ליידי קורליין

ליידי קורליין

בת 20 מארץ התפוחים הירוקים




כל כך הרבה ספרים, וכל כך קצת זמן.


------

~תתארו את החיים שלכם במילה אחת, כל מילה שבעולם, אבל רק אחת.~
http://www.youtube.com/watch?v=Y0KxZz5k-RE

~~~

קורליין עלתה על הבמה הקטנה וכחכחה בגרונה כדי להשתיק את תושביי העיירה הקטנה, "אנו התאספנו כאן היום" קורליין התחילה את נאומה בקול סמכותי "למטרה אחת בלבד, והיא-"
"לעשות שלום בעולם!" התפרץ לדבריה אחד התשבים.
"לא." סטרה קורליין את דבריו בכעס על כך שקטע אותה "גם, אבל לא. המטרה היא-"
"אבל אמרת שיש רק מטרה אחת לאסיפה הזאת" נשמע קול מתחכם מהקהל ומלמולי הסכמה עברו בין התושבים.
"טוב," נאנחה קורליין "אז יהיו שתי מטרות לאסיפה הזאת, והמטרה העיקרית היא-"
בדיוק באותו הרגע יצא טרקטור רועם מתוך אחד האסמים הקרובים וקטע את דבריה. קורליין לקחה נשימה עמוקה וניסתה להרגיעה את עצמה.
המנוע השתתק, "מצטער על ההפרעה!" צעק הנהג בלא שמץ של צער בקולו.
"אז למה כל האסיפה הזאת?" צעק נער קצר-רוח מהקהל. ובדיוק ברגע זה קורליין גמרה לשתות חצי ליטר מים, במטרה להרגיעה את עצמה. "המטרה של האסיפה היא -"
קורליין עצרה לרגע כדי להיות בטוחה שלא יהיו עוד הפרעות, ומיד לאחר מכן נאנקה בזעזוע עמוק כי הבינה ששחכה את מטרתה של האיספה.
קורליין מיהרה לקחת בקבוק מים שעמד לא רחוק ממנה, על קצה הבמה על-יד גבר בשנות הארבעים המאוחרות לחייו שנראה מעולף. קורליין לקחה שלוק גדול מן הבקבוק וכמעט נחנקה לקולות הזעף של הקהל קצר הרוח, לרוע מזלה אלה לא היו בכלל מים, זה היה משקה אלכוהול חריף עם השפעה מהירה.
קורליין הפילה את הבקבוק הריק על הריצפה, ובחנה את הקהל קצר הרוח שהסתכל עלייה בצפייה, היא הבינה שהיא צריכה לומר משהו.
היא כחכחה בגרונה, "התאספנו כאן היום" קורליין השתתקה לרגע כדי למצוא את המילים המתאימות, "כדי לארגן את יריד התפוחים הגדול בהיסטוריה של 'ארץ התפוחים הירוקים'!" קראה בשמחה והתעלפה בו במקום.
הקהל נשאר נטוע במקומו מרוב הפתעה, אך מיד לאחר מכן החלה פעילות סואנת בכפר הקטן.
וקורליין נשארה מעולפת על הבמה, שהייתה בסך הכל ארבע ארגזי תפוחים גדולים העומדים צמוד זה לזה.

©כל הזכויות שמורות לי כמובן. אני הרי זאת שכתבה את הקטע.


אהבה מקריאה ראשונה:
♠ מלך הגנבים, קורנליה פונקה
♠ סופו של מיסטר Y, סקרלט תומס
♠ המתיקות שבתחתית הפאי, אלן ברדלי
♠ גנבת הספרים, מרקוס זוסאק
♠ גאווה ודעה קדומה, ג'יין אוסטין


צ-י-ט-ו-ט-י-ם! D:

אנשים מבוגרים אינם זוכרים איך זה להיות ילד.
גם אם הם טוענים שכן.
הם כבר אינם יודעם זאת. האמן לי.
הם שכחו הכל.
כמה גדול נירא להם אז העולם.
כמה קשה היה להם לטפס על כיסא.
איך היתה ההרגשה להסתכל תמיד למעלה?
שכחו.
הם כבר אינם יודעים זאת.
גם אתה תשכח.
לעיתים המבוגרים מזכירים כמה יפה היה להיות ילד.
הם אפילו חולמים לחזור ולהיות שוב ילדים.
אבל על מה חלמו כשהיו ילדים?
האם אתה יודעת?
אני חושבת שהם חלמו להיות סוף סוף מבוגרים.
מלך הגנבים, קורנליה פונקה

"..טוב ורע הם שמות למעשים שאנשים עושים, ולא למי שהם. אנחנו רק יכולים לומר שהמעשה הזה טוב, כי הוא עוזר למישהו, או שהוא רע, כי הוא מזיק למישהו. האנשים מורכבים מידי ואי אפשר למיין אותם לקטגוריות פשטניות."
משקפת הענבר, פיליפ פולמן

לא רק שדבר אינו טוב או רע מלבד במחשבה שעושה אותו כזה, אלא שדבר אינו קיים כלל, מלבד במחשבה שמקיימת אותו.
סמואל באטלר (מתוך סופו של מיסטר Y)

"..כדי לגלות את האמת על עצמי אני חייב להפסיק להתעקש שאני כבר יודע אותה. לעולם לא אצליח לסלק את המכשול מדרכי אם לא אראה בו מכשול."
חשוב על מספר, ג'ון ורדון

לכל מסע יש יעד נסתר שהנווד אינו מודע לו.
מרטין בובר (מתוך מסעות סוקרטס)

"אני גיליתי שאלוהים הוא המסתורין הגדול ביות, אף הוא אינטימי כפעימות ליבנו, קרוב כנישמתנו הבאה... הוא מקיף אותנו כמו אוויר, כמו מים... הוא נוכח תמיד. אך לא ניתן לתפוש את האלוהים בתודעה, רק בלב... שם תמצא את האמונה."
מסעות סוקרטס, דן מילמן

נד הושיט את האצבעות המחוספסות שלו ולחץ לי את היד בעדינות מפתיעה. זה היה כמו ללחוץ ידיים עם אננס.
"אצבעות חברות," הוא אמר, השד יודע מה זה.
אצבעות של חברות? האם ביצעתי עכשיו תקיעת כף סודית של איזו אחווה כפרית שנפגשה בבתי-קברות לאור הירח והחביאה גופות? האם גויסתי עכשיו, ויצפו ממני להשתתף בטקסי חצות איומים ועקובים מדם בין גדרות השיחים? אפשרות מעניינת.
המתיקות שבתחתית הפאי, אלן ברדלי

זה קורה בטבעיות אחרי שאת מבלה שעות בכל יום מוקפת ביותר ספרים משתוכלי לקרוא כל חייך. את מתחילה אחד, ואז נדמה לך שבעצם עדיף היה להתחיל אחר. עד סוף היום רפרפת על שניים, התחלת ארבעה, וקראת את הסופים של בערך שבעה. את יכולה לעבור ככה על כל הספרייה בלי לקרוא אפילו ספר אחד כמו שצריך.
סופו של מיסטר Y, סקרלט תומס

קשה לא לנסות כשאתה מנסה לא לנסות.
זכרו אותי, פחד 3, כריסטופר פייק

"... אני יכול ללמד אתכם איך לשמר תהילה בבקבוק, לבשל ניצחון, אפיללו לפקוק את המוות - בתנאי שאינכם קבוצה של אידיוטים מוחלטים כמו אלה שאני זוכה ללמד בדרך-כלל."

יש דברים שאי אפשר לעבור אותם יחד בלי לצאת חברים, ולהפיל טרול הרים שגובהו ארבעה מטרים זה אחד מהם.

"מה שקרה למטה במרתף בינך לבין פרופסור קווירל זה סוד כמוס; לפיכך, באופן טבעי, כולם יודעים על זה."

"...תמיד השתמש בשמו הנכון של כל דבר. פחד מהשם מגביר את הפחד מהדבר עצמו."


הארי פוטר ואבן החכמים, ג'יי.קיי.רולינג

תשתמשו בהמוניכם: HTML color codes (;



» דירגה 150 ספרים
» כתבה 7 ביקורות
» יש ברשותה 107 ספרים
» מוכרת 3 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 7 שנים ו-4 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני חודש
» קיבלה 44 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים
»

» רשימת הסופרים של ליידי קורליין

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות


לפני שנה ו-10 חודשים
» :-) (סיפור שכתבתי) Command
לפני שנתיים ו-1 חודשים
» תנחומיי~ (סיפור שכתבתי) Command
לפני 4 שנים ו-9 חודשים
» תודה (סיפור שכתבתי) דיאנה
לפני 5 שנים ו-8 חודשים
» אוח, חבל... (סיפור שכתבתי) אפרת
לפני 5 שנים ו-8 חודשים
» מקסים. (סיפור שכתבתי) אנג'ל
» מדף הספרים (4 מתוך 107)
» מדף הדירוגים (4 מתוך 150)
ביקורות ספרים:

מוצגות 7 מבין 7 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

"חידה שייקספירית" בשנייה שראיתי את המילים האלו, בין עשרות ספרים, על מדף בספריה הבית ספרית, הסתקרנתי. תהיתי איזו מן חידה יכ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-9 חודשים


ללא ספק ספר יוצא דופן. לפני שבכלל התחלתי לקרוא אותו הייתה לי ממנו תחושה של ספר ילדים/נוער. אבל ברגע שהתחלתי לקרוא הבנתי שט... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-10 חודשים


נתחיל בזה שנורא התלהבתי כשלראשונה החזקתי את הספר ה7 בסדרה וכבר לא יכולתי להתאפק לקרוא אותו. הספר כתוב בצורה טובה ומעניי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 שנים ו-10 חודשים


התחלתי לקרוא את הספר הזה במחשבה שיש משהו מקורי בעלילה, ברעיון הכללי של הספר. גם התקציק כתוב לא רע. אבל על ההתחלה, על העמוד ה... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים


הביקורת מכילה ספויילרים (; סיפור מדהים על נערה בת חמש עשרה שחייה משתנים לאחר מות אחיה הבכור, עכשיו מוטלות עליה כל מטלות ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-10 חודשים


סדרה אחת הטובות! מצחיק, מקורי, חלק אפילו ממש דברים שקורים באמת. ממליצה בחום. =]... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 7 שנים ו-3 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

קראתי המון ספרים בחיי. וראיתי יותר מידי סרטים. אבל אף פעם לא קראתי סרט. עד היום. *** זהו אכן סיפור המשך לספרי הארי פוטר, עוד... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-5 חודשים


ספר טוב. ספר של החקירה משטרתית, או "בלש" או מותחן. הספר עונה על כל ההגדרות. הספר הוא פשוט ספר טוב. כתוב בצורה טובה, עד שקשה לפ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-10 חודשים


~~ספויילרים קלים בלבד~~ אני מצטער. אני מצטער לכתוב את הביקורת הזאת. אואן קולפר, תמיד היית אחד הסופרים האהובים עלי. אחד הסו... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-11 חודשים


------- פעם, בתור ילד, הכנתי לביבות כלשהם. במתכון היה כתוב להפריד את החלמון מהחלבון ולהקציף כל אחד בנפרד. בחכמתי כי רבה הקצפ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-2 חודשים


טבע האדם הוא לגדול, להתבגר. אין אדם שלא מתקדם בחיים. כל אחד והגיל שלו, כל אחד והקצב שלו. לכן מטבע האדם ספרים שאדם אוהב בגיל ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-5 חודשים


החטופה מאינקנדאר **מכיל ספויילרים** קורה לכם שקראתם ספר כשהייתם קטנים ולא כ"כ אהבתם. ואז קראתם אותו שוב אח"כ וגיליתם שזה ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-9 חודשים


ליידי קורליין עוקבת אחרי
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני שנה ו-10 חודשים
» דילאיי~~ (סיפור שכתבתי)
לפני שנתיים ו-1 חודשים
» תודה, מהמציאות (סיפור שכתבתי)
לפני שנתיים ו-1 חודשים
» אוגר (סיפור שכתבתי)
לפני 4 שנים ו-9 חודשים
» אוו זה גאוני (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-8 חודשים
» תודה (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-8 חודשים
» תודה ^^ (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-8 חודשים
» תודה (: (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-8 חודשים
» אני לא חושבת.. (סיפור שכתבתי)

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

לפני שנה ו-10 חודשים
» :-) (סיפור שכתבתי) Command
לפני שנתיים ו-1 חודשים
» תנחומיי~ (סיפור שכתבתי) Command
לפני 4 שנים ו-9 חודשים
» תודה (סיפור שכתבתי) דיאנה
לפני 5 שנים ו-8 חודשים
» אוח, חבל... (סיפור שכתבתי) אפרת
לפני 5 שנים ו-8 חודשים
» מקסים. (סיפור שכתבתי) אנג'ל
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

כשהאוגר המסכן חלה אף אחד לא רצה לבזבז כסף על וטרינר, לא משנה כמה הילדה הקטנה ביקשה. זה עלה לא מעט והיה נורא קשה למצוא בארץ וטרינר שידע איך לטפל באוגרים. עכשיו כולם שילמו על זה באופן רוחני כשעמדו סביב עץ בחצר, והסתכלו איך אחיה של הילדה חופר בור לקבור בו את גופתו חסרת הרוח של האוגר הקטן.

גילו אותו בבוקר. גופו הקטן היה תלוי למחצה מתוך ערסל הבד שהיה תלוי בכלוב שלו. האמא רצתה להעיר אותו כדי להביא לו אוכל, אבל הוא לא זז. היא הבינה שמשהו לא בסדר וקראה לאבא. שניהם, בעודם מסתכלים על גופו חסר החיים של האוגר, קיבלו את העובדה שהוא מת.
"הגיע קץ לסבלו." אמר האבא בשקט מנסה לנחם את האמא שהדעמות עמדו בעייניה, ותחושת עצבות גדולה נתחה עלייה.
שניהם ניסו כעת לחשוב איך לבשר את הבשורה לילדה הקטנה. הם היו בטוחים שיהיה לה מאוד כואב. אבל הם לא לקחו בחשבון שהכלוב של האוגר כבר מספר חודשים עמד בחדר של ההורים. הילדה אהבה אותו, אבל לא הייתה מאוד קשורה אליו. לכן כשקיבלה את הבשורה הגיבה רגוע באופן מפתיע, ואפילו לא הרגישה צורך לבכות. היא כן הרגישה עצובה, אבל בנוסף גם הרגישה הקלה כלשהי, היא לא ידעה בדיוק למה. אולי כי כבר לא היה צורך להאכיל אף אחד, ואולי כי לא תרגיש יותר רע על כך ששכחה שיש להם אוגר בבית.

עכשיו, כשעמדו בטקס הקבורה הקטן, היחידה שחשה באובדן הייתה האמא שהחזיקה את גופתו של האוגר בתוך שקית שקופה למצחה. כשאחיה סיים לחפור את הבור באמצעות קרש העץ שמצא לא רחוק משם, הם התחילו בתהליך הורדת הגופה לקבר. הילדה נזכרה ביום שבו הגיע האוגר לביתם. היא מאוד הופתעה לראות אותו.

אחיה, שנהג בדרכו הביתה ממשמרת מאוחרת בעבודה, ראה לצידי הכביש משהו קטן ולבן זז במהירות. הוא כמעט דרס את היצור הקטן, אבל משהו דחק בו לעצור ולבדוק מה זה. הוא תפס את האוג עם כובע המצחיה שלו והביא אותו הביתה. בהתחלה הוא רצה למכור אותו לחנות החיות שהייתה קרובה לביתם, אבל כולם רצו שתיהיה חיית מחמד כלשהי בבית, לכן בסופו של דבר הוא נשאר, ויום למחרת קנו לו כלוב ואת כל הדברים הנחוצים למחיה.

האוגר חיי אצליהם קצת יותר מחצי שנה, ובארבעת החודשים האחרונים כולם כבר היו בטוחים שהוא זקן, ואין שום דרך לעזור לו. אבל מה שהם לא ידעו, החלה הילדה הקטנה לדמיין, זה שהאוגר חיי כבר שנים רבות, מטייל בין משפחה למשפחה. וכל פעם כשנמאס לו, והוא רוצה לעבור הלאה, הוא משחק את עצמו מת. האנשים שמוצאים אותו במצב הזה עוטפים אותו בנייר ושקית וזורקים לפח. כמה שעות מאוחר יותר כבר יש להם אוגר חדש. זה מעשה מאוד לא מתקבל על הדעת, אבל זה הועיל לאוגר שהצליח לצאת מהשקיות והחל להתרוץ ברחובות עד שמישהו אחר ימצא אותו.
אבל הפעם זה לא הלך כמתוכנן, והאוגר המסכן שעשה כל שביכולתו כדי לא להזיז אצבע, לא ידע שהמשפחה החדשה שבה חי במשך חצי השנה האחרונה, נקשרה אליו עד כדי כך שהחליטה לבצע לו טקס קבורה כראוי. כששכב בשקית היה בטוח שכל רגע יזרקו אותו והוא יוכל לברוח משם. אבל כשהמעשה התעכב הוא התחיל לחשוש, וכשהוציאו אותו מהשקית והחלו להוריד את גופתו לקבר, הוא הבין שזה הסוף.

הילדה הקטנה הסתכלה איך אחיה מכסה בחזרה את הבור עם אותו קרש העץ, ותהתה האם המשפחה שלה, באופן לא מודע, קברה אוגר חי.
נכתב לפני שנתיים ו-1 חודשים
ספרתי עד שלוש, לקחתי נשימה עמוקה והסתובבתי. בחנתי את סביבתי החדשה, זה היה חדר קטן וצפוף מלא בקופסאות קרטון מסוגים שונים. אני שונאת את זה. אני שונאת שזה קוראה לי. עצמתי עניים ודמיינתי את הבגדים, הבגדים שרציתי ללבוש עכשיו, פתחתי את העניים והתחלתי לחפש בין הקופסאות. היו שם כל כך הרבה קופסות שחשבתי שאני בחיים לא אמצא את חבילת הבגדים שזימנתי, אבל אחרי עשרה קדות של חיפושים מצאתי אותה בסוף. התלבשתי והתקרבתי לדלת, נשמתי נשימה עמוקה ופתחתי אותה.
יצאתי מחדר הקופסאות מביטה סביבי, זה נראה כמו בניין משרדים גדול. הקירות היו עשויים זכוכית, התקרבתי לקיר זכוכית חיצוני, הייתי בערך בקומה 20. בחנתי את המון האנשים המתרוצצים ממשרד למשרד, 'אני צריכה למצואה את הטלפון' חשבתי וקשרתי את שיערי בגומייה על קודקוד ראשי. ידעתי שאני לא צריכה לחשוש, כל האנשים האלה לא אמורים לראות אותי, הם לא אמיתיים.
התחלתי להתקדם בקומה מנסה לאתר את הטלפון עם המכשיר המאותת, "סליחה?" שמעתי קול גברי מאחורי, קפאתי במקומי, ידעתי שהשאלה הייתה מופנית אליי. נתקפתי פאניקה, הם לא אמורים לראות אותי, לקחתי נשימה עמוקה, העלתי חיוך על פני והסתובבתי, "כן?" שאלתי מחביאה את המכשיר המאותת מאחורי גבי. עמד מולי בחור בערך בגילי וחיוך נעים על פניו, "היכן השירותים כאן?" שאל מבויש קצת, "אני לא יודעת." עניתי "תשאל את אחד העובדים פה."
"ניסיתי, אבל הם לא עונים לי." אמר מהוסס טיפה, הבטתי לצדדים בעצבנות "האמת היא שהם לגמרי מתעלמים ממני" הודה אחרי דקה. הסתכלתי עליו בפליאה, "מתעלמים?" אמרתי "הם מתנהגים כאילו אתה לא קיים, כאילו הם לא רואים אותך בכלל, נכון?"
"אמ.. כ-כן, בדיוק. א-איך..?" גמגם, "אין זמן להסברים" אמרתי, תפסתי את ידו והתחלתי למשוך אותו לעבר המעלית. "כמה זמן אתה כבר פה?" שאלתי כבדרך אגב, "עכשיו כשאת שואלת את זה.. כבר דיי הרבה זמן."
"הבנתי" אמרתי ולחצתי על הכפתור של זימון המעלית, נשמע הצליל השקט שמודיע שהמעלית הגיע ליעדה והדלתות החלו להפתח באיטיות, ראיתי הבזק של משקפיים שחורים וחליפה שחורה "מאוחר מידי!" אמרתי ומשכתי את הבחור המסכן לכיוון הנגדי מהמעלית. הבטתי לכל הכיוונים, "אין זמן, אין זמן" מלמלתי. "תתכונן!" אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה 'אסור היה לי לענות לו' חשבתי באומללות והתחלתי לרוץ לעבר קיר הזכוכית הקיצוני גוררת אחרי את הבחור "מה לעז-" התחיל להגיד, אבל כבר היינו באמצע תעופה למטה.
עצמתי את עיני בחוזקה ודמיינתי כנפיים, כנפיים לבנות וגדולות, אבל זה היה חסר משמעות.
זהו, זה נגמר. הכל נגמר.
זה היה גיים אובר.
G A M E O V E R
נכתב לפני 5 שנים ו-8 חודשים
היא רצה בכל כוחה, בוכה ומתייפחת. היא רצה הרחק הרחק אל לא נודע. כבר לא היה אכפת לה מכלום.
לא היה אכפת לה שקוראים בשמה, לא היה אכפת לה שהיא נראית זוועה, לא היה אכפת לה שהיא עוזבת את הכל ומשאירה את כולם מאחור. פשוט לא היה לה אכפת. היא רצתה רק לברוח משם, הכי רחוק שהיא יכולה.
עיניה צורבות מהדמעות ועל פניה שני שובלים רטובים של הדמעות הזולגות מעיניה לזוויות פיה. היא אפילו לא שמה לב לטעמן המלוח. היא רצה עיוורת, לא מודעת למה שקורה סביבה. אדישה לעולם מסביב. היא הרגישה את הייאוש והפחד מתגנבים לליבה ואוכלים אותה מבפנים.
לפתע היא נעצרה. היא לא רצתה לעצור, היא רצתה לרוץ, רק לרוץ ולברוח, לברוח משם לשום מקום, אבל הרגליים שלה לא הקשיבו לה. הם התנגדו לה. הדמעות הפסיקו לזלוג מעיניה ומשב רוח קריר נשב על פנייה.
היא היתה ביער. יער חשוך ומלא בלא נודע. היא לא יכלה להזיז אפילו אצבע.
לצד הייאוש והפחד שהתגברו התגנבה לליבה גם הפאניקה לאיטה.
"איליין," שמע מאחוריה קול קר ואכזרי, "לאן את בורחת?" שאל באותו קול רק שהפעם הקול הגיע מלפנים.
היא ניסתה להתרכז ולמצמץ בעיני כדי להעלים את שארית הדמעות שנותרו בעיניה והקשו עלייה לראות.
"את הרי יודעת שלא תוכלי לברחו לשום מקום." אמר אותו קול, רק שהפעם היא כבר ראתה מעין מגיע הקול. דמות שחורה עטופה בברדס שחור עמדה שני צעדים מלפניה "תחזרי לשם ותבצעי את המוטל עליייך." ציווה הקול באכזריות רבה.
היא הסתובבה והחלה לרוץ בניגוד לרצונה בדרך ממנה באה. הפעם היא כן רצתה לעצור. היא לא רצתה לחזור לשם, היא לא רצתה לעשות את זה. היא נלחמה בכישוף שהוטל עלייה בניסיון לעצור, להפסיק לרוץ. אך ללא הועיל. היא המשיכה לרוץ, ובתוך שניות אחדות נגלה לענייה אותה טירה שממנה ברחה. אותה טירה שלא רצתה לראות יותר. היא נעצרה בגבול היער.
"לכי לשם ותסיימי את שהתחלת" לחש לה הקול הקר ממש ליד האוזן.
היא החלה להתקדם בצעד איטי לעבר הטירה, חוצה את המדשאות החשוכות. היא עברה על פני האגם השחור והחלה להתייאש. היא כבר לא ניסתה להלחם בכישוף. בלית ברירה היא שיתפה איתו פעולה.
היא שכחה את שרצתה למנוע. היא שכחה מי היא. היא שכחה הכל. רק המשפט נשאר מהדהד בראשה 'תסיימי את שהתחלת'.
היא כבר עמדה בחדר חשוך, ליד מיטה מסויימת. היא הרימה את שרביטה וכיוונה אותו לעבר המיטה. משהו זז מתחת לשמיכה, "איליין?" שאל קול מטושטש משינה. ללבה התגנב רגש מוכר, אך היא לא ידעה מהו. היא לא זכרה. היא היססה לרגע קט, אך מיד שכחה את היסוסייה. אור ירוק פרץ משרביטה והאיר את כל החדר. הדמות המטושטשת מתחת לשמיכה הפסיקה לזוז.
היא חזרה אל היער. תחושת אדישות ממלאת את ליבה לאיטה. "כל הכבוד איליין," אמר לה הקול הקר "ביצעת את משימתך כנדרש." היא החלה לחזור לעצמה אט אט. רגשות של אכזבה וכאב ממלאים את לבה באיטיות. "אך כעת, אנו איננו זקוקים לשירותיך עוד." הפחד והאימה חדרו לליבה בעוצמה כה רבה שהיא נפלה על ברכיה.
הכישוף כבר לא פועל. "חלומות מתוקים" אמר הקול הקר באכזריות רבה.
אור ירוק הציף את חלקת היער בה עמדה. היא נפלה דוממת. היא פשוט שכבה שם, דמות דוממת, לא זזה, מתה.
נכתב לפני 6 שנים
הירח המלא זרח למלעה בשמיים השחורים.
צעדי ריצה הידהדו ביער. ילדה קטנה, בשמלה מרופטת בצבע טורקיז, רצה בכל כוחה בין העצים כשדמעות שוטפות את פניה. בעודה נמלטת מהמקום הנורא ההוא מחזיקה בדובי היקר לליבה בחוזקה. 'רק אתה אל תעזוב אותי' חשבה, 'בבקשה, רק לא אתה'. היא המשיכה לרוץ בין העצים והענפים ששרטו את רגליה וידיה עד שהגיעה לקרחת יער קטנה וירוקה. היא רצה עד אמצע הקרחת ולפתע רגליה לא הקשיבו לה יותר. הם לא רצו לרוץ יותר. היא קרסה מכובד משקלה. היא ישבה שם על ברכיה זמן רב, מיבבת ובוכה. מבקשת שרק הדובי יישאר לצידה, שלא יעזוב אותה. עד שאיבדה את כל כוחותיה. אז היא נפלה על האדמה הלחה בעירפול חושים ובחוסר הכרה.

עשר שנים מאוחר יותר

השמש זרחה גבוה בשמיים וצעדים שקטים הדהדו בין העצים. נערה גבוה, יפת תואר, צעדה בין העצים, עוקבת אחרי חזיונותיה. ילדה קטנה שרצה ביער. היא נמלטת ממקום כלשהו. הנערה כבר עברה את קרחת היער הקטנה. היא הלכה בדיוק בכיוון שממנו הגיעה הילדה.
החזיונות מטרידים אותה כבר שנתיים. היא חייבת לדעת ממה ברחה אותה ילדה קטנה ומפוחדת. היא הלכה כך כחצי שעה, כשפלתע נגלה לפניה כביש צר. מעבר לכביש עמד בית ישן ורעוע, שצבעו התקלף עם השנים.
הנערה התקרבה לבית, בעוד במוחה צצים קטעי זיכרונות. אמא נותנת לבת שלה מתנה ליום הולדת. ילדים משחקים בבריכה מתנפחת קטנה. אבא מנדנד את הבת שלו בנדנדה שנקשרה לענף עץ עבה.
במהרה קטעי הזיכרונות החלו להתארך ולהפוך מזוויעים. שני אנשים צופים על הבית מהיער. הילדה הקטנה יושבת על המיטה ומשחקת עם דובי. אימה נכנסת לחדר ולוקחת אותה למרתף.

"אני אבוא לקחת אותך מאוחר יותר, תשבי כאן בשקט ואל תצאי." אומרת האם ומלטפת את ראשה של ביתה באהבה.
"זה משחק? ממי אני מתחבאה?" שאלה הילדה בתמימות, לא מודעת למה שמתרחש.
"כן יקירתי, משחק. את מתחבאה... מאבא," השיבה בהיסוס אימה, "הוא לא אמור למצוא אותך." היא חייכה אליה ברכות, כשבעייניה השתקפה האימה שהיא חשה.

הנערה נכנסה לתוך הבית, ועלתה בזהירות לקומה השנייה. שם ליד דלת של חדר לא גדול, שככל הנראה היה של ילדה קטנה, הנערה נעצרה, נזכרת בעוד דברים.

הילדה הקטנה הייתה שובבה. היא לא הקשיבה לאימה. היא חיכתה לשמוע את צעדיה העולים במדרגות נמוגים, ויצא מהמרתף. היא עלתה בשקט במדרגות לכיוון חדרה, היא פתחה קצת את הדלת והציצה פנימה. לפניה נגלתה תמונה מוזרה ביותר. איש זר עמד בפינה של החדר. אביה שכב דומם על ריצפת החדר ואימה מתייפחת מעל אביה, מבקשת מהאיש הזר שירחם עליי. אימה חזרה שוב ושוב שבבית הזה אין שום ילדה קטנה. הילדה הקטנה קפאה עומדת וצופה בתמונה המוזרה הזאת. הדלת חרקה ואימה הסתכלה עלייה. היא קמה במהירות ויוצאת מהחדר בריצה, נועלת אחרי את הדלת. היא משכה את בתה אחריה לכיוון המדרגות. כשהן הגיעו לדלת הכניסה פתחה אותה אימה של הילדה ואמרה, "רוצי ילדתי, רוצי! תברחי הכי רחוק שאת יכולה, תרוצי הכי מהר שאת יכולה!" הילדה הסתכלה על אימה לא מבינה. 'זה עוד משחק?' חשבה כשלפתע הגיע האיש הזר מחדרה ותפס את אימה.
"רוצי!" צרחה אמה בכאב ובלב כואב. הילדה הסתובבה והחלה לרוץ מהפחד שמא הוא יתפוס גם אותה כמו את אמא שלה. היא עברה את הכביש לכיוון היער כששמעה צווחה מזוויעה מכיוון הבית. דמעות החלו לשטוף את פניה, כשהבינה שלא תראה את הוריה שוב לעולם.

הנערה עמדה מול המראה מסתכלת על עצמה, חרדה על הזיכרון שצץ במוחה. לפתע היא ראתה בזווית עיינה משהו מרובע שוכב על קצה המראה. אלבום תמונות. היא פתחה אותו.
הינה הילדים בבריכה, והינה האמא עם המתנה, והאבא שמנדנד את הילדה. התמונה יצא מטושטשת ולא ראו בבירור את הילדה. היא העבירה עמוד וקפאה למראה התמונה. זאת הייתה היא עצמה. עם אותה השמלה בצבע טורקיז, עומדת בין אביה לאימה ומחזיקה את ידיהם.
הנערה שבה והסתכלה על עצמה בראי, זאת הייתה אותה ילדה רק גדולה יותר, בגרסה מבוגרת יותר. היא פתחה את האלבום בעמוד הראשון. עיטרה אתו ברכה הכתובה בכתב יד, 'לאריאנה, שזכרונות ילדותך לא יעלמו לעולם. מאמא ואבא.' הנערה עמדה כך עוד מספר דקות, קוראת שוב ושוב את הברכה ונזכרת בכל ילדותה, בהוריה, בחבריה. היא סוף סוף נזכרה מי היא, מה שמה ומי היו הוריה הביוליגים.
היא נרדמה על מצעיה הורודים של המיטה שעמדה באמצע החדר הקטן מחבקת את אלבום התמונות המלא למחצה שיצרו בשבילה הוריה.
נכתב לפני 7 שנים ו-2 חודשים
קבוצות קריאה:
הארי פוטר

(קבוצה ציבורית)
יומנו של חנון

(קבוצה ציבורית)
מוסיקה

(קבוצה ציבורית)
מצחיקים

(קבוצה ציבורית)
מדע בדיוני ופנטזיה

(קבוצה ציבורית)
גם תמונה היא סיפור

(קבוצה ציבורית)
קובוצת הארי פוטר

(קבוצה ציבורית)
ארטמיס פאול

(קבוצה ציבורית)
קשקשת ברשת

(קבוצה ציבורית)
דמדומים

(קבוצה ציבורית)
סדרת 39 הרמזים

(קבוצה ציבורית)
ליאת רוטנר

(קבוצה ציבורית)
מכסחי הספרים

(קבוצה ציבורית)
ילדי המנורה

(קבוצה ציבורית)
המלצות ספרים

(קבוצה ציבורית)
סקרים

(קבוצה ציבורית)
קבוצת סרטי דיסני

(קבוצה ציבורית)
קבוצת האופל

(קבוצה ציבורית)
לב של דיו

(קבוצה ציבורית)
סרטים

(קבוצה ציבורית)
חתולי ספרים

(קבוצה ציבורית)
Books VS Movies

(קבוצה ציבורית)
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. האהובים ♥ אישית 5 27 לפני חצי שנה
2. עולמות שברצוני לבקר אישית 279 1576 לפני חצי שנה
3. רוצה על המדף אישית 23 560 לפני שנה ו-9 חודשים

» סך הכל 307 ספרים ב-3 רשימות.

הקוראים:


הביקורות האחרונות של ליידי קורליין שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. חידה שייקספירית / ג'ניפר לי קארל "חידה שייקספירית" בשנייה שר... המשך לקרוא Mira לפני שנה ו-8 חודשים
2. חידה שייקספירית / ג'ניפר לי קארל "חידה שייקספירית" בשנייה שר... המשך לקרוא בת-יה לפני שנה ו-8 חודשים
3. חידה שייקספירית / ג'ניפר לי קארל "חידה שייקספירית" בשנייה שר... המשך לקרוא אור קרן לפני שנה ו-9 חודשים
4. חידה שייקספירית / ג'ניפר לי קארל "חידה שייקספירית" בשנייה שר... המשך לקרוא קורא הספרים לפני שנה ו-9 חודשים
5. חידה שייקספירית / ג'ניפר לי קארל "חידה שייקספירית" בשנייה שר... המשך לקרוא tuvia לפני שנה ו-9 חודשים
6. חידה שייקספירית / ג'ניפר לי קארל "חידה שייקספירית" בשנייה שר... המשך לקרוא רץ לפני שנה ו-9 חודשים
7. חידה שייקספירית / ג'ניפר לי קארל "חידה שייקספירית" בשנייה שר... המשך לקרוא האופה בתלתלים לפני שנה ו-9 חודשים
8. חידה שייקספירית / ג'ניפר לי קארל "חידה שייקספירית" בשנייה שר... המשך לקרוא לי יניני לפני שנה ו-9 חודשים
9. חידה שייקספירית / ג'ניפר לי קארל "חידה שייקספירית" בשנייה שר... המשך לקרוא Command לפני שנה ו-9 חודשים
10. סופו של מיסטר Y / סקרלט תומס ללא ספק ספר יוצא דופן. לפני ... המשך לקרוא Cat לפני שנה ו-10 חודשים
11. סופו של מיסטר Y / סקרלט תומס ללא ספק ספר יוצא דופן. לפני ... המשך לקרוא Mira לפני שנה ו-10 חודשים
12. סופו של מיסטר Y / סקרלט תומס ללא ספק ספר יוצא דופן. לפני ... המשך לקרוא סוריקטה לפני שנה ו-10 חודשים
13. סופו של מיסטר Y / סקרלט תומס ללא ספק ספר יוצא דופן. לפני ... המשך לקרוא בת-יה לפני שנה ו-10 חודשים
14. סופו של מיסטר Y / סקרלט תומס ללא ספק ספר יוצא דופן. לפני ... המשך לקרוא yaelhar לפני שנה ו-10 חודשים
15. סופו של מיסטר Y / סקרלט תומס ללא ספק ספר יוצא דופן. לפני ... המשך לקרוא michalro לפני שנה ו-10 חודשים
16. סופו של מיסטר Y / סקרלט תומס ללא ספק ספר יוצא דופן. לפני ... המשך לקרוא האופה בתלתלים לפני שנה ו-10 חודשים
17. סופו של מיסטר Y / סקרלט תומס ללא ספק ספר יוצא דופן. לפני ... המשך לקרוא Command לפני שנה ו-10 חודשים
18. סופו של מיסטר Y / סקרלט תומס ללא ספק ספר יוצא דופן. לפני ... המשך לקרוא לי יניני לפני שנה ו-10 חודשים
19. מרק שבור / ג'ני ולנטיין הביקורת מכילה ספויילרים (; ... המשך לקרוא greek princess לפני שנתיים ו-5 חודשים
20. ארטמיס פאול: תסביך אטלנטיס - ארטמיס פאול #7 / אואן קולפר נתחיל בזה שנורא התלהבתי כשל... המשך לקרוא greek princess לפני שנתיים ו-5 חודשים
21. לב של דיו (עטיפת הסרט) / קורנליה פונקה ספר מעולה שאין דברים כאלה! ל... המשך לקרוא Command לפני שנתיים ו-6 חודשים
22. ארטמיס פאול: תסביך אטלנטיס - ארטמיס פאול #7 / אואן קולפר נתחיל בזה שנורא התלהבתי כשל... המשך לקרוא Command לפני שנתיים ו-8 חודשים
23. מרק שבור / ג'ני ולנטיין הביקורת מכילה ספויילרים (; ... המשך לקרוא Command לפני שנתיים ו-8 חודשים
24. יומנו של חנון 1 - יומנו של חנון #1 / ג'ף קיני סדרה אחת הטובות! מצחיק, מקו... המשך לקרוא Command לפני שנתיים ו-8 חודשים
25. ארטמיס פאול: תסביך אטלנטיס - ארטמיס פאול #7 / אואן קולפר נתחיל בזה שנורא התלהבתי כשל... המשך לקרוא מגדת העתידות לפני 3 שנים ו-9 חודשים
26. ארטמיס פאול: תסביך אטלנטיס - ארטמיס פאול #7 / אואן קולפר נתחיל בזה שנורא התלהבתי כשל... המשך לקרוא Mira לפני 3 שנים ו-10 חודשים
27. מרק שבור / ג'ני ולנטיין הביקורת מכילה ספויילרים (; ... המשך לקרוא מיכל לפני 5 שנים ו-10 חודשים
28. מרק שבור / ג'ני ולנטיין הביקורת מכילה ספויילרים (; ... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 5 שנים ו-10 חודשים
29. מרק שבור / ג'ני ולנטיין הביקורת מכילה ספויילרים (; ... המשך לקרוא שעיונת לפני 5 שנים ו-10 חודשים
30. מרק שבור / ג'ני ולנטיין הביקורת מכילה ספויילרים (; ... המשך לקרוא שין שין לפני 5 שנים ו-10 חודשים
31. יומנו של חנון 1 - יומנו של חנון #1 / ג'ף קיני סדרה אחת הטובות! מצחיק, מקו... המשך לקרוא אנג'ל לפני 6 שנים ו-2 חודשים
32. יומנו של חנון 1 - יומנו של חנון #1 / ג'ף קיני סדרה אחת הטובות! מצחיק, מקו... המשך לקרוא נטע לפני 6 שנים ו-3 חודשים
33. לב של דיו (עטיפת הסרט) / קורנליה פונקה ספר מעולה שאין דברים כאלה! ל... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 6 שנים ו-4 חודשים
34. יומנו של חנון 1 - יומנו של חנון #1 / ג'ף קיני סדרה אחת הטובות! מצחיק, מקו... המשך לקרוא פצצת הספרים לפני 6 שנים ו-6 חודשים
35. לב של דיו (עטיפת הסרט) / קורנליה פונקה ספר מעולה שאין דברים כאלה! ל... המשך לקרוא ליילק לפני 6 שנים ו-10 חודשים
36. לב של דיו (עטיפת הסרט) / קורנליה פונקה ספר מעולה שאין דברים כאלה! ל... המשך לקרוא ♥Strawberry♥ לפני 6 שנים ו-10 חודשים
37. יומנו של חנון 1 - יומנו של חנון #1 / ג'ף קיני סדרה אחת הטובות! מצחיק, מקו... המשך לקרוא ♥Strawberry♥ לפני 6 שנים ו-10 חודשים
38. לב של דיו (עטיפת הסרט) / קורנליה פונקה ספר מעולה שאין דברים כאלה! ל... המשך לקרוא מורזיק לפני 7 שנים
39. יומנו של חנון 1 - יומנו של חנון #1 / ג'ף קיני סדרה אחת הטובות! מצחיק, מקו... המשך לקרוא שאנטי לפני 7 שנים ו-3 חודשים
40. יומנו של חנון 1 - יומנו של חנון #1 / ג'ף קיני סדרה אחת הטובות! מצחיק, מקו... המשך לקרוא כרובי לפני 7 שנים ו-3 חודשים
41. יומנו של חנון 1 - יומנו של חנון #1 / ג'ף קיני סדרה אחת הטובות! מצחיק, מקו... המשך לקרוא Mira לפני 7 שנים ו-3 חודשים
42. יומנו של חנון 1 - יומנו של חנון #1 / ג'ף קיני סדרה אחת הטובות! מצחיק, מקו... המשך לקרוא שוקולדה לפני 7 שנים ו-3 חודשים
43. לב של דיו (עטיפת הסרט) / קורנליה פונקה ספר מעולה שאין דברים כאלה! ל... המשך לקרוא Mira לפני 7 שנים ו-4 חודשים
44. לב של דיו (עטיפת הסרט) / קורנליה פונקה ספר מעולה שאין דברים כאלה! ל... המשך לקרוא לפני 7 שנים ו-4 חודשים



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ