|
נמר הכסף
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
הפעם הנושא בנושא חינוך. איזה סוג חינוך הוא המתאים ביותר לישראל? האם כדאי להמשיך עם שיטת החינוך הנוכחית, או שמא עלינו להיות דומים יותר לחברינו האירופאים?
ואולי בכלל עלינו לנקוט בגישה שונה לגמרי. אתם מוזמנים להביע פה את דעתכם.
נ.ב: הניסוח הוא בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, והוא מיועד ל2 המינים כאחד. (וזה גם סוג של חרוז).
|
אמברשי
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
אני חושבת שצריך להפסיק את השיטה המטופשת של החינוך בגלל שהיא אינה מובילה לשום דבר!
צריך להפסיק עם 40-50 ילדים בכיתה!
לפרוס מבחנים על גבי כל השנה ולא לשים לנו 5 מבחנים בשבוע
להפסיק לחשוב אפילו על לקצר את החופש הגדול שהוא בדרך כלל תקוותינו היחידה לשרוד אחרי שנה מעצבנת במיוחד!
|
|
נמר הכסף
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
תראי, כאחד שסיים בית ספר אני אשתדל להתייחס לזה בצורה אובייקטיבית:
40-50 ילדים בכיתה זה בעייתי בעיקר בגלל חוסר העניין בשיעור. ראי לדוגמה אוניברסיטאות, (במיוחד בארצות אחרות, ארה"ב לצורך העניין) מרצה יכול לעמוד בפני 200 איש ולא תהיה הפרעה קלה שבקלות.
השאלה האם קל יותר לטפל בשורש הבעיה, קרי, החינוך של התלמידים מהבית או שיש לנסות ולטפל בבעיה הספציפית, בתקווה שהיא תשפר את המצב.
לפרוס מבחנים על גבי כל השנה - אני בהחלט מסכים. לפי הגיל שלך אני מבין שעוד לא הגעת לתקופת הבגרויות, כך שיש לך עוד למה לצפות.
הבעיה העיקרית היא שיש ריבוי של מבחנים שדחוס לפרק זמן קצר ביותר (בד"כ חודש מאי ויוני, ולפניהם יש חודש-חודשיים של מתכונות). לדעתי העניין הזה של תקופת מבחנים הוא פסול. במקום לפרוס את העומס על פני כל השנה יוצרים סיר לחץ בחודשיים האחרונים.
לגבי החופש הגדול, לטעמי לא הולכים לקצר אותו יותר. בסה"כ זו גם תקופת חופשה למורים מהילדים המעצבנים חח, ככה שלא נראה לי שהם ילכו עם זה רחוק מידי.
אני וחברים שלי דיברנו ארוכות על עניין החינוך, והגענו למסקנה שאולי עניין המבחנים עצמו הוא פסול.
מבחנים לא מעידים על משהו מלבד השינון אליהם, ורוב האנשים כלל לא מתעניינים בחומר, הם רוצים "לגמור עם זה ודי".
אני חושב שבית ספר צריך להיות מקום מהנה, שרוצים ללכת אליו. מקום שמעודד לימוד; לא דרך הפחדה, מבחנים ונוירוטיות, אלא דרך פתיחות.. עידוד לעבודת צוות, הבנת החומר הנלמד ברמה שבאמת תעניין את התלמידים וכו'.
ציונים יבשים של תלמידים לא מעידים בהכרח על היות החברה מוצלחת. כל אחד ואחת מאיתנו טובים במשהו אחר.
לכן, לטעמי האידיאל יהיה, כפי שציינתי לעיל, בית ספר ללא מבחנים (אולי 1 לשנה) שיעודד עבודת צוות, פרוייקטים מעניינים של מחקר בנושאים מגוונים.
אולי אפשר להקצות את בית הספר היסודי על מנת להקנות ידע כללי במתמטיקה, לשון וכו'. אבל 6 השנים של החטיבה והתיכון צריכות להיות מוקדשות למקצועות הבחירה ואליהם בלבד. לעשות אולי מתכונת של קורסים שתאפשר לתלמידים להתנסות במגוון מקצועות, וע"י כך לכוון אותם לעתיד.
ללמוד מה שאוהבים, ובין לבין לשלב שיעורים של ערכים וידע כללי שיוקנו בעזרת שיעורי העשרה מעניינים שישלבו עבודת צוות דינאמית.
|
|
אמברשי
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
מסכימה לגמרי בכל הסעיפים.
אני הייתי מכיתה ב'-ו' בבית ספר מונטסורי, ללא מבחנים, מעט מאוד שיעורי בית (חוברת של שני עמודים בשבוע) והמון פעולות גיבוש.
זאת הייתה נפילה חזקה מאוד מבית הספר הזה לבית הספר בישוב שלי שפועל לפי השיטה הלימודים הנוקשה (עונשים).
וכל זאת אני והחברה הכי טובה שלי, שתיינו קיבלנו בשני הסימסטרים תעודות "הצטיינות יתר" (ממוצע מעל 90) זה רק מוכיח כי זה פסול, לעבוד בשיטה הזאת בעוד השיטה בה אני לומדתי משיגה תוצאות טובות יותר ואהובה יותר על הילדים.
תגיד לי....מה עדיף?
|
|
נמר הכסף
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
אין ספק.
יש גם מדינות באירופה, (אינני זוכר אם מדובר על הולנד/שווייץ/שוודיה) שגם שם במערכת החינוך כמעט ואין מבחנים, שעות הלימוד קצרות יותר וכו', והם משיגים ציונים מהגבוהים באירופה (או בעולם).
הדוגמה לבית ספר שאת מדברת עליו נשמעת טובה למדי, וזה חלק מהעיקרון שדיברתי עליו.
הבעיה בבתי ספר היא שהם מדכאים את הרצון הטבעי שיש לנו לחקור וללמוד. ברגע שמכריחים בן אדם ללמוד משהו באופן טבעי הוא יהיה אנטי כלפי זה.
השאלה הנשאלת היא כמובן - איך משכנעים מערכות נוקשות ואטומות שכאלו, לשנות את דרכן?
|
|
אמברשי
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
זה לא אפשרי לשנות את השיטה! למה שאנשים כאלו יקשיבו לשני בני נוער מתווכחים?
למה שיתנו לנו לשנות משהו? הם כמו שקית פלסטיק איכותית, שום דבר לא נכנס ושום דבר לא יוצא וגם השקית נשארת שם במשך מיליוני שנים!
מה לעשות? אלה החיים...
|
|
נמר הכסף
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
הכל אפשרי, השאלה כמה אנחנו מוכנים להתאמץ בשביל זה.
|
|
אמברשי
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
אמממממ.....
אתה צודק, אבל עד כמה רחוק אפשר ללכת?
|
|
נמר הכסף
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
תראי, דרך הפעולה העיקרית היא דרך הפוליטיקה, אבל בשביל זה צריך קשר לאנשים משפיעים/לנסות להשפיע בעצמנו וזה קצת בעייתי.
מעבר לזה אני מאמין שיוזמות פרטיות כאלו, (של בתי ספר שיעבדו במתכונת המיוחדת שדיברנו עליה) הן רעיון טוב.
ככל שירבו היוזמות הפרטיות האלו, ואנשים יהיו מודעים ליתרונות שבאופציה הזו, לאט לאט זה יעלה למעלה בדרגים ויוכל להשפיע.
יש המון רפורמות שצריך לעשות, לא רק בחינוך אלא גם בבריאות. (שעות העבודה של הרופאים, המשכורת, עצם הגישה המרובעת של 5 דקות לכל מטופל וכו').
אלו דברים שלדעתי כדאי לעשות מבפנים, להראות את הדרך הנכונה ולקוות שלאט לאט זה יניע את המהלכים שיובילו לשינוי.
|
|
גאיה
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
זה טובויפה לעבור לבתי ספר כאלה דמוקרטיים, פרטיים או מהסוגים האלו, רק שישי בעיה שניצבת מולנו, כסף.
לא כולם יכולים להרשות לעצמם. לא כולם יכולים פשוט לבוא להורים ולהכריז על זה. וזה אחד הדברים שמערכת החינוך שלנו מנסה למנוע, שלא יהיו אפליות.
ומה אנחנו משיגים בכך שאנחנו נלחמים בהחלטה הכל כך נבונה הזאת? האם יש לנו בררה?
ממקור אישי, אני יודעת יותר מידי טוב איך זה להיות קצת אחרת, עם פחות מותריות. וכמה שמנסים להגדיל , ולעזור, זה תמי יעלה עוד כסף.
להיות בבית ספר בו החינוך מתעלה על השאר, זה ךהרגיש משוחרר ויותר חופשי.ואפילו חופש עולה כסף.
|
|
נמר הכסף
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
אני מבין מה את אומרת גאיה, וכסף הוא וודאי שיקול גדול ורציני. אני התייחסתי לכך שיוזמות פרטיות כאלו יעירו את צומת ליבם של הציבור, שיעיר את צומת ליבם של נבחרי הציבור; נבחרי הציבור יוכלו לפעול למען שינוי המערכת הציבורית לסגנון המערכת שעד כה היה פרטי, ואז לא תהיה אפליה.
אותה בעיה משחקת גם ברפואה, אפשר לשפר את מצב הרפואה אבל אז זו תהיה רפואה "רק לעשירים". העניין שבגישה המדוברת בבתי ספר, ברמת העיקרון זה גם לא אמור לעלות יותר (אלא אף להוזיל עלויות, פחות מבחנים פחות שעות לימוד וכו') ככה שאם יוכלו להנחיל את זה גם במערכת הציבורית זה יהיה נהדר.
אני מוכרח להגיד שלא הבנתי דבר אחד, על איזה החלטה נבונה מדובר?, משרד החינוך החליט להשאיר את החינוך הציבורי בקנטים כדי שכולם יהיו על הפנים על מנת למנוע אפליה, (על פי מה שאת אומרת) באותה מידה הם יכלו למנוע את האפליה ע"י שיפור המערכת הציבורית כך שלא יהיה צורך בבתי ספר דמוקרטיים וכו'. אני לא רואה פה שום החלטות חכמות.
|
|
אמברשי
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
אפילו עם הכוונה הטובה שלנו זה יהיה קשה, אנחנו לא כמו פיטר וולנטין מ"המשחק של אנדר" זה העולם האמיתי, אנחנו לא יכולים להתחיל אפילו!
מה אני אעשה? אלך למנהל בית הספר שלי ואבקש שישנה את הגישה שלו?
אני מפחדת פחד מוות ממנו! וכך הם גם רוצים! אפילו אם נתחיל בהכי קטן שיש (הכיתה שלי נגיד) עד שזה התפתח נהיה בני 100.
|
|
נמר הכסף
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
חח, שמחקת את הדיון ההוא גם התגובה שלי נמחקה. אני אנסה לשחזר אותה:
ובכן, את לא אמורה לדבר עם המנהל כי גם אין לו סמכות לעשות שינוי.
מה שכן אפשר לקוות לו, בזמן הקרוב, זה שמורים יהיו אמיצים וינסו לשנות טיפה את שיטות הלימוד שלהם (יותר עבודות, ולימוד החומר בצורה מעניינת). למרות שזה קצת יחטיא את המטרה מכיוון שאנחנו רוצים לבטל את כל הקונספט של מבחנים ובגרויות, ולא להתאים את עצמנו אליהם).
אפשר לקיים פה ושם שיעורי העשרה, סתם שיעור-2 פה ושם שידגים את מהלך השיעור הרצוי, לתת למורים ולתלמידים "לטעום" מהגישה הזו.
ואפשר כפי שציינתי קודם, לנסות ולהשפיע גם בבמה הפוליטית.
העניין שכל זה מאוד לא פשוט לביצוע, ובתכל'ס ברגע שמסיימים עם בית ספר, רוב האנשים לא רוצים להתעסק עם זה כי זה כבר לא נוגע אליהם.
אני לצורך העניין סיימתי בית ספר, האם אני בהכרח הולך לעשות משהו בנידון כדי לשפר את המצב? אולי, אבל ה"איך" הוא מסובך, ולכן הוא צריך "למה" ממש ממש טוב.
|
|
אמברשי
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
אבל בסופו של דבר הכל מסתכם כך:
אין לנו את המשאבים לעשות שינוי כלשהו.
זהו זה, אין לנו כסף, אין לנו קשרים ועם ננסה לעשות משהו זה כנראה לא יצליח (סליחה על גישה השלילית שלי).
זה מאוד מאוד יפה שאתה בכל זאת נמצא פה ומדבר על זה ולא שוכח ככה סתם מבית הספר אבל הגישה היא לא זאת שתעשה משהו! אלה הקשרים! אלה המשאבים! או בעצם - מה שאין לנו.
|
|
נמר הכסף
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
תמיד אפשר להשיג. הבעיה שזה מאוד קשה להשיג קשרים ולשאוף לשינוי.
הרבה יותר פשוט "לסבול" את המצב לעוד כמה שנים ולשכוח מזה, מאשר לנסות להתאמץ בשביל הסיכוי שיהיה שינוי.
|
|
אמברשי
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
זאת בדיוק הסיבה למה זה אף פעם לא משתנה.
כי אין להם כוח, כי הם שכחו מזמן איך להיות ילדים.
כי הם לא לוקחים את האנשים של מחר ברצינות...
אולי זאת הבעיה שאנחנו מנסים לפתור אבל זה לא משנה.
אף אחד לא יקשיב לנו....:(
|
|
נמר הכסף
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
תשמעי, זה לא שאף אחד לא מקשיב. הבעיה היא שאף אחד לא מדבר.
אני לא מדבר על דיונים כאלו בינינו לבין עצמנו, אלא העלאת העניין לשיח הציבורי. הבעיה היא שאין הרבה אנשי חזון.
רוב האנשים עסוקים בצרות שלהם ואין להם כוח ופנאי לעסוק בדברים כאלו, למרות חשיבותם הרבה עד מאוד.
|
|
אמברשי
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
יש לי רק מילה אחת בודדה:
צודק.
|
|
נמר הכסף
לפני 13 שנים ו-2 חודשים
חח, לפעמים להיות צודק לא עוזר הרבה.
בכל אופן, אני מרגיש שמיצינו את הנושא לעת עתה.
את מוזמנת להעלות נושא חדש לדיון, אני גם אחשוב על משהו.
|
|