“המקום ממנו צומחת התשוקה אל הספר גנבת הספרים הגעתי דרך הסרט שגרם לי לבכות בחושך, באולם הקולנוע, מבלי להרגיש במבוכה ( אל תאמינו לקלישאה שגברים לא בוכים ). היו שתי סצנות שרגשו אותי עד דמעות. הילד רודי שחור מפחם, גרמני שרוצה להיות כושי, מזנק לריצה, לבד עם עצמו וחלמו, וזועק בכול כוחו, ג'סי אוונס האיש המהיר ביותר בעולם, וברקע מרצד סרט ישן בשחור לבן, של ריצתו המופלאה של אוונס באולימפיאדת ברלין - 36”

“יהלום ספרותי 24 קראט. הוא עצוב מאוד אבל גם מעט מצחיק, מרגש אבל לא רגשני, עמוס מלל אבל לא טרחני. והוא כתוב נפלא. כל כך נפלא. בסולם ציונים של 0-10, ציון 11 יהלום את היהלום. ליזל בת התשע חיה בעיירה מולכינג, בגרמניה הנאצית, בראשית שנות הארבעים. הוריה המאמצים מחביאים יהודי במרתף. ליזל גונבת ספרים וחולקת את תוכנם עם מקס, היהודי הממורתף. ביחד הם מגלים את כוחה של המילה הכתובה ואת נפלאותיה. לא ממש מזור”

“הנה עובדה קטנה, אתם תמותו. אז מה הופך את המשפט הזה לגאוני? הוא לא חכם במיוחד, או שנון במיוחד, או מלא משמעות , או מתפלסף. וזאת הגאונות שלו, ושל כל הספר הזה. הכתיבה, סוחפת, מעניינת, מנוסחת היטב, וגבוהה, לא מתכמת במיוחד, לא מנסה לגרום לנו לבכות, ולא מנסה לחזק אותנו, או ללמד אותנו מה היא משמעות החיים. היא קלילה, זורמת, וגאונית. היא לוקחת אותנו לתקופה שבה דם זרם ברחובות, שבה צחנת המוות נישא”

“התלבטתי איך לפתוח את הביקורת הזו, לשם התחלה, משהו לא מקורי- זה הספר היפה ביותר שקראתי מאודי. יש ספרים מושלמים יש ספרים שאי-אפשר לעזוב ויש ספרים יפים פרסי ג'קסון והארי פוטר, עדיין הספרים האהובים עלי בעולם כולו, אבל הספר הזה היה שונה לשם התחלה, היה לו ריח שונה, כן, אני בטוחה שלא תופתעו שאני נוהגת להריח ספרים בתחילתם ובגמירתם, לספר הזה היה ריח של דבר נעלה יותר, שיגע בליבי בנקודות החלשות ביותר ש”

“המקום ממנו צומחת התשוקה אל הספר גנבת הספרים הגעתי דרך הסרט שגרם לי לבכות בחושך, באולם הקולנוע, מבלי להרגיש במבוכה ( אל תאמינו לקלישאה שגברים לא בוכים ). היו שתי סצנות שרגשו אותי עד דמעות. הילד רודי שחור מפחם, גרמני שרוצה להיות כושי, מזנק לריצה, לבד עם עצמו וחלמו, וזועק בכול כוחו, ג'סי אוונס האיש המהיר ביותר בעולם, וברקע מרצד סרט ישן בשחור לבן, של ריצתו המופלאה של אוונס באולימפיאדת ברלין - 36”

“יהלום ספרותי 24 קראט. הוא עצוב מאוד אבל גם מעט מצחיק, מרגש אבל לא רגשני, עמוס מלל אבל לא טרחני. והוא כתוב נפלא. כל כך נפלא. בסולם ציונים של 0-10, ציון 11 יהלום את היהלום. ליזל בת התשע חיה בעיירה מולכינג, בגרמניה הנאצית, בראשית שנות הארבעים. הוריה המאמצים מחביאים יהודי במרתף. ליזל גונבת ספרים וחולקת את תוכנם עם מקס, היהודי הממורתף. ביחד הם מגלים את כוחה של המילה הכתובה ואת נפלאותיה. לא ממש מזור”

“הנה עובדה קטנה, אתם תמותו. אז מה הופך את המשפט הזה לגאוני? הוא לא חכם במיוחד, או שנון במיוחד, או מלא משמעות , או מתפלסף. וזאת הגאונות שלו, ושל כל הספר הזה. הכתיבה, סוחפת, מעניינת, מנוסחת היטב, וגבוהה, לא מתכמת במיוחד, לא מנסה לגרום לנו לבכות, ולא מנסה לחזק אותנו, או ללמד אותנו מה היא משמעות החיים. היא קלילה, זורמת, וגאונית. היא לוקחת אותנו לתקופה שבה דם זרם ברחובות, שבה צחנת המוות נישא”

“התלבטתי איך לפתוח את הביקורת הזו, לשם התחלה, משהו לא מקורי- זה הספר היפה ביותר שקראתי מאודי. יש ספרים מושלמים יש ספרים שאי-אפשר לעזוב ויש ספרים יפים פרסי ג'קסון והארי פוטר, עדיין הספרים האהובים עלי בעולם כולו, אבל הספר הזה היה שונה לשם התחלה, היה לו ריח שונה, כן, אני בטוחה שלא תופתעו שאני נוהגת להריח ספרים בתחילתם ובגמירתם, לספר הזה היה ריח של דבר נעלה יותר, שיגע בליבי בנקודות החלשות ביותר ש”