ביקורת ספרותית על נעורים ללא אל - ספריה לעם #747 מאת אדן פון הורבאט
ספר טוב

---

מעניין שהספר האנטי-נאצי הקצר הזה איננו מזכיר אפילו במילה אחת את המילה נאצי על נגזרותיה השונות ואף לא את "היהודים" במובנים הידועים שהנאצים התייחסו אליהם. לעומת זאת הוא משתמש הרבה במילה "כושים" בדיוק באותן המשמעויות של "גזע נחות"...
הוא מספר לנו סיפור פשוט לכאורה על מורה שמדבר בגוף ראשון על עבודתו בבית ספר שהערכים בו השתנו מערכים הומאניים של שוויון ואחווה בין בני האדם לערכים חדשים של עליונות הגזע הלבן על גזעים אחרים ועל שאר האידיאלים הנאציים. (שכאמור אינם מוזכרים כלל בשמם) בתחילת הספר למשל בודק המורה עבודות שעשו התלמידים בשאלה מדוע זקוקה המדינה לקולוניות...
תלמידיו חוזרים בשיעוריהם כמו תוכים על הסיסמאות השונות אותם הם שומעים וקוראים בכלי התקשורת ואת אותן התשובות הם מספקים בעבודות שאותן בודק המורה. המורה שאומר לעצמו בתחילה שהוא בעצם אופורטוניסט ובסך הכל רוצה שתהיה לו עבודה קבועה ופנסיה שקטה, איננו מרשה לעצמו להעיר לתלמידים בשום אמירה פוליטית אלא לכל היותר מתקן לתלמידים שגיאות כתיב ותחביר. ובכל זאת תוך כדי הסיפור הוא מסתבך והולך עם שאלות של מוסר ומצפון ונכנס לדילמה גורלית עבורו...
הטקסט הוא מאוד קריא מה עוד שיש בו מעין סיפור מתח ואכן סיימתי אותו במהירות.
הספר הזה נכתב במקור בגרמנית ב-1937 בתקופה חשוכה כשמחברו היה כבר פליט מגרמניה הנאצית ומצא מקלט זמני באוסטריה. הוא הודפס ע"י הוצאה הולנדית מחוץ לגרמניה ומיד הוכנס ע"י הגסטאפו לרשימת הספרים האסורים בגרמניה. לעומת זאת בארצות אחרות הוא זכה להצלחה גדולה והוא נחשב היום לספר קלאסי.
צחוק הגורל הוא שמחברו הפליט מצא את מותו שנה לאחר ב-1938 מכן בתאונה אקראית ומוזרה בפאריז אליה נמלט. אני מהרהר בשאלה מה היה קורה למחברו לו היה נשאר בחיים ומה היה עולה בגורלו בצרפת הכבושה ע"י הנאצים או שאולי היה נמלט גם ממנה.
התרגום פשוט וקריא. מה שפחות אהבתי הוא כתיב המילים: "למוחרת" (במקום "למחרת") ו"צוהריים" (במקום "צהריים") בהוצאה מכובדת כמו "עם עובד" כנראה בגלל החלטת האקדמיה לעברית שאישרה כתיב כזה...
על כל פנים מדובר בספר מרתק ומומלץ.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על נעורים ללא אל - ספריה לעם #747