“~~ספויילרים קלים בלבד~~
אני מצטער. אני מצטער לכתוב את הביקורת הזאת.
אואן קולפר, תמיד היית אחד הסופרים האהובים עלי. אחד הסופרים שהערכתי, והרשימה ממש קצרה. חכם, שנון, לא מרוח, דמויות אהובות במיוחד. אבל אכזבת. אולי האשמה בי, אולי אני גדלתי מאז, אבל לפחות אותי – אכזבת.
אופאל קובוי.
תגיד, לא נמאס לך? כל פעם "להחיות" אותה מחדש רק כדי למצוא צרות, כל פעם שוב מזימה מעצבנת במיוחד שכמובן ארטמיס מציל ברגע האחרון. כל פעם, כל העולם עומד על כף המוזניים, ורק הם יכולים להציל אותו! אז נכון, זה בכל הספרים, אבל מאז אחיו של ג'וליוס רוט ציפיתי ליותר. עדיף אפילו להמציא דמות חדשה (מה שבכללי לא מומלץ במיוחד).
קולפר חושב שעדיף להשאיר את הפושע בגדול ביותר באנושות כולה בחיים (אופאל, מסתבר), רק כדי לגלות את הברור מכל – הוא שוב הולך להרוג את כולם! איפה פה ההיגיון? כל העלילה ממוחזרת, הכל אותו דבר בדיוק. ההיגיון אבד ממזמן.
ארטמיס. חבל. פעם אהבתי כל כך את הבחור.
אחד הסיבות הייתה, כמובן, שארטמיס גאון פשע. סף סוף סדרה שהרעים קצת שולטים, ולא הכל רומנטי, מגניב וטוב. אז זהו, שלא. עכשיו כבר ארטמיס הוא האדם המושלם עלי אדמות. מבאס בהחלט.
מעבר לזה, גם בספר הקודם, אבל בעיקר בנוכחי, ארטמיס נהיה חמום שכל לגמרי - מה שמנוגד לכל רעיון הסדרה. כמעט ולא היה בספר שום מעשה חכם מצידו. אפילו פולי ירד כמה רמות, ואופאל – כבר אין מה לדבר. היחידים שנשארו נורמלים אלו הולי ובאטלר. לפחות זה.
אם זה לא היה ארטמיס פאול, אולי הייתי נותן 4 כוכבים, אבל אי אפשר שלא להשוות. רמת הספר צנחה. או שזה בראש שלי בלבד.
אז נכון, הכתיבה שנונה כתמיד.
ונכון, הסוף מוצלח מתמיד.
גם השכל עדיין נשאר
ואפילו עוד ספר חדש נגמר.
אבל זהו, הכל כבר ממוחזר,
וכדי שתתחיל ממקום זר.
כי אם תמשיך עלילה לגרור
ספרייך כבר לא יעמדו בתור
מקווה שתלמד מתי לעצור
ותחשוב שוב על עניין הגיבור
פוטנציאל כמו שלך חבל לאבד
ולכן אמשיך לקרוא ולכבד
אך אם לא תחזיר את כבודך המעוך
תצטרך יותר משפכטל ועיצוב ספר חרוך.
נ.ב. ממש לא כתבתי כי זו הביקורת הראשונה לספר, אבל זה בכל זאת מגניב (;”