הרמן מלוויל

הרמן מלוויל

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (221):
יום יבוא, מעוניינת לקרא, ספרים שהפכו לסרטים, רשימת קריאה של חמדת, זלי תקרא בהמשך, ספרים לקרא, כאלה שעוד יבוא זמנם, צפיתי בסרט, עומדים בתור-אצלי על המדף, קראתי ואהבתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, wish list, ספרים שקראתי, יש לי ועוד לא קראתי, קראתי ו..., רוצה לקרוא , ספרים שאסור להחמיץ, n, עוד ...
» ספרים של הרמן מלוויל שנקראים עכשיו:

מובי דיק - כרך א
הרמן מלוויל
1.
מובי דיק נחשב לרומן האמריקני הגדול בכל הזמנים. היה מי שכינה יצירה זו "רומן הנשמה של האומה האמריקנית". ספרו של מלוויל, שהיה לקלאסיקה, ראה אור לראשונה ב-1851 במהדורה מצונזרת בלונדון, ורק מאוחר יותר הודפס בארצות הברית. זהו סיפור קורותיו של ישמעאל, צעיר צמא הרפתקאות, המצטרף כאיש צוות לספינה היוצאת לציד לווייתנים. על הסיפון הוא מתוודע לרב-החובל המזדקן, קפטן אחאב, הרדוף בתשוקתו לצוד את מובי דיק, הלווייתן הלבן האימתני שקרע את רגלו מעליו. ישמעאל מגלה עד מהרה כי מסע הציד אינו אלא מסע נקמה נועז וחסר פשרות. הרומן מסופר בגוף ראשון, פרט לפרקים המביאים את הגיגיו המטאפיזיים של אחאב. הוא עשיר בסמלים, במטאפורות ובתחבולות סגנון מגוונות, מפרודיה על דרשת הכומר בכנסייה ועד לקטעי דרמה בנוסח שייקספירי. שאלות ומחשבות על מהות הטוב והרע, על האמונה באל אחד ועל היחס לאחֵר ולחריג – כל אלו עולות בין דפי הרומן האפי המרתק, המובא כאן בתרגום חדש ומוער ומלווה באחרית דבר מעמיקה ומאירת עיניים. הרמן מלוויל (1891-1819), מגדולי הסופרים בארצות הברית. מלוויל נולד בניו יורק למשפחת סוחרים אמידה שירדה מנכסיה. בצעירותו בילה שנים אחדות כנער סיפון באוניות מסחר ובספינות לציד לווייתנים. כתב עשרות רומנים, סיפורים קצרים, ספרי שירה ומסות, רבים מהם מבוססים על מסעותיו בעולם וחוויותיו בים. הרומן מובי דיק הוא ספרו הנודע ביותר. ...

2.
"קראו לי ישמעאל לפני שנים אחדות - אין זה חשוב כמה בדיוק- בעת שלא היה, או כמעט לא היה, כסף בארנק, ולא היה לי דבר שיעניין אותי על החוף, אמרתי בלבי שאולי אפליג מעט כחיוכה ואראה את חלקו המימי של העולם." אלו הן שורות הפתיחה המהדהדות של אחד הרומנים הגדולים שנכתבו בשפה האנגלית ואולי הרומן האמריקאי הגדול ביותר. מובי דיק, שראה אור לראשונה ב-1851, הוא רומן אדירים, רב קולות ופנים, הממשיך לטרוד את תודעת הקוראים והחוקרים גם במאה העשרים ואחת. אלבר קאמי הגדירו כספר האבסורדי ביותר שנכתב מעולם. ורבים רואים בו את "התרומה המעולה ביותר של אמריקה לספרות העולם". אך מספר הפרשנים של מובי דיק כמספר הקוראים אותו, או מספר הרואים את הלוויתן בספר עצמו - נוצרים ומתנגדי נצרות, סימבוליסטים וריאליסטים, מבקשי טרגדיה ומבקשי קומדיה, בעלי שירה ובעלי פרוזה, בעלי פשט ובעלי דרש. מסע הציד האפי של הקברניט אחאב על סיפונה של "פיקווד" בעקבות הלוויתן הלבן הוא המשל הגדול שהעניק הרמן מלוויל לספרות העולם. מובי דיק פורש בפני קוראיו מסע רב טלטלות, טראגי ומטאפיזי, המתחולל בעולם ובנפשו של האדם גם יחד. הביקורת הכתירה את תרגומו הווירטואוזי של אהרון אמיר, חתן פרס ישראל לתרגום, "עשיר, שובה לב, בהיר ורחב נשימה"....

3.
הנובלה בילי באד של הרמן מלוויל, הרואה אור כאן בתרגום חדש ומשובח, נחשבת לאחת היצירות הקלסיות של הספרות האמריקאית. היא נכתבה באחרית ימיו של המחבר ולא נדפסה בחייו, עד שראתה אור ב1924 - . נובלה זו, שנכתבה לפני למעלה ממאה שנה ועלילתה מתרחשת מאה שנה קודם לכן, מספרת מעשה במלח יפה תואר ותם - לב על סיפונה של ספינת מלחמה בריטית, הנקלע למסכת תכנים, כאשר מלח מרושע טופל עליו עלילת שווא, ובילי, שכלל אינו מודע למזימה ואינו מבין את משמעות הרוע, משלם בחייו. בילי באד הוא סיפור על מצבו של היחיד בחברה, על יצרים, על עקרונות ועל משמעת, על כוחו של גורל ועל קבלת הדין. אפשר לקראו גם כסיפור אלגורי, עם רמזים לתנ"ך ולברית החדשה, על המאבק הנצחי בין הטוב המוחלט (בילי) ובין תכלית הרוע (קלאגראט), ובסופו של דבר זהו גם סיפור על אהבה ועל חסד, שנכתב בימים שבהם החברה האמריקאית דנה, לחיוב ולשלילה, בנושא עונש מוות. תרגום מאנגלית: עידית שורר ...

4.
מרוב שלל קולותיו וכליו הסותרים וניגודיו המתהפכים אנו מתקשים עד היום לחדור לסוד קסמו שלהמשל הגדול הזה. רק במאה העשרים, בעידן אי - הוודאויות, זכה שיגלו אותו ויכתבו עליו ספרייה שלמה.מספר הפרשנים של "מובי דיק" כמספר העיניים הקוראות או כמספר העיניים הרואות את הלווייתן בספרעצמו - נוצרים ומתנגדי הנצרות, סימבוליסטים וריאליסטים, מבקשי טרגדיה ומבקשי קומדיה, בעלי שירהובעלי פרוזה, בעלי פשט ובעלי דרש. הרמן מלוויל נולד בניו - יורק ב - 1819 ומת בה ב - 1891. מגיל צעירעסק במלאכות שונות פקיד, מהנדס ומורה. "מובי דיק" ראה אור בשנת 1851 וזכה במאה שלנו להכרהבתור "אחד הספרים הגדולים שבכל הזמנים... ובלי ספק התרומה המעולה ביותר של אמריקה לספרותהעולם"....

5.
6.
טייפי הוא ספרו הראשון של הרמן מלוויל, מחבר מובי דיק. הרומן ראה אור ב-1846, התקבל בהתלהבות ואף היה לספר המצליח ביותר של מלוויל בחייו. הספר, הכתוב בגוף ראשון, מגולל את ההרפתקה המדהימה בחייו של מלוויל הצעיר: כשעגנה הספינה שבה הפליג על חוף האי נוקוהיבה שבדרום האוקיינוס השקט, נמלט ממנה המספר עם חברו אל עמק טייפי, ונקלע היישר לשטחו של שבט אוכלי אדם. ארבעה חודשים בילה מלוויל במשכנות השבט, כשהוא שרוי בחרדה מתמדת מפני הקניבלים שמא יחמדו את בשרו, אבל עם הזמן הוא הופך לאורח של כבוד, שמארחיו מרעיפים עליו מכל טוב הארץ, ממטעמי היער ועד לנערות יפהפיות שנצטוו להיענות לכל צרכיו. כך, באידיליה שהיא התגלמות הפנטזיה המערבית, הלבנה, על חיי שפע בין פראים אצילים ונערות עירומות במחרוזות פרחים, הוא לומד את שפתם, את מנהגיהם, חוגג בחגיהם, מתוודע לפולחני דתם וחווה הרפתקאות מסמרות שיער. הוא נשבה בקסמם של שוביו ונקרע בין העונג שבחיים מאושרים ותמימים בקרב קהילה זרה ומחבקת – אם כי לא נטולת סכנות – לבין הגעגוע לציוויליזציה התככנית והמנוכרת במולדתו. היה או לא היה? אין ספק שמלוויל אכן יצא למסע הימי שתיאר וככל הנראה הגיע לאחד האיים הפולינזיים ואולי אף שהה שם בחברת הילידים. אך האם זהו תיאור נאמן של כל מה שחווה? בשאלה זו הדעות חלוקות עד היום, ונדמה שגם אם הסיפור מבוסס על התנסות אמיתית – רבים מן האירועים המתוארים בו הם פרי הדמיון....

7.
8.
9.
10.
11.
הרמן מלוויל (1819-1891) ידוע בעיקר בזכות הרומן “מובי דיק” (1851), שקנה לו מקום של כבוד בהיסטוריה של ספרות העולם ונחשב עד היום ל”רומן האמריקאי הגדול”. ואולם מעטים יודעים שעם פרסומו נחל “מובי דיק” כישלון חרוץ, ומחברו לא היה ידוע כמעט בקרב הקוראים בני זמנו. בעצם, רק במאה ה-20 מלוויל התגלה מחדש והוכר כאחד ממבשרי המודרניזם בספרות וכגאון שאין שני לו. ואולם עוד לפני “מובי דיק”, ראשון “כישלונותיו” המזהירים של מלוויל היה הרומן שלפנינו, “מארדי והמסע לשם” (1849). אם מלוויל תיכנן לכתוב אותו בסגנון של שני ספריו הראשונים, הביוגרפיים, כעלילת הרפתקאות ימית ריאליסטית בעלת מוטיבים אקזוטיים, הרי עד מהרה מצא את עצמו נסחף בזרמי דימיון פיוטיים. הים הממשי התנגש בים מיתי-שירי-פילוסופי; סיפור האדם התמזג בסיפורם של דגים, גלים סימבוליים החלו גואים והעלילה נשאבה למערבולת אלגורית. “מארדי” מתייחד בערבוב בלתי פוסק של ז’אנרים ובחוסר נאמנות לכל צורה ספרותית מוכרת. הרומן כולו עומד בסימן של בריחה. לצד הימלטותו של הגיבור-המספר מהספינה, בריחה המניעה את סיפור המעשה, נמלטות מבין ידי המחבר גם הלכידות הצורנית, הבהירות התוכנית ולעתים אף השפיות התחבירית. המספר חותר בין איי הארכיפלג המדומיין מארדי עם חבריו השונים והמשונים – היסטוריון ישיש, פילוסוף אובד עצות, משורר עדין נפש ומלך שהוא חצי-אל – ותר אחר דבר שאבד מבלי שוב. אבל תחושת המסע, כמו מעשה הקריאה הספרותי, מאשרת את קיומה של הנפש הנרגשת והסקרנית, ו”מארדי”, גם אם נותר לוט במסתורין, מזמין להרפתקה מיוחדת במינה. מלוויל של “מארדי” הוא סופר צעיר, המגלה את היצרים והיצירתיות שבמלים. תחת עטו נולדה יצירה קרנבלית, ססגונית ופרועה, שהחלה חותרת לעבר המים הרחוקים והמסתוריים, לעבר המעמקים שמהם יגיח לימים הלוויתן הלבן, מובי דיק. ...

12.
13.
14.

אני עדיין יכול לשמוע את הלוויתנים צורחים.... הם קשורים בחבלים מהודקים, מפרפרים חסרי אונים, תלויים באוויר. מי המפרץ אדומים כיין, ריח הרקב ומ... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
הנחה: מובי דיק נחשב לרומן האמריקני הגדול בכל הזמנים. היה מי שכינה יצירה זו "רומן הנשמה של האומה האמריקנית". הרהור על ההנחה: מובי דיק, בשונה... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
זה היה טיול משונה. מקומות שאני מכירה, את חלקם היטב, אבל הם נראו אחרת לגמרי. אולי הצורך שלי לרצות הביא אותי להסתכל עליהם דרך העיניים של אלה ש... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
"האם ראית את הלויתן הלבן?" – על הריקנות של הפרגמטיזם האמריקני האומנות הגיעה באיחור לארצות הברית. במדינת המהגרים הזו, שהיוותה מקור מפלט ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
הספר מובי דיק הוא לא ספר פשוט לקריאה ודרושה סבלנות רבה בעת קריאתו. רוב הספר כולל תיאורים מדוקדקים ומפורטים אודות מלאכת ציד הלווייתנים ועו... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
אחד מאותם ספרים שאו שממש אוהבים או שממש שונאים. אחד הספרים החכמים ביותר שקראתי. אדיר.... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ