משחק תפקידים - אפוקליפסת זומבים בסימניה
קבוצה ציבורית
התחלנו!!
הרעיון הגיע אלי משני משחקי תפקידים- אחד שעומד להיות באייקון, משחק תפקידים שהדמויות בהם הם השחקנים, כל אחד משחק את עצמו. השני זה משחק ללא שליט מבוך, כל אחד פשוט כותב מה הוא עושה ומה הוא אומר, ומה קורה. תיהיו הגיוניים. אז זה משחק פוסט אפוקליפטי, כולנו שורדים באפוקליפסת זומבים. כולנו מתחילים מאותה נקודת זמן, כולנו בישראל, כל אחד נמצא בעיר\מושב שהוא גר בה באמת בתור התחלה. אם מישהו לא רוצה להסגיר את המקום המדוייק אפשר לכתוב שם של ישוב באזור. כל הממשלה נפלה. אין כלום, רק אנשים שמנסים לשרוד, זה מה שנקרא פוסט אפוקליפטי. רוב האנשים מתו, רוב האוכלוסיה זה זומבים. אין לכם קשר עם העולם החיצוני ולכן אתם לא יודעים אם זה רק בישראל או שזה בכל העולם. *אני* אפתר דיון חדש כדי להמשיך אם הדיון הקודם כבר יהיה מאוד ארוך, אין פרקים, פשוט משחקים. טופס דמות שם: גיל: מראה: (גובה, משקל, ונתונים חיצוניים בולטים אחרים) ציוד: (כל אחד מתחיל עם תיק גב,חמש פחיות שימורים, סט בגדים אחד להחלפה, ארכת עזרה ראשונה מינימלית וסכין מטבח חד + עוד דבר אחד לבחירתכם שיש לכם באמת בבית ויכול לשמש כנשק מוצלח) רקע: (מה עשיתם מהרגע שהתחילה האפוקליפסה, תזכרו שאיבדתם את כל הקרובים שלכם בזמן הזה) בבקשה להוסיף לדיון המיועד לכך טופס דמות, תזכרו שאתם רק צריכים למלא את הפרטים עליכם, לא להמציא דמות. שחקנים: ללי שם: ללי אן גיל: 14 מראה: שיער חום אדמדם קצר מאוד גלי, די מטולטל. רזה, גובה 1.54. עיניים חומות, עור בהיר, פנים עגלגלות אבל עם זאת תווי פנים די חדים. אף מחודד. ידיים עכבישיות D: ציוד: תיק, חמש פחיות שימורים, פותחן, סכין מטבח חד סגול (יש לי כזה DD:) פטיש. חליפת בגדים אחת להחלפה. ארכת עזרה ראשונה מינימלית. רקע: בתחילת האפוקליפסה הייתי בבית הספר. הנגיף נכנס פנימה, השומר היה הנפגע הראשון. ברגע שאנשים קלטו מה קרה התחילה פאניקה, וכל מי שיכל ברח. אמא שלי לא ענתה בטלפון אבל הייתי צריכה ללכת משם מהר, אז נסעתי עם ידיד שלי שבאו לקחת אותו. הייתי אצלו, כל הזמן מנסה לתפוס את אמא שלי. בהמשך היום, כשההורים שלו היו בגינה, התנפל על אחד מהם זומבי, ובסופו של דבר שניהם ננשכו. נעלנו את עצמנו בפנים עד שהם התרחקו. לבשתי בדיוק מגפיים אוסטרליות, מכנסי ג'ינס חומים ארוכים שלא מפריעים לתנועה, וכמובן את הכובע שלי. ישוב: זיכרון יעקוב ברי שם: ברי לוי גיל: 13 מראה: שיער שחור קצר ממוצע, שמנמן, גובה 1.55 ציוד: תיק גב,חמישה פחיות שימורים, סט בגדים אחד להחלפה, ערכת עזרה ראשונה מינימלית, סכין מטבח חד, סכין יפנית. אריה שם: רובין גיל: 15 מראה: שיער חום נפוח וארוך, גובה 1.73, עיניים ירוקות וגדולות, ציפורניים ארוכות ציוד: תיק גב,חמש פחיות שימורים,סט בגדים (ג'ינס שחורים וגופייה אדומה) ,ארכת עזקה ראשונה מינימלית, סכין מטבח חד ופטיש. ישוב: באר שבע רקע: הוריה גרושים חיה עם אמה ואחיה בן ה-12 ביום האפוקליפסה הייתה לבד בבית, אחיה היה בטיול ואמה בעבודה ברחה מחוץ לעיר (כקילומטר מהבית שלי יש מקום שומם אז נגיד שעברתי דרכו עם אה אופניים? שבסוף נישברו) והשאר יבחרו את איזור העיר שניפגש בה אנוביס שם:אדיר גיל: 13 מראה: מטר חמישים ושש, משקל 42 ק"ג, עור חצי בהיר חצי כהה,עיינים חומות ירוקות, שעון על היד. ציוד:תיק כחול שבתוכו יש מצטים ובקבוק של דלק מהמכונית, חמש פחיות שימורי מלפפונים חמוצים, סכין מטבח, סט בגדים , ערכת עזרה ראשונה מינימלית תחבושות פלסתרים... , מסור חשמלי. רקע:הזובים נכנסו לבית, וישר התחלנו לברוח אבל אחי וההורים שלי לא הצליחו ואני רצתי ובדרך נתקלתי בחברי הטוב תמיר , יש לנו קצת ציוד אבל אנחנו ננסה להילחם בהם... Giuls שם:ג'וליו גיל:13 מראה:שיער שחור ארוך, גובה: 1.78 משקל 65 ק"ג. ציוד:תיק גב,חמש פחיות שימורים, סט בגדים אחד להחלפה, ארכת עזרה ראשונה מינימלית, סכין מטבח חד וקשת ושני חצים. רקע: שמענו על הזומבים בחדשות הבוקר. בהתחלה אבא שלי חשב שזה סתם בצחוק, אך התברר שהוא טעה כי מספר שניות לאחר מכן שמענו התנפצות זכוכיות והם נכנסו, תפסו את הוריי ואחי ואחותי וגררו אותם. חשר רצתי לחדרי ולקחתי את הקשת שלי ויצאתי לחצר, אך הם כבר לא היו שם. לקחתי את מה שיכולתי ואת הקשת וגם את המפתחות של הRZR ותוך 10 דקות יצאתי מהבית לבדוק מה מצב האחרים. זה נראה כאילו כל המושב הותקף. יצאתי מהמושב דרך השטח לכיוון הים כדי לראות אם שם יהיה מקום בו אוכל להתמקם. מושב:גן יאשיה. נקטרינה שם: נדי גיל: 12 מראה: גובה 1.45, משקל 34, עיניים כחולות-אפורות, שיער שטני חלק עד אמצע הגב עם קצוות בלונד, עור בהיר, עגילים, רזה, צמיד יד. ציוד: תיק גב כתום שחור, חמש פחיות שימורים של: תירס, מלפונים חמוצים, מרק בפחית, טונה, אפרסקים, סט בגדים של: גופייה אדומה, גקט שחור, גרביי צמר, טייץ מבריק שחור ארוכים, נעלי ספורט., ערכת עזרה ראשונה, סכין מטבח חד, גרזן, רקע: חיה עם סבא סבתא ואמא, הזומבים פרצו את החלונות ונכנסו לביתנו, תפסתי את הדבר הראשון שבא לייד שלי וזרקתי עליהם, סבא שלי ניסה להלחם בהם ואמא שלי וסבתא שלי הורו לי לברוח. לקחתי סכין וזרקתי אל אמא שלי וברחתי. אני לא יודעת מה איתם. רצתי דרך שיחים בירושלים, שברתי את חלונת המכונית שלנו ולקחתי מהר את תיק הגב מהטיול הקודם שלנו. לקחתי גם את הגרזן. טוליפ שם: נטלי (נטי) גיל:14 מראה: גבוהה (מטר חמישים+) בעלת תלתלים שחורים ועיניים חומות ורזה. ציוד: תיק גב,חמש פחיות שימורים, סט בגדים אחד להחלפה, ארכת עזרה ראשונה מינימלית וסכין מטבח חד ורובה ציד ישן. רקע: גרה בדירה קטנה אם ההורים שלה ואחיה שלא היו בבית בזמן הפלישה. הזומבים ניסו לפרוץ את הדלת ובזמן הזה לקחה את התיק וברחה עיר: כרמיאל ארן שם: שלו גיל: 14 מראה: בגובה ממוצע, משקל מעט מתחת לממוצע. שיער שחור ארוך ומעט ופרוע, עור כהה מעט ועיניים חומות. ציוד: תיק טיולים, חמש פחיות שימורים, סט בגדים ארוכים, מעיל, אנטיביוטיקה משככי כאבים ותחבושות, סכין מטבח בינונית שמחוברת למקל מטאטא כחנית ואת הנשק השני אשיג באחת מהתגובות. רקע: באו לפנות את צור הדסה עקב התפשטות הזומבים ובגלל החיפזון והמחסור במקום השאר פונו למחנה צבאי בצפון והוא נשאר ביישוב כמעט לבד. מאז הוא קיבל רק שיחה משובשת אחת מהמשפחה. לצור הדסה זומבים לא הגיעו מעולם בגלל שהיא חסומה בגדרות ושערים והיא רחוקה מכל מקום אחר, וגם לא הייתה שם אוכלוסייה שתידבק. יישוב: צור הדסה ארגו שם : ארגו גיל : 12 מראה : עור כהה, עיניים חומות גדולות, שיער שחור פרוע באורך בינוני, שוקל 33, גובה 1.46, די רזה, זריז למדיי ציוד : תיק גב, חמש פחיות שימורים, סט בגדים אחד להחלפה, ערכת עזרה ראשונה מינימלית וסכין מטבח חד + דאבל חרבות מגניבות(כיף לייי) רקע : החדשות היו מדאיגות אבל הכול נראה כמו מתיחה גדולה עד שרעשים נשמעו מכיוון החצר וידיים רבות החלו להלום בתריסים. ההורים מיהרו לארגן את הילדים, אני רצתי לחדר ובחרתי את הנשק הכי שימושי שראיתי, דאבל חרבות שנועדו במקור להיות יצוגיות, סכין גילוף עם נדן ואבן אש צמודה, האייפוד ותיק שאירגנתי לטיול שתוכנן במקור למחר וסביר להניח שהתבטל. רצתי, כולם כבר ברחו והזומבים שברו את התריסים ואת החלונות וזרמו פנימה ואני ברחתי אל היער. אולי אצליח למצוא עוד מישהו שיעזור לי... shadowalker שם:תמיר גיל: 13 מראה: מטר שישים ושלוש, משקל 57 ק"ג, די שזוף, עיינים חומות, שיער חום-שחור. אימוני ספורט די אינטנסיביים, כושר טוב. ציוד:תיק טיולים בעל נפח גדול, בתוכו יש 2 ליטר מים חמש פחיות שימורי טונה ותירס. פנס, אולר, ציוד דיג (אני חולה על דיג), סכין קצבים גדול, סט בגדים , ערכת עזרה ראשונה מינימלית-תחבושות פלסתרים וכו'... רובה AK-47 (קלאצ'ניקוב) עם סכין מתחת לקנה, רק 2 מחסניות. רקע: באמצע הלילה, כל המשפחה שלי ישבו מרותקים לחדשות כשהודיעו על הנגיף שמתפשט ברחבי הארץ, לפתע הטלוויזיה כבתה, שמענו כל מיני נהמות וחירחורים, נשמע צרחה ממש חזקה של אמא שלי ואחותי, רצתי אליהן, לא ראיתי את הזומבים, רק אותן מדממות שם, תסמינים של הנגיף כבר נראו אליהן, ידעתי שאין לי עוד הרבה זמן עד שהן יהפכו להיות חלק מהם... כשהסתובבתי חזרה לאבא שלי הוא פרפר על הרצפה באותו מצב של אחותי ואמא שלי, כשהרובה שלו מונח לידו. הרמתי את הרובה, כל המשפחה שלי עוד שנייה הופכים לזומבים, שנייה לפני שהם הפכו הם נתנו לי מבט מתחנן שאומר "תגאל אותנו מייסורינו", נאלצתי במו ידי להרוג את משפחתי. השתגעתי. לקחתי עשרות מחסניות ואת הרובה, פרצתי החוצה בסערה, וריססתי כל זומבי שראיתי תוך כדי ריצה משוגעת. כשהתעשתתי גיליתי שכל מה שנשאר לי זה שתי מחסניות, ומאז אני שומר כל כדור כמו על חיי, ויורה רק כשזה או שאני יורה או שאני מת. לבסוף התחלתי להשתמש במוח, לקחתי תיק מטיילים ענק ומקצועי של אבא שלי והתחלתי לדחוף לתוכו כל דבר שימושי שראיתי, זה לקח 5 דקות עד שהייתי מאורגן. התחלתי ללכת לכיוון הים, לא יודע למה, אני פשוט מרגיש שם בבית, וגם אני יוכל להשיג אוכל, דגים, בדרך ראיתי את חברי אדיר (אנוביס) מהמושב שאנחנו גרים בו נמצא מפוחד באותו המצב שלי, כיוונתי אליו את הרובה עד שבוודאות גיליתי שהוא לא זומבי, סיפרנו אחד לשני מה קרה, שמחתי ממש למצוא אותו ולגלות שאני לא לבד. מאז אנחנו לעזרים אחד בשני בכל סיטואציה ושורדים ביחד. זאבה שם:לורן גיל:14 מראה:גובה:שער חום נוטה לשחור עירוב של מטולטל ומקורזל אסוף תמיד בקוקו,עור שזוף עם הרבה צלקות,די גבוהה ורזה. לובשת חולצה שחורה קצרה,מכנסי ג'ינס ארוכים עם מלא כיסים,נעלים כחולות מג'נס. ציוד: תיק גב,חמש פחיות שימורים, סט בגדים אחד להחלפה, ארכת עזרה ראשונה מינימלית,סכין מטבח חדה וכסופה וחרב סמוראית שמיודעת ל2 ידיים. רקע: חיה עם 5 אחיה ואמא ואבא. כשפרץ האפוקליפסה המשפחה שלי התנתקה במטרה לחיות שם חיים שקטים אבל מסיבה כל שהיא הזומבים הגיעו לשם והפכו את כל משפחתה לזומבים, בסופו של דבר לורן הייתה חייבת להרוג את כל הזומבים שהיו בסביבה של הבית כדי לשרוד. שם: דניאל גיל: 17.5 מראה: מטר 75, שוקל 56, רזה אבל בכושר טוב. שיער שחור פרוע, עיניים שחורות, ואף סולד. שרשרת שמושחלות עליה שלושה טבעות קטנות, ג'ינס, חולצת טריקו שחורה, נעלי ספורט גבוהות, ומעיל עור. ציוד: תיק גב, חמש פחיות שימורים (טונה, תירס ובשר מיובש), סט בגדים אחד להחלפה, ערכת עזרה ראשונה מינימלית, סכין מטבח חד, וקאטנה חדה וארוכה עם נדן שחור. רקע: הייתי בבית של סבתא שלי. זה בית ענק – כמה קומות - עם גן דיי מטופח. אף אחד לא היה בבית, סבא וסבתא שלי נסעו לירושלים, ודוד שלי (שגר אצל סבתא) היה בעבודה. אישתו הייתה אצל חברה. הם היו אמורים לחזור בערב. הייתי עסוק בפלאפון שלי, גלשתי בפייסבוק, כשלפתע הדלת נפרצה. שמעתי אותה כי הייתי בחדר שממש סמוך לדלת הכניסה (מבוסס על מציאות). קמתי במהירות והכנסתי את הפלאפון לכיס. כשקלטתי את הזומבי בחוץ הייתי בהלם. חזרתי לבית לאחר שהתעשתתי, חטפתי קאטנה שדוד שלי פעם קיבל ליומולדת, ויצאתי חזרה להתעמת מול הזומבי. חיסלתי אותו, חטפתי תיק וברחתי. הרחוב ממול שרץ זומבים, והייתי חייב לברוח. ידעתי שאני צריך. כשניסיתי להתקשר למישהו מהמשפחה אף אחד לא ענה. רצתי משם. עיר: ראשון לציון. שם:איריס גיל:כמעט 12 מראה: נמוכה יחסית לבני גילה, שיער בלונדיני, נחיריים מתרחבים. ציוד: (כל אחד מתחיל עם תיק גב,חמש פחיות שימורים, סט בגדים אחד להחלפה, ארכת עזרה ראשונה מינימלית וסכין מטבח חד + עוד דבר אחד לבחירתכם שיש לכם באמת בבית ויכול לשמש כנשק מוצלח) כל מה שכתוב וקשת חיצים. רקע: (מה עשיתם מהרגע שהתחילה האפוקליפסה, תזכרו שאיבדתם את כל הקרובים שלכם בזמן הזה) בזמן האפוקליפסה נמלטה מכולם וברחה על עצים. היא איבדה את קרוביה, ועומדת לנקום על כך. |
חברי קבוצת משחק תפקידים - אפוקליפסת זומבים בסימניה
הצג הכל
מציג 10 מתוך 15 חברים
בן 26
ה̛ͮ̏̇͊ͫ͊̍ͥ͛̈́̆͐ͩ̿ͬͦ͝҉̠̺̹̖͎͔͉̜͙͕͓̱͇מ̴̨̯͈̮̣͔͇͍̹͍̫͂̏͂̅ͦ̃ͬ͆ͬ͒ͥ̀̚̚͢ח̧̡̱̗̭̙̳̦͖̘̪͖͇̙̮͍̭͇̠͗͗̿̐̈́͌̿͒́͝͞ͅב͋̆ͥ̾ͥ͂ͫ̍ͮ̇ͥͥ̄̐ͥ҉͓͎͎͚̳͍̜̰̰̲̱͙͈͙̟̘͙̗͓͟ר̴̨̝̫̺̱̦͉̱̣̬̮͔̗̹̮̗͒̈͑̊̀͗̌ͦ͑͐͡ת̮͕̣̜̝̤͔͍̗̥̟͙͙̮͚̹̟̖̗ͫ̐ͣͬ̏͛̀̀̕͞
קיר הדיונים
![]() |
סטיב
לפני 11 שנים ו-7 חודשים
מי המנהל? אם אני לא אדע לא אוכל להצטרף.
|
![]() |
זאבה~
לפני 11 שנים ו-9 חודשים
פרק חדש!
אני קוראת לו:"הבריחה!" לורן: "שלו!" אמרתי ונופפתי בידי, הוא הסתובב ורץ אלינו. "מה אתן עושות כאן?" שאל והביט בטום בהערכה. "יפה נכון? זה טום, נראה שהוא מחבב אותך" אמרתי "וכדי שנעשה את האיחוד המרגש הזה אחר כך" אמרה איריס "כי יש הרבה זומבים מאחורינו" "כן, בואו! יש יער בקרבת מקום, נוכל לאבד אותם שם" אמרתי, נתתי את המושכות לשלו, רצתי מחוץ לקיבוץ ונכנסתי ליער בשביל חיות קטן שמצאתי.
|
![]() |
מישהי עם כנפיים-מע''ך
לפני 11 שנים ו-9 חודשים
[אני מעלה לפה ומנסה להחיות ואתם תעזרו לי או שתפספסו את כל הכיף שאני אעשה לבד, אוקי?! זו הייתה שאלה רטורית, דרך אגב.]
הכל היה בסדר ואז קמנו. כשהגענו אל ה'אחרים' הם נראו אבלים. "תראו, עוד אחת" אמרה לורן. "מה קרה?" שאלתי בדאגה. מישהי פרצה בבכי. "נדי... נדי.. נדי מתה!!". מתה. "היא הפכה לזומבית?" שאלתי, למרות שידעתי שהתשובה היא כן. הנערה שבכתה הסתכלה עלי בכאב לרגע, ואז חזרה לבכות.
|
![]() |
מישהי עם כנפיים-מע''ך
לפני 11 שנים ו-10 חודשים
הלווווווו!!!
מישהו עוד חי פהה?
|
קישורים רלוונטים
אירועים
רשימות ספרים של חברי הקבוצה