ביקורת ספרותית על הקץ לנשק (2005) מאת ארנסט המינגוויי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 ביוני, 2011
ע"י ליאורר


המינגווי נהג לכתוב בשפה פשוטה ובאמת כשתתחילו לקרוא לא תבינו על מה המהומה. הוא קם, הוא הלך לפה ואז לשם, דיבר או אכל.
ולאט לאט, באמצעות הפעלים הפשוטים והפרטים הקטנים המינגווי מכניס אותנו לנעליו של סגן הנרי.
האהבה שמתעוררת בינו לבין קתרין היא הציר שסביבו סובבת העלילה, היא הסיבה שבשבילה הנרי נאבק כדי לשרוד ולמעשה באמצעות שני הקטבים הללו, מלחמה ואהבה, המינגווי יוצר עלילה סוחפת ומלאת עוצמה.
הגיבור של המינגווי עובר תהליך של התבגרות - מנער שרדיפת הריגושים הביאה אותו לחזית, הוא הופך לגבר שיעבור כל משוכה בשביל להגיע לאהובתו ולהגן עליה.
מומלץ בחום ואם יוצא לכם לשים את היד על הגרסא האנגלית - אדרבא.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
א״ב חיים (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
"ואם יוצא לכם לשים את היד על הגרסא האנגלית - אדרבא" - עשיתי את שניהם! גם קניתי את הגירסה העברית וגם אני מאזין לגרסה האנגלית תוך כדי קריאה - טככה אני מקבל את הטוב בין שני העולמות :D
ליאורר (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
פשוט ניסוח אחר תקראי לזה שפה רזה אם את מעדיפה, אני לא אתווכח על המינוח.
אכן, הסגנון של המינגווי ידוע בשל הסגנון הרזה/פשוט בו כתב. יש כאלו שהעריכו את זה יותר ויש כאלו שפחות (למשל סול בלו).
חמדת (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
ליאורר- המינגווי לא כתב בשפה פשוטה ,אלא בשפה רזה .ללא תיאורים מיותרים .הוא נחשב לאבי אסכולה הזאת ולמעשה לא קם לו יורש ראוי עד היום לצורת הכתיבה הזאת .הוא וסטיינבק הם הסופרים הידועים בכתיבה הזאת .





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ