17\5\2014
הכתבה הראשונה בערוץ 2 שוחררה לגבי נגיף מסתורי, כנראה מוטציה של כלבת, שעושה שמות בהודו. הנגיף גורם למטופלים חום גבוה, הקאות , חוסר שליטה מוחלט בגוף ולבסוף מוות. האם זו תהיה שפעת החזירים החדשה?

20\05\2014
הנגיף התפשט לסין ולארצות דרום אסיה אחרות, הוא עבר מוטציה, מדווחים מקרים רבים של אלימות מטורפת ושיגעון בקרב חלק מהחולים, זהו היום שבו המילה "זומבים" התחילה להופיע בכותרות

25\05\2014
תל אביב נפלה, לאחר שזומבי אחד הגיע על טיסת חירום שהגיעה לבן גוריון. זה היום שבו הלכה הקליטה הסלולרית והאינטרנט

26\05\2014
ירושלים נפלה. הפסקות חשמל נהיו עניין שבשגרה, זה היום שבו נפסקו נסיונות הצבא לפנות אנשים לאזורים בטוחים יותר בצפון ובדרום.

29\05\2014
החשמל נפסק בכל המדינה. אין יותר חדשות, אין פינויים, הפסקות מים מתחילות להופיע, למרות שבאזורים עם מגדלי מים עדיין לא. אנשים מתחילים להשתגע מהמצב, לא רק האפוקליפסה משגעת אותם, אין להם שגרה, אין להם ניקוטין, אין להם קפאין, אין להם אינטרנט או חיבור לעולם, הם בודדים בארץ עוינת.

31\05\2014
8.2 מיליון אנשים היו בארץ לפני ההתפרצות, כעת ישנם 6.2 מיליון זומבים, 1.9 מיליון מתים, ופחות מ0.1 מיליון אנשים שנשארו בחיים, והמספר הזה צונח באלפים מדי יום.
בין השורדים האלה נמצאים אתם.

ההרשמה נפתחה.

את הרעיון למשחק קיבלתי מהמשחק "אפוקליפסת זומבים בסימניה"-
http://simania.co.il/group.php?groupId=787
אתם תשחקו את עצמכם בארץ מסוכנת וזרה, צלה של ישראל.
זה יהיה משחק הישרדות וזומבים, אבל חלק משמעותי בו יהיה זה שאתם משחקים את עצמכם בעולם פתוח.
בניגוד לחלק מהסרטים והמשחקים, במשחק שלי הזומבים הם אנשים חולים בלבד, זאת אומרת שאין להם חוש ריח על אנושי (למרות שהם יכולים לראות ולשמוע), וירייה בלב תהרוג אותם בדיוק כמו השפרצת המוח שלהם על הרצפה, אבל הם לא חשים בכאב. כשבן אדם נורה בבטן הוא משותק מכאבים, ומת לאחר כמה דקות או שעות, אבל זומבים ימשיכו גם לאחר שנורו, למרות שימותו מאוחר יותר, תלוי בחומרת הפציעה. כשבן אדם ננשך בהתפרצות לוקחות לו בין עשר שניות לחצי דקה להפוך לזומבי, מרגע שהוא הפך לזומבי, במידה שהוא לא פצוע מדי, הוא ירוץ וינשוך באלימות כל מה שזז. במשחק שלי הזומבים רצים בהתחלה, אבל לאחר כמה ימים, נניח שבוע, המחלה ממשיכה לכרסם להם את המוח ומערכת העצבים נדפקת, ז"א שאין להם יציבות, והשרירים שלהם סובלים מעוויתות, הם לא מסוגלים לרוץ כמו שצריך, למרות שאם הם מגיעים אליך אתה בכל זאת אבוד, אבל כעשירית מהזומבים מחוסנים לפגיעה הזו במערכת העצבים, הם המוטציה הראשונה, והם נקראים הרצים, בהמשך המשחק אולי ייווצרו עוד מוטציות.
מרגע שהתקרבתם יותר מדי אל זומבי, נשמתם מהאוויר המזוהם שהוא מפיץ. אתם עלולים לסבול מכאבים, חום גבוה, הקאות, רעידות ועוויתות בלתי נשלטות,(למרות שרוב הסיכויים שתסבלו רק מחלק מהסימפטומים, ולא באופן ממש חזק) אבל ברגע שזה נגמר, אתם מחוסנים, זומבים יכולים לנשוך אתכם כמה שאתם רוצים, אבל זה רק יפצע אתכם, לא ידביק אתכם.
כדי להימנע מלהינשך אתם יכולים להשתמש בשיטה אנושית עתיקה- אם יש איום, אז תשמידו את האיום. כדי להשמיד זומבי מומלץ להשתמש בכלי נשק. תשכחו מפיסות המתכת הזולות והעלובות שתלויות לכם על הקיר ונקראות חרבות, כל עוד אתם לא בטוחים בכך, החרבות שלכם הן לא יותר מקישוט שיישבר במכה הראשונה. פטישים אפשר למצוא בכל מקום, והם מרסקים גולגולות מצוין, אבל כמו סכינים, הם פשוט קצרים מדי, ותאמינו לי שאתם לא רוצים להיות קרובים מדי לזומבים. רובים הם דבר מצוין במקרה שלכם, אבל יש להם חסרונות: הם רועשים מאוד, חלקכם לא מבינים בהם, יש להם הדף, ולא, אתם לא יכולים פשוט להרים אחד מהרצפה בתגובה הראשונה, הם נדירים.
חוץ מהזומבים יהיו איומים נוספים, אתם צריכים אוכל, אבל בעיקר מים, זו הסיבה שהוציאה את רובכם מהבתים שלכם. אתם יכולים לצוד, או לבזוז בתים, מציאת אוכל תהיה משימה קשה, אבל באפוקליפסה, האויב הכי נורא שלכם, הוא עצמכם.
כבני אדם, אתם יצורים עם רגשות וצרכים, במיוחד כשאתם משחקים את עצמכם, במשחק הזה תיאלצו לשחק באופן הרבה יותר רגשי ואמיתי, ז"א שאם המשפחה שלכם הפכה לזומבים מול עיניכם ונאלצתם להרוג אותם אחד אחד עם מזלג מהמטבח, לא תוכלו להמשיך כאילו לא קרה כלום, לכן אני ממליץ לאלה שלא חושבים שהם יוכלו לצפות במשפחה שלהם מתה בלי להתפרק, לא לצפות במשפחה שלהם מתה ולא להיאלץ לכתוב תגובות רגשניות.

אז צאו לדרך, תהרגו כמה זומבים, תיפגשו אחד עם השני ותורו את הארץ שאחרי האפוקליפסה, ותהיו ריאליסטיים!!!

-ארן-

דף דמות:
שם(אתם לא חייבים לכתוב את שמכם האמיתי אם אתם מאוד לא רוצים, אבל לפחות תמציאו שם בדוי סביר):
מין:
גיל:
עיר:
מראה:
תכונות גופניות וכישורים שימושיים(שימו לב, אם יש כישור שאתם לא יודעים לגמרי, אתם לא יכולים להשתמש בו, כמו למשל רכיבה, נהיגה, ירייה ציד ודיג, למרות שכמה מהם אתם יכולים ללמוד בעצמכם):
חפצים וכלי נשק(רק את אלה שהשגתם לפני תחילת המשחק, את השאר תוכלו להשיג במהלך המשחק, אבל אל תגזימו עם הכמות):
סיפור רקע:

הדמויות:

-זאבה
שם:*שם בדוי* ילה
מין:נקבה
גיל:15 וחצי
עיר: חוות סוסים מרוחקת.
מראה: שער חום כהה מתולתל שגובל בשחור אך לפעמים הוא נוטה לגוון אדמדם ולפעמים מתבהר. עור שזוך משהייה ממושכת בשמש ועיניים חומות עשירות.
היא לא גבוהה במיוחד אך לא מחשיבה את עצמה נמוכה ובעלת תווי פנים רציניים.
היא לובשת בדרך כלל חולצה קצרה, מכנסי ירח מג'ינס ונעליים בצבע צהוב חרדל.
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: רכיבה על סוסים, קצת אילוף סוסים וכלבים, היא קוראת מצויין בני אדם ובעלי חיים ויודעת מעט התגנבות ולחימה באמצעות שוט ומקלות עץ.
חפצים וכלי נשק: *יכתב בתגובה*
סיפור רקע: היא לא זוכרת הרבה בגלל שכנראה חטפה תראומה ממה שקרה לה.
הייתה לה משפחה גדולה, 4 אחיות, אח אחד, אמא ואבא.
רוב המשפחה שלה נהרגה על ידי זומבים חוץ מאחיה הגדול שהצליח לברוח ולהרוג את שלושת הזומבים האלו. הוא נטש אותם כי חשב שכולם יהפכו לזומבים ולא יכל להרוג אותם.
היא זוכרת שהיא קמה בתוך ערמת קש בתוך אחד התאים של הסוסים כשהשער נעול, היא הגיעה למסקנה שא
ברחה ואיבדה את ההכרה.
כשהיא חקרה מה קרה בחוץ היא גילתה ששתים מאחיותיה הקטנות הפכו לזומבים, אחותה הכי קטנה מתה כשהראש מופרד מהגוף והוריה עם שקעים בבתנם(כשמה שבפנים די אכול).
היא ברחה משם בהתחלה ברגל אך הזומבים רדפו אחריה, איך שהוא היא הגיעה למקום שבו התאמנה עם אחיה במקלות ולקחה מקל אחד והתייצבה מולן.
הן עמדו מולה בבגדים קרועים אך נראה שהם נחלשו מהמרדף. היא "הרגה" אותן וברגע של תבונה חזרה לחווה. אחד העובדים תלה את עצמו כשכמעט נהפך לזומבי והשני היה מת.
היא לקחה את לונה(סוסה ערבית אפור בהירה והכי מהירה בחווה) ואת קורה(כלבת בוקסר צרפתי שהייתה לה מאז שהייתה גורה) ולוקי(כלב משטרה- זאב גרמני מעורב עם הסקי, ען אחת חומה ושנייה כחולה).
הערות(כדי להוסיף לפי דעתי): יש לה תראומה ממה שקרה לה, היא נתקפת זעם כמעט בלתי נשלט כשהיא נתקלת בזומבי(וכך גם הכלבים והסוסה שלה) והיא שונאת את הצבא שלא באה לעזרתה(וגם את הזומבים, כמובן)

-מישהי עם כנפיים
שם: *שם בדוי* אלה
מין: נקבה
גיל: 12
עיר: ירושלים
מראה: שיער בלונדיני ועיניים מחליפות צבעים לכאורה [הן ירוקות]. נמוכה יחסית לגילה. רזה [אני לא אנורקסית!].
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: רצה מהר, גמישה ברמה בינונית-נמוכה. יודעת לצייר [אם זה יעזור..] ובעלת חוש הישרדות נמוך
חפצים וכלי נשק(רק את אלה שהשגתם לפני תחילת המשחק, את השאר תוכלו להשיג במהלך המשחק, אבל אל תגזימו עם הכמות): תיק גב בצבע ורוד-פוקסיה עם בקבוקי מים, שלוש פחיות שימורים על מלפפונים חמוצים, כובע מצחייה ירוק, שקיות, מפה וקצת בגדים [ועוד שטויות שדחסה לשם] שהכינה למקרה חרום. בנוסף סכין המלחמה של אבא שלה, אבל היא לא יודעת איך להשתמש בו.
סיפור רקע: בתחילת ההתרחשות החליטה שלא לשים לב אך לאחר שצפתה במהירות שבה זה מתפשט התחילה לדאוג וכל הזמן התרוצצה. ההורים לא הקשיבו לה עד שהיה מאוחר מידי. לאחר שאבד האינטרנט יצאה מכליה. היא אספה כמה שיותר ידיעות וסידרה לעצמה תוכנית ביחד עם שתי חברות שלה, שכמובן הייתה לשוא. ביום שתל אביב נפלה החליטה ללכת לכיוון ההפוך ממנה שידעה בוודאות- ים המלח. הוריה לא הסכימו ללכת איתה, ובגלל שהשתגעה לא היה לה אכפת והיא יצאה לבד. כאשר הגיעה לשם ניחשה שיש לה זמן להיות שם כמה ימים ואז תצטרך להמשיך. לאן?

-אריה
שם:לי
מין:נקבה
גיל:16
עיר:תל אביב
מראה: שיער חום שצבעה לאדום מתולתל לרוב אוספת לזנב סוס (סוג של קשירה עם גומייה),לובשת לרוב שחור,גבוהה ועיניים ירוקות.
תכונות גופניות וכישורים שימושיים:ירייה ברובה פשוט, גוף מוצק וחזק,רצה מהר.
חפצים וכלי נשק: פטיש,סכין מטבח,מצית,כמה בגדים להחלפה,בקבוק מים,פרכיות אורז,פירות יבשים ומחברת ציור בתיק גב אפור.
סיפור רקע: גרה עם אביה הייתה לבד בבית כשאביה היה בעבודה עד מאוחר,שמעה על כל מה שקורה בחדשות וחשבה שהיא מוגנת כשהנגיף פרץ לעיר ישנה כשאביה התפרץ לחדר והעיר אותה ואמר לה לקחת רק דברים חשובים למטה חיכה להם דוד שלה במכונית כשצפון העיר משתוללת,נסעו דרומה וכמשהו פגע במכונית והיא התהפכה
הטלפון שלה לא עבד וגם הרדיו לא הכול קרס מהר אנשים רצו בצרחות בכל ה עיר,ואז היא ראתה אותם הזומבים היא ישר ידעה מה הם הרי אחד מהפחדים הכי גדולים שלה התממש,דוד שלה התחיל לירות ואמר לה ולאביה להמשיך והתפצלו,יחידות צבא התחילו לירות ובכל מקום פיצוצים שכתוצאה מאחד מהם נפגעה הרגל של אביה שאמר לה להמשיך כשלא רצתה לעזוב אותו זומבי הגיח ונשך את אביה כשהיא התחילה לצרוח,כשהזומבי התנפל עליה לא יכלה לזוז ואז מישהו כנרכה מהחיילים ירה בו והורה לה לרוץ היא הגיעה לגשר בחלקה מלאה עצים רחוק מבנייני העיר צץ עוד זומבי היא נפלה והתגלגלה לתוך חלקת מים של נהר שסחף אותה,כשהתעוררה הייתה מזועזעת עכשיו היא לבד בסיוט הכי נורא שלה היא גררה את עצמה לחלקת העצים רועדת.

-עורבני כחול
שם: *שם בדוי* קים
מין: נקבה
גיל: עוד 3לוש מאות ושבעים אלפיות השנייה בת שלוש עשרה
עיר: תל-אביב
מראה: גבוהה יחסית, קצת שרירית, שיער חום שוקולד מתולתל ארוך, עיניים חומות בהירות, רזה, משקפיים, חיוורת מאוד.
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: רצה מהר, חזקה יחסית לגודלה, יודעת לשחות
חפצים וכלי נשק: סכין מטבח גדולה, מפתח לבית שלה עם מחזיק מפתחות ובו תמונה של המשפחה שלה, תרמיל עם מעט בגדים להחלפה, שלוש פחיות שימורים, יוד ותחבושות.
סיפור רקע: הופיעו ידיעות ברשת לגבי פלישת זומבים, המשפחה לא האמינה אבל היא הכינה מבעוד מועד תרמיל ציוד מינימלי, כשחבורת זומבים פלשה לביתה היא הספיקה להתחבא, אך אחד מהם נשך את אחיה, היא נמלטה לפני שהרג את בני משפחתה בידיעה שאין לה סיכוי להצילם, היא התקדמה בנתיב מזרחי לעבר ירושלים, בדרך נפלה לבונקר תת-קרקעי נטוש בו היו גופות רבות של בני אדם וזומבים כאחד, היא מסתתרת שם כמה ימים ומנסה לחשוב על תוכנית להתקדמות.

-ארן
שם: שלו זהר
מין: זכר
גיל: 15
עיר: צור הדסה
מראה: שיער שחור, עיניים חומות ועור כהה מעט (בערך כמו בתמונה), גובה ממוצע ומשקל נמוך מהממוצע
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: יודע לדוג, לרכוב על סוסים ובעל ידע בסיסי ביותר בירי, נהיגה והישרדות בטבע. אומנם לא גדול ושרירי במיוחד, אבל בין בסדר לטוב במגוון רחב של סוגי ספורט.
חפצים וכלי נשק:
סיפור רקע: הוא הספיק לצאת מירושלים ברגע שההתפרצות התחילה, הוא הגיע ברגל לצור הדסה אחרי שבדרך כמעט נהרג על ידי זומבי, ואז הוא גילה שפינו את כל היישוב בזמן שהוא היה בירושלים, הוא נכנס לבית שלו, מודאג מאוד, ולמזלו הצליח למצוא פתק שהשאירו לו המשפחה בבית, אחד שאומר שהם בסדר וביחד. מאז הוא נערך לצאת לחפש אותם.

-RAIN
שם: סקיי (שם בדוי)
מין: נקבה
גיל: 12
עיר: קיבוץ נידח.
מראה: עיניים חומות ירוקות בהירות, ריסים ארוכים. שער חום, חלק וקצר עם גוונים בהירים. עור שזוף. לובשת חולצות פשוטות וג'ינסים.
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: מהירה בריצה, כושר גופני טוב, חזקה, ערנית, גמישה, אתלטית, למדה קאראטה וג׳ודו, טובה בזריקות מכוונות, טובה ביצירת קשר עם בעלי חיים, חכמה ויצירתית.
חפצים וכלי נשק: היא נושאת בתיק צד שרשרת ברזל חזקה, הכלבה שלה, כלבת ציד לבנה זהובה, שמקשיבה לכל פקודותיה, היא הנשק העיקרי שלה, היא שקרנית מעולה, יודעת לקרוא אנשים.
סיפור רקע: גדלה בישוב נידח, שבו הלכה לחוג לאומנויות לחימה, והתעמלות קרקע. כשהמגפה התחילה, הכל אזל. היא הייתה צריכה מים. היא יצאה לתור אחרי החיים. היא לא ידעה מה קורה עם משפחתה. הם היו חולים, והיא הבטיחה לחזור עם מעט מים. אחיה הקטן והוריה נשארו שם. היא הגדולה במשפחה.

-shadowalker
שם: תמיר
מין: זכר
גיל: 14
עיר: מושב בעמק חפר שקוראים לו גן יאשיה (קצת צפונית למרכז)
מראה: שיער ועיניים חומות, 1.68,
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: כושר טוב (אימונים בחדר כושר), מלא ניסיון בדייג (הדבר שאני הכי אוהב החיים).
חפצים וכלי נשק: 5 חבילות טונה, 10 קופסאות של אוכל בשימורים (תירס, זיתים וכו'...) חבילה גדולה של תמרים, 2 כיכרות לחם, סיר, 5 ליטר מים נקיים, 2 קילו אורז, 2 קילו פסטה, לפחות 15 שקיות של המון סוגי קטניות (אתם לא תאמינו כמה דברים בריאים יש לי בבית), אבל שקיות קטנות, של 250 גרם בערך, פנס נטען ידנית, סט בגדים חמים, קרטון ביצים, המון ציוד דייג מגוון, תיק טיולים גדול, שק שינה תרמי.
סיפור רקע: ההורים יצאו אחרי זמן מה לחדש את האספקה ולא חזרו, האחות לא הייתה בבית בכלל כשהכל פרץ ולא הצליחה לחזור מעולם...