“"מדוע כאן?" שאל דלמאטוב כאשר תם הטקס.
"הייתי מעדיף את ארלינגטון, אבל אז היה מישהו יכול להבחין. כאן, בגבעות אלה. בשדה-הקרב של אנטייטאם, ביום העקוב-מדם ביותר במלחמת האזרחים שלנו, הדפו כוחות הצפון את פלישתו הראשונה של לי לצפון, בקרב נואש. זה נראה המקום המתאים." אמר ראיין. "אם גיבור חייב להיקבר בקבר אלמוני, המקום צריך לפחות להיות קרוב למקום בו נפלו חבריו לנשק."
"חבריו לנשק?"
"כך או אחרת, כולנו לוחמים למען הדברים שבהם אנחנו מאמינים. האם אין לנו איזה רקע משותף, בגלל זה?" שאל ג'ק. הוא הלך למכוניתו, מותיר את דלמאטוב להרהר בדבריו." (עמוד 506).

"הקרדינל מהקרמלין" (הוצאת ספרית מעריב, 1990) הינו ספר מתח מאת הסופר האמריקאי טום קלנסי. הספר, שהינו השני אודות ג'ק ראיין, איש חיל הנחתים והיסטוריון בעברו, המשמש כמנתח מודיעין של ה-CIA, הינו מבחינה כרונלוגית המשך לספרו הראשון של קלנסי "המרדף אחר אוקטובר האדום". הספר ממשיך לעסוק במלחמה הקרה, במבצע ציקלון לחימה של ברית המועצות באפגניסטן ובתוכנית מלחמת הכוכבים. שם הספר נגזר מכך ששם הצופן של הסוכן הבכיר שמפעיל ה־CIA בצמרת ממשלת רוסיה, המכונה הקרמלין, הוא "קרדינל".

עלילת הספר נפתחת בעת שג'ק ראיין, אשר שירת "בחיל-הנחתים" (עמוד 55) בעבר ועובד כמנתח מודיעין בכיר ב-CIA, תחת סגן המנהל לביון, נשלח ראיין לניו מקסיקו כדי להעריך את הרמה המבצעית של יוזמת ההגנה האסטרטגית כנגד טילים בין יבשתיים, ופוגש מהנדס צעיר בצבא ארצות הברית, אל גרגורי שמו. ברוסיה מקים הצבא האדום מתקן דומה בהרי דושנבה, בסמוך לגבול אפגניסטן, העוסק בתוכנית מקבילה. באותה עת באפגניסטן מסייע קצין מבצעים של ה־CIA בשם אמיליו אורטיז לקבוצת מורדי מוג'אהדין, במסגרת מבצע ציקלון, ומספק להם אימון ונשק מתקדם, כולל טילי נ"מ מדגם "סטינגר" שהפילו מסוקי קרב סובייטיים רבים.

על הקבוצה מפקד אפגני המכונה "הקשת", על שום מיומנתו הגבוהה בשימוש בטילי "סטינגר". במוסקבה מפעילים שני סוכני ה־CIA, אד ומרי-פאט פולי, אשר הינם גם זוג נשוי, סוכן סובייטי רם דרג המכונה בשם הצופן "קרדינל". "קרדינל" הינו למעשה קולונל מיכאיל פיליטוב, איש חיל השריון בעל שלושה עיטורי גיבור ברית המועצות, המשמש כעוזרו של שר ההגנה הסובייטי, דימיטרי יאזוב, אשר גויס לשירות ה-CIA על ידי אולג פנקובסקי. קולונל בשם גנאדי בונדרנקו, איש חיל הקשר הרוסי שפעל בעבר באפגניסטן עם צוות ספצנאז, נשלח מטעם שר ההגנה הרוסי למתקן בהרי דושנבה, למשימה דומה לזו של ראיין.

בהמשך הספר פיליטוב נחשף ונתפס בידי הק.ג.ב, ובמקביל צוות סוכנים סובייטי חוטף בארצות הברית את אל גרגורי כדי להכשיל את פיתוח יוזמת ההנדסה האסטרטגית. כאשר ראיין מגלה כי ראש ה-ק.ג.ב, בוריס גראסימוב, קושר קשר לבצע הפיכה ולהשתלט על השלטון בברית המועצות, הוא מוציא לפועל תוכנית כפולה – לחלץ את פיליטוב ולחטוף את גראסימוב ובכך למנוע את ההפיכה. הצוללת "דאלאס" מפליגה לאסטוניה כשעל סיפונה מפקד הצוללת "אוקטובר האדום", מרקו רמיוס, ומר קלארק איש האגף לפעולות מיוחדות, ובעברו לוחם הקומנדו הימי. זוהי הפעם הראשונה בה מופיעה דמותו של ג'ון קלארק (הןא ג'ון קלי) איש האגף לפעולות מיוחדות ואחת הדמויות הבלתי נשכחות של קלנסי:
"מר קלארק?"
"כן, המפקד." הוא תלה את מעילו, ועכשיו נראה שלבש חולצה קצרת שרוולים. האיש היה קצת מעל שנתו הארבעים, קבע מנקאסו, במבט ראשון לא נראה מיוחד כל-כך, גובהו אולי מעל מאה ושמונים סנטימטרים, וצנום, אבל אז הבחין מנקאסו שלאיש אין חגורת שומן הרגילה אצל אנשים בגיל-הביניים, וכתפיו רחבות ממה שנראו לעומת גופו הגבוה. מבט שני, מקרוב, הוסיף פיסה לתמונת-התשבץ. מוסתר-למחצה מתחת לשיער השחור שעל אמת- ידו היה ציור קעקע, כלב-ים אדום, ככל הנראה, ועל פניו חיוך חצוף. "הכרתי פעם בחור שהיה לו ציור קעקע כזה. קצין – הוא עכשיו בצוות-שש."
"היה היו זמנים, רב-חובל, אינני אמור לדבר על זה, המפקד." (עמוד 216).

ניכר בקלנסי כי הוא בקי בפרטים ויודע לספר סיפור. מותחן טוב ומתוחכם שישאיר את הקורא מנחש ומופתע. שווה קריאה!”

“"מדוע כאן?" שאל דלמאטוב כאשר תם הטקס.
"הייתי מעדיף את ארלינגטון, אבל אז היה מישהו יכול להבחין. כאן, בגבעות אלה. בשדה-הקרב של אנטייטאם, ביום העקוב-מדם ביותר במלחמת האזרחים שלנו, הדפו כוחות הצפון את פלישתו הראשונה של לי לצפון, בקרב נואש. זה נראה המקום המתאים." אמר ראיין. "אם גיבור חייב להיקבר בקבר אלמוני, המקום צריך לפחות להיות קרוב למקום בו נפלו חבריו לנשק."
"חבריו לנשק?"
"כך או אחרת, כולנו לוחמים למען הדברים שבהם אנחנו מאמינים. האם אין לנו איזה רקע משותף, בגלל זה?" שאל ג'ק. הוא הלך למכוניתו, מותיר את דלמאטוב להרהר בדבריו." (עמוד 506).

"הקרדינל מהקרמלין" (הוצאת ספרית מעריב, 1990) הינו ספר מתח מאת הסופר האמריקאי טום קלנסי. הספר, שהינו השני אודות ג'ק ראיין, איש חיל הנחתים והיסטוריון בעברו, המשמש כמנתח מודיעין של ה-CIA, הינו מבחינה כרונלוגית המשך לספרו הראשון של קלנסי "המרדף אחר אוקטובר האדום". הספר ממשיך לעסוק במלחמה הקרה, במבצע ציקלון לחימה של ברית המועצות באפגניסטן ובתוכנית מלחמת הכוכבים. שם הספר נגזר מכך ששם הצופן של הסוכן הבכיר שמפעיל ה־CIA בצמרת ממשלת רוסיה, המכונה הקרמלין, הוא "קרדינל".

עלילת הספר נפתחת בעת שג'ק ראיין, אשר שירת "בחיל-הנחתים" (עמוד 55) בעבר ועובד כמנתח מודיעין בכיר ב-CIA, תחת סגן המנהל לביון, נשלח ראיין לניו מקסיקו כדי להעריך את הרמה המבצעית של יוזמת ההגנה האסטרטגית כנגד טילים בין יבשתיים, ופוגש מהנדס צעיר בצבא ארצות הברית, אל גרגורי שמו. ברוסיה מקים הצבא האדום מתקן דומה בהרי דושנבה, בסמוך לגבול אפגניסטן, העוסק בתוכנית מקבילה. באותה עת באפגניסטן מסייע קצין מבצעים של ה־CIA בשם אמיליו אורטיז לקבוצת מורדי מוג'אהדין, במסגרת מבצע ציקלון, ומספק להם אימון ונשק מתקדם, כולל טילי נ"מ מדגם "סטינגר" שהפילו מסוקי קרב סובייטיים רבים.

על הקבוצה מפקד אפגני המכונה "הקשת", על שום מיומנתו הגבוהה בשימוש בטילי "סטינגר". במוסקבה מפעילים שני סוכני ה־CIA, אד ומרי-פאט פולי, אשר הינם גם זוג נשוי, סוכן סובייטי רם דרג המכונה בשם הצופן "קרדינל". "קרדינל" הינו למעשה קולונל מיכאיל פיליטוב, איש חיל השריון בעל שלושה עיטורי גיבור ברית המועצות, המשמש כעוזרו של שר ההגנה הסובייטי, דימיטרי יאזוב, אשר גויס לשירות ה-CIA על ידי אולג פנקובסקי. קולונל בשם גנאדי בונדרנקו, איש חיל הקשר הרוסי שפעל בעבר באפגניסטן עם צוות ספצנאז, נשלח מטעם שר ההגנה הרוסי למתקן בהרי דושנבה, למשימה דומה לזו של ראיין.

בהמשך הספר פיליטוב נחשף ונתפס בידי הק.ג.ב, ובמקביל צוות סוכנים סובייטי חוטף בארצות הברית את אל גרגורי כדי להכשיל את פיתוח יוזמת ההנדסה האסטרטגית. כאשר ראיין מגלה כי ראש ה-ק.ג.ב, בוריס גראסימוב, קושר קשר לבצע הפיכה ולהשתלט על השלטון בברית המועצות, הוא מוציא לפועל תוכנית כפולה – לחלץ את פיליטוב ולחטוף את גראסימוב ובכך למנוע את ההפיכה. הצוללת "דאלאס" מפליגה לאסטוניה כשעל סיפונה מפקד הצוללת "אוקטובר האדום", מרקו רמיוס, ומר קלארק איש האגף לפעולות מיוחדות, ובעברו לוחם הקומנדו הימי. זוהי הפעם הראשונה בה מופיעה דמותו של ג'ון קלארק (הןא ג'ון קלי) איש האגף לפעולות מיוחדות ואחת הדמויות הבלתי נשכחות של קלנסי:
"מר קלארק?"
"כן, המפקד." הוא תלה את מעילו, ועכשיו נראה שלבש חולצה קצרת שרוולים. האיש היה קצת מעל שנתו הארבעים, קבע מנקאסו, במבט ראשון לא נראה מיוחד כל-כך, גובהו אולי מעל מאה ושמונים סנטימטרים, וצנום, אבל אז הבחין מנקאסו שלאיש אין חגורת שומן הרגילה אצל אנשים בגיל-הביניים, וכתפיו רחבות ממה שנראו לעומת גופו הגבוה. מבט שני, מקרוב, הוסיף פיסה לתמונת-התשבץ. מוסתר-למחצה מתחת לשיער השחור שעל אמת- ידו היה ציור קעקע, כלב-ים אדום, ככל הנראה, ועל פניו חיוך חצוף. "הכרתי פעם בחור שהיה לו ציור קעקע כזה. קצין – הוא עכשיו בצוות-שש."
"היה היו זמנים, רב-חובל, אינני אמור לדבר על זה, המפקד." (עמוד 216).

ניכר בקלנסי כי הוא בקי בפרטים ויודע לספר סיפור. מותחן טוב ומתוחכם שישאיר את הקורא מנחש ומופתע. שווה קריאה!”