“ספרי הסדרה ההיסטורית של אורה מורג הם מה שאני מכנה "ספרים יעילים". לספרים כאלה יש מטרה דידקטית ברורה, הם נועדו ללמד את הילדים משהו בדרך כיפית ומהנה. מה המשהו? זה יכול להיות כל דבר, מלימוד על ארצות בעולם, דרך היסטוריה, ועד אילוף פילים הודיים לקפוץ על רגל אחת. כדי שהדרך תהיה כיפית ומהנה, הספרים עונים בד"כ על שני כללים פשוטים: א. גיבורים חכמים-אמיצים-רבי תושיה, רצוי גם יפים. ב. עלילה מרתקת ומותח”

“"וכשהלכתי באחד הימים המטורפים האלה לכוילל, ראיתי את אסתרק'ה, בתו של שטרום, יושבת על הגדר ואוכלת סנדוויץ' כזה: שתי עוגיות קוקוס, ובאמצע מלפפון חמוץ. "הדבר היחיד שמותר כאן," אמרה לי בפה מלא, "וגם עם זה העיפו אותי החוצה, שלא אלכלך."" (מתוך הפרק "פסח מעבדות לשעבוד") בדרך כלל, אני לא קוראת כאלה ספרים. לְמה אני מתכוונת ב"כאלה"? הרי אין עשרות הומורסקות שנכתבו על ידי נשים חילוניות שבעליהן חזרו בתשו”

“בסדר, לא משהו. הרעיון הכללי דווקא טוב ; אבל הצורה שבה העלילה כתובה, הביצוע, לא משהו. הספר היה די משעמם ומאוד מייגע. הוא סתם נמרח על גבי מאות עמודים, כשבעצם, קורים בו רק מאורעות ספורים. במהלך כל פרק, הסופרת חוזרת, שוב ושוב, על דברים שהיא כבר אמרה בפרק הקודם, בפרק שלפני הפרק הקודם, ולפני מאה עמודים! זה מעצבן! אוקיי אורה, הבנו, את יכולה להמשיך הלאה. בספר יש כמות גדולה של מידע - אפשר בהחלט ללמוד ממ”

“אורה מורג מספרת על תהליך חזרה בתשובה של בעלה, בצורה משעשעת וכובשת את הלב. ספר קליל לקריאה ומהנה... ניתן תמצוא בו גם כמה תובנות או סטיגמות (שלנו החילונים) על העולם החרדי. חשוב לקרוא.”

“ספרי הסדרה ההיסטורית של אורה מורג הם מה שאני מכנה "ספרים יעילים". לספרים כאלה יש מטרה דידקטית ברורה, הם נועדו ללמד את הילדים משהו בדרך כיפית ומהנה. מה המשהו? זה יכול להיות כל דבר, מלימוד על ארצות בעולם, דרך היסטוריה, ועד אילוף פילים הודיים לקפוץ על רגל אחת. כדי שהדרך תהיה כיפית ומהנה, הספרים עונים בד"כ על שני כללים פשוטים: א. גיבורים חכמים-אמיצים-רבי תושיה, רצוי גם יפים. ב. עלילה מרתקת ומותח”

“"וכשהלכתי באחד הימים המטורפים האלה לכוילל, ראיתי את אסתרק'ה, בתו של שטרום, יושבת על הגדר ואוכלת סנדוויץ' כזה: שתי עוגיות קוקוס, ובאמצע מלפפון חמוץ. "הדבר היחיד שמותר כאן," אמרה לי בפה מלא, "וגם עם זה העיפו אותי החוצה, שלא אלכלך."" (מתוך הפרק "פסח מעבדות לשעבוד") בדרך כלל, אני לא קוראת כאלה ספרים. לְמה אני מתכוונת ב"כאלה"? הרי אין עשרות הומורסקות שנכתבו על ידי נשים חילוניות שבעליהן חזרו בתשו”

“בסדר, לא משהו. הרעיון הכללי דווקא טוב ; אבל הצורה שבה העלילה כתובה, הביצוע, לא משהו. הספר היה די משעמם ומאוד מייגע. הוא סתם נמרח על גבי מאות עמודים, כשבעצם, קורים בו רק מאורעות ספורים. במהלך כל פרק, הסופרת חוזרת, שוב ושוב, על דברים שהיא כבר אמרה בפרק הקודם, בפרק שלפני הפרק הקודם, ולפני מאה עמודים! זה מעצבן! אוקיי אורה, הבנו, את יכולה להמשיך הלאה. בספר יש כמות גדולה של מידע - אפשר בהחלט ללמוד ממ”

“אורה מורג מספרת על תהליך חזרה בתשובה של בעלה, בצורה משעשעת וכובשת את הלב. ספר קליל לקריאה ומהנה... ניתן תמצוא בו גם כמה תובנות או סטיגמות (שלנו החילונים) על העולם החרדי. חשוב לקרוא.”