1. כמעט

הוא ראה אותי ועצר.
במרחק של ארבעה מטרים, לא יותר.

כמו מלטף את גופי עם סכין,
בעזרת המבט שלו.
זה היה כמו על כל בחורה רק
לאט ובזהירות. כאילו שלא אראה.
וכמובן
שראיתי
הוא התחיל מלעמלה כמובן בעיניים.
חיוך החל לעלות על שפתיו.
מבט אל השיער המרושל, ושוב בעיניים.
ואז אל האף שלי ועל השפתיים.
המשיך עם מבטו על הכתפיים שלי ועל
הציצים שגדלו כמעט.
ומשם אל הבטן ואל הרגליים שנצבעו
ירוק כהה ממכנס טייץ.
הוא הביט אל הברכיים שלי,
ועל הנעליים הגבוהות והחומות
שאני אוהבת.

מסע כמעט.
לרגע חשב שיאמר משהו

ואני מיד הסתובבתי אחורה.

כי לרגע גם אני

נדמה שזה לא קרה לעולם

ונעלמתי
כמעט

נכתב לפני 12 שנים ו-6 חודשים

2. מה שהליצנים אמרו לי..

אני ממש אשמח לשמוע את מה שיש לכם לומר. כתבתי את זה כמו שאומרים- from the bottom of my heart.
מקווה שתהנו (:

״היי״ אני אגיד ואצחק, ״היי״ אתה תגיד ותצחק גם כן.
ואז אני או אתה נשאל מה אני או אתה עושים כאן. וגם נענה.
אני או אתה (תלוי מי סיים לדבר בשאלה הקודמת) נגיד ״וואי כמה זמן לא ראיתי אותך!״ ונצחק ביחד.
אתה תגיד שהשיער שלי ארך, ואני אגיד שגבהתה מאוד ושוב נצחק, לא כי נאמר משהו מצחיק, אלא בגלל המבוכה.
אחרי זה יהיה שקט קצר ומביך. כי לא יהיה לנו בדיוק מה לומר ואנחנו עדיין נהייה מעורפלים מהעובדה שנתקלנו אחד בשני.
נתחיל לדבר על הדברים הבנאליים על בית ספר או על הצופים.
עד שיהיה לנו תרוץ מכובד לסיים את השיחה המשעממת הזאת שהיה לה כל כך הרבה פוטינציאל להיות קצת שונה, קצת.
ואז נגיד יפה שלום אחד לשניה וכל אחד ימשיך בדרכו.
אבל בלי ששמנו לב מתחת לשיחה המהממת שלנו התנהלה שיחה אחרת, קצת שונה.
כשהתחלנו לדבר, ממש ברגע שאני אמרתי ראשונה ״היי״ יצא ממני ליצן קטן שלא הבחנתי בו, אפילו שניים, לא ממש בטוחה כמה.
וגם ממך. הם היו שם בלי שנשים לב.
הליצן שלך בכה. וגם הליצן שלי. אבל לא מעצב, אלא בגלל מבוכה.
ליצן אחר שלי קילל את אחד הליצנים שלך, קילל אותו ממש עד העצם.
אבל הליצן אחר שלך, בא והשתיק את הליצן המקלל שלי בנשיקה מתוקה, מתוקה.
עוד ליצן שלך יעמוד לפני כל הסיטואציות האלה ויצחק הרבה, הוא לא יפסיק לרגע.
ליצן אחר, גם שלך, ישב בצד ויסתכל על כל הליצנים עושים את מה שעושים, והוא פשוט יבהה בהם בריכוז כזה, קצת בהלם הייתה אומרת.
ליצנית שלי תקרא לליצן שלך שלא הפסיק לצחוק, ותדבר איתו. הם ידברו על הכל.
מה זה הכל? ״כל מה שרציתי לדעת ולא העזתי לשאול״ זאת הסיסמה של הליצנית שלי. של כל הליצנים בעצם.
אני אצטרך ללכת. כי אני מאחרת לטניס, והליצנים שלי יאספו את עצמם אליי ויעלמו כאילו לא היו.
ואז נגיד שלום יפה אחד לשניה, וכל אחד ימשיך בדרכו.
בלילה, לפני שאת אירדם יגשו אליי כל הליצנים שלי שפגשו את הליצנים שלך באותו יום.
והם יספרו לי מה שקרה והליצנית תספר לי כל מה שהליצן שלך אמר לה.
ואני אלך לישון עם חיוך ענק על הפרצוף. מבלי לזכור שהליצנים הם רק ליצנים ותפקידם הוא לגרום לי לחייך, לא?
גם כשהשיחה שלהם לא באמת התרחשה,היא הייתה רק בתוך הראש לי..

נכתב לפני 12 שנים ו-7 חודשים

3. מוכן?

אתה יכול לחשוב על זה
אתה יכול לחלום על זה
זה נמצא לך מול העיניים
רק תיקח
תרצה
זה מסתובב לך בגוף כמו נמלים
מוכן?
2
3
צא
המשחק נגמר

נכתב לפני 12 שנים ו-8 חודשים

4. יום שבת עצבני (:

אני חוזרת מעיסוקיי המפגרים בשעת אחר הצהרים, כל היום הייתי בצופים..
ובדרך כלל אני נהינת ומלאת אנרגיה, אבל היום וואה וואה הייתי עצבנית.. על מה?..

שאלה טובה.
הרחוב ריק מאנשים, הכל שקט, כולם נחים בבית ורק הראש שלי לא הפסיק לעבוד..
פתאום לצד הדרך על המדרכה, הבחנתי בעש, לא, לא עש, קוראים לזה.... חגב!

אז החגב ישב על המדרכה ולא זז.
היה נראה שבכל רגע מישהו וצריך לצוץ משום מקום, וללחוש לו "זוז!" והוא היה מזנק וטס!..
אבל זה לא קרה

במשך דקה שלמה, עמדתי ובהיתי בקטן, שרק אלוהים יודע על מה הוא חשב..
אז התחלתי להתקרב אליו, ולא חשוב כמה קרוב עמדתי לידו, הוא לא זז. הוא היה בשלוותו, נינוח.
נראה היה ששום דבר לא העסיק אותו במחשבתו, לא היה לו דבר לעשות.

לרגע קינאתי ביצור הקטן ללא החששות..
אבל במחשבה שניה אם אין לו שום דבר שרע לו בחיים, סימן שכל זמן טוב?..
הרי אי אפשר להבחין שמשהו טוב, אם לא יודעים מהו רע..

אז הבנתי
עכשיו אני יודעת, מבינה וחיה את הרע, אבל אני יודעת מה זה טוב..
לראות אותך..




נראה לי שאני מאוהבת (:

נכתב לפני 13 שנים ו-2 חודשים