מיכאיל בולגקוב

מיכאיל בולגקוב

סופר

מיכאיל בולגקוב נולד בקייב, (אז בתחומי האימפריה הרוסית וכיום באוקראינה) ב־15 במאי 1891, הבכור מבין שבעת הילדים של אפנאסי בולגקוב, מרצה באקדמיה לכמרים. משפחתו של בולגקוב הייתה משפחה נוצרית אדוקה, ושני סביו היו כמרים אורתודוקסיים. בשנת 1909 החל בולגקוב את לימודי הרפואה באוניברסיטה המלכותית של קייב, שם למד שבע שנים. כבר בעת לימודי הרפואה הראה כישרון ספרותי רב, וידע גם להציג את סיפוריו בפני קהל.

ב־1915 התחתן עם אשתו הראשונה, טטיאנה לאפה. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה החל לעבוד בבית־חולים, וכאשר סיים בהצטיינות את האוניברסיטה, נסע לחזית כרופא בארגון הצלב האדום.

באביב 1918, לאחר חתימת הסכם שלום בין גרמניה לרוסיה ופירוק צבא האימפריה הרוסית, חזר עם אשתו לקייב, והיה עד לכניסת הצבא הגרמני לעיר. בינואר 1919 , לאחר כיבוש קייב על ידי צבאו של סמיון פטליורה, גויס בולגקוב בכפייה לצבא הרפובליקה העממית של אוקראינה. כעבור זמן קצר הצליח לערוק מהצבא האוקראיני ולחזור לקייב. באוגוסט 1919 התנדב בולגקוב לצבא הלבן, בו כבר שירתו שני אחיו הקטנים. כרופא צבאי נדד עם הצבא הלבן הנסוג מפני ההתקפות של הצבא האדום עד לצפון קווקז. בתחילת 1920, התפנו שריד הצבא הלבן מהקווקז לחצי האי קרים, אך בולגקוב, שלא רצה לעזוב את הפצועים של בית חולים שדה, בו שירת, נשאר בקווקז. שני אחיו התפנו לקרים ולאחר שגם קרים נפל בידי הצבא האדום, היגרו לצרפת.

ב־1921 הגיע בולגקוב עם אשתו למוסקבה, ולאחר מאמצים רבים קיבל מהשלטונות דירה בבניין ששימש לאחר מכן השראה לתיאורי "דירה מס' 50", זירת ההתרחשות בספרו "האמן ומרגריטה". באותם ימים, שימש בולגקוב סופר בעיתון רוסי שיצא לאור בברלין, וכתב עבורו את יצירותיו הראשונות - ובהן "יומני הרופא הצעיר" ו"מורפיום". כן החל בולגקוב באותו זמן את כתיבת הרומן "הגווארדיה הלבנה".

ב־1924 התגרש בולגקוב מאשתו, והתחתן עם ליובוב בלוזרסקיה - שלה גם הקדיש את ספרו "הגווארדיה הלבנה" (Белая Гвардия). הרומן עובד גם למחזה בשם "ימי משפחת טורבין" (Дни Турбиных) - שזכה לביקורת שלילית קשה, משום שלא הציג את תומכי הצבא הלבן באופן שלילי דיו, אך גם לתגובה אוהדת מפי שליט ברית המועצות יוסיף סטלין וכך הובטח לו האישור להעלות אותו בתיאטרון במוסקבה. למרות הצלחת המחזה, הממסד הספרותי של ברית המועצות המשיך להתנכל לבולגקוב וב־1930 היה בולגקוב מובטל ומיואש, וה"בון טון" הספרותי (והפוליטי) היה למתוח ביקורת עליו ועל יצירותיו. הוא כתב מכתב אישי לסטלין, בו התלונן על מצבו, וביקש לאפשר לו לצאת לחו"ל, ואם לא, אז שתימצא לו עבודה בתיאטרון, אפילו כפועל במה. סטלין התקשר אליו באופן אישי, במפתיע, והבטיח למצוא לו עבודה, אך אמר לו שחבל שכישרון כה מובהק ייצא לחו"ל. מצד אחד השיחה אפשרה לבולגקוב להמשיך וליצור, ואף לשרוד שנים קשות של טיהורים. מצד שני רצונו האמיתי היה לצאת לחו"ל וליצור שם באופן חופשי (מבחינתו של סטלין הייתה השיחה מעשה פוליטי מחושב, על מנת להפיץ את הסיפור על סטלין רחב הלב שהציל את בולגקוב, ולמצוא חן בעיני האינטליגנציה). בעקבות התערבותו של סטלין קיבל בולגקוב את משרת המנהל האמנותי של אחד מתיאטראות מוסקבה.

ב־1932 התחתן בולגקוב בשלישית עם ילנה שילובסקיה, והיא זו שתשמש בעתיד מודל לדמותה של "מרגריטה". בשנות חייו עמה עבד על הרומן האחרון שלו, בידיעה ברורה שאף הוצאה בברית המועצות לא תסכים לפרסמו בגלל תוכנו הדתי והביקורת הקשה נגד הממסד הסובייטי. לאחר מותו שמרה אשתו על כתבי־היד, ולבסוף פורסם הספר "האמן ומרגריטה" לראשונה ב-1966.

מיכאיל בולגקוב נפטר מאי ספיקת כליות ב-10 במרץ 1940 במוסקבה.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (569):
מתכוון לקרוא, מעוניינת לקרא, עוד אקרא, מתכוון לקרוא, רוצה לקרוא, המובחרים, שקראתי, ספרים שרוצה לקרוא, קראתי יותר מפעמיים, ספרים שקראתי , מחכים לי על המדף, לחפש ולקרוא , ספרים שקראתי בנעוריי, מהמשובחים!, הספרים שלי, בקרוב, ספרים מומלצים - פרוזה תרגום, רשימה, ספרים שקראתי, עוד ...
1.
כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזרת מאוד של הרומן, ובה השמטות לרוב. עם נפילת האימפריה הסובייטית, יצא לאור במוסקבה הנוסח המלא, והוא אכן לא רק ספר יותר שלם אלא גם יותר חריף, ויותר פיוטי. הפולחן המתנהל זה שנים בין קוראי בולגקוב בשפות הרבות קיבל תנופה חדשה, ונראה כי אין עוררין כיום על כך שהאמן ומרגריטה הוא הספר הנקרא והמצוטט ביותר שנוצר בשפה הרוסית לאורך כל העידן הסובייטי. האמן ומרגריטה - אחד הרומנים המדהימים שנכתבו אי פעם - היה גם בישראל לספר פולחן. אין ספק שהמהדורה החדשה, בתרגומו של פטר קריקסנוב (מתרגם החטא ועונשו, "פרוזה", 1995) תחזיר אליו את קוראיו הנלהבים משנות השישים ותצרף למעגל הקוראים את אלה שלא טעמו את טעמו הישן. פטר קריקסנוב הוסיף למהדורה החדשה אחרית דבר והערות, שבהן מידע רב המעשיר את ההבנה ההיסטורית והתרבותית של הרומן, הן על חלקיו הרוסיים - עלילות כנופייתו של השטן במוסקבה בסוף האלף השני, והן על חלקיו הירושלמיים - הסיפור המוזר על משפטו של ישו בתחילת האלף הראשון לספירה....

2.
הנובלה הסאטירית לב כלב, קלאסיקה מחתרתית מוצקה, נכתבה בידי מיכאיל בולגקוב בשנת 1925 וראתה אור ברוסיה רק בתקופת הפרסטרויקה. זוהי סאטירה פנטסטית מבריקה על המעמד השליט החדש - הפרולטריון. רופא מומחה, פרופסור בעל שם עולמי ונציג מובהק של "העולם הישן" (זה שקדם למהפכה הבולשביקית), אוסף לביתו ולמעבדתו כלב חוצות. בכלב הזה מבצע המדען ניתוח חדשני נועז, שכתוצאה ממנו נהפך הכלב ליצור אנושי... קורותיו של הכלב-לשעבר, האדם החדש כדורקין, מזעזעות מצחיקות, מרתקות, ובעיקר - מעלות אצל הקורא תהיות עמוקות על טיב "הניסוי החברתי" שהתחולל ברוסיה בשנת 1917. נוסף להערות ולהקדמה שצירף פטר קריקסנוב לתרגומו הנפלא, הוסיפה הסופרת והמסאית מאיה קגנסקיה אחרית-דבר שהיא פנינה ספרותית בפני עצמה. הסיפור הומחז, הוסרט ותורגם לשפות רבות, הוא נמנה עם יצירותיו המרכזיות של בולגקוב, לצד האמן ומרגריטה, הגוורדיה הלבנה, השלג השחור והביצים הגורליות....

3.
"השטן במוסקבה" הינו השם שניתן לתרגום בעיברית של הגרסא המצונזרת של הספר "האמן ומרגריטה" "השטן במוסקבה", יצירתו המושלמת ביותר של אחד מגדולי אמני הפרוזה הרוסית בזמננו, שנתגלה מחדש בשלהי ה"הפשרה" לאחר שנים רבות של חרם, הוא ספר מופלא, רב ממדים, ובו יצק המחבר את חוכמת חייו בנפתוליו עם הטוב והרע. מתוך הרובד הראשון, פנטומימה משונה ומצחיקה הכתובה בהומור קודר ומתהולל על תעלוליו של השטן במוסקבה, עולה סאטירה מבריקה על החברה והמשטר ברוסיה הסובייטית. ברובד השני, שהוא כולו רציני ונוגע ללב, מתוארים בחרט - אנוש האמן ומרגריטה. גבר ואשה מחוסנים שלא נגרע משיעור קומתם למרות כל תחבולותיו המרושעות של השטן. הרובד השלישי, פירוש חדש למשפטו של ישו, הוצאתו להורג ומותו, הוא רומן בתוך רומן הכתוב בפרוזה מנופה ומזוקקת בעלת עוצמה מופלאה. רבדיה השונים של היצירה מצטרפים לחוויה אסתטית בעלת שלמות מהנה מאוד, שלדעת גדולי המבקרים היא פאר היצירה בספרות הרוסית של המאה העשרים....

4.
`הגווארדיה הלבנה`` הוא אחד הרומאנים הבולטים של הקלאסיקה הרוסית המודרנית, והרומאן הנועז ביותר של בולגאקוב, הידוע לקורא העברי בעיקר כמחבר ``האמן ומרגריטה`` (``השטן במוסקבה``). שני חלקיו הראשונים של הרומאן בכתב-העת `רוסיה` ב-1925. החלק השלישי פורסם רק כעבור ארבעים שנה. ``הגווארדיה הלבנה``, הקרוב ברוח כתיבתו לפרוזה האקספרסיוניסטית, הוא אחד מגדולי הרומאנים האנטי-מהפכניים שהעמידה הספרות האירופית, אם לא הגדול שבהם. המהפכה ומלחמת האזרחים הם לדידו של בולגאקוב התגלמותו של הכאוס ? קץ-העולם וחורבנו; כל מהפכה היא בגדר אסון אפוקליפטי, בין שזו המהפכה הצרפתית, הבולשביקית, או ההתקוממות הפרועה של התנועה הבדלנית האוקראינית. ולעומת זאת ? האימפריה, האצולה, הכבוד האריסטוקראטי, הם בית, סדר, קוסמוס אנושי. ההתפוררות שמעצב בולגאקוב אינה רק התפוררות פוליטית המתבטאת בסחרחרת החילופים של הצבאות והכנופיות. זהו רומאן על קריסתה של תרבות, ועל כן האקטואליות שלו אינה שמורה רק לאוקראינה ולקייב....

5.
(רוסיה, 1927-1925) ספטמבר 1917. רופא צעיר בעל מראה צעיר במיוחד נשלח מיד עם תום לימודיו לעבוד בבית חולים בכפר נידח במחוז רוסי רחוק ומנותק שהקידמה טרם הגיעה אליו. יחד עם שתי אחיות מנוסות ומסורות הוא מטפל יום ולילה בתושבי המחוז. לראשונה בחייו, הוא נתקל במחלות, בפציעות ובמצבים שעד אז רק קרא עליהם בספרי הלימוד. בנוסף על חוסר ניסיונו, עליו להתגבר על היעדר הציוד הרפואי והחשמל ולנוע בדרכים משובשות בתנאים של מזג אוויר קשה. בעבודתו עם האוכלוסיה הכפרית המקומית הוא פוגש בערות ונחשלות, אך גם חום אנושי, ידידות וגדלות נפש. בסיפורים אלה, המערבים את האמת והבדיה, מתאר מיכאיל בולגקוב בהומור דק, בפשטות ובחמלה את התבגרותו של רופא צעיר – את החרדות שלו, את הניצחונות שלו, ולעתים רחוקות יותר, גם את התבוסות שלו. ...

6.
7.
היצירות שבספר זה נמנות על חיבוריו "הקטנים" של מיכאיל בולגקוב, העומדים בצילם של הרומנים האפיים שלו. בשתיהן בא הסופר חשבון עם עברו ועם הווהו ומצהיר על דבקות שאיו לערערה בהומניזם ובאמת. "מורפיום", סיפורו הרפואי הגדול, מתאר את דרכו של רופא מחוזי צעיר, אשר מוצא מזור למכאוביו במורפיום, אל אחריתו הבלתי נמנעת, כשברקע האפוקליפסה הגדולה של המהפכות הרוסיות של 1911. המציאות שבראו המהפכות האלה נחשפת במלוא אימתה במחזה "אדם וחווה", אשר מגולל את סופה של האנושות הנספית בכבשן האידיאולוגיות. המחלה המאכלת את נפשו של האדם האחד והמטמאת את נפשם של עמים שלמים אחת היא - אשליית השליטה בגורל. את דינה של האשלייה חורץ בולגקוב בספר זה....

8.
מן הביצים הגורליות יוצאים זוחלים ענקיים, והם מסתערים במסע סוריאליסטי ומאיים על עיר הבירה של הממלכה הסובייטית. לא מזמן הרי מת שליט הפרולטריון העולמי, ו.א. לנין, והביצים הגורליות אכן בקעו בהשפעת מין קרן אדומה, מסתורית. הנובלה המשעשעת הזאת היא משל אכזרי על טבע השלטון הסובייטי והמציאות הרוסית בשנות העשרים של המאה העשרים. אין פלא שהיא ראתה אור במולדתו של בולגקוב 64 שנים לאחר פרסומה הראשון ולאחר איסור מוחלט להזכיר אפילו את שמה, איסור שהוטל בעקבות פרסום זה! מאז, הוסרטה (1996) ותורגמה לשפות רבות והפעם - לראשונה בעברית. את הביצים הגורליות כתב בולגקוב ב- 1924, שנה אחת לפני שכתב את הנובלה-האחות שלה, לב כלב. שתי הסאטירות הפנטסיות המבריקות הללו משלימות זו את זו, והן יוצאות לאור בעברית זו לצד זו, שתיהן בתרגומו הנפלא של מתרגם האמן ומרגריטה, פטר קריקסנוב,ש גם הוסיף הערות מאירות עיניים. נוסף להערות המתרגם, ובמקביל לאחרית-הדבר שכתבה מאיה קגנסקיה ללב כלב, הוסיף כאן ד"ר אורן הרמן מסה מבריקה הממקמת את הפנטזיה הספרותית של בולגקוב (הרופא)! בהקשר ההיסטורי-פוליטי של תוכנית האוגניקה, תוכניות שהטריפו את דעתם של הוזים ומדענים מאז ועד היום....

9.
המחזה "אי הארגמן" מבוסס על סיפור קצר, והוא למעשה מחזה בתוך מחזה, החושף את שנסתר מעיני הצופה - ההתרחשות מאחור' הקלעים. מיכאיל בולגקוב בנה את הסיפור ואת המחזה על דמויות ספרותיות מוכרות לקורא הרוסי, בעיקר מתוך כתבי ז'ול ורן הצרפתי וקיפלינג האנגלי. כיוון שהמחזה נכתב בתקופה בה שלטה הצנזורה ברוסיה, ניתן היה להעביר ביקורת על השלטון ועל סדריו רק בדרך מרומזת, עקיפה. מכל יצירותיו של מיכאיל בולגקוב, "אי הארגמן" הינו המחזה שעורר תשומת לב רבה ביותר. כאשר קוראים בו בעיון מגלים את גאוניותו של הסופר הססגוני ביותר שנולד על אדמת רוסיה....


פעם, בפורים התחפשתי לאחות רחמנייה. אמי התקינה לי כומתה מבריסטול לבן ואבי צייר באמצעות סרגל ומחוגה מגן דוד אדום בדיוק באמצע. באותה עת עבדה... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
קראתי את הספר מזמן, כך שאציין רק את מה שנישאר לי בראש. הספר הזה מזכיר לי את הבית. למרות שמדובר בספר ביקורתי כלפי קומוניזם, שליטתם בתיאטר... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
אני די מחבב את בולגקוב, בעיקר לב כלב ואחרי זה האמן ומרגריטה. אני מרגיש שהנובלה די מפוספסת, הסאטירה ישירה מדי ומובנת מיד על ההתחלה. לא באמת ק... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
נחשב כקלסיקה רוסית. לי הספר היה כבד, העלילה מתפתחת מאוד לאט והכתיבה קצת מתישה. נושא הכתיבה והדמויות מעניינים אבל לי היה קשה לסיים ספר זה.... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ