גבר- מגעיל מלוכלך ובוטה,

אישה- אנוכית פרוצה ובוטה,

ילד- הרסני, אנוכי וגועלי,

גבר- עוזר, תומך ומחייה,

אישה- אכפתית, אוהבת וטובה,

ילד- תמים, אכפתי וזהיר.....

תלוי איך נסתכל על זה...

אם אנשים יסתכלו על הכול כל כך שונה,

אם מישהו ידע, ידע מה הוא רוצה....

אם כל אחד יבוא עם מטרה כל כך ברורה...

אם לא יהיו התלבטויות,

זה טוב? או נורא?

אם מישהו יחליט את הכול לספר,

אם לא יהיו סודות, אף אחד לא יסתתר...

אם מישהו יחליט לאחד את כולם,

יחליט שהוא רוצה להיטיב אם העולם,

זה טוב? או נורא?

אם מישהו יבוא יפר את האיזון,

של סוד ושל תקווה,

של רוח עם סיכון,

אם מישהו יחליט שסתם כי הוא חושב,

יבוא ויספר איך ולמה התאהב,

אז לא יהיה ענייין,

ורוח לא תשלוט,

אז הכול יהיה מובן,

ולא יהיה מנוס,

לא יהיה שום טוב, ושום רע,

ולא ישאר בכלל מקום לתקווה!

היה זה ליל חורף קריר- אפלולי

יצאתי לבד- בגפי מביתי,

נכנסתי לעבר בניין שנראה,

נטוש\לא נטוש- אך קבעתי פגישה.

ישבתי חיכיתי- לבד חשוכה,

ובאין המרפא לי כמו זה לא היה.

ולפתע מצד הבניין לי נשמעה,

זעקה חלושה אך פוחדת- קלושה,

ובכן רצתי לזה המקום הנטוש

אך דבר לא ראיתי מלבד הטשטוש,

ודבר מה מתפתל בחוזקה אדירה,

מאיים הוא לבעוט להרוס כל שבא.

ולפתע סירנות שוטרים ומכבים,

אוחזים בידי ואותי גוררים,

צעקות לא פסקו,זעקות רק גברו,

אך אט נחלשו- מהמקום נגררו.

והובאתי לידי חדר חקירה,

לספר מה ראיתי ומה שם קרה,

אז הבנתי פרטים-

נמסרו מזהים.

ומאז לא ראיתי כמו זו פרשה.

אז סיפור לא מובן- זה יצא פה ברור.

אך לא יכולה לספר ת'סיפור.

כי אמרו לי שסוד עוד כמו זה לא היה.

אז תודו שנתתי לפחות טעימה :)