א״ב חיים

א״ב חיים

בן 33 מאור יהודה




» דירג 41 ספרים
» כתב 20 ביקורות
» יש ברשותו 76 ספרים
» מוכר 4 ספרים
» נרשם לסימניה לפני 5 שנים ו-10 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 3 שעות
» קיבל 121 תשבחות לביקורות שכתב

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של א״ב חיים

» מדף הספרים (4 מתוך 76)
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 20 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

בשנה שעברה לקראת יום השואה בחרתי לקרוא את יומנה של אנה פרנק בפעם הראשונה בחיי. השנה, לאחר שאספתי אותו מהספרייה שיתופית בש... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


ידידה טובה השאילה לי את הספר הזה. לא היא, לא הכותרת, ולא התקציר בגב הספר נתנו לי מושג על למה לצפות. "רק קרא את הפרולוג" היא אמ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


באופן שהספר הראשון הסתיים אני שמח שקפצתי אל הבא אחריו כמעט מייד. זה עוד יותר הסתדר כי הספר השני התחיל גם כמעט צמוד אחריו. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 חודשים


כשהתגלגל לידיי הספר "חשופה לעינייך" של סילביה דיי, לא התחברתי אליו מעבר לקטעים ה"טובים" - לא לדמויות ולא לעלילה. אבל יש משהו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 חודשים


זה היה אבא שלי שהכיר לי את טום קלנסי כשהייתי בצבא. הוא נתן לי לקרוא את "משחקים פטריוטים" ואז את "ארנב אדום", החדש ממנו בהרבה, ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 חודשים


כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה אותי ואת אחותי הקטנה ללונה פארק תל אביב, ראיתי את דודו זר מ"פרפר נחמד" עומד על הבמה בדיוק כמו בט... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

איזה ספר יפהפה. עוצמתי. נוראי. מסחרר. אני כמעט לא בטוחה מה לכתוב עליו. בטח כבר כתבו עליו הכול. ספר שצובט את הנפש ומערבל או... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 חודשים


האם אנו לומדים מההיסטוריה? הונאת ברברוסה כמקרה מבחן. כל שנה לקראת יום כיפור עולה ומהדהדת שאלה נוקבת, מדוע כה בקלות הצלחנ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חצי שנה


'גיבור' הוא ספר שזעזע אותי. כבר עם תחילת הספר נזרקתי לתיאורים וסיטואציות שכמעט עקרו את ליבי והעלו לי בחילה. הספר מתמקד ב... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 10 חודשים


מדהים, מדהים ושוב מדהים! בחור גרמני בן 20 שנשלח אל החזית כדי לקחת חלק במלחמה שתשנה לו את החיים. האמת שרק שמעתי על הספר וגם ב... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-7 חודשים


הרעיון של ספר מופלא. אני מאוד אוהבת ספרים של מציאות מקבילה ו"מה היה קורה אם", רק שלספרים מסוג זה יש גם נטייה לחטוא בעלילה חל... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-8 חודשים


כתיבה שנונה, מצחיקה וצינית. פרטים טכניים שסקרנו אותי, בלי להציף יותר מדי את הספר. למרות מה שבקרו אחרים, לדעתי כן קיימים רגש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-10 חודשים


א״ב חיים עוקב אחרי
עוקבים אחריו
מתוך הפורומים:
טוקבקים על ביקורות ספרים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

נובמבר, 1997
מאת פיטר א. האצ'ת'אוזן
תרגם: אוהד בן חיים

דיפלומט אמריקני היה עד לפגישה יוצאת דופן בסטלינגרד שסועת המלחמה לשעבר.

מספר שנים לאחר סיום המלחמה, קבוצה קטנה של ניצולים גרמנים מהקרב על סטלינגרד (כיום וולגוגרד) פגשה בקבוצה של ותיקי הצבא האדום שביקרו במקום מאז סיום הקרב ב-1943. שתי המשלחות נפגשו במקרה ליד מרכז העיר, מוקד לאחד הקרבות המרים ביותר במצור ארוך זה.
בעוד המדריכה הרוסייה שלוותה את הוותיקים הגרמנים התייחסה לסיפורי הזוועות של המצור, היא הוכרעה ברגשות ופרשה הצידה, בוכייה, לא יכולה להמשיך לתרגם. ביקרתי את נספח השגרירות באותו זמן ובמקרה הייתי עם הותיקים הגרמנים באותה קבוצה. הגרמנים ביקשו ממני לתרגם עבורם בעוד הם דיברו עם ותיקי הצבא האדום.
חזרתי על השאלה ששאל אחד הגרמנים: "האם אין בתי קברות כאן לחללים?"
ותיק רוסי אחד פנה אל הגרמנים לתשובה. הוא היה גבוה ומעט כפוף אך היה לו מראה מכובד, עם עיניים כהות ועצמות לחיים סלאביות. הז'קט הכהה שלו היה מעוטר בשורות-שורות של אותות מערכה דהויים, שתי מדליות נתלו על הדש השחוק שלו. מכנסי הקנבס החומים-בהירים שלו היו מקומטים ותפרים היו עליהם. "אינני בטוח," אמר "חזרנו הנה לראשונה מאז 43', וראינו רק אנדרטה גדולה על הגבעה, למען אימא רוסיה. מהיכן אתה?" שאל.
"מינכן," ענה הוותיק הגרמני, איש נמוך יותר שלבש חליפה בווארית בצבע פחם עם דשים ירוקים ללא אותות ועיטורים. אך הייתה לו מזכרת אחת מימי הלחימה שלו – אחד משרווליו היה ריק, מקופל בקפידה ומוצמד לכתפו. הוא נשא מקל הליכה עם קרן צבי בקצהו העליון. "גם אנחנו היינו פה ב-43'." אמר. "חזרנו הנה בסיור."
הרוסים הביטו בו בבלבול. "מינכן, זה בגרמניה, נכון?" שאל.
"יא" ענה הגרמני בגאווה; גבו המוקשה כמעט לא מורגש. "היית פה בחורף כשהיה ממש קר?"
הרוסי הנהן. ואז, נדהם, בהה בגרמני ישירות ושאל, "למה חזרת הנה?"
"אני לא יודע," אמר הגרמני. "רציתי לראות את המקום הזה שוב אני מניח, לבקר את בתי העלמין. אתה יודע מה לחפש?"
"לא. לא ראינו שום קברים, רק סימנים גדולים על הגבעה יחד עם קצת מספרים של יחידות," ענה הרוסי, עדיין חוקר את תווי הפנים של הגרמני בפליאה, כאילו מנסה למצוא הסבר סמוי למה לכל הרוחות גרמני ישוב למקום שהיה אתר להרס ולחימה מרה. "איפה היית, אם כך?"
"ובכן... אינני בטוח," השיב הגרמני. "זה לא נראה אותו הדבר עכשיו. אתה זוכר איפה היית אתה?" שאל, מביט לעברו השני של נהר הוולגה.
"הייתי בתוך המרתף של המפעל לטרקטורים בצפון," ענה הרוסי, מצביע לעבר הנהר. "התחפרנו שם למשך המון זמן כשחשבתם שכבשתם את העיר. התכוונו לכבוש אותו חזרה." הוא הוסיף בנחרצות-מה.
הגרמני הביט בו בשקט, ואז אמר: "מעולם לא כבשנו אותו. אבל עושה רושם שהייתי כאן איפה שהוא." הוא הפסיק ודיבר שוב: "הבאנו איתנו פרחים, אתה בטוח שאין בתי עלמין?"
הרוסי החליף מבטים עם מספר חברים בקבוצתו. כל אחד מהם התלבש אחרת, אבל אין ספק שהם התלבשו בקפידה לשהייה בחוץ, מאחר ולכולם הייתה חליפת ז'קט. חלקם אפילו לבשו כיפות צבועות ממרכז אסיה. לאחד היה כובע פדורה רחב-שוליים, וחיוכו הרחב נצנץ מרוב שיני הזהב בפיו. לכולם היו אותות מערכה ולחלקם היו מספר מדליות. חלקם השתמשו במקל הליכה והיה אחד שהשתמש בקביים.
"אומרים שהייתה לוחית זיכרון מאחורי הבניין ההרוס שמזכירה מספר יחידות," אמר הרוסי, "אבל לדעתנו אין אנדרטאות עם השמות שלהם." הוא הצביע אל הבניין ההרוס בסמוך למוזיאון הקרב. הוא היה מצולק והרוס למחצה, לא שוקם מאז שהלחימה פסקה.
הלכתי עם שתי קבוצות יוצאי המלחמה בשמש החמה לעבר הבניין ההרוס. היה ניתן לראות את הוולגה ברקע, חום ומהיר, צידו הנגדי גם באופק. שתי דוברות חלפו זו על פני זו בכיוונים מנוגדים. ככל שהתקרבנו לבניין ההרוס, ריחו היה חזק יותר – ריח מעופש כמו זה של מרתפים לחים או קטקומבות עתיקות בקע מבעד להריסות.
שני הוותיקים הלכו קרוב יחד, כאילו היו קשורים בחבל דמיוני. "כמה זמן היית כאן?" שאל הרוסי.
"אני לא בטוח, אבל מספיק זמן," ענה הגרמני. "כמו חלום מעורפל ורועש. אני רק זוכר שהיה מפחיד."
"גם אני זוכר," ענה הרוסי. "זה היה איום ונורא ונמשך יותר מדי זמן."
המדריכה שהתעשתה בינתיים שבה לקבוצה, שכבר הספיקה להתערבב, גרמנים ורוסים הולכים ביחד. היא התחילה שוב לנסות לבלוט עם משפטים ריקים וארוכים על הקרב, מצביעה פה ושם, ומתארת היכן שהיו הגרמנים בסוף הקרב. דבריה שטפו אותנו, גלים של משפטים משוננים עם המונחים הפטריוטים הרגילים – הקרבה, מאבק סוציאליסטי, החובה הקדושה והמולדת.
"הלוואי שהיא לא הייתה מפטפטת כל כך הרבה," אמר הרוסי. "ידענו איפה הייתם אז." הוא עדיין הסתכל בגרמני מקרוב, כאילו מסתיר חיוך חבוי. הקבוצה הגדולה התקרבה לפינה של הבניין המצולק ואז נעצרה.
"היכן הלוחית?" שאל הגרמני.
שני הותיקים החלו להסתכל דרך העשב הגבוה ליד הלבנים המנופצות, אבל אין שלטי זיכרון.
המדריכה, שהתרגזה מחוסר ההקשבה, התפרצה: "עלינו ללכת. חרגנו מהנתיב של הסיור."
"שקט," התרעם הרוסי. "את לא רואה שאנחנו מנסים לחשוב יחד?" הוא הפנה מבטו מהמדריכה והסתכל על הגרמני. "אחרי הכול, נלחמנו יחד ועכשיו אנחנו חושבים יחד, זה לא משהו?" הוא שאל. הוא הרעיד את מקלו לעבר המדריכה, ששוב מאבדת את קור-רוחה, הפינות בפיה החלו להתמתח, כאילו רצתה לבכות.
שני הגברים עמדו יחד מספר רגעים. ציפור צייצה על עץ סמוך. "לא היו הרבה ציפורים אז, נכון?" אמר הגרמני.
"לא הרבה, אבל אתה זוכר, לפעמים היינו שומעים את החוגלות המטופשות האלה? הן היו יושבות ומסתכלות עלינו באמצע ההפגזות הכי איומות. הן אף פעם לא נראו מפוחדות. לא יכולתי להבין אותן," ענה הרוסי לאחר מחשבה. "אתה צודק, לא היית שומע יותר מדי ציוצים." הוא הסתובב והביט שוב בגרמני. "איך יצאת מכאן?"
"לפעמים, כשמזג האוויר התבהר, הגיעו מטוסים לפנות את הפצועים, אבל לא לעתים קרובות," ענה הגרמני. "נפגעתי מספר פעמים אבל היה לי מזל. ממש בסוף, הייתי במרכז רפואי, לא כל כך מרכז, רק כמה מכתשי פגזים עם גג. קצין סיפר לנו על מטוס פינוי שבא הנה ושמי שיגיע לאזור השטוח מאחורי קורגן, איפה שהפסל הגדול שלכם, יוכל אולי לצאת חי. לא לפני שאמר לנו שאיש לא הצליח להתרחק כל כך."
הגרמני הפסיק, בהביטו על פניו של הרוסי, וחיכה לראות את תגובתו בעוד אני תרגמתי. כשהדבקתי את הקצב עם מילותיו, הגרמני המשיך עם הסיפור, נראה יותר ויותר מרוחק בעוד הוא דיבר.
"חבר שלי, ולתר, הלך איתי. הוא היה פצוע אבל עדיין יכול היה ללכת. הצלחנו להגיע לשדה. אין לי מושג איך, אבל הגענו. הוא עזר לי להגיע אל המטוס שהמתין, עמוס בפצועים והוא המריא." הוא הפסיק.
"מה קרה לוולתר?" שאל הוותיק הרוסי.
"הוא לא יכול היה להגיע למטוס," אמר הגרמני. "הוא נפל על השדה ולא היה יכול לקום. פשוט... המראנו."
"היה לך מזל," אמר הרוסי.
הם עמדו יחדיו זמן-מה. הציפור המשיכה לצייץ. "איפה אשים את הפרחים?" שאל הגרמני.
"לא מצאנו את הלוחית," ענה הרוסי, "אז בוא, נשים אותם כאן, בשמש. חמים. היה קר אז, זוכר?"
"כן, אני זוכר," ענה הגרמני. "אבל צריך לשים כאן שלטים לחיילים – שלטים עם שמות. היו כאלה בכמה שדות קרב אחרים. ראיתי כמה בצרפת פעם. וגם מתוחזקים יפה."
"יש לנו המון אנדרטאות. גם גדולות." ענה רוסי אחר.
"הגדולה בעולם," הצטרפה המדריכה שנשמעת שוב עליזה, כאילו מקווה להיות מועילה פה. "אתם רואים שם, בכיכר, אנדרטת הניצחון, ועל הגבעה, במאמאיה, נמצאת אימא רוסיה, האנדרטה הגבוהה ביותר בעולם. היא מתנשאת לגובה של יותר ממאה..."
"בבקשה הניחי לנו!" קטע אותה הרוסי. "המקום הזה מלא באנדרטאות, גדולות, קטנות, מכוערות, ועבות, ואין שם של אף חייל עליה."
"לא כדאי לנו לדבר כך בנוכחות זרים," סיננה המדריכה על בן-ארצה. "יש לנו..."
הוותיק הרוסי קטע אותה שוב. "אין אף אנדרטה עם השמות של החברים שלי עליה. הכול זה מזבחות אבן ענקיים, גושיים שמוקדשים לזה ולדבר המהולל הזה. אין אף אבן בעיר הזו שיש עליה שם של חייל," ענה הרוסי בשקט. הוא פנה אל הגרמני ואמר לו "בוא, תן לי לעזור לך."
שני החיילים הקשישים כרעו והניחו את הפרחים בין שני אבנים מהבניין ההרוס. ואז הביטו זה בזה בדממה.
"אלה לוולתר," הרוסי שבר את השתיקה.
"יא," ענה הגרמני, "למען ולתר." הוא הפסיק. "וגם למען החברים שלך"
הם עמדו בשקט יחד זמן רב, ואז לפתע התחבקו. התרחקתי בעוד הם עמדו בשקט בשמש.
סירת הסיור הגרמנית שלנו הגיעה אל הוולגה מקזן לוולגוגרד. אחרי שביקרנו בהריסות סטלינגרד, שטנו לאורך תעלת וולגה-דון אל נהר הדון ואז אל רוסטוב-על-הדון. סיירנו בבתי חרושת, סכרים, מפעלים הידרואלקטריים אדירים, מקום הולדתו של לנין (כיום נקרא אוליאנובסק, לשעבר סימבירסק), סראטוב, טוליאטי. ראינו המון אנדרטאות מסיביות, אבל שום קברים.

נכתב לפני 3 חודשים
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. המלצות מאבא אישית 5 82 לפני ארבעה שבועות
2. גאה לומר שקראתי! ציבורית 54 454 לפני ארבעה שבועות
3. קניתי אך טרם הספיקותי ציבורית 16 202 לפני חודש
4. דברים שאני רוצה ציבורית 13 68 לפני חודש
5. חולצו מהרחוב (או מציאות שוות מהספריה השיתופית) ציבורית 35 168 לפני חודש
6. קריאת לילה אישית 17 43 לפני 3 חודשים
7. ספרים שאילון מאסק אמר ששינו את חייו (אמיתי, לא צוחק) ציבורית 7 29 לפני 4 חודשים

» סך הכל 147 ספרים ב-7 רשימות.

הקוראים:


הביקורות האחרונות של א״ב חיים שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. הפסנתרן - כולל תקליטור - הסיפור המופלא על הישרדותו של אדם אחד בוורשה 1945 / ולאדיסלאב שפילמן בשנה שעברה לקראת יום השואה ... המשך לקרוא Mira לפני חודש
2. הפסנתרן - כולל תקליטור - הסיפור המופלא על הישרדותו של אדם אחד בוורשה 1945 / ולאדיסלאב שפילמן בשנה שעברה לקראת יום השואה ... המשך לקרוא רץ לפני חודש
3. הפסנתרן - כולל תקליטור - הסיפור המופלא על הישרדותו של אדם אחד בוורשה 1945 / ולאדיסלאב שפילמן בשנה שעברה לקראת יום השואה ... המשך לקרוא מחשבות לפני חודש
4. מלך החומוס ומלכת האמבטיה / אילן הייטנר ידידה טובה השאילה לי את הספ... המשך לקרוא Mira לפני חודש
5. הפסנתרן - כולל תקליטור - הסיפור המופלא על הישרדותו של אדם אחד בוורשה 1945 / ולאדיסלאב שפילמן בשנה שעברה לקראת יום השואה ... המשך לקרוא אירית לפני חודש
6. הפסנתרן - כולל תקליטור - הסיפור המופלא על הישרדותו של אדם אחד בוורשה 1945 / ולאדיסלאב שפילמן בשנה שעברה לקראת יום השואה ... המשך לקרוא אסיה לפני חודש
7. הפסנתרן - כולל תקליטור - הסיפור המופלא על הישרדותו של אדם אחד בוורשה 1945 / ולאדיסלאב שפילמן בשנה שעברה לקראת יום השואה ... המשך לקרוא כרמליטה לפני חודש
8. הפסנתרן - כולל תקליטור - הסיפור המופלא על הישרדותו של אדם אחד בוורשה 1945 / ולאדיסלאב שפילמן בשנה שעברה לקראת יום השואה ... המשך לקרוא לי יניני לפני חודש
9. הפסנתרן - כולל תקליטור - הסיפור המופלא על הישרדותו של אדם אחד בוורשה 1945 / ולאדיסלאב שפילמן בשנה שעברה לקראת יום השואה ... המשך לקרוא מירית לפני חודש
10. מלך החומוס ומלכת האמבטיה / אילן הייטנר ידידה טובה השאילה לי את הספ... המשך לקרוא yaelhar לפני חודש
11. מלך החומוס ומלכת האמבטיה / אילן הייטנר ידידה טובה השאילה לי את הספ... המשך לקרוא שונרא החתול לפני חודש
12. מלך החומוס ומלכת האמבטיה / אילן הייטנר ידידה טובה השאילה לי את הספ... המשך לקרוא חני לפני חודש
13. מלך החומוס ומלכת האמבטיה / אילן הייטנר ידידה טובה השאילה לי את הספ... המשך לקרוא לי יניני לפני חודש
14. מלך החומוס ומלכת האמבטיה / אילן הייטנר ידידה טובה השאילה לי את הספ... המשך לקרוא זלי לפני חודש
15. מלך החומוס ומלכת האמבטיה / אילן הייטנר ידידה טובה השאילה לי את הספ... המשך לקרוא נונו לפני חודש
16. המרדף אחר אוקטובר האדום / טום קלנסי זה היה אבא שלי שהכיר לי את ט... המשך לקרוא Mira לפני חודשיים
17. לצלוח את הסערה - הסערה #2 / סמנתה טאוול באופן שהספר הראשון הסתיים א... המשך לקרוא זלי לפני 3 חודשים
18. לצלוח את הסערה - הסערה #2 / סמנתה טאוול באופן שהספר הראשון הסתיים א... המשך לקרוא גלית לפני 3 חודשים
19. סערה אדירה - הסערה #1 / סמנתה טאוול כשהתגלגל לידיי הספר "חשופה ... המשך לקרוא michalro לפני 3 חודשים
20. סערה אדירה - הסערה #1 / סמנתה טאוול כשהתגלגל לידיי הספר "חשופה ... המשך לקרוא לפני 3 חודשים
21. המרדף אחר אוקטובר האדום / טום קלנסי זה היה אבא שלי שהכיר לי את ט... המשך לקרוא רץ לפני 3 חודשים
22. המרדף אחר אוקטובר האדום / טום קלנסי זה היה אבא שלי שהכיר לי את ט... המשך לקרוא אירית לפני 3 חודשים
23. המרדף אחר אוקטובר האדום / טום קלנסי זה היה אבא שלי שהכיר לי את ט... המשך לקרוא asheriko לפני 3 חודשים
24. המרדף אחר אוקטובר האדום / טום קלנסי זה היה אבא שלי שהכיר לי את ט... המשך לקרוא yaelhar לפני 3 חודשים
25. המרדף אחר אוקטובר האדום / טום קלנסי זה היה אבא שלי שהכיר לי את ט... המשך לקרוא אפרתי לפני 3 חודשים
26. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא michalro לפני 4 חודשים
27. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא Henta9 לפני 4 חודשים
28. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא נונו לפני 4 חודשים
29. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא לי יניני לפני 4 חודשים
30. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא אירית לפני 4 חודשים
31. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא יפעת לפני 4 חודשים
32. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא כרמליטה לפני 4 חודשים
33. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא שונרא החתול לפני 4 חודשים
34. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא מחשבות לפני 4 חודשים
35. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא וונדי פן לפני 4 חודשים
36. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא הלל הזקן לפני 4 חודשים
37. חדר / אמה דונהיו כשהייתי בן 7, ואימא שלי לקחה ... המשך לקרוא האופה בתלתלים לפני 4 חודשים
38. הקשר המתמטי - המתמטיקה של הטבע, הטבע של המתמטיקה, והזיקה לאבולוציה / צבי ארטשטיין "בשפה נגישה גם למי שאין לו ר... המשך לקרוא נונו לפני 4 חודשים
39. הקשר המתמטי - המתמטיקה של הטבע, הטבע של המתמטיקה, והזיקה לאבולוציה / צבי ארטשטיין "בשפה נגישה גם למי שאין לו ר... המשך לקרוא ערגה לפני 4 חודשים
40. אור ואלכסנדרה / יצחק נוי קיבלתי את "אור ואלכסנדרה" בת... המשך לקרוא yaelhar לפני 4 חודשים
41. אור ואלכסנדרה / יצחק נוי קיבלתי את "אור ואלכסנדרה" בת... המשך לקרוא רויטל ק. לפני 4 חודשים
42. אור ואלכסנדרה / יצחק נוי קיבלתי את "אור ואלכסנדרה" בת... המשך לקרוא חני לפני 4 חודשים
43. אור ואלכסנדרה / יצחק נוי קיבלתי את "אור ואלכסנדרה" בת... המשך לקרוא פַּפְּרִיקָה לפני 4 חודשים
44. הקשר המתמטי - המתמטיקה של הטבע, הטבע של המתמטיקה, והזיקה לאבולוציה / צבי ארטשטיין "בשפה נגישה גם למי שאין לו ר... המשך לקרוא Mira לפני 5 חודשים
45. ההיסטוריה של המחר / יובל נח הררי כשהספר יצא מיהרתי לקרוא את "... המשך לקרוא Mira לפני 5 חודשים
46. הקשר המתמטי - המתמטיקה של הטבע, הטבע של המתמטיקה, והזיקה לאבולוציה / צבי ארטשטיין "בשפה נגישה גם למי שאין לו ר... המשך לקרוא בת-יה לפני חצי שנה
47. הקשר המתמטי - המתמטיקה של הטבע, הטבע של המתמטיקה, והזיקה לאבולוציה / צבי ארטשטיין "בשפה נגישה גם למי שאין לו ר... המשך לקרוא רץ לפני חצי שנה
48. הקשר המתמטי - המתמטיקה של הטבע, הטבע של המתמטיקה, והזיקה לאבולוציה / צבי ארטשטיין "בשפה נגישה גם למי שאין לו ר... המשך לקרוא זלי לפני חצי שנה
49. ההיסטוריה של המחר / יובל נח הררי כשהספר יצא מיהרתי לקרוא את "... המשך לקרוא סוריקטה לפני חצי שנה
50. אנה פרנק-יומן [כריכה רכה] - הנוסח המלא בתרגום חדש / אנה פראנק ** ספוילרים קלים בהמשך ** הת... המשך לקרוא אין שם לפני חצי שנה



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ