לפני כשבועיים חרב עלי עולמי, בתי הבכורה בת ה-14 נפטרה מסרטן לאחר שנתיים וחצי של מאבק קשה מנשוא. בתי האהובה, היפה והנערצת הייתה בעלת תעצומות נפש שקשה לתאר במילים, היא נלחמה עד לרגעיה האחרונים ולא הסכימה להיכנע ולא לרגע. האופטימיות והתשוקה לחיים היו חלק בלתי נפרד ממנה.אך את הגורל לא ניתן לשנות.
הספר מתאר ומספר על תהליך העזיבה, על הדרך בה עוברת הנשמה מעולמינו לעולם הנשמות. מוזכרים הרגעים לפני הפרידה
הסופית, הדרך בו מתכוננת הנשמה לפרידה ומקבלת רמזים מהעולם אליו היא אמורה להגיע, רגעים שחווינו גם אנחנו.
הספר חיזק אותי באופן אישי וגרם לי להבין שלמרות האבדה הבלתי נתפסת בתי הגיעה לשלווה ומנוחה לאחר ייסורים נוראיים, ושחיינו כאן, בעולם הזה הם למעשה רק תחנת מעבר. מן הראוי לציין שדר' קובלר-רוס היא אתאיסטית וממוצא שוויצרי כך שמניעים דתיים לא השפיעו על מחקרה המתבסס על למעלה מ- 25 אלף מקרים במהלך 20 שנה.
מכל מקום, המסר שהשאירה בתי היה די חד וברור ואני מרגישה צורך להעביר אותו הלאה, "ואהבת לרעך כמוך", נסו לדון כל אדם לכף זכות ולהימנע משנאת חינם.
מאחלת לכולם חיים טובים ומאושרים ומלאי סיפוק מעשייה טובה ונכונה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
