכזי שלו אבל פחות התחברתי לביצוע. מעניין מה תחשוב עליו כשתקרא.

פרפ"צ - תודה רבה. יכולה להבין אותך שלא בא לקרוא ספרים בסגנון כזה בתקופה שכזו. תתפלא לשמוע כי ניסיתי אותו בעבר ולא צלחתי, ודווקא כעת הצלחתי לקרוא אותו.

יעל/פאלפ/אברש - תודה רבה

רטורי - תודה רבה. כמו שאמרתי לפרפ"צ, גם ניסיתי אותו בעבר ולא צלחתי. כנראה שלכל ספר יש את הזמן שלו:) אשמח לדעת מה תחשבי עליו.
רטורית (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ניסיתי פעם מזמן לא הצלחתי אבל כתבת כל כך יפה ומעניין שיכול להיות שיקבל הזדמנות שנייה :) תודה!
אַבְרָשׁ אֲמִירִי (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
כתבת נהדר.
ספר שמתאר מציאות מורכבת, שלמרות נקודות ההשקה הברורות לזו שבימינו אנו, היא עודנה רחוקה ממנה (וכך יאה). מסכים שהקריאה בו איננה פשוטה, הן בשל התיאורים שמופיעים בו והן בשל כתיבתו של סאראמאגו. בכל אופן מדובר בספר נפלא ומעורר מחשבה. תודה על הסקירה.
Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
זה ספר מיוחד מאוד, מטלטל, קשה.
כן, כאלה אנחנו בני האדם...
ביקורת טובה.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מעניינת.
מורי (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
פרפר, מה הקשר למגיפה? ספר חשוב.
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סקירה נפלאה ומרתקת, Tamas!
הספר נמצא אי שם בסביבות תחתית הרשימה וכנראה לא יקודם בשלב הזה, או לפחות עד שנעבור את הקורונה. די לי במגיפה אחת.
מורי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ספר משובח ביותר. מרתק ממש.
ראובן (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נשמע ספר שמעניין לקרוא.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ