משחק תפקידים- ארץ הפרא (המשחק בהפסקה) קבוצה ציבורית
אתם קבוצה של נערים עשירים ומפונקים, החיים בעולם עתידני ומושלם. אתם תמיד מקבלים מה שאתם רוצים. כולכם חברים אחד של השני. אתם כמעט ולא ראיתם טבע ומיימכם. למרות כל התהילה הזאת, אתם עדיין לא מרוצים, ומתלוננים בלי סוף...

כולכם עומדים לטוס לטיול יומי באחד מיערות הגשם הבודדים שנותרו. אתם מתרגשים, ומחכים בקוצר רוח לטיול. עד שיום אחד, האשלייה שלכם מתנפצת. המטוס שלכם מתרסק באמצע ג'ונגל פראי. אמנם אתם ניצולים, אבל הטייס והמדריך נהרגים. אתם מגלים שאתם נמצאים לבד בעולם פראי. מאותו רגע, אתם תצטרכו להתמודד עם איתני הטבע, בניגוד לחיים הקודמים שלכם. אתם תצטרכו לשרוד בעולם פראי, מפחיד ולא מוכר...
תגידו שלום לפינוקים, לתהילה, ולאשליות.
ברוכים הבאים לצד האכזרי של העולם!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

המשחק יתחיל אחרי שיצטרפו שישה שחקנים לפחות.
הנה פרטי ההרשמה:

שם:
גיל:
מראה:
אופי:
רקע:

לשלוח את הפרטים לדיימון!
בהצלחה! D:


*אוסגי קוואי*
שם: אמה
גיל: 12
מראה: שיער חלק שחור, פסים בשיער. חולצה לבנה עם ז'קט קצר שחור. טייץ 3/4 שחור.
אופי: נחמדה, עוזרת תמיד, מתבאסת שמתעלמים ממנה.
רקע: תמיד אהבה אקולוגיה, אבל לא ידעה בדיוק איך זה.

*אמברשי*
שם: רומי
גיל: 9
מראה: שיער חום אסוף בקוקיות, עור בצבע לא שזוף אבל לא חיוור, צבע עיניים אפור מעט כחלכל אבל יותר אפור, חולצת פסים וטייץ.
אופי: עקשנית, מפונקת (כמובן), אנוכית, חמת מזג ומשחקת אותה חמודה.

*dark lady*
שם: לי
גיל: 15
מראה: שער בצבעי האש עד המותניים, עיניים טורקיז, עור בהיר
אופי: נחמדה, חכמה, משתדלת לעזור

*POLLO*
שם: אלן
גיל: 12
מראה: שיער בלונדיני קצר, עיניים כחולות נוצצות, עור מעט שזוף,
ג'ינס 3|4 וחולצה ירוקה...
אופי: סקרן, הרפתקאן, חכם, ביישן, חולמני...
רקע: גדל באחוזה גדולה ומפוארת ולמדת בבית ספר פרטי (עם החברים),
הוריו רוצים שהוא יהיה מושלם בלימודים, אבל בזמן השיעורים אלן עסוק בציור...
מאוהב באמה אבל אף פעם לא אמר לה את זה. הוא מתחבר רק עם חברים מסויימים מאוד.
בכלל לא אוהב צמחים ויערות, אבל הוריו הכריחו אותו לטוס בשביל עבודה בביולוגיה.

*אנג'ל*
שם: אלין בלו.
גיל: 14
מראה: עיניים ירוקות, שיער ערמוני-גלי יפה. פנים חיוורות. מתוקה.
אופי: פתיל קצר. מפונקת. מעצבנת. עצלנית. לא נוהגת לקחת אנשים ברצינות. שקועה בדיכאון שלה.
רקע: משפחה טובה ויפה, חיים מושלמים, חוץ מהפעם בה אח שלה נרצח כשהייתה בת חמש, בעקבות מתנקש ששנא את אבא שלה. מאז ההורים שלה הגנו עליה יותר מידי.

*דיימון*
שם: מאט
גיל: 16
מראה: שיער חום חלק. עיניים כחולות, גבוהה, עור בהיר.
אופי: מפונק, לא נח לרגע עד שהוא מקבל את מה שהוא רוצה. הוא מנסה לנצל כל רגע בחיים כדי להנות. הוא כובש אנשים בקסם האישי שלו. הוא לא חושב יותר מידי.
רקע: יש לו שתי אחיות צעירות ממנו ומפונקות לא פחות. יש לו הורים שנותנים לא הכל. בקיצור חיים מושלמים.

*הצבעוני האדום*
שם: סימון
גיל: 14
מראה: קארה שחור עם פס ורוד, עיניים חומות כהות, עור בהיר, קטנה כזאת.
אופי: צינית, לא נחמדה, מתה על אלקטרוניקה, חכמה.
רקע: ילדת שמנת מפונקת, מה עוד צריך?

*מגדת העתידות*
שם: מוניקה ראד
גיל: 14
מראה: שיער שטני מטולטל שכמעט עוקף את הכתפיים, עיניים כחולות- סגולות גדולות וחודרות, אף סולד ומנומש, גובה ממוצע... בקיצור, כמו בובת ברבי שכזאת.
אופי: מפונקת (אלא מה?) שבדרך כלל לא מתערבת ועומדת בצד.
רקע: הורים גרושים, כסף (והרבה), בית מושלם, חיים שמחים באופן יחסי... מה עוד צריך בשביל מפונקת?

*כיפה כחולה*
שם: פיג'ן
גיל: 15
מראה: תלתלים כתומים בוהקים מסודרים בתספורת של שנות החמישים, עור חיוור שנשרף בקלות, גובה קצת מתחת לממצוע, משקל מתחת לממוצע, אף סולד, מידת נעליים קצת מעל הממוצע.
אופי: ביקורתת, שיפוטית, מפונקת, שונאת להודות שטעתה, חכמה ביותר, נחמדה וחברותית מוד כשהיא במצב רוח.
רקע: בת יחידה ובודדה בבית ענקי. ההורים שלה אף פעם לא בבית, הם תמיד במסעות או בישיבות. הם אפילו לא אוכלים בבית. תמיד קיבלה כל מה שאי פעם ביקשה, והיא תמיד רצתה עוד.
פעם הייתה לה יונה לבנה, אבל היא מתה.
הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת משחק תפקידים- ארץ הפרא (המשחק בהפסקה)
הצג הכל מציג 7 חברים
בן 25
ארץ החתולים
בת 26
לינד
בת 23
קופסת עפרונות *קרןתאומה*
בת 26
אוחר מדי עכשיו
בן
מיסטיק פולס
בת 30
מבשרת ציון
בן 26
חדרה
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 5 מתוך 9 דיונים שעל הקיר
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-9 חודשים
מה קרה כאן? לא ממשיכים? לא משפרים? לא עושים כאן כלום? זה כל כך עצוב שמשחק תפקידים מת :(
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני 12 שנים ו-5 חודשים
במיוחד משחק תפקידים טוב! לכתוב הספד?לא, אני לא מסוגלת!!! *בכיבכי*
בווהובווהההוו
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נראה לי אני אפרוש :\
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
למה?
המשחק עוד לא התחיל אפילו.
פשוט אף אחד כמעט לא מגיב, והכל מתקדם כל כך לאט....
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
זה פשוט לא מה שחשתי שזה יהיה...
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
תאמיני לי, גם אני...
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
איך דמיינת את זה?
POLLO לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טוב, גם לי זה קרה במשחק אחד... פשוט תמחק את הפרק הראשון.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לא יודע.
חשבתי שיהיה יותר מעניין, או יותר אקשן...

למחוק את הפרק הראשון?!
איך זה יעזור לי?
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
תוכל לעצב אותו מחדש.
לדעתי הכי טוב לשאול את המשתתפים איך הם היו רוצים שז\ה יהיה ומה הם מצפים שיקרה, ואז לתאם את זה עם מה שעיצבת לעצמך בדימיון כדי שזה יצא פחות או יותר מושלם ויצליח לרצות את רב המשתתפים.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
רעיון מעולה!
למה את ציפית?
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ציפיתי שהמקום יראה קצת... קסום. שתהיה שם תכונה פנטזית כלשהי. חשבתי שאתה תכתוב מה קורה לכל אחד, ולא תצפה לספונטניות מכולם, כי יש כמה, כמוני, שלא ממש טובים בזה. גם ציפיתי שכולם, לפחות רובם יהיו יחד לפני שיקרה משהו והם ייפרדו.


הכי חשוב בשבילי זה הקטע של הספונטניות.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הקטע הוא שעכשיו כולם מחולקים, אבל הם לא מגיבים לכן זה רק אנחנו ביחד.
לגבי הבידיוניות, יש לי רעיון בידיוני שלא סותר את הרעיון המקורי.
ואני אשתדל לכתוב לדמויות אחרות...
מה דעתך עכשיו?
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נשמע טוב יותר :)
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
~פרק ראשון~
המטוס שלכם התרסק, אבל אתם ניצלתם.
הטייס, המאבטחים, והמדריך נהרגו.
אתם נמצאים באמצע ג'ונגל פראי, חבולים ופצועים.
אתם לא הכי מבינים בהישרדות, ולא יודעים איפה אתם בדיוק.
אתם חייבים לשרוד כנגד כל הסיכויים...
בהצלחה!
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פקחתי עיניים באיטיות, ורק אז שמתי לב שהחזקתי כל כך חזק במושב הכיסא עד שאיבדתי תחושב באצבעות.
ושכואב לי בכל מקום אפשרי אחר.
מיהרתי לעזוב את הכיסא ולסרוק את סביבתי.
הוקלתי קצת כשראיתי את השאר זזים או פוקחים עיניים.
אבל רק קצת.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הדבר הראשון שראיתי זה גופתו של המדריך.
הצטמררתי. ידעתי שקרה משהוא רע. הסתכלתי בחלון, וציפיתי לראות שמיים.
אבל ראיתי רק עצים.
POLLO לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלתי בבהלה על עשרות המאבטחים המדממים למוות, קמתי באיטיות מהאדמה הלחה.
המטוס החל לבעור. הרבה מהנוסעים החלו לבכות, או מביטים במבטים מבוהלים סביב.
אבל אני רק צחקתי צחוק מתגלגל. הנוסעים ששרדו הסתכלו עליי בבהלה. "אנחנו בסרט
מתח או משהו?" שאלתי. "אפשר להירגע, הטלפון שלי כאן בכיס והוא שרד" אמרתי וגיחכתי.
הוצאתי אותו מהכיס וחייגתי למספר של "צוות הצלה". "אין קליטה!" אמרתי. זה היה נראה כמו
קטע מסרט קיטשי. "חייבים לרוץ לפני שהמטוס יתפוצץ!" אמרתי ודמעה זלגה מעיני.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הנערים התחילו לצרוח, וכולנו התרחקנו מהמטוס כמה שאפשר.
רצנו בין העצים והשיחים, ושמענו קולות של חרקים.
אחרי עשר דקות, נשמע "בום!!!", וראינו מרחוק אש.
כל הנערים היו המומים ולא זזו ממקומם.
לאט לאט, התפשט ריח של עשן. אש התחילה לאכל את העצים.
"שריפה!!!" כולם לברוח!!!" צעקתי.
התחלתי להשתעל מהעשן...
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
שמעתי את אלן אומר שאין לו קליטה ושצריך להתרחק מהמטוס, אבל לא התייחסתי.
התיישבתי על הקרקע והתחלתי לבכות "זה לא יכול לקרות, זה לא יכול לקרות".
אולי הסרטים שהראו לנו נכונים? אני לא רוצה למות! ואיך זה שרק אנחנו שרדנו? זה פשוט חלום רע, רק חלום.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
בזמן שהשריפה מתפשטת, וכולנו ברחנו, ראיתי את רומי מכווצת בפינה.
"בואי!!! לפני שהכל יישרף!!!" אמרתי לה. האש התחילה להתקרב.
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"בואי כבר!" הצטרפתי לקריאתו של מאט. אבל היא רק התחילה לבכות. היא הייתה היסטרית. וידעתי שהיא יכולה למות...
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אחזתי בידה של רומי, וגם מוניקה אחזה, וגררנו אותה כמה שיותר רחוק מהאש.
מסביבנו ראינו נער או שניים. אבל היינו עסוקים בלרוץ.
עד שהגענו לקרחת יער רחוקה, הבנו שאנחנו לבד.
רק שלושתנו. איבדנו את שאר הנערים...
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"רומי?" לחשתי לעברה, מנסה לראות את עיניה מבעד לפחד שעטף אותה. היא עדיין הייתה היסטרית. היא לא הצליחה לעכל את העובדה שאנחנו כאן, תקועים, בדיוק כמו שהשאר לא יכלו לעכל...
"רומי, תנסי להירגע." אמר מאט.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
יבואו לחלץ אותנו." אמרתי.
"הרי אנחנו חשובים כמו הנשיא." חייכתי.
אבל רומי לא החזירה לי חיוך.
"איפה השאר?" שאלה.
לא ידעתי מה לענות לה.
POLLO לפני 12 שנים ו-11 חודשים
ישרתי את מבטי והסתכלתי סביב. "לחשוב שאני במשחקי הרעב, לחשוב שאני במשחקי הרעב" מלמלתי
לעצמי. פתחתי בריצה ארוכה עד שהגעתי למקום בטוח. שברתי ענף אחד לשניים. "איך אני אמור לחדד אותו?"
שאלתי את עצמי. לקחתי אבן והתחלתי להכות את קצה המקל, הוא נשבר. נאנחתי. שמעתי רשרוש מבין השיחים
שהקיפו אותי. מתוך השיח יצאה פומה זהובה.
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"נמצא אותם, לא לדאוג." אמרתי. אבל אני עצמי הייתי לחוצה ומודאגת.
אנחנו נמצאים בג'ונגל פראי ומסוכן, והמדריך נהרג. המטוס התרסק...
מעולם לא ראיתי אדם מת. והאמת, מעולם לא ראיתי דימום. ואני מפחדת. במיוחד כשאנחנו רק שלושה עכשיו.
"נמצא אותם, נכון?" שאלתי ושמעתי את קולי מצייץ.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"שמעתי רעשים מהשיחים!" אמרתי ברוב טיפשותי.
שלושתנו רצנו לעבר השיחים וצעקנו: "מישהו?! עזרה!!!"
לפתע, ראינו נחש קוברה מתפתל יוצא מהשיחים ומלחשש.
את הצעקה של רומי היה אפשר לשמוע עד לקצה השני של הג'ובגל...
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
צרחתי למשך כמה שניות ארוכות, ואז המחשבה לברוח, ומהר, עלתה בראשי.
לרוץ? אני לא רצה...!
אולי אם לא נזוז לא יקרה כלום?
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מזל שמוניקה לקחה אותי כי האש התפשטה, מזל שנחשי קוברה בעלי שמיעה גרועה כי אם לא הוא היה תוקף אותנו ממזמן.
ניסיתי להרגיעה את קצב הנשימה שלי ומוניקה שהייתה לידי שמה לב לזה, "את בסדר?" היא לחשה
"כן" אמרתי "את יודעת שנחשי קוברה לא יכולים לשמוע? נכון?" רגע! נוכל להשתמש בזה, התכופפתי בזהירות, עדיין נושמת מהר והרבה ולקחתי מקל, אולי נצליח להינצל, התחלתי לנענע את המקל, מזל שהקשבתי בשיעור! הנחש עקב אחרי המקל כמו שקיוויתי, "תלכו לאט אחורנית" אמרתי להם, זרקתי את המקל די קרוב וצרחתי בכל קולי "רוצו!" הוא לא ישיג אותנו עכשיו! אבל רק הגענו....אני לא רוצה לחשוב אפילו מה יש בהמשך.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לא הרגשתי את הרגליים שלי בזמן שרצתי עם מוניקה ורומי.
רצנו בין שיחים, ועצים סבוכים. שוחים בים ירוק.
הנחש היה כבר רחוק מאחורינו, אבל המשכנו לרוץ.
אולי נמצא את אחד מהנערים...
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אף פעם לא ידעתי לרוץ מהר.
אם כבר, אפשר היה להשוות אותי כמהירה כמו צב.
אז הופתעתי שכל מה שהרגשתי כשרצתי משם היה חום חזק, שהרגשתי שאני נמסה.
המשתי לרוץ עד שמעדתי וכאב לי הצד. התיישבתי בחבטה ליד שיח.
בדקתי במהירות את כל האצבעות.
עשר בידיים. עשר ברגליים.
לא קרה לי שום דבר רציני, כנראה. כי לא הרגשתי שום כאב גדול יותר מכאב של חתכים ואי נוחות של זיעה ולכלוך.
אבל הייתי המומה מידי מכדי להרגיש הקלה על זה.
בבקשה שאני אתעורר עכשיו ואגלה שזה חלום...
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
עצרנו בקרחת יער.
שמענו את הנשימות אחד של השני.
הבטתי הצידה, וראיתי נער שוכב ללא רוח חיים בין השיחים.
ראיתי את הדמעות של רומי בעיניים.
לפתע הנער פקח את עיניו...
POLLO לפני 12 שנים ו-11 חודשים
פקחתי את עיניי באיטיות. "מאט! רומי! מוניקה!" לחשתי באושר. להיות לבד
זה גרוע... יותר גרוע מאשר להיתקע ביער הזה. "מה קרה?" שאלה רומי.
"נתקלתי בפומה! ו.. התחלתי ללכת אחורה באיטיות, כמו שאמרו לנו לעשות, ונפלתי על ענף גדול!"
אמרתי בבושה. תמיד ידעתי שחיות לא כאלו מסוכנות כמו שמתארים אותן...
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(זה לא היה אמור להיות אתה, אלא דמות שהמצאתי! אבל זה גם בסדר, אז אל תמחק את ההודעה...)
"זה הכל? זה היה נראה כאילו אתה מת!" אמרתי.
"טוב, אז מה עושים? נשארים פה לנצח?"
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני ממש מקווה שלא" אמרתי בפחד ומוניקה שעמדה לידי ושמעה את הפחד בקולי חיבקה את כתפי
"אנחנו מצאנו פה נחש" אמר מאט לאלן ואז עזרנו לו לקום על רגליו.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"כן. זה לא מפתיע." אמר אלן.
"טוב, אז אנחנו צריכים למצוא אוכל ומים." אמרתי.
הלכנו ביער העבות שעה שלמה. השמש התחילה לשקוע. ראינו, בתיכות השמיים שהעצים לא הסתירו, ענני עשן כבדים. כנראה מהשריפה.
אני מצטער על זה שאני המבוגר מבין כולנו. כל האחריות מוטלת עליי.
שמענו מרחוק רשרוש של מים.
"אני שומע מים!" אמרתי.
רצנו בשיא המהירות, ולבסוף הגענו לאגם קטן...
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אחרי שעות ארוכות מצאנו מים, אגם קטן בלב הג'ונגל.
"מישהו יודע איך לבנות מחנה או אוהל קטן?" שאל מאט וכתשובה כולם הרכינו את ראשם, איך אנחנו אמורים לדעת בכלל? אבל אז אלן אמר "אולי נטפס על העץ כמו קטניס במשחקי הרעב?" כולנו ניגשנו לעץ אחד שראינו שהוא גדול וניסינו לטפס בניסיון כושל, לא הרעיון הכי טוב בעולם....
"אולי נכין מחנה מענפים ועלים?" אמרתי "ננסה, מקסימום לא נצליח" וואו! זה הדבר הכי מוזר שאמרתי בחיי!
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אולי נמצא מנהרה נוחה."
אם כבר מזכירים את משחקי הרעב (כל כך ארכאי ומיושן), אולי נמצא מנהרה כמו זאת
של קטניס ופיטה...
שעה שלמה הלכנו, עד שראיני מנהרה קטנה ונוחה.
"ידעתי!" אמרתי בגאווה.
דוידוב לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אני מבין שאתה מושפע מסוף הספר "אבקה צהובה". תקן אותי אם אני טועה.
אולגה לפני 12 שנים ו-11 חודשים
דיימון בעניין אבקה צהובה, הוא לא הרס - הוא לא ממש גילה.
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
?
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
לכיפה כחולה,
הם פשוט הגיבו על התגובה שלי בביקורת שלו על "אבקה צהובה".
איכשהו הם מצאו אותי פה...
הלוחמת לפני 12 שנים ו-11 חודשים
התכוננו אליו, הדבר המרשים ביותר שנראה אי פעם בסימניה,
לכל חובבי משחקי התפקידים, לכל אלו שאוהבים להיות מעודכנים,
לכול מי שרוצה לחוות חוויה של פעם בחיים!
נצא ביחד מתקופת הגסיסה של משחקי התפקידים,
נקים ביחד מקום טוב יותר! התרשמו ממשחקי התפקידים, השתתפו בחידונים ובהפעלות,
קבלו את...
"פסטיבל משחקי התפקידים 2012"!
הסגל המנהל-
הלוחמת בפיגיון, פולו וגאיה.
דיימון סאלבטור לפני 13 שנים
~הקדמה~
אתם חיים בעולם מושלם. לא חסר לכם דבר. אתם עדיין מתלוננים.
כולכם מכירים אחד את השני.
בפרק זה תספרו על היום שלפני הטיסה.
מה עובר עליכם. איך החיים שלכם נראים. תספרו גם על היחסים שלכם אחד עם השני.
בהצלחה!
POLLO לפני 13 שנים
אלן התעורר במיטה הגדולה שלו, שאמורה להיות מיטה זוגית.
"היום יוצאים ליערות?" שאל באכזבה. ג'ני הפילה את לוח השנה שלו
על המיטה. "מזל, זה עוד יום" לחש וחיבק אותה. ג'ני היא החתולה של
אלן, הוא מגדל אותה בסתר כבר שנה. אם ההורים שלו ידעו עלייה יתחרפנו.
נשמעה דפיקה בדלת. "כן?" שאל. השף הפרטי נכנס לחדר ובידו מגש עם פנקייקים
חמים עם הרבה שוקולד. "תודה" אמר אלן במבוכה. הוא סיים את האוכל במהירות
והתלבש. הנהג הסיע אותו לבית הספר, שהיה לא כול כך רחוק מהבית.
אלן התקדם במהירות לכיוון הקפיטריה, שם הוא ואמה נפגשים. היא עמדה ליד מכונת
המשקאות. בגדיה מסודרים ונקיים כמו תמיד. "מתרגשת?"
דיימון סאלבטור לפני 13 שנים
ראיתי את אמה ואלן. אלן נראה מבואס. טוב אני לגמרי מבין אותו.
בטח יהיה קשה להיות בג'ונגל בלי חשמל, או מזגן, או משרתים. אבל לפחות לא אתקע עם האחיות המעצבנות שלי.
"היי?"
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני 13 שנים
"כן!" אמרתי לאלן "סופסוף אני אדע מה זו אקולוגיה באמת!" אמרתי בעודי מכניסה מטבע ומקישה על פנטה במכונה, "אני רוצה לדעת איך זה לנשום אוויר צח! צלול! נקי..." הפחית נפלה, לקחתי אותה.
"עלי להגיד שאתה נראה מעולה היום!" אמרתי לאלן, ובדיוק בא מאט, "היי?" הוא אמר "למה אתה בדיוק שואל? אתה יכול להגיד" אמרתי לו, ככה אני, לפני שפתחתי את המשקה הזזתי את האצבע שלי מהפתח של המטבעות היה שם מטבע קשור לחוט
דיימון סאלבטור לפני 13 שנים
"את מתכוונת לאוויר צח מלא יתושים?"
אני לא סובל שלא עונים לי.
"אני מקווה שנהנה שם. אני לא מתכוון לסבול רגע מהחיים הקצרים שלי." אמרתי.
מזגתי משקה, והוא נשפך על הרצפה. עם מנקה לא הייתה מנקה אותו מידית, לא הייתי שם לב...

מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני 13 שנים
"יתושים? לא! מה נראה לך?? אני מביאה תרסיס נגד חרקים!" הוא חשב שאני אתן ליתוש לעקוץ אותי? למאט בדיוק נשפך משקה "תיזהר זה היה כמעט עלי!" אמרתי לו "תסתכל מה אתה עושה!"
דיימון סאלבטור לפני 13 שנים
"סליחה שכמעט הרטבתי את הוד מלכותה!"
מעצבנת. היא עושה לי חשק לשפוך עליה את כל המיץ.
"אגב, יש שם גם נחשים. יש לך תרסיס גם לזה?"
POLLO לפני 13 שנים
"תפסיקו.." אמרתי, הם תמיד ככה. "שום דבר לא יכול לקרות לנו עם כול
המאבטחים.."
דיימון סאלבטור לפני 13 שנים
"יש בזה משהו..." אמרתי.
דיימון סאלבטור לפני 13 שנים
"אבל עדיין יש לי תחושה לא טובה לגבי הטיול הזה." אני אומר.
אני יודע, לפעמים אני הורס שמחות בלי להתכוון. אמה מחמיצה פרצוף.
"תזכרו את זה. תחושות הבטן שלי אף פעם לא טועות..."
אני מתיישב באחד השולחנות.
אמברשי לפני 13 שנים
ראיתי את כולם מדברים ליד מכונאת המשקאות "היי, מה פיספסתי?"
אני הכרתי אותם מהכיתה בגלל שהייתי ברמה מתקדמת והקפיצו אותי כיתה.
דיימון סאלבטור לפני 13 שנים
"לא הפסדת כלום." אמרתי לה.
המנקה ניקתה את המשקה.
"בעצם, הפסדת קצת אקשן, אבל הוא נגמר מהר."
הזמנתי קוראסון, ומיץ תוסס.
השאר עדיין עיינו בתפריט.
לא הבנתי למה כל כך קשה לבחור. הרי יש פה כל דבר אפשרי.
"רוצים שנזמין סושי?" שאלתי.
היו ימים שתהיתי מה אין בקפיטרייה הזאת...
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני 13 שנים
מאט המעצבן!
למה הוא תמיד צריך להידחף??
"נחשים? לא! אין לי תרסיס!" אמרתי לו,
"אבל אני יודעת איך להרוג אותם...." אמרתי למאט
POLLO לפני 13 שנים
"נחשים עושים לי בחילה.. אז תפסיקי לדבר עליהם" אמרתי.
רומי הילדה הגאונה הגיעה, שמעתי שגם היא תהייה איתנו בטיול.
"סושי? אין סיכוי שאני מזמין סושי!" הסתכלתי על התפריט הגדול,
אכלתי בבית, אז החלטתי לקחת משהו קטן. "אני אקח טוסט וקולה" אמרתי
למוכר. התיישבנו בשולחן, עוד מעט יתחילו הלימודים. הטוסט שלי הגיע,
והתחלתי לאכול.
דיימון סאלבטור לפני 13 שנים
"כן, את בטח למדת להרוג אותם במשחקי וידאו!" אמרתי. מתי לעזאזל היא הייתה בג'ולנגל?
במשחקי הולוגרמה?
אלן התנגד לסושי. לא נורא. אני הזמנתי כמה רולים, עם רוטב טריאקי בצד ומיונז (שכחתי איך קוראים לרוטב הזה, אבל אני יודע שחלק ממנו ממיונז).
אמה מנסה לשחק אותה "מלאכית צחורת כנפיים".
למה היא תמיד חייבת להגיב בשליליות?
אחרי שסיימתי לאכול, נשמע הצלצול והלכתי לכיתה. התכוננתי לכמה שעות שיעמום...
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני 13 שנים
"אני לא מתה על סושי..... עדיף פיצה, וספרייט" אמרתי למאט ואלן, וואי מאט כזה מעצבן! "טוב... אני לא אדבר על נחשים..." אמרתי לאלן, הלכתי עם מאט לשולחן שמעתי את מאט ממלמל משהו עלי "מאלכית צחורת כנפיים", טוב, עם הוא חושב שאני רואה הכל ברע, הוא צודק.
"היי" ניסיתי להגיד למאט "עם אתה חושב שאני משחקת אותה ורואה הכל ברע, אתה צודק".
הצלצול צלצל והוא הלך ומילמל משהו..... טוב שיעור........ משעמם!
"ילדים, אנחנו הולכים לחדר הקולנוע, הכנה למסע בג'ונגל לחלק מהילדים" אמרה המורה, כמעט קרעתי את החוברת שלי מרוב אושר! חשבתי לעצמי למה היא [המחברת] לא נקרעה.
יצאתי בהליכה רגועה מהכיתה ובמסדרון קיפצתי בכיף, לצערי, הגעתי אחרונה, החדשות הטובות, אלן שמר לי מקום! החדשות הרעות, הן שזה בין אלן ומאט!
פשוט ישבתי שם ורטנתי.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
אמה רטנה. כאילו שלשבת לידי זה כזה סיוט.
אבל שתקתי. אני גדול ממנה בארבע שנים, לכן אני צריך להתנהג בבגרות, ולא לרדת לרמה שלה.
הסרט התחיל.
על המסך הוצגו יערות גשם מהממים. כל התלמידים היו המומים.
קריין הסביר לנו על החיות, על הצמחים, ועל האנשים הפרימטביים שחיו בטבע.
על המסך הוצגו בני שבט שמנסים לצוד אריה. אבל הם נכשלו. האריה הרג אותם.
כל התלמידים הצטמררו מהמחזה המזעזע. דברים מזעזעים כפליים הוצגו על המסך.
נחש מכיש אנשים, אריה צד זברה, נחש יורק ארס לעיניו של אריה, אנשים מתים ממגפות, ועוד.
החיוך נמחק מפניהם של התלמידים. בזמן שעל המסך הוצגו דברים מזעזעים, שמנסים לשקף את
"ההישרדות בטבע", חשבתי על זה שנהיה בכל המקומות האלה. הזדעזעתי. למה המורים מלחיצים אותנו
כל כך?
זעזע אותי לחשוב שנהיה במקומות האלה, ונראה חלק מהמחזות האלה. כאשר הוצגו נחשים ארסיים, מתפתלים בין השיחים. החלטתי לצאת מהאולם. נמאס לי. הטיול הזה נשמע סיוט!
POLLO לפני 12 שנים ו-11 חודשים
טוב, יש דבר אחד טוב שיצא מהטיול הזה, החיות.
תמיד אהבתי חיות, במיוחד את אלו ממשפחת החתולים.
הסרט היה פשוט מושלם, הוא הפחיד את כולם, אבל לא אותי..
אני לא פוחד מהחיות, אלה מהצמחים. כשהייתי קטן קיבלתי ספר על סוגי צמחים,
וראו בו סוגי צמחים שיכולים לגרום לפריחה, גירוד... יש צמחים שאוהבים בשר!
מאז אני לא אוהב צמחים, והיער שנהייה בו יהיה מלא צמחים..
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
כשחזרתי לאולם, הוצגו על המסך צמחים.
אחרי זה, הופיעו אסונות טבע.
ראינו צונמי מוחק ערים. והתפרצות הר געש הורגת אלפי אנשים.
הרגשתי גוש בגרון.
אחרי הכל, הראו לנו שוב תמונה יפה של יערות, כאילו הם רוצים
להרגיע אותנו. ואז הסרט נגמר.
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסרט נגמר וכולנו הינו מזועזעים, מה הם מנסים להשיג? להפחיד אותנו למוות לפני הטיול?
יצאנו כולנו מהאולם ואז אמרתי למאט "איזה מלחיץ הא?"
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני 12 שנים ו-11 חודשים
חשבתי לעצמי שאם הם רוצים לשלוח אותנו, שיראו סרט יפה!
זה היה מגעיל, שונאת חרקים.
אבל... אני אדע אקולוגיה!!!!!!!!!!
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני יודעת מה אני אעשה!" אמרתי והקפצתי את כולם "אני אזייף שאני חולה! אז אני לא אצתרך ללכת לטיול המלחיץ הזה!"
"את יודעת יחסית לילדה שקפצה טונה כיתות את ממש מטופשת לפעמים" אמר מאט כנראה בלי לחשוב פעמיים.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"נראה לך שהם לא יעשו לנו בדיקות בריאות לפני שישלחו אותנו? את כנראה תצטרכי לחלות על אמת
במחלה." אמרתי לה.
טוב, היא בת 10. היא עוד תמימה.
אמה הייתה נראית כאילו היא גם מזועזעת, אבל גם סקרנית.
אלן היה נראה רגיל.
"יש עוד 12 שעות!" אני אומר.
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"כן..." אמרתי בעצבות מסתירה את הלחץ והפחד מפני "בואו נהנה מהם, אולי נלך למסעדה כולנו ביחד?"
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(מי עוזר לי להשתלב?)
אנג'ל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אופסייייייייייייייייייי)
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(רק עכשיו את נזכרת?)
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(חחח תגידו שאתם חיפשתם אותנו או שאתם הגעתם רק עכשיו או שהייתם באולם קולנוע אחר...תשתמשו בדמיון שלכם :) אתם יכולי להתאמץ טיפה)
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אבל זה מביש *~*)
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
הסתכלתי על כולם חושבים מה לומר לי לגבי ההצעה שלי אבל ברגע שאלן פתח את פיו כדי לומר משהו קטעתי אותו ואמרתי "היי" למוניקה ואלין שראיתי מזוית העין "איפה הייתן?" שאלתי.
"אנחנו חיפשנו אתכם" אמרה אלין מדוכדכת כרגיל "אני חושבת שהיינו באולם אחר".
"אהה" אמרתי בהבנה מזוייפת, הן בטח סתם לא רצו להיות איתנו חשבתי לעצמי ואז אמרתי "אני בדיוק שאלתי אם אתם רוצים ללכת למסעדה טובה היום כול עוד אנחנו יכולים לאכול לא בג'ונגל מסריח"
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(עשיתי את הצעד הראשון עבורכן, עכשיו תגיבו לבד (: )
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"רוצים ללכת למסעדה סינית?"
בראשי כבר ראיתי את הנודלס על המזלג...
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
בדיוק כשבאתי להסכים, שמעתי קול מאחורינו, רחוק ומעומם שהוך ומתקרב.
"הי, חכו לי!" זיהיתי את קולה של פיג'ן.
אנג'ל לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(ארגגגגגגג, אמברשי יקרה, האם רמזת משהו לגבי הדמות שלי? ם.ם)

פיג'ן ומוניקה הופיעו, תודה לאל. קצה של שפיות בתוך כל החבורה הזאת.
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אנג'ל, את ומוניקה באתן יחד, לא?)

"אמרתן שתחכו לי." אמרתי בעצבנות לאלין ומוניקה, והתאפקתי לא לרקוע ברגלי. הבטחתי לעצמי שאפסיק לעשות את זה.
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"היי! אל תריבו! אני לא יודע מה איתכן, אבל אני רוצה להספיק להגיע למסעדה!" אמרתי.
בנות. לא יכולות לשרוד יום בלי קצת דרמה.
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(אנג'ל יקירתי אני הסתכלתי לפני שהגבתי באופי של הדמות שלך וגם באופי שלי אז אני חושבת שזה יצא בסדר, אני באמת מצטערת אם פגעתי בך כי באמת שלא התכוונתי לזה...)

"טוב" אמרתי במתיקות מזוייפת לגמרי "אז הולכים למסעדה הסינית ליד רחוב הפקאן?"
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"ברור!" עניתי בשביל כולם...
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
נסענו למסעדה הסינית, למרות שהייתה קרובה, ונכנסנו.
"מה אתם חושבים על המקום שנטוס אליו?" שאלתי.
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
מעניין למה סינים המציאו צ'ופסטיקס, הרהרתי.
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"לפי מה שאני הבנתי מהסירטונים אני חושבת שזה מקום פשוט מגעיל, אני לא רוצה ללכת" עניתי למוניקה
מגדת העתידות לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"אני לא ראיתי את הסרטונים. מה כבר יש שם?" עניתי באדישות.
POLLO לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"קשקושים על הישרדות בטבע.." עניתי.
אמברשי לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"הם לא אמורים לעודד אותנו ללכת לטבע?" אמרתי בזילזול "במקום זה הם גרמו לי לרצות להקיא" עשיתי פרצוץ חמוץ.
המלצרית שכבר מכירה אותנו ויודעת שהכל *חייב* להיות מושלם שאלה במתיקות "מה תרצו היום?"
הצבעוני האדום לפני 12 שנים ו-11 חודשים
יצאתי מהבית, התעוררתי לפני שעה שעתיים, אבל לא התחשק לי על בית ספר, לא שהורים שמו לב.
פחחח, כאילו שהם היו בכלל בבית.

וורקוהוליקים.

נסעתי בשעמום טוטאלי לבית הספר, שקועה בבלאקברי שלי ומתעלמת מהנהגת שלי שניסתה ליצור שיחה, חדשה בטח, גיחחתי.
פנינו לרחוב הפקאן , משם הדרך לבית הספר.
עד כמה שבית הספר הזה פתטי ומעמם, אני חייבת להודות שיש להם חדר מחשבים סביר, וזה הדבר הטוב היחיד שאני מוכנה להגיד.
במיווחד עם הטיול טבע האידיוטי הזה עכשיו, ג'ונגל, מי חשב על זה בכלל? תוציאו אותנו לשכונת עוני אם אתם כבר רוצים שנמות, יותר מהיר ויותר קרוב.
הרמתי את הראש לשנייה, כי השמש/ המפגרת הפריעה לי לראות את המסך "עצרי!" אמרתי לנהגת, היא עצרה בתד הדרך במבט מבולבל.
"אני יוצאת כאן" אמרתי ויצאתי, משאירה את הנהגת המגמגמת מאחורה, ונכנסת למסעדה.
(היי!, קצת באיחור אבל עדיין)
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
סימון נכנסה למסעדה.
בזמן שהמצלרית הייתה אמורה להביא לי את הנודלס, היא התנגשה בה וכל הנודלס נשפף אליי.
"לעזאזל!" רטנתי.
"היום הזה זה היום הכי גרוע שהיה לי אי פעם..."
בזמן שנקיתי מעצמי את הנודלס, חשבתי, שאולי מחר יהיה יותר גרוע...
דיימון סאלבטור לפני 12 שנים ו-11 חודשים
(טוב, אז מי שלא הגיב, שיגיב כבר, כי הפרק מתחיל להימרח ולהיראות כמו גרסת נוער ל"עקרות בית אמיתיות...)
אקו לפני 12 שנים ו-11 חודשים
"סוף סוך החלטת להצטרף..." מלמלתי לעבר סימון בעודי מנסה להחזיק את הצ'ופסטיקס כמו שצריך.

(לא היה לי משהו אחר לכתוב...)
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 0 קישורים רלוונטים
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 122 ביקורות ספרים
קיץ 2014. קצת יותר משנה. חמאס משגר טילים על חלק נרחב של הארץ. גם על מדינת תל אביב. ו.. לא. לא ממש פחדתי. ידעתי שיש מקלט, וכיפת ברזל, ושיש לנו הרב... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
POLLO לפני 10 שנים ו-1 חודשים


אני אוהב את אח שלי. אני אוהב אותו יותר מההורים שלי, אני די בטוח בזה. לא הבנתי את זה כל כך במשך רוב החיים, לקחתי את הקשר שלנו כמובן מאליו. וזה... המשך לקרוא
55 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
POLLO לפני 10 שנים ו-5 חודשים


קארמה- "מושג פילוסופי שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה-תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. השפעתם המצטברת... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
POLLO לפני 10 שנים ו-7 חודשים



ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 139 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני 11 שנים


רשימות ספרים של חברי הקבוצה

ספרים משומשים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 8 מתוך 9 ספרים משומשים
עודכן לפני 11 שנים ו-11 חודשים




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ