“אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה.
זהו יומנו של מורה להיסטוריה וגאוגרפיה בגרמניה של שנות ה-30. היומן כתוב בפרקים קצרים, כרונולוגיים מבחינת העלילה, ריאליים ברמה הסיפורית.
המורה, גבר בן 34, מסתבר כבר בהתחלת הספר כאדם הנוטה להיות נאמן לעצמו, נטול גזענות והגון. הוא חי בימים של לאומנות וגזענות ובהיותו אדם פיקח, מבין שעליו להתאים עצמו לרוח התקופה, כמעשה הישרדותי.
כשהכיתה יוצאת למחנה נוער,”