ביקורת ספרותית על על העיוורון מאת ז'וזה סאראמאגו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 1 בינואר, 2019
ע"י אדמה


לכל מי שרגיש לספוילרים, כל המידע שאני חושף ויותר נמצא כבר בגב הספר.

אז על מה הסיפור?
חבורה של אנשים שמתעוורים, בעיוורון חדש ושונה, עיוורון לבן. זה מתחיל בנהג שמתעוור לפתע ברמזור. אשתו לוקחת אותו להיבדק אצל רופא עניים. בחדר המתנה יושבים זונה צעירה שבהמשך מתעוורת במהלך אורגזמה מינית. ילד פוזל עם אמו. זקן עם רטייה על עינו. כל מי שהיה בקליניקה כולל רופא העניים מתעוורים.

המגפה המדבקת מאלצת את הממשלה לקבל החלטות קיצוניות. היא מחליטה שכל מי שהיה חשוף למחלה יעבור להסגר מידי מחוץ לעיר. האזור מגודר ונשמר ע"י חיילים שמוודאים שאף אחד לא יוצא ויהי מה. אשתו של רופא העניים מצטרפת לחבורה על אף שהיא לא התעוורה, היא שומרת עובדה זו בסוד למעט בעלה אף אחד לא יודע שהיא רואה. בזכות ראייתה היא הופכת לעניים של כולם והיא פעילה מאוד בדאגה לכולם.

הבעיות הראשוניות שמלוות את החבורה הוא נושא ההיגיינה האישית ובעיות תברואה. במהלך כל הסיפור היה אפשר 'להריח' את הצחנה שעולה אט אט וממלאה את העולם העיוור. בהתאמה לרמת התברואה כך חלה ירידה ברמה הערכית של אנשים. זה מתחיל במאבקי שליטה על מזון, ממשיך לאונס ואף רצח.

את ההמשך תצטרכו לקרוא בעצמכם...

הסיפור כתוב בצורה חדשה ומפתיעה עבורי. אין בו שם לאף דמות, הגיבורים מתוארים כ "ילד", "אשת הרופא", "הזקן" וכו'. הנושא השני, אין בו סימנים לדיאלוגים, לא גרשיים ולא שורה חדשה. הדיאלוג כתוב כחלק מפסקה ללא סימון ולהפתעתי זה לא גרם לי קושי בהתמצאות בטקסט. הנושא השלישי אורך המשפטים בניגוד לכל כללי הדקדוק ארוכים כאורך הגלות, אך עדיין זה לא גרע מהנאה שבקריאה.

על מה הספר בעיני?

בגב הספר כתוב "הספר אינו משל או אלגוריה, אבל הוא עשוי להאיר מצבי חיים רבים כל - כך. כי אולי אנחנו עיוורים שרואים, עיוורים שגם כשהם רואים הם לא רואים, כי שכחו לראות, להתבונן".

אני בניגוד לכך כן חושב שהסיפור הוא משל על 'עיוורון הנאורות', לא במקרה הסופר בחר את הצבע הלבן לעיוורון, זה לא רק גימיק. חוסר ראייה תמיד מיוחסת לחושך. ממסורת המכבים "באנו חושך לגרש...", דרך חלוקה "לבני אור" ו"בני חושך", ועוד ביטויים שמסמנים את החושך כרע והאור כטוב. האם ערכים נאורים יכולים לעוור חברה שלמה ולהיות הרסניים אליה?

הקומוניזם התחיל כרעיון קסום על שיווין, שותפות ואחריות הדדית. את המשכו לדיקטטורה רצחנית כולם מכירים. יש לא מעט דוגמאות בהיסטוריה על כיתות שהתחילו בערכים יפים כל כך, שבהדרגתיות הופכו לדיקטטורה רצחנית. המפורסמת שבהן היא הכת "מקדש העם" בהנהגתו של ג'ים ג'ונס.

לאחרונה החלה תופעת ה'תקינות פוליטית'. ביסודה היא באה להטיב עם קבוצות חלשות בחברה, אך הקיצוניות שבה הפכה לדיקטטורה נאורה. התופעה דורשת בשם 'אי העלבת השונה' להתעלם מהאמת, או בשפה אחרת ללקות בעיוורון לבן ובהוק. חסידי הכת רודפים נעורות לבנות שלובשות בגדים של המזרח בשם העלבה / גזענות או כל דבר אחר.

http://www.conspil.com/2018/04/cultural-appropriation-marxism/

לאחרונה יש דרישה מהוצאות הספרים בארה"ב להעסיק מומחה לתקינות פוליטית שיעבור על הספר לפני הוצאתו לאור. שמות של ספרים כבר הוחלפו, לדוגמא הספר המצליח ביותר של הסופרת אגאתה כריסטי "עשרה כושים קטנים" שונה ל"ולא נותר אף אחד". נראה שהתופעה משתלטת אט אט על כל תחומי חיינו.

אז איך נזהרים מדיקטטורה נאורה? אם נוגסים כל פעם מחדש בחופש האישי שלך בשם טובת הכלל, זאת דיקטטורה. עיוורון הוא עיוורון זה לא משנה אם הוא לבן או שחור. או שבעצם אני צריך לומר אפור כהה מאוד במקום שחור?! שיט עוד פעם אמרתי שחור! שוב פעם אמרתי שחור...
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אדמה (לפני שבוע וחצי)
תודה בוב על ההמלצה, אבל בדרך כלל בספרי המשך יש רצון לסחוט עוד קצת מהלימון הסחוט,
לכן אוותר אלא אם כן אתה ממליץ.
אדמה (לפני שבוע וחצי)
תודה Pulp_Fiction
בוב (לפני שבועיים)
סקירה נהדרת! לספר יש המשך בשם 'על הפיקחון'.
Pulp_Fiction (לפני שבועיים)
סקירה נהדרת. אהבתי את המקום אליו לקחת את זה.
אדמה (לפני שבועיים)
נתי, זה מעיד על הסופר יותר מאשר על "ההורים".
אדמה (לפני שבועיים)
תודה סוריקטה, לא הכרתי את תרבות הספויילר של "הספריה החדשה" תודה על החידוש. לגבי הצלחתה של התקינות הפוליטת, היא מזכירה לי את את הביטוי הישן והטוב של "אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בו" רק שבמקרה שלה היחס הוא הפוך, חיצוניותו של הקנקן הפכה לחזות הכול (תרתי משמע).
אדמה (לפני שבועיים)
תודה רץ, אני מסכים איתך שהכחשה היא אחותה התאומה של עיוורון. אך התעלמות היא לא עיוורון אלא בחירה מודעת שלפעמים נובעת מאטימות לב.
אדמה (לפני שבועיים)
תודה בת-יה, כל דבר שמתחיל בארה"ב בסופו של דבר עושה עלייה אלינו. את צודקת, הקבוצות שמגינות על התקינות הפוליטית הן לא האוכלוסיות שעבורן היא נוצרה.
רץ (לפני שלושה שבועות)
ביקורת מצוינת, עיוורון, הוא לא בהכרח מגבלת ראיה פיזית, הוא לעתים קרובות בחירה של אדם להתעלם ממציאות, נביט למצבנו, ומתברר שאחת הבעיות היא התעלמות, או עיוורון מנורמות של מוסר אחריות, ולכן אני חושב שהדיון יכול להיות מעניין ורלוונטי למה שאנחנו כעת, או למה שלא.
בת-יה (לפני שלושה שבועות)
מצויין ! התקינות הפוליטית התחילה בארה"ב בגלל המתח שבין הלבנים לשחורים. איכשהו התגלגלה התקינות גם לארצות
שמעולם לא היה בהן צורך לתקינות. לדוגמא: מה רע במילה: זקן. מילת כבוד תכ"נית לכל אדם מבוגר, אבל היום משום מה לא יפה להגיד אותה.
דרך אגב, לאף זקן לא מפריעה המילה הזאת, רק לצעירים.
אבל חבל שכושי הכלב נשאר עדיין לבד...
נתי ק. (לפני שלושה שבועות)
אדמה, נכון שאי אפשר לדעת אם הם חיפשו את הילדים או לא, אבל לא נתנו על זה את הדעת בלבד. אף אחד לא דיבר על זה. לי זה הרס את חווית הקריאה... כל הזמן חשבתי על זה - איזה מן הורים שלא חושבים על הילדים, לא עוסקים בהם בכלל. לדעתי, כהורים זה הדבר ראשון עליו היינו חושבים גם באפוקליפסה
סוריקטה (לפני שלושה שבועות)
כמו שאמרו לפני, מעניין מאד. שתי נקודות:
1. זה שמשהו כתוב על הכריכה האחורית ב"הספריה החדשה" לא הופך את זה ללא ספויילר. הם נוטים לספלייר את הספרים שלהם וההמלצה שלי היא פשוט לא לקרוא את הכריכות האחוריות בסדרה הזו.
2. מסכימה עם רויטל ביחס למטרה של התופעה הזאת. אני דוקא חושבת שזה עובד. נראה לי שההתחלה היתה בנסיון לשנות את מעמדן של קבוצות מוחלשות (גם אני משתמשת...) ואולי דוקא מפני שלאנשים נדמה שזה יכול להצליח התופעה התפשטה גם לכיוונים אחרים, ונעשה בה שימוש רחב, בעיקר במישור הפוליטי מדיני מפלגתי. כשאני מסתכלת על הטרמינולוגיה שמתייחסת לשמות מפלגות, מחנות, מלחמות, ועל השינוי ביחס של הציבור למונחים האלה שחלקם היו כמעט נייטרליים או לא נתפסו כמזיקים, אני חושבת שזה עובד מעולה.
אדמה (לפני שלושה שבועות)
תודה Tamas, ההבדל בין תרופה לרעל הוא רק המינון, לצערי אנחנו במינון יתר.
אדמה (לפני שלושה שבועות)
תודה רויטל ק, אולי הרעיון בהתחלה היה של "שפה מבנה את המציאות", היום לצערי "השתקה, צנזורה, שכתוב ההיסטוריה והתעלמות מהאמת תייצר מציאות חדשה". אני תוהה לפעמים כמה זמן יקח בכדי שהגל הזה יגיע גם ל'נכסי צאן ברזל' ויבקש לשנות או לצנזר בשם התקינות הפוליטית.
אדמה (לפני שלושה שבועות)
תודה חני,
אדמה (לפני שלושה שבועות)
תודה yaelhar, אני חושב שמתחיל גל מחאה נגד התקינות הפוליטית.
Tamas (לפני שלושה שבועות)
סקירה מעוררת עניין.
כל עניין הפוליטיקלי קורקט, גם אם הכוונה ביסודה טובה, לעיתים יוצר מצב של הליכה על ביצים והמצאת מכבסת מילים.
רויטל ק. (לפני שלושה שבועות)
אהבתי מאוד את הרעיון
גם אם לא בטוחה שזו היתה כוונת הסופר (אבל למי אכפת ממנה).
קראתי מזמן אז לא מספיק זוכרת.

למיטב הבנתי, הרעיון מאחורי הפוליטיקלי קורקט הוא לא רק לא לפגוע אלא מעבר לזה.
זה מגיע מההנחה שהשפה מבנה את המציאות, לכן אם נשנה את השפה - נוכל כך להשפיע על המציאות ולתקן אותה.
האם זה עובד?
ההחלפה התכופה של מונחים ששוב ושוב הופכים ללא פוליטיקלי-קורקט מרמזת שלא ממש...
חני (לפני שלושה שבועות)
ספר מופלא. רעיון נהדר לעלילה שדרכה אפשר להשליך על הנאורות כולה,
על התרבות, על יצר החייה שבנו כשאין רמזורים.
כתבת נפלא.
yaelhar (לפני שלושה שבועות)
הכיוון מעניין (אמרו כבר)
ולגבי הפוליטקלי קורקט אפשר לשאול את הברקתו של מארק טוויין: "כל כך הרבה אנשים מדברים עליו* ואף אחד לא עושה משהו בעניין"

*מזג האוויר, במקור.
אדמה (לפני שלושה שבועות)
תודה עמיחי, נראה ש 1984 כבר כאן.
אדמה (לפני שלושה שבועות)
זה נכון נתי, אבל אי אפשר לדעת אם ההורים חיפשו אותם או לא. בכל זאת הם בהסגר צבאי ואין דרך להגיע לשם.
אדמה (לפני שלושה שבועות)
תודה Rasta ותתחדש על התמונה.
אדמה (לפני שלושה שבועות)
תודה מחשבות
אדמה (לפני שלושה שבועות)
תודה כרמליטה, בפעם הבאה אשתדל ללכת בתלם :)
אדמה (לפני שלושה שבועות)
תודה פואנטה℗, דני סנדרסון אמר פעם "בתחרות העלבויות הזוכה במקום השני כל כך נעלב שנתנו לו את המקום הראשון"
עמיחי (לפני שלושה שבועות)
יופי.

מזדהה עם דבריך על הפוליטיקלי קורקט. זו דרך מתוחכמת (ומלאה כוונות טובות כמובן) לסתום לאחרים את הפה ולכוון להם את המחשבה.
נתי ק. (לפני שלושה שבועות)
קראתי אותו ממש מזן ואני זוכרת שנורא הפריע לי חוסר ההתייחסות לנושא הורים וילדים. נראה שההורים שכחו מהר מאוד את הילדים ולא ניסו אפילו לחפש אותם... צרם לי
Rasta (לפני שלושה שבועות)
סקירה יפה לספר מצוין!
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
אהבתי את הסקירה והספר.
כרמליטה (לפני שלושה שבועות)
סקירה מצויינת. תודה אדמה.
אוהבת את זוויות הראייה המיוחדות שלך.
פואנטה℗ (לפני שלושה שבועות)
זווית מעניינת.
היום, אם אין לך מנוי שנתי למכבסת המילים, הלך עלייך.

מתוך מבוא לפוליטיקלי קורקט (אגדות ילדים בלשון סגי-נאור):
"אם מתוך מחדל או טעות הפגנתי בשוגג סקסיזם, תרבותיזם, גיליזם, יכולתיזם, הופעתיזם, מידתיזם, זניזם, אינטלקטואליזם, סוציאוקונומיזם, הטרו-פטריארכליזם, אתנוצנטריליזם, גזענות, דתיות, לאומיות, לאומנות או כל סוג אחר של דעה קדומה שעדיין לא זכתה לשם, אני מתנצל, ומעודד כל קוראה וכל קורא לשלוח את הערותיהם והצעותיהם לטיהור הספר מרעות חולות אלה."





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ