“#
יש לי המון ספרים חלקם מודפסים, חלקם אלקטרוניים, שטרם קראתי. אני אוספת אותם בנחישות של קמצן הצובר את דינריו. למרות זאת קורה לי שאני חוזרת לספר אהוב מהעבר. אחרי אכזבה ממספר ספרים, שלא הגיעו אפילו לביקורת, חזרתי לאסימוב שאינו מאכזב.

הספר הזה עתיק ממש. הוא נדפס בישראל ב-1975, ויצא בארה"ב ב 1964. איזו דוגמה אני יכולה להביא? נניח "שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק", שיצא לאור בארצות הברית בתחילת שנות השבעים, נדמה לי, והיום הוא מתאר מציאות אנכרוניסטית לעילא. לעומתו את אסימוב, הרחוק מלהיות כליל השלמות מבחינה ספרותית, אפשר לקרוא היום בלי להרגיש צרימה, למרות שנכתב לפני עשורים רבים ועוסק בנושאים בדיונים.

העולם אותו מתאר אסימוב בסיפוריו הוא ארצות הברית של שנות החמישים והשישים (מבחינת מנטליות) בה יש מפעל ענק המייצר רובוטים עם מוחות פוזיטרונים (אין לי שמץ מושג למה הכוונה...) לשימושים שונים. המפעל הזה מקפיד על שלושת חוקי הרובוטיקה ומנסה להרחיב את כמות לקוחותיו ולצורך זה עליו להרגיע את בני האדם ולשכך את פחדם המובנה ממכונות. השילוב בין פחד להתלהבות מחידושים הוא הרווח בו נמצאים סיפורי הרובוטים של אסימוב.

8 סיפורים. בתוכם קלאסיקה כמו "רובוט אל-76 תעה בדרכו" שלא משנה כמה פעמים קראתי אותו הוא מהנה כבראשונה. וגם "ניצחון שלא בכוונה" - סיפור משובב נפש שחיפשתי זמן רב, וכמו הרבה דברים טובים – דווקא כשלא חיפשתי אותו מצאתי.... שלושה רובוטים מאסיביים מאד הנוסעים לשליחות דיפלומטית-תיווכית לכוכב צדק (יופיטר בגירסת הסיפור) לפגוש חייזרים תוקפנים ושונאי זרים הבטוחים שכל מי שאינו הם ראוי להשמידו. בלי להתכוון הם מצליחים מעל למצופה. סיפור מצחיק ומבדר ומאפיין היטב את כתיבתו של אסימוב – רעיון+סיפור+הומור מבוסס מבחינה מדעית, קריא ומרתק.

הוצאת "מסדה" נחשבה בעבר להוצאה איכותית. הסיפור האחרון בספר מתאר רובוט-מגיה שמצליח לאתר שגיאות כתיב, שגיאות דפוס, שגיאות תחביר, מלים שנוספו בלי להתכוון תוך כחצי שעה של דפדוף בספר. "מסדה" היתה יוצאת נשכרת מהרובוט הזה. אבל פרט להתקטננות הזו כל השאר – הסופר, הספר, וציור העטיפה משביעים את רצוני וסיפקו לי (שוב!) כמה שעות של נחת רוח רוח.”

“אחרי יותר מ-40 שנה מאז קראתי את הספר הזה, שוב חזרתי לעותק ישן ומצהיב (הקרוי מדע דמיוני)
והשנים רק עשו לו טוב. שמונה סיפורי קצפת עם דובדבן מפתיע בסיום.
בעידן הרובוטים הנמצא על הסף אפשר כבר להתייחס לנושא לא כמדע בדיוני אלא כמציאות מוחשית ומלחיצה.
מופלא ביותר חושו הנבואי של אסימוב. הפרקים מתרכזים בעיקר בבעיות האתיות והמוסריות
המסובכות בקשר אדם-מכונה כמו גם בהצגה אובייקטיבית של טיעוני שני המחנות,
המצדדים והמתנגדים לטכנולוגיה זו.
מאוד מומלץ.”

“אחרי שקראתי את הסיפורים של אייזיק אסימוב ב"מחר כפול תשע" והתאהבתי במיוחד ב"שאלה האחרונה" ניגשתי לספר הזה בתחושה של הרבה יותר ציפייה. מחשב-על-כל-יודע שכיכב ב"שאלה האחרונה" לא היה שם - אבל היו שם משרתים על-אנושיים המוגבלים בצורה מעניינת על ידי חוקי הרובוטיקה, כשאסימוב דואג להזכיר לקורא דרך עיניהן של הדמויות שאלה לא יתהפכו על יוצריהם... לרוב (ראו בהמשך)
כמו ב"מחר כפול תשע" הנה תיאור של כמה מהסיפורים שאהבתי בסדר יורד.

שביעות רצון הלקוח מובטחת:
עקרת בית עם תסביך נחיתות מושארת עם רובוט עד שובו של בעלה מנסיעת עסקים. מכאן השם כבר אומר הכל :-) מאוד משקף את האנשים שמפחדים מטכנולוגיה עד שמנסים אותה ומאמצים אותה!

רובוט AL-76 הלך לאיבוד:
חמוד ביותר! רובוט ירחי שמוצא את עצמו בוירג'יניה הכפרית שאיכר סוחר גרוטאות מקווה ליצור את המצב לטובתו ולמכור את הרובוט עד שהוא עושה בדיוק את מה שנעשה בשבילו - לבנות ציוד כרייה. אבל היה כל כך יעיל שהסוחר ציווה עליו לשכוח את מה שעשה, וזה בדיוק מה שהוא עשה, למורת רוחו של הבעלים של הרובוט - שבנה מכונת כרייה הרבה יותר יעילה משיכלו לחלום

ניצחון שלא בכוונה:
רובוטים של מתיישבים אנושיים על גנימד יוצרים מגע ראשוני עם תושבי צדק שסובלים מתסביך עליונות על האנושות שמתקיפים את הרובוטים שנשלחו מטעמם, וכשבדיפלומטיה החוזקות של הרובוטיים מתגלות, תושבי צדק מתחילים להעריך את האנושיים, מבלי שידעו שאלה רובוטים מטעמם.

לני, סיכון:
הסיפורים האלה הזכירו לי מדי את "מקצוע" בכך שאפילו רובוטים מוגבלים לעומת הדמיון והלימוד האנושיים או האופן האבסטרקטי שבו בני אדם נותנים הוראות שרובוטים לוקחים, מטבעם, פשוטטם כמשמעם.
מילה קטנה על סיכון: סיכון פורסם כרונולוגית אחרי "רובוט קטן ונעלם" שמשום מה לא תורגם בספר הזה, אז מצאתי אותו באינטרנט, כולל הקראה ביו טיוב, וההעשרה הזו מחוץ לספר היו שוות את זה להבנה יותר מעמיקה לרפרנסים הקטנים האלה, אף שלא באמת היו הכרחיים להבנת הסיפור.

המגיה:
הגיוני שבני אדם יפחדו מרובוטים שיתהפכו על יוצריהם. אבל פחד יותר ישן מזה הוא שרובוט, כמו כל מכונה אחרת, יגזול עבודה מבני אדם ובמידה מסויימת היפוך של הסיפור הראשון שהוזכר פה באופן שבו היותר טכנופובים מאיתנו מנסים להלחם בזה.

בשלושת הסיפורם האחרונים שהזכרתי (לא כולל זה שלא נכנס לספר) כדאי לציין את ד"ר סוזן קלווין (שמופעיה גם על הכריכה מן הסתם) - אחת הדמויות הכי מרתקות שאי פעם נתקלתי בהן.”

“בדומה ל"מחר כפול תשע" ו"אנוכי הרובוט"-אסופת סיפורי מדע בדיוני-או שכבר לא כל כך היום.
אסימוב בסגנון משובח, קליל וקריא משלב כהרגלו ידע והומור.
סיפורים סביב עולם הרובוטיקה עם שלושת חוקי היסוד המוכרים.
וסוזן קאלווין-ה'רובו פסיכולוגית' המבינה אותם ומה מניע מה שאמור להיות מכונות חסרות רגש.
הסיפור הראשון משעשע במיוחד-'רובוט אל-76 תעה בדרכו' - רובוט שהיה אמור להגיע לעבודה בחלל תעה על כדור הארץ והגיע למעין סדנת עבודה פרטית באזור נידח ובנה מכלום 'דיסינטו'-מכונה בעלת כוח היכול לחתוך הרים ודורשת אפס אנרגיה.
סיפור מעניין נוסף- 'המגיה'- איש אקדמיה הנחוש לחסל רובוטים אותם הוא רואה כאיום לתעסוקת אנשים ומחוסר הבנתו אותם נכשל.
משעשע וכדאי לאוהבי הז'אנר.”