משחק תפקידים- אפוקליפסת זומבים קבוצה ציבורית
17\5\2014
הכתבה הראשונה בערוץ 2 שוחררה לגבי נגיף מסתורי, כנראה מוטציה של כלבת, שעושה שמות בהודו. הנגיף גורם למטופלים חום גבוה, הקאות , חוסר שליטה מוחלט בגוף ולבסוף מוות. האם זו תהיה שפעת החזירים החדשה?

20\05\2014
הנגיף התפשט לסין ולארצות דרום אסיה אחרות, הוא עבר מוטציה, מדווחים מקרים רבים של אלימות מטורפת ושיגעון בקרב חלק מהחולים, זהו היום שבו המילה "זומבים" התחילה להופיע בכותרות

25\05\2014
תל אביב נפלה, לאחר שזומבי אחד הגיע על טיסת חירום שהגיעה לבן גוריון. זה היום שבו הלכה הקליטה הסלולרית והאינטרנט

26\05\2014
ירושלים נפלה. הפסקות חשמל נהיו עניין שבשגרה, זה היום שבו נפסקו נסיונות הצבא לפנות אנשים לאזורים בטוחים יותר בצפון ובדרום.

29\05\2014
החשמל נפסק בכל המדינה. אין יותר חדשות, אין פינויים, הפסקות מים מתחילות להופיע, למרות שבאזורים עם מגדלי מים עדיין לא. אנשים מתחילים להשתגע מהמצב, לא רק האפוקליפסה משגעת אותם, אין להם שגרה, אין להם ניקוטין, אין להם קפאין, אין להם אינטרנט או חיבור לעולם, הם בודדים בארץ עוינת.

31\05\2014
8.2 מיליון אנשים היו בארץ לפני ההתפרצות, כעת ישנם 6.2 מיליון זומבים, 1.9 מיליון מתים, ופחות מ0.1 מיליון אנשים שנשארו בחיים, והמספר הזה צונח באלפים מדי יום.
בין השורדים האלה נמצאים אתם.

ההרשמה נפתחה.

את הרעיון למשחק קיבלתי מהמשחק "אפוקליפסת זומבים בסימניה"-
http://simania.co.il/group.php?groupId=787
אתם תשחקו את עצמכם בארץ מסוכנת וזרה, צלה של ישראל.
זה יהיה משחק הישרדות וזומבים, אבל חלק משמעותי בו יהיה זה שאתם משחקים את עצמכם בעולם פתוח.
בניגוד לחלק מהסרטים והמשחקים, במשחק שלי הזומבים הם אנשים חולים בלבד, זאת אומרת שאין להם חוש ריח על אנושי (למרות שהם יכולים לראות ולשמוע), וירייה בלב תהרוג אותם בדיוק כמו השפרצת המוח שלהם על הרצפה, אבל הם לא חשים בכאב. כשבן אדם נורה בבטן הוא משותק מכאבים, ומת לאחר כמה דקות או שעות, אבל זומבים ימשיכו גם לאחר שנורו, למרות שימותו מאוחר יותר, תלוי בחומרת הפציעה. כשבן אדם ננשך בהתפרצות לוקחות לו בין עשר שניות לחצי דקה להפוך לזומבי, מרגע שהוא הפך לזומבי, במידה שהוא לא פצוע מדי, הוא ירוץ וינשוך באלימות כל מה שזז. במשחק שלי הזומבים רצים בהתחלה, אבל לאחר כמה ימים, נניח שבוע, המחלה ממשיכה לכרסם להם את המוח ומערכת העצבים נדפקת, ז"א שאין להם יציבות, והשרירים שלהם סובלים מעוויתות, הם לא מסוגלים לרוץ כמו שצריך, למרות שאם הם מגיעים אליך אתה בכל זאת אבוד, אבל כעשירית מהזומבים מחוסנים לפגיעה הזו במערכת העצבים, הם המוטציה הראשונה, והם נקראים הרצים, בהמשך המשחק אולי ייווצרו עוד מוטציות.
מרגע שהתקרבתם יותר מדי אל זומבי, נשמתם מהאוויר המזוהם שהוא מפיץ. אתם עלולים לסבול מכאבים, חום גבוה, הקאות, רעידות ועוויתות בלתי נשלטות,(למרות שרוב הסיכויים שתסבלו רק מחלק מהסימפטומים, ולא באופן ממש חזק) אבל ברגע שזה נגמר, אתם מחוסנים, זומבים יכולים לנשוך אתכם כמה שאתם רוצים, אבל זה רק יפצע אתכם, לא ידביק אתכם.
כדי להימנע מלהינשך אתם יכולים להשתמש בשיטה אנושית עתיקה- אם יש איום, אז תשמידו את האיום. כדי להשמיד זומבי מומלץ להשתמש בכלי נשק. תשכחו מפיסות המתכת הזולות והעלובות שתלויות לכם על הקיר ונקראות חרבות, כל עוד אתם לא בטוחים בכך, החרבות שלכם הן לא יותר מקישוט שיישבר במכה הראשונה. פטישים אפשר למצוא בכל מקום, והם מרסקים גולגולות מצוין, אבל כמו סכינים, הם פשוט קצרים מדי, ותאמינו לי שאתם לא רוצים להיות קרובים מדי לזומבים. רובים הם דבר מצוין במקרה שלכם, אבל יש להם חסרונות: הם רועשים מאוד, חלקכם לא מבינים בהם, יש להם הדף, ולא, אתם לא יכולים פשוט להרים אחד מהרצפה בתגובה הראשונה, הם נדירים.
חוץ מהזומבים יהיו איומים נוספים, אתם צריכים אוכל, אבל בעיקר מים, זו הסיבה שהוציאה את רובכם מהבתים שלכם. אתם יכולים לצוד, או לבזוז בתים, מציאת אוכל תהיה משימה קשה, אבל באפוקליפסה, האויב הכי נורא שלכם, הוא עצמכם.
כבני אדם, אתם יצורים עם רגשות וצרכים, במיוחד כשאתם משחקים את עצמכם, במשחק הזה תיאלצו לשחק באופן הרבה יותר רגשי ואמיתי, ז"א שאם המשפחה שלכם הפכה לזומבים מול עיניכם ונאלצתם להרוג אותם אחד אחד עם מזלג מהמטבח, לא תוכלו להמשיך כאילו לא קרה כלום, לכן אני ממליץ לאלה שלא חושבים שהם יוכלו לצפות במשפחה שלהם מתה בלי להתפרק, לא לצפות במשפחה שלהם מתה ולא להיאלץ לכתוב תגובות רגשניות.

אז צאו לדרך, תהרגו כמה זומבים, תיפגשו אחד עם השני ותורו את הארץ שאחרי האפוקליפסה, ותהיו ריאליסטיים!!!

-ארן-

דף דמות:
שם(אתם לא חייבים לכתוב את שמכם האמיתי אם אתם מאוד לא רוצים, אבל לפחות תמציאו שם בדוי סביר):
מין:
גיל:
עיר:
מראה:
תכונות גופניות וכישורים שימושיים(שימו לב, אם יש כישור שאתם לא יודעים לגמרי, אתם לא יכולים להשתמש בו, כמו למשל רכיבה, נהיגה, ירייה ציד ודיג, למרות שכמה מהם אתם יכולים ללמוד בעצמכם):
חפצים וכלי נשק(רק את אלה שהשגתם לפני תחילת המשחק, את השאר תוכלו להשיג במהלך המשחק, אבל אל תגזימו עם הכמות):
סיפור רקע:

הדמויות:

-זאבה
שם:*שם בדוי* ילה
מין:נקבה
גיל:15 וחצי
עיר: חוות סוסים מרוחקת.
מראה: שער חום כהה מתולתל שגובל בשחור אך לפעמים הוא נוטה לגוון אדמדם ולפעמים מתבהר. עור שזוך משהייה ממושכת בשמש ועיניים חומות עשירות.
היא לא גבוהה במיוחד אך לא מחשיבה את עצמה נמוכה ובעלת תווי פנים רציניים.
היא לובשת בדרך כלל חולצה קצרה, מכנסי ירח מג'ינס ונעליים בצבע צהוב חרדל.
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: רכיבה על סוסים, קצת אילוף סוסים וכלבים, היא קוראת מצויין בני אדם ובעלי חיים ויודעת מעט התגנבות ולחימה באמצעות שוט ומקלות עץ.
חפצים וכלי נשק: *יכתב בתגובה*
סיפור רקע: היא לא זוכרת הרבה בגלל שכנראה חטפה תראומה ממה שקרה לה.
הייתה לה משפחה גדולה, 4 אחיות, אח אחד, אמא ואבא.
רוב המשפחה שלה נהרגה על ידי זומבים חוץ מאחיה הגדול שהצליח לברוח ולהרוג את שלושת הזומבים האלו. הוא נטש אותם כי חשב שכולם יהפכו לזומבים ולא יכל להרוג אותם.
היא זוכרת שהיא קמה בתוך ערמת קש בתוך אחד התאים של הסוסים כשהשער נעול, היא הגיעה למסקנה שא
ברחה ואיבדה את ההכרה.
כשהיא חקרה מה קרה בחוץ היא גילתה ששתים מאחיותיה הקטנות הפכו לזומבים, אחותה הכי קטנה מתה כשהראש מופרד מהגוף והוריה עם שקעים בבתנם(כשמה שבפנים די אכול).
היא ברחה משם בהתחלה ברגל אך הזומבים רדפו אחריה, איך שהוא היא הגיעה למקום שבו התאמנה עם אחיה במקלות ולקחה מקל אחד והתייצבה מולן.
הן עמדו מולה בבגדים קרועים אך נראה שהם נחלשו מהמרדף. היא "הרגה" אותן וברגע של תבונה חזרה לחווה. אחד העובדים תלה את עצמו כשכמעט נהפך לזומבי והשני היה מת.
היא לקחה את לונה(סוסה ערבית אפור בהירה והכי מהירה בחווה) ואת קורה(כלבת בוקסר צרפתי שהייתה לה מאז שהייתה גורה) ולוקי(כלב משטרה- זאב גרמני מעורב עם הסקי, ען אחת חומה ושנייה כחולה).
הערות(כדי להוסיף לפי דעתי): יש לה תראומה ממה שקרה לה, היא נתקפת זעם כמעט בלתי נשלט כשהיא נתקלת בזומבי(וכך גם הכלבים והסוסה שלה) והיא שונאת את הצבא שלא באה לעזרתה(וגם את הזומבים, כמובן)

-מישהי עם כנפיים
שם: *שם בדוי* אלה
מין: נקבה
גיל: 12
עיר: ירושלים
מראה: שיער בלונדיני ועיניים מחליפות צבעים לכאורה [הן ירוקות]. נמוכה יחסית לגילה. רזה [אני לא אנורקסית!].
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: רצה מהר, גמישה ברמה בינונית-נמוכה. יודעת לצייר [אם זה יעזור..] ובעלת חוש הישרדות נמוך
חפצים וכלי נשק(רק את אלה שהשגתם לפני תחילת המשחק, את השאר תוכלו להשיג במהלך המשחק, אבל אל תגזימו עם הכמות): תיק גב בצבע ורוד-פוקסיה עם בקבוקי מים, שלוש פחיות שימורים על מלפפונים חמוצים, כובע מצחייה ירוק, שקיות, מפה וקצת בגדים [ועוד שטויות שדחסה לשם] שהכינה למקרה חרום. בנוסף סכין המלחמה של אבא שלה, אבל היא לא יודעת איך להשתמש בו.
סיפור רקע: בתחילת ההתרחשות החליטה שלא לשים לב אך לאחר שצפתה במהירות שבה זה מתפשט התחילה לדאוג וכל הזמן התרוצצה. ההורים לא הקשיבו לה עד שהיה מאוחר מידי. לאחר שאבד האינטרנט יצאה מכליה. היא אספה כמה שיותר ידיעות וסידרה לעצמה תוכנית ביחד עם שתי חברות שלה, שכמובן הייתה לשוא. ביום שתל אביב נפלה החליטה ללכת לכיוון ההפוך ממנה שידעה בוודאות- ים המלח. הוריה לא הסכימו ללכת איתה, ובגלל שהשתגעה לא היה לה אכפת והיא יצאה לבד. כאשר הגיעה לשם ניחשה שיש לה זמן להיות שם כמה ימים ואז תצטרך להמשיך. לאן?

-אריה
שם:לי
מין:נקבה
גיל:16
עיר:תל אביב
מראה: שיער חום שצבעה לאדום מתולתל לרוב אוספת לזנב סוס (סוג של קשירה עם גומייה),לובשת לרוב שחור,גבוהה ועיניים ירוקות.
תכונות גופניות וכישורים שימושיים:ירייה ברובה פשוט, גוף מוצק וחזק,רצה מהר.
חפצים וכלי נשק: פטיש,סכין מטבח,מצית,כמה בגדים להחלפה,בקבוק מים,פרכיות אורז,פירות יבשים ומחברת ציור בתיק גב אפור.
סיפור רקע: גרה עם אביה הייתה לבד בבית כשאביה היה בעבודה עד מאוחר,שמעה על כל מה שקורה בחדשות וחשבה שהיא מוגנת כשהנגיף פרץ לעיר ישנה כשאביה התפרץ לחדר והעיר אותה ואמר לה לקחת רק דברים חשובים למטה חיכה להם דוד שלה במכונית כשצפון העיר משתוללת,נסעו דרומה וכמשהו פגע במכונית והיא התהפכה
הטלפון שלה לא עבד וגם הרדיו לא הכול קרס מהר אנשים רצו בצרחות בכל ה עיר,ואז היא ראתה אותם הזומבים היא ישר ידעה מה הם הרי אחד מהפחדים הכי גדולים שלה התממש,דוד שלה התחיל לירות ואמר לה ולאביה להמשיך והתפצלו,יחידות צבא התחילו לירות ובכל מקום פיצוצים שכתוצאה מאחד מהם נפגעה הרגל של אביה שאמר לה להמשיך כשלא רצתה לעזוב אותו זומבי הגיח ונשך את אביה כשהיא התחילה לצרוח,כשהזומבי התנפל עליה לא יכלה לזוז ואז מישהו כנרכה מהחיילים ירה בו והורה לה לרוץ היא הגיעה לגשר בחלקה מלאה עצים רחוק מבנייני העיר צץ עוד זומבי היא נפלה והתגלגלה לתוך חלקת מים של נהר שסחף אותה,כשהתעוררה הייתה מזועזעת עכשיו היא לבד בסיוט הכי נורא שלה היא גררה את עצמה לחלקת העצים רועדת.

-עורבני כחול
שם: *שם בדוי* קים
מין: נקבה
גיל: עוד 3לוש מאות ושבעים אלפיות השנייה בת שלוש עשרה
עיר: תל-אביב
מראה: גבוהה יחסית, קצת שרירית, שיער חום שוקולד מתולתל ארוך, עיניים חומות בהירות, רזה, משקפיים, חיוורת מאוד.
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: רצה מהר, חזקה יחסית לגודלה, יודעת לשחות
חפצים וכלי נשק: סכין מטבח גדולה, מפתח לבית שלה עם מחזיק מפתחות ובו תמונה של המשפחה שלה, תרמיל עם מעט בגדים להחלפה, שלוש פחיות שימורים, יוד ותחבושות.
סיפור רקע: הופיעו ידיעות ברשת לגבי פלישת זומבים, המשפחה לא האמינה אבל היא הכינה מבעוד מועד תרמיל ציוד מינימלי, כשחבורת זומבים פלשה לביתה היא הספיקה להתחבא, אך אחד מהם נשך את אחיה, היא נמלטה לפני שהרג את בני משפחתה בידיעה שאין לה סיכוי להצילם, היא התקדמה בנתיב מזרחי לעבר ירושלים, בדרך נפלה לבונקר תת-קרקעי נטוש בו היו גופות רבות של בני אדם וזומבים כאחד, היא מסתתרת שם כמה ימים ומנסה לחשוב על תוכנית להתקדמות.

-ארן
שם: שלו זהר
מין: זכר
גיל: 15
עיר: צור הדסה
מראה: שיער שחור, עיניים חומות ועור כהה מעט (בערך כמו בתמונה), גובה ממוצע ומשקל נמוך מהממוצע
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: יודע לדוג, לרכוב על סוסים ובעל ידע בסיסי ביותר בירי, נהיגה והישרדות בטבע. אומנם לא גדול ושרירי במיוחד, אבל בין בסדר לטוב במגוון רחב של סוגי ספורט.
חפצים וכלי נשק:
סיפור רקע: הוא הספיק לצאת מירושלים ברגע שההתפרצות התחילה, הוא הגיע ברגל לצור הדסה אחרי שבדרך כמעט נהרג על ידי זומבי, ואז הוא גילה שפינו את כל היישוב בזמן שהוא היה בירושלים, הוא נכנס לבית שלו, מודאג מאוד, ולמזלו הצליח למצוא פתק שהשאירו לו המשפחה בבית, אחד שאומר שהם בסדר וביחד. מאז הוא נערך לצאת לחפש אותם.

-RAIN
שם: סקיי (שם בדוי)
מין: נקבה
גיל: 12
עיר: קיבוץ נידח.
מראה: עיניים חומות ירוקות בהירות, ריסים ארוכים. שער חום, חלק וקצר עם גוונים בהירים. עור שזוף. לובשת חולצות פשוטות וג'ינסים.
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: מהירה בריצה, כושר גופני טוב, חזקה, ערנית, גמישה, אתלטית, למדה קאראטה וג׳ודו, טובה בזריקות מכוונות, טובה ביצירת קשר עם בעלי חיים, חכמה ויצירתית.
חפצים וכלי נשק: היא נושאת בתיק צד שרשרת ברזל חזקה, הכלבה שלה, כלבת ציד לבנה זהובה, שמקשיבה לכל פקודותיה, היא הנשק העיקרי שלה, היא שקרנית מעולה, יודעת לקרוא אנשים.
סיפור רקע: גדלה בישוב נידח, שבו הלכה לחוג לאומנויות לחימה, והתעמלות קרקע. כשהמגפה התחילה, הכל אזל. היא הייתה צריכה מים. היא יצאה לתור אחרי החיים. היא לא ידעה מה קורה עם משפחתה. הם היו חולים, והיא הבטיחה לחזור עם מעט מים. אחיה הקטן והוריה נשארו שם. היא הגדולה במשפחה.

-shadowalker
שם: תמיר
מין: זכר
גיל: 14
עיר: מושב בעמק חפר שקוראים לו גן יאשיה (קצת צפונית למרכז)
מראה: שיער ועיניים חומות, 1.68,
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: כושר טוב (אימונים בחדר כושר), מלא ניסיון בדייג (הדבר שאני הכי אוהב החיים).
חפצים וכלי נשק: 5 חבילות טונה, 10 קופסאות של אוכל בשימורים (תירס, זיתים וכו'...) חבילה גדולה של תמרים, 2 כיכרות לחם, סיר, 5 ליטר מים נקיים, 2 קילו אורז, 2 קילו פסטה, לפחות 15 שקיות של המון סוגי קטניות (אתם לא תאמינו כמה דברים בריאים יש לי בבית), אבל שקיות קטנות, של 250 גרם בערך, פנס נטען ידנית, סט בגדים חמים, קרטון ביצים, המון ציוד דייג מגוון, תיק טיולים גדול, שק שינה תרמי.
סיפור רקע: ההורים יצאו אחרי זמן מה לחדש את האספקה ולא חזרו, האחות לא הייתה בבית בכלל כשהכל פרץ ולא הצליחה לחזור מעולם...
הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת משחק תפקידים- אפוקליפסת זומבים
הצג הכל מציג 10 מתוך 12 חברים
בן 17
ארץ החתולים
בת 15
הרקיע השביעי
בת 16
שבע הממלכות
בת 16
קופסת עפרונות *קרןתאומה*
בן 18
ה̛ͮ̏̇͊ͫ͊̍ͥ͛̈́̆͐ͩ̿ͬͦ͝҉̠̺̹̖͎͔͉̜͙͕͓̱͇מ̴̨̯͈̮̣͔͇͍̹͍̫͂̏͂̅ͦ̃ͬ͆ͬ͒ͥ̀̚̚͢ח̧̡̱̗̭̙̳̦͖̘̪͖͇̙̮͍̭͇̠͗͗̿̐̈́͌̿͒́͝͞ͅב͋̆ͥ̾ͥ͂ͫ̍ͮ̇ͥͥ̄̐ͥ҉͓͎͎͚̳͍̜̰̰̲̱͙͈͙̟̘͙̗͓͟ר̴̨̝̫̺̱̦͉̱̣̬̮͔̗̹̮̗͒̈͑̊̀͗̌ͦ͑͐͡ת̮͕̣̜̝̤͔͍̗̥̟͙͙̮͚̹̟̖̗ͫ̐ͣͬ̏͛̀̀̕͞
בת 19
חלום אבוד
בן 18
השממה הצפונית
בת 16
הדרך
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 5 מתוך 8 דיונים שעל הקיר
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-6 חודשים
רוצים פתיחה מחדש?
זאבה~ לפני 3 שנים ו-6 חודשים
איך ניחשת?
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-6 חודשים
עוד מישהו?
~RAIN~ לפני 3 שנים ו-6 חודשים
כן.
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני 3 שנים ו-9 חודשים
פרק חדש! וברור יותר!
זאבה~ לפני 3 שנים ו-6 חודשים
מי ייתן ואיבריכם לא ייתלשו מגופכם^^
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
פרק ראשון: בעולם זר

צאו לדרך,
מי ייתן ואיבריכם לא ייתלשו מגופכם.
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-10 חודשים
(הרעיון בפרקים של משחקי תפקידים הוא להגיב בהם, בנוסף, כמה עדכונים:
אנחנו בקיץ, זאת אומרת שהכול חם מאוד ולכן תצרכו הרבה יותר מים, וכמו שהתנסיתי לפני כמה ימים, אם תעשו פעילות גופנית מאומצת שאתם לא רגילים אליה למשך הרבה זמן תחת השמש הקופחת (כמו לברוח מזומבים ביער הררי עם תיק על הגב או לעשות פיינטבול ממש ממש אינטנסיבי (מה שאני עשיתי) אתם עלולים לסבול ממכת חום או התייבשות, ותאמינו לי שזה נורא.
העדכון השני הוא לגבי מספרי השורדים, המתים והזומבים בארץ, נניח שעבר שבוע מאז שתל אביב הושמדה, ובנקודה הזו מספר השורדים יהיה 0.8 מיליון, מספר המתים יהיה 3.2 מיליון, ומספר הזומבים יהיה 4.2 מיליון.)
אלת עץ באורך יד ורבע, ידית של את חפירה כבדה נטולת ראש, זוג סכיני מטבח עם מחדד סכינים, רוגטקה עם שק גולות, כמות גדולה של זיקוקי יומולדת עבים http://www.cleanp.co.il/content/images/thumbs/0000550__.jpeg , ארבעה בקבוקי אלכוהול למולוטוב, חכה עם רולר, המון חוט ועשרה קרסים, פטיש, מסמרים, כמות בינונית של בגדים, סק"ש, שמיכה, מגבת, עשר קופסאות גפרורים, בטריות, כמה חבלים, אוהל, מזרון שטח, קוביות דלק, מצית, אבן אש, שלושה לפידים (רק כי יש לי), שלושה פנסים, שקיות, פחמים, דיסקים של מוזיקה, נעלי ספורט, מגפיים, סרט דבק, ערכת עזרה ראשונה, המון נייר טואלט ומגבונים, סבון מוצק ונוזלי, מספריים, מצפן, משקפת חד עינית מיושנת, משקפי מגן, אוזניות מגן, מגני ידיים ורגליים מאולתרים שעשויים בעיקר מבד, שני סירים, ווק ומחבת. כמה ספרים, כדור גומי, קלפים, כדור טניס, שתי מפות, זוג ווקי טוקי חלשים, חמש עשרה קופסאות שימורים של טונה, רסק עגבניות, שעועית, תירס, זיתים, מלפפונים ואננס, מלח, סוכר ותבלינים, אורז, קרקרים, חטיפים, שמן, חמישה עשר בקבוקי מים, קמח ונייר כסף
(הרשימה הזו כוללת את החפצים שישמשו אותי ואת אחי שיצטרף בקרוב, כולכם מוזמנים לפרסם רשימה משלכם או פשוט להגיב.)
shadowalker לפני 3 שנים ו-10 חודשים
משכתב את הדף דמות (ארן נתן לי רעיונות לדברים ממש טובים שיש לי):

שם: תמיר
מין: זכר
גיל: 14
עיר: מושב גן יאשיה (במועצה אזורית עמק חפר, 30-45 דקות צפונית לתל אביב)
מראה: שיער חום ועיניים חומות, עור מעט שזוף וגובה 1.68)
תכונות גופניות וכישורים שימושיים: כושר טוב (אימונים בחדר כושר), מלא ניסיון בדייג (הדבר שאני הכי אוהב החיים), יודע להשתמש טוב בחרב ובחץ וקשת, עשיתי מטווח עם אקדח, יודע בתאוריה לנהוג (כלומר יודע איך לעשות אבל לא עשיתי את זה במכונית אמיתית אף פעם), ידע (לא הרבה התנסות) גדול בהשרדות בטבע (מתוכניות בנשיונל ג'אוגרפיק וכו'...).
חפצים וכלי נשק: 15 קופסאות שימורים (תירס, טונה, עגבניות, זיתים, פול, מלפפונים חמוצים, שעועית...) חבילה גדולה של תמרים (מקור להמון אנרגיה ממש בריא), 3 כיכרות לחם, סיר, 15 ליטר מים נקיים, 2 קילו אורז, 2 קילו פסטה, לפחות 15 שקיות של המון סוגי קטניות (אתם לא תאמינו כמה דברים בריאים יש לי בבית), אבל שקיות קטנות, של 250 גרם בערך, פנס נטען ידנית, סט בגדים חמים, המון ציוד דייג מגוון, תיק טיולים גדול, שק שינה תרמי, *fire striker, אולר לדרמן charge TTI**, חרב אמיתית ארוכה (1.30 מטר בערך, נגיד שהלהב עצמו הוא מטר, שנותן לי ביחד עם האורך של היד שלי משהו כמו מרחק של 1.70 מטר מהזומבי), משחז לחרב, ארגז כלים קטן (עם מקדחה על סוללות, מסמרים, פטיש קטן, כמה סלילים גדולים של נייר דבק, מברגים וכל מה שיש בארגז כלים...), סוללות, סט בגדים ליום וסט ללילה, חבלים עבים, מזרון שטח, בקבוק פלסטיק מלא בשמן, נעלי טיולים גבוהות, ערכת עזרה ראשונה, הרבה נייר טואלט ומגבונים, סבונים, מצפן, ברייסרים (מגיני זרוע) ממתכת עד המרפק, מלח, סוכר, גליל נייר כסף וקשת אולימפית חזקה עם אשפת חצים.
(* https://www.gijoesmilitarysurplus.com/images/FS373.jpg מוט מגנזיום ולוח פלדה שיוצרים אש כשמשפשפים אותם, סוג של אבני צור בגרסה מודרנית שמשמשות כיום להשרדות)
(** http://www.kayakingkit.com/images/P/charge-tti-fanned.jpg)
סיפור רקע: ההורים יצאו אחרי זמן מה מפריצת האפוקליפסה לחדש את האספקה ולא חזרו, האחות לא הייתה בבית בכלל כשהכל פרץ ולא הגיע הביתה מעולם... אין שום מידע על כך שהם חיים, אבל גם לא שהם מתים... כשהבנתי שהם לא חוזרים ארזתי את כל הציוד המוזכר בצורה מחושבת אבל בלחץ מטורף, ההורים השרו לי הרגשת בטחון, ובלעדיהם התחלתי להלחץ בזמן שארזתי. לאחר שארזתי נשארתי בבית עוד כמה ימים, בתקווה שהם יחזרו. לא רציתי לעזוב את הבית כי הם יכלו להגיע שנייה אחרי שעזבתי ואני לעולם לא הייתי יודע. אחרי כמה ימים החלטתי לעזוב בקושי רב, והלכתי לכיוון בית של חבר, שידעתי שיש לו את האולר וה-fire striker, בזהירות נכנסתי לבית והלחתי לחדר שלו שם נאלצתי להלחם על מנת להשיג את הפריטים (פרטים בתגובה) ולאחר מכן לבית של חבר אחר שהיה לו את הקשת (שוב פרטים בתגובה).
shadowalker לפני 3 שנים ו-10 חודשים
וואוו... אני שם לב שאני לא ממש קרוב לאף אחד וזה ממש מבאס... אגב, כל אחד שכתב שהוא במקום מרוחק\נידח כדאי שתכתבו איפה זה כדי שיהיה אפשר לשחק איתכם את המשחק אם מישהו קרוב אליכם... (אתם יודעים שזה לא בעיה לפתוח גוגל מפות ולבדוק איפה כל אחד נמצא ביחס אלייך גם אם אתה לא מכיר בעל פה איפה המקום...)
זאבה~ לפני 3 שנים ו-10 חודשים
אוקי. לגבי המיקום, אני ממוקמת ביער ליד ריחן. ברחתי בלי כלום וחזרתי אחרי כמה שעות בערך כדי לקחת דברים חיוניים להישרדות.

פתחתי את דלת הבית שלי ושמעתי יללות של חתולים.
פתחתי את החית ושפכתי. אחר כך שחררתי את כל התרנגולות והתוכים ואת האפרוחים שחררתי ליד התרנגולות, שידאגו להם.
אחר כך הלכתי לאורוות ובינתיים שחררתי את זוג הסוסים שלי, החמורה ההרה, הפרה החצי-בוגרת ואת העדר הקטן של הכבשים, העיזים ועזים הננסיות.
הבטתי החצר מלאת החיות ונענעתי את ראשי. אולי אקח כמה מהם, או שאנסה להתבצר בחווה אך זה סיכון גדול מידי.
יש כאן עוד הרבה ישובים.
נכנסתי אל הבית, לקחתי את תיק הצבא של אחי ושמתי בו שלושה חולצות ירוקות, אחת לבנה, שני ג'ינסים ארוכים, אחד קצר, סוודר שחור וארוך צווארון ומעיל רוח בצבע קרמל בהיר.
אחר כך, לקחתי את התיק למטבח ושמתי בו 8 קופסאות שימורים של טונה(מהגדולות), טירס, לוף(2 קטנים) ואחת של אננס.
לקחתי שלושה קופסאות של צימוקים יבשים ודחסתי לתוך קופסת מתכת ששמרתי מהנס קפה, צנצנת של חצי תא חצי סוכר, האולר של אחי והאולר של אבי, בקבוק של ליטר ממתכת ו2 של 4 ליטר מפלסטיק.
לקחתי גם שני ספרים בעובי של 800 עמודים בערך וסכין חדה וסכין קצבים ששמתי בחגורה של אחי.
חיתתי במגירות ומצאתי מוצרי אפייה שלא הייתי זקוקה להם כמו תבלינים אך לקחתי שקית ניילון מלאה בזרעים של כל מיני פירות, עצי אגוז, ירקות ותבלינים.
דחסתי את כל זה לתיק ולקחתי שתי זוגות נעליים שעולות עליי, נעלי השטח שלי בצבע חרדל והנעליים האפורות שלי ושלוש זוגות גרביים שחורות.
לקחתי גם שמיכה קלה אך שומרת חום שגלגלתי וקשרתי על התיק וכדור חבל חזק מאוד שנתלה על החגורה השנייה שנתלתה על כתפי. לקחתי גם צעיף וכובע והכנסתי אותם זה בתוך זה ודחסתי לתא הקטן בצד וכפפות שחורות.
כשטיילתי בחוץ עם המטען על גבי לקחתי גם את הגרזן ושמתי אותו על מותני, לקחתי את אשפת החיצים של אחי עם 20 החיצים בעלי ראש המתכת שלהם ואת הקשת עצמה. זכרתי מספר שרטיבות הורסת את המיתר אז לקחתי גם פיסת מגבת כדי לייבש אותה במקרה הצורך.
הורדתי את התיק ושמתי אותו במחסן ששימש לאימונים שלי ושל אחי במקלות ובחץ וקשת.
הוא היה קשת טוב, יותר ממני.
לקחתי את התמונה שלו מתעודת הזהות שלו שהשאיר על הסיפריה ושמתי אותה בכיס שלי. נקווה שאמצא אותו.
נכנסתי למטבח, הנחתי את התיק בצד ולקחתי פסטה, את כל שלושת שקיות הפסטה שמצאתי ושמתי בתוך שקית ניילון שעטפתי בתוך שקית ניילון.
פתחתי את המקפיא והוצאתי שתי כיכרות של לחם רוסי וגדול ועוד אחת מהמגירה והנחתי בתוך תיק צד ביחד עם אחד האולרים(השני בכיס) והכנתי לעצמי שני המבורגרים מהבשר הקפוא ואת השאר הנחתי בערימה במטבח. לקחתי כמה רצועות של בשר בקר ותליתי אותם בשמש הרחק מהישג ידם של הכלבים וכסאתי אותם ברשת.
אחר כך לקחתי גם את החקה שלי, קיפלתי אותה והכנסתי לתיק הגדול.
הכלבים והחתולים מיד באו ונתתי להם את מה שנשאר מהבשר, הם טרפו את הבשר. הלכתי למגרה שלי ולקחתי לפחות 7 גומיות ושמתי אותם על זרועי.
חיפשתי עוד משהו שיכול לשמש לי כנשק אך לא מצאתי כלום.
הנחתי את התיק בחדר שלי, שכבתי במיתה והלכתי לישון.
אחרי זה קמתי, לקחתי את התיק, לקחתי את לונה(הסוסה) שמתי עליה רתמות, את הפרונת החמודה שמאז ילדותה הרצנו אותה, לקחתי את הבשר וכמעט שרפתי אותו על האש והכנסתי אותו לתיק הצד.
לקחתי את הכרכרה הקטנה(מטר על 2 מטר) שמתי שם את התיק שלי ואת כלי הנשק, את הפרה קשרתי לחלק האחורי של העגלה(בקשר שאפשר לפרום בשנייה בעת הצורך) על העגלה שמתי עוד מיכל של 16 ליטר מים, שתי ערכות עזרה ראשונה, מסכת גז וערימות של קש שמתחתם מוסתרים מלאי של 16 צנצנות ריבה ומצאתי שם גם אלת בייסבול של אחותי.
"קדימה!" אמרתי לה והיא החלה לצעוד. הכלבים שלי באו אחרי כמה דקות וקפצו על העגלה.
ג'קס לפני 3 שנים ו-10 חודשים
אני איפהשהו במרכז, אמצע הדרך בין ירושלים לתל אביב.

אני סותמת את אפי ומכניסה את ידי למעיל הגופה, גבר צעיר, בשנות השלושים לחייו בערך, אחרי שרוקנתי את המחסנית שלהם (שאגב, כללה בערך 15 בקבוקי מים נקיים, כמה בגדים יחידים שלא רוטשו בציפורניים, והמון המון זיתים) מה שנשאר הוא לקוות שאמצא משהו שימושי יותר, כמעט כל האספקה נהרסה אחרי ההתקפה שהייתה, להשערתי, בערך לפני שבוע, אני כאן שלושה ימים, והגופות התחילו להסריח ולהעלות עובש ברמה כזו שיכלה להרוג קרנף.
אני מפשפשת בין הכיסים, שום דבר, חוץ מתחושה מגעילה שהיד שלי תצא מלאה במשהו לא מזוהה, אני עוברת לגופה הבאה, זה ילד, זה היה ילד, חצי גופו היה חסר, וכל השאר מלא בדם, על פניו הייתה מרוחה הבעה מופתעת, אני מרגישה מחנק בגרוני ומסבה את פני.
חזרתי לחדר האחורי שכנראה שימש מרכז בקרה, המקום לא היה נוח אך לפחות לא היו שם גופות, אני משחקת בידי במחזיק המפתחות שלי, שוב געגועים מציפים אותי, אני נשכבת על מזרן חצי-מרוטש שמצאתי ופותחת ביד אחת את התרמיל שלי, אני לא יודעת מה השעה, ומסוכן לצאת החוצה לבדוק, אבל אני יודעת שבקרוב אצטרך לעזוב, אני לא יכולה להישאר כאן לנצח ולאכול זיתים.
אני מכניסה לפי את האפונה שהבאתי מהבית, מנסה לחשוב, מה מונע ממני לצאת החוצה? הסכנה שמסתובבים שם זומבים? הם לא יפסיקו ובקרוב אני ייחנק מהריח, אולי זה מחסור? אין לי אספקה רבה, היא תספיק לי לעוד שבועיים בערך, ועדיף להתחיל למצוא מקור מזון אחר, ואולי גם אנשים אחרים.
מחר, אני חושבת. לפני שאני שוקעת בשינה
shadowalker לפני 3 שנים ו-10 חודשים
ימים כה רבים לקח לי להבין שהמשפחה שלי לא חוזרת... ניצלתי את כל האספקה שנשארה בבית חוץ ממה שארזתי, וזה מה שהביא אותי להחלטה שאני חייב ללכת.
הרמתי את התיק לכתפיים ועמדתי בפתח הדלת "ומה אם הם יחזרו מחר? אני לעולם לא ידע זאת והם יחשבו שאני מת כבר ממזמן" הרהרתי ככה בפתח הדלת לפחות 20 דקות, לא הייתי מוכן לעזוב.
לבסוף לקחתי צעד אחד קדימה חשבתי תוך כדי על כמה שהמושב שלנו קטן יחסית, ושהרבה מאוד ברחו\מתו. רואים פעם בכמה זמן זומבי עובר אבל אפילו הם מתחילים לעזוב למקומות אחרים מכיוון שאין להם כאן בני אדם. החזקתי בכוח בחרב שלי, קופץ את אגרופי סביב הכת כל כך חזק מרוב פחד עד שזה אפילו קצת כואב, הגעתי כבר לשער, פתחתי אותו והתחלתי ללכת, עוד פעם הרהורי חרטה. עצרתי לרגע ואז המשכתי בצעדים קטנים יותר ומהוססים יותר, אני ידעתי לאן אני הולך, לבית של חבר, יש לו המון ציוד השרדות, המון דברים יעילים. התחלתי ללכת ברחוב השומם, להקת תנים רצה ממולי וחצתה את הכביש, זה מוזר, הם תמיד מסתובבים מסביב למושב, כנראה כשאין אנשים הם משגשגים. כמה טוב היה להיות עכשיו איזו חיה... פניתי לכיוון הבית של חבר שלי, מרוב לחץ התחלתי ללכת מהר, אבל עדיין בשקט, הדופק שלי עלה, הגעתי אל מול הדלת, ונעצרתי. מה עכשיו? איזה מראות אני אראה שם?
פתחתי את הדלת לאט, למזלי התריסים היו מוגפים והבית היה מואר, בלי להסתכל הרבה ולחשוב הרבה דילגתי לקומה העליונה לחדרו של החבר שלי פתחתי את הדלת, מוכן להכל, עם החרב קדימה, נכנסתי לתוך החדר והייתה פשוט דממה... כלום... אין לי מושג מה עלה בגורלו...
מהר הכנסתי לכיס את האולר שלו (לדרמן charge TTI) שהוא אחד האולרים הטובים בעולם, פתחתי את המגירה שידעתי שהפייר-סטרייקר נמצא שם ולקחתי גם אותו, וראיתי שם גם חבילה של חבל שאסוף בגומייה וכתוב עליו 500 paracord כלומר חבל מצנחים (זה השם, כי הוא גם משמש במצנחים) שיכול להחזיק עד 500 פאונד, כלומר 200-250 קילוגרם, הכנסתי גם אותו לתיק והסתלקתי מהבית במהירות, סגרתי את הדלת אחריי והתחלתי לרוץ, בלמתי את עצמי בשנייה אחת כשזומבי ניצב 10 מטר ממולי בערך, הבלימה הרועשת גרמה לו להסתובב לכיווני להתחיל ללכת, מעדתי אחורנית ונפלתי על הרצפה, לא הצלחתי לזוז.
"תמיד לשמור על קור רוח..." המשפט ריחף בראשי, קמתי על רגליי בנחישות, לא ידעתי בדיוק איך להתמודד עם המצב, אבל לפחות שמרתי על קור רוח...
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
התחלה ומטרה
אתם מתחילים מנקודת הזמן שאחרי שבוע מנפילת ישראל תחת מגפת הזומבים. אתם תתחילו איפה ש"הייתם" באותה הנקודה, בין אם בבתים שלכם, או בכל מקום אחר שסביר להניח שתהיו בו (בי"ס למשל), המון סיבות יכלו להוציא אתכם לדרך- אוכל שנגמר או רצון לחפש קרובים. אתם צריכים לתכנן תוכנית ולהשיג חפצים, ואז לצאת למסע חייכם, זה יהיה מסע רצוף מכשולים, רגשות אמיתיים וסכנות.
מטרתכם היא לשרוד, להצטרף אחד לשני לקבוצות שורדים ולהגיע למקום מבטחים. מקומות המבטחים בארץ מרוכזים בעיקר בצפון ובדרום. בדרום אילת הפכה לעיר מפלט, ומצפה רמון הפכה לתחנה בדרך לאילת, באזור הגליל מפוזרים מספר מחנות צבאיים, אליהם גם אפשר להגיע. אבל אל תלכו למקומות המפלט לפני שאני משחרר את הפרק שבו אתם צריכים ללכת למקומות המפלט. בנוסף, במהלך המשחק כולכם חייבים להתחסן- הזומבים מפיצים באוויר את המחלה המוחלשת, אם תנשמו מזה בריכוז ממש גבוה (כמו בקרב פנים מול פנים נגד זומבי) או לנשום מריכוז פחות גבוה למשך זמן רב מאוד (כמו להיות ליד זומבים הרבה פעמים) אתם תתחילו לסבול מהסימפטומים אבל לא תזדמבבו, וזה יעבור אחרי קצת זמן, ואז תהיו מחוסנים.

כלי נשק
אלא אם כן ברחתם בהחלט בחיפזון, כל אחד מכם לקח נשק איתו, הנשק הינו כלי הישרדות חשוב באפוקליפסה, בלעדיו אין לכם סיכוי נגד זומבים, הוא משרה גם אווירת ביטחון ומסוגל לשמש גם לציד או לדברים אחרים תלוי איזה סוג נשק הוא. לטווח קרוב יש לכם סכינים, הן קלות ואם הן טובות הן גם יהיו מסוגלות להרוג בקלות, אבל הן ממש קצרות, ואתם רוצים להרחיק מכם כמה שיותר את הזומבים, לכן סכינים הן נשק בסיסי בלבד.
לטווח קצת יותר טוב יש לכם מקלות בשלל סוגים- אלות, נבוטים, מקלות, קרשים וגם צינורות מתכת וכו', אלה יכולים להיות כבדים, אבל הם עושים נזק מצויין ושומרים על מרחק טוב מהזומבים, הבעיה היא שאם זומבי רץ לכיוונכם ואתם לא מנטרלים אותו במכה הראשונה, לא תהיה לכם הזדמנות למכה שניה. אם לדוגמה תשברו לזומבי יד, הוא לא יוכל להשתמש בה, וגם ינוטרל לכמה שניות, מכה בראש אם לא תהרוג אותו לפחות תפיל אותו לרצפה למספיק זמן כדי שתוכלו לברוח רחוק.
בקטגוריה השלישית יש כלי נשק ארוכי טווח- הרובים, האקדחים והקשתות. הקשתות הן כלי שאומנם לא עוצמתי כמו רובה, אבל הן עושות עבודה שקטה, ומחצים שלהן ניתנים למחזור, הבעיה היא שלמצוא קשת חזקה עם חצים קטלניים בארץ זה דבר מאוד נדיר. לעומת הקשתות, הרובים נפוצים יותר, חזקים יותר אך גם רועשים יותר והתחמושת שלהם חד פעמית. על אף שלכל חייל קרבי יש רובה עליו, זה לא אומר שתוכלו להשיג כזה בקלות כזו, כי בשביל אחד כזה תצטרכו למצוא חייל זומבי או מת- דבר מאוד נדיר, ורוב הסיכויים שלא תהיה עליו תחמושת מלאה. מקומות נוספים להשיג בהם רובים אלה מטווחים, תחנות משטרה ומחנות צבאיים נטושים, אבל לפרוץ פנימה יהיה קשה, הרובים יהיו נעולים לפחות מאחורי דלת או בתוך כספת וייתכן שממילא לקחו כבר את כולם, לכן אני דורש שאם אתם רוצים להשיג נשק אוטומטי תהיו הגיוניים עם דרך ההשגה (אתם לא יכולים למצוא רובים פשוט על הרצפה, אנחנו בישראל, לא בארצות הברית) וגם תהיו בטוחים שמגיע לכם להשיג רובה- אם עברתם מספיק דרך, השקעתם במשחק ונתקלתם במספיק קשיים בדרך. לכן לא תוכלו להשיג רובים בתגובות הראשונות אלא אם כן אתם חיילים או משהו כזה. חוץ מהרובה יש לכם את האקדח, האקדח נפוץ הרבה יותר- לא רק חיילים נושאים אותו אלא גם שוטרים ושומרים, הוא קל יותר אבל יורה פחות מדוייק, מהיר וחזק, אבל הוא בכל זאת נשק מצויין. אם אתם משיגים נשק חם אתם חייבים לומר לי בדיוק איזה סוג של נשק ודגם הוא, וגם לחקור טיפה עליו ולדעת בדיוק איזה סוג תחמושת יש לו (אתם לא יכולים להשתמש בקליעי אקדח בשביל מקלע) הרובים הנפוצים בישראל הם גרסאות שונות של אם 16 והטבור, לגבי האקדחים אין לי מושג, דברים בסגנון של גלוק.
השמטתי כמות רצינית של כלי נשק פה, אבל זה מכיוון שהם פחות נפוצים או יעילים.

כלי רכב
אופניים הם כלי רכב נפוצים מאוד, קלים מאוד ולא צורכים שום דלק, אבל הם מעייפים אתכם, חלשים בעליות ובאזורים קשים לתנועה ולא מספקים בשבילכם הגנה כנגד זומבים מלבד מהירות
סוסים הם מהירים, יכולים לרוץ במגוון מקומות וגם לא דורשים דלק, אבל הם נבהלים בקלות, מסוגלים להיפצע ולרעוב. הם מאוד נדירים ואתם צריכים לדעת איך לרכוב עליהם.
מכונית היא מהירה מאוד, לא דורשת שום פעילות גופנית, קל להבין איך לנהוג בה, מלאה במקום אכסון ומסוגלת לדרוס זומבים וגם מגנה לגמרי מפניהם אבל היא דורשת דלק (מה שאי אפשר להשיג בתחנות דלק מכיוון שאין חשמל), נתקעת בכבישים חסומים וגם יכולה ליפול למארב דרכים, ובנוסף, קשה מאוד לפרוץ למכונית, זה לא GTA , אתם חייבים למצוא מכונית שננטשה עם המפתחות, וגם אחת נטולת קוד הדלקה. אבל מיכל מלא במכונית טובה יוכל להביא אתכם רחוק מאוד
אופנוע הוא מהיר כמכונית, קל וקטן יותר אבל גם אותו קשה להשיג, קשה להבין איך לנהוג בו, הוא לא מגן מפני זומבים ויש לו פחות מקום אכסון.

אוכל והישרדות
המאבק להשיג אוכל ולשרוד איפה שאתם נמצאים יהיה המאבק הכי קשה שלכם, תצטרכו לחפש אוכל ומקלט על בסיס יומיומי. בשביל להשיג אוכל יש כמה דרכים:
שימוש בטבע, בין אם ציד או איסוף צמחים ידרוש מכם מיומנות רבה מאוד, אך יספק לכם אוכל טרי. כדי לצוד ניתן להשתמש במלכודות בעיקר בשביל חיות קטנות, ניתן גם לצוד בעזרת כלי נשק, אבל לשם כך תצטרכו להתקרב לחיה.
אם הטבע לא קורץ לכם אתם יכולים לפנות לאדם. ראשית, פני הארץ מכוסים בשדות חקלאות גדולים רבים, שמספקים כמות עצומה של פירות וירקות, אבל לעיתים זו לא העונה, או שהגידול יתקלקל עקב חוסר השקייה, או שפשוט יימאס לכם לגמרי מהאוכל הזה. ישנה גם אפשרות נוספת: בתים וחנויות הם מלאים באוכל מגוון ומשומר- זו כמעט אפשרות אופטימאלית, אבל הבעיה היא שדיירי הבית עלולים לא לקדם את פניכם, אם היישוב נטוש אז סביר להניח שהנוטשים לקחו איתם את כל האוכל, ואם לא- אז יש בו זומבים, שמהווים סכנה רצינית

הארצות ששרדו:
חלק מרוסיה, אוסטרליה, מספר ארצות בעלות צפיפות אוכלוסין נמוכה באפריקה, חלקים מעטים מאירופה, אנגליה, איים מבודדים רבים, גרינלנד ואיסלנד וצפון אמריקה: קנדה, אלסקה וכמה מדינות צפוניות של ארצות הברית, בנוסף לכמה מהמדינות המבודדות יותר שלה

המשחק ייפתח תוך ימים מעטים, אז רוצו לעבוד על הדמויות.
זאבה~ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
כלומר שאחת החולשות של הזומבים הם מזגי אוויר קיצוניים?
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
לא יותר מבני אדם, רק שבמדבר הגדול והשומם הם יתקשו ללכת רחוק ובמקומות קפואים הם יקפאו. אבל בצפון זה פשוט כי המרכז מסוכן מדי כי הוא מלא בזומבים.
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 3 שנים ו-11 חודשים
מזה הדבר הזה?? עבודת הגשה לחופש תודה רבה על שיעורי הבית XD
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
אני אוהב להשקיע, רק חבל שבזמן שאני לא משקיע אני עצלן.
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
שימו לב, עד כמה שמזון זה חשוב, מים חשובים הרבה יותר.
זאבה~ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
ומחסה חשוב יותר משניהם...
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
אולי בחורף, במקום הרבה יותר צפוני.
יאי, שיניתי את התמונה בשביל המשחק!!!
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
וכן, זה אני וציירתי את זה בעצמי
זאבה~ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
התמונה לא השתנתה...
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
תמונת המשתמש שלי
זאבה~ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
אני יודעת, עבדת על זה 6 שעות:)
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
על הרודמת עבדתח שש שעות, על זו בערך שלוש, אבל רק בגלל שמרחתי.
זאבה~ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
אבל אני לא רואה את השינוי, בדקת פעמיים ששינית? זה נראה אותו דבר..
זאבה~ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
*קודמת
*שמחתי
זאבה~ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
חחח:) התמונה ממש יפה.
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
מצטער על הנטישה, אפתח את המשחק בשבת, אז סיימו לעבוד על הדמויות שלכם.
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
מצטער על הנטישה השנייה, הייתי תקוע במשך שלושה ימים בכינרת בלי אינטרנט, העניין הוא שאני יכול לפתוח את המשחק ברגע זה, אבל יש לי מיליארד טקסטים לכתוב ומי שמכיר אותי ידע שאני לא אפתח משחק לא מושקע. אזזזז... אשתדל לפתוח את המשחק השבוע, אם הוא לא יהיה משוגע מדי, ואולי אפתח את אדוני השדים ב-28 לחודש, ביום ההולדת שלי.
אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 3 שנים ו-11 חודשים
ארן אנחנו רק 4 מתוך 12 שלח לאנשים הודעות
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
מתוך 11 ;_;
אין לי זמן לכלום, אני שוקל ברצינות להבריז מהבצפר יום אחד רק בשביל לפתוח את המשחק.
shadowalker לפני 3 שנים ו-11 חודשים
4 ימים אחרונים איזה לחץ נשאר? מה כבר יש לך?
אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ לפני 3 שנים ו-11 חודשים
אני יודע בדיוק מה אני הולך לכתוב, אבל אין לי זמן לכתוב, כל יום יש לי שתי מסיבות סיום לפחות.
shadowalker לפני 3 שנים ו-11 חודשים
אה... אז זה לא בגלל הבית ספר...
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 0 קישורים רלוונטים
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 183 ביקורות ספרים
יש לי חשק לכתוב ביקורת. כרגיל, זה מבליח, ברגע, כמו חלוק שמושלך אל מים רדודים. זה האדוות. במחשבה שלי המילים מצטרפות למשפט, ואני מתאמצת להחזיק... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
~RAIN~ לפני חודש


ניסיתם פעם לדמיין איך ניאה סיפור? אני לא מתכוונת לדמויות, זה קל, אני מתכוונת לסיפור עצמו. כי הוא חיי, הוא תנוע שאי אפשר לסים אליה את האצבה. ס... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
פוונסי לפני 3 חודשים


קיץ 2014. קצת יותר משנה. חמאס משגר טילים על חלק נרחב של הארץ. גם על מדינת תל אביב. ו.. לא. לא ממש פחדתי. ידעתי שיש מקלט, וכיפת ברזל, ושיש לנו הרב... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
POLLO לפני שנתיים ו-10 חודשים



ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 171 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני חודש


רשימות ספרים של חברי הקבוצה




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ