1. שיר האדון/לאונרד כהן

תרגום שלי לטקסט הכי יפיפה בעיניי שכתב הכהן הגדול:

אֲנִי מַאֲמִין שֶׁשָּׁמַעַתְּ אֶת אֲדוֹנֵךְ שָׁר
כְּשֶׁשָּׁכַבְתִּי חוֹלֶה בְּמִטָּה
אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהוּא סִפֵּר לָךְ כָּל דָּבָר
מָה שֶׁאֲנִי נוֹעֵל בְּתַת מוּדָע
אֲדוֹנֵךְ לָקַח אוֹתָךְ לְטִיּוּל
וּבְכֵן לְפָחוֹת זֶה מָה שֶׁאָמַרְתְּ
וְכָעֵת חָזַרְתְּ לְהָבִיא לַאֲסִירֵךְ יַיִן וְלֶחֶם

פָּגַשְׁתְּ אוֹתוֹ בְּאֵיזֶשֶׁהוּ מִקְדָּשׁ
בּוֹ הֵם פּוֹשְׁטִים אֶת בְּגָדַיִךְ בִּכְנִיסָה
הוּא הָיָה בְּסַךְ הַכֹּל אָדָם אָפוּס עַל כִּסֵּא
שֶׁבְּדִיּוּק חָזַר מִמִּלְחָמָה
וְאַתְּ עוֹטֶפֶת אֶת פָּנָיו הָעֲיֵפוּת בִּשְׂעָרֵךְ
וְהוּא מַגִּישׁ לָךְ אֶת לִבַּת הַפְּרִי
וְאָז נוֹגֵעַ בִּשְׂפָתַיִךְ לְפֶתַע כָּה חֲשׂוּפוֹת
מִפְּנֵי כָּל נְשִׁיקוֹתֵינוּ מִלִּפְנֵי זְמַן מָה

וְהוּא נָתַן לָךְ רוֹעֶה גֶּרְמָנִי לְהוֹלִיךְ
עַם קוֹלַר עוֹר וְקוֹצִים
וְהוּא מֵעוֹלָם לֹא הִכְרִיחַ אוֹתָךְ לְהַסְבִּיר אוֹ לְדַבֵּר
עַל כָּל הַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים
כְּמוֹ לְמִי הָיְתָה מִילָה וּלְמִי הָיָה סֶלַע
וּמִי שָׁבָה אוֹתָךְ בְּהִתְכַּתְּבוּת
כָּעֵת אַהֲבָתְךָ הִיא סוֹד לְכָל אֹרֶךְ הַשְּׁכוּנָה
וְהִיא לֹא פּוֹסֶקֶת גַּם כְּשֶׁאֲדוֹנֵךְ נִכְשַׁל

וְהוּא לָקַח אוֹתָךְ בִּמְטוֹסוֹ
אוֹתוֹ הֵטִיס לְלֹא יָדָיִם
וְשַׁטְתְּ מֵעַל עִטּוּרֵי הַגֶּשֶׁם
שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת הָאֲנָשִׁים מִן הַיְּצִיעִים
וְאָז קָטַל אֶת הָאוֹרוֹת בִּשְׁבִיל בּוֹדֵד
וְקוֹף עִם בְּלוּטוֹת מַלְאָכִיּוֹת
מָחַק אֶת נִיצוֹצוֹת הַכְּאֵב הָאַחֲרוֹנִים
עִם מִנְּגִינָתָן שֶׁל גּוּמִיּוֹת

וְכָעֵת אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת אֲדוֹנֵךְ שָׁר
אַתְּ כּוֹרַעַת לְבוֹאוֹ
גּוּפוֹ הִנּוֹ מֵיתָר זָהֹב
אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תָּלוּי גּוּפֵךְ
גּוּפוֹ הוּא מֵיתָר זָהֹב
גּוּפִי הָפַךְ רָדוּם
הוֹ עַכְשָׁו אַתְּ שׁוֹמַעַת אֶת אֲדוֹנְךָ שַׂר
חֻלְצָתֵךְ כֻּלָּהּ פְּתוּחָה

וְהַאִם תִּכְרְעִי לְיַד מִטָּה זוֹ
אוֹתָהּ מֵרַקְנוּ לִפְנֵי זְמַן רַב
לִפְנֵי שֶׁאֲדוֹנְךָ הֶחֱלִיט בִּמְקוֹם
לְהָכִין לִי אֶת מִטָּתִי מִן הַשֶּׁלֶג
עֵינַיִךְ פְּרוּעוֹת וִירֵכַיִךְ אֲדֻמּוֹת
וְקוֹל דִּבּוּרֵךְ נָמוּךְ מְאֹד
לֹא אֵינֶנִּי מֵבִין אֶת שֶׁאָמַר אֲדוֹנֵךְ
לִפְנֵי שֶׁהוּא גָּרַם לָךְ לַעֲזֹב

עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתְּ מְשַׂחֶקֶת קָשֶׁה מִדַּי
יַחֲסִית לִגְבֶרֶת שֶׁהָיְתָה בַּיָּרֵחַ
שָׁעוּן הָיִיתִי עַל חַלּוֹן זֶה מַסְפִּיק זְמַן
עַל מְנַת לְהִתְרַגֵּל לַחֲדַר רִיק
וְאַהֲבָתֵךְ הִיא אָבָק בְּשִׁעוּלוֹ שֶׁל קָשִׁישׁ
שֶׁמַּקִּישׁ בְּרַגְלָיו לְמַנְגִּינָה
וִירֵכַיִךְ הֲרוּסוֹת
אַתְּ רוֹצָה יוֹתֵר מִדַּי
בּוֹאִי נֹאמַר שֶׁחֲזָרַת מֻקְדָּם מָדָי

עַכְשָׁו אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנֵךְ לַחֲלוּטִין
לִמַּדְתִּי אוֹתוֹ כָּל מָה שֶׁיָּדַע
הוּא גָּוַע בְּאוֹפַן מִסְתּוֹרִי
כְּמוֹ אָדָם הַבָּטוּחַ בִּנְכוֹנוּתוֹ
וְשִׁלַּחְתִּי אֹתָךְ אֵלָיו בְּהַבְטָחָתִי
שֶׁאוֹכֵל לְלַמֵּד אוֹתוֹ דְּבַר חָדָשׁ
וְלִמַּדְתִּי אוֹתוֹ כַּמָּה תִּשְׁתּוֹקְקִי אֵלָי
לֹא מְשַׁנֶּה מָה יֹאמַר לֹא מְשַׁנֶּה מָה תַּעֲשִׂי

עַכְשָׁו אֲנִי מַאֲמִין שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת אֲדוֹנֵךְ שָׁר
כְּשֶׁשָּׁכַבְתִּי חוֹלֶה בְּמִטָּה
אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהוּא סִפֵּר לָךְ כָּל דָּבָר
מָה שֶׁאֲנִי נוֹעֵל בְּתֵת מוּדָע
אֲדוֹנֵךְ לָקַח אוֹתְךָ לְטִיּוּל
וּבְכֵן לְפָחוֹת זֶה מָה שֶׁאָמַרְתְּ
וְכָעֵת חָזַרְתְּ לְהָבִיא לַאֲסִירֵךְ יַיִן וְלֶחֶם

נכתב לפני שנתיים ו-9 חודשים

2. ב(ע...(עלה נופל על בדידות)/אי. אי. קאמינגס

בתרגומי, לחני:

ב(ע


ל
ה
נו
פ

ל)
דיד
ו

ת

נכתב לפני שנתיים ו-10 חודשים

3. האנשים החלולים/ת.ס. אליוט

תרגום שלי לשיר האייקוני:

מַר קוּרְץ—הוּא מֵת
פֵּנִי לְגַאי הַזָּקֵן

א.
אָנוּ הָאֲנָשִׁים הַחֲלוּלִים
אָנוּ הָאֲנָשִׁים הַמְפֻחְלָצִים
שְׁרוּיִים יַחְדָּיו
רָאשִׁים גְּדוּשֵׁי קַשׁ. אֲבוֹי!
קוֹלוֹתֵינוּ היְבֵשִׁים, כְּשֶׁאָנוּ
לוֹחֲשִׁים יַחְדָּיו
שְׁקֵטִים וְחַסְרֵי מַשְׁמָעוּת
כְּרוּחַ בַּדֶּשֶׁא יָבֵשׁ
אוֹ כְּעַכְבְּרוֹשִׁים הַמַּהֲלָכִים עַל זְכוּכִית שְׁבוּרָה
בְּמַרְתְּפֵנוּ הַשָּׁדוּף

דְּמוּיוֹת לְלֹא צוּרָה, צְלָלִית לְלֹא צֶבַע,
כֹּחַ מְשֻׁתַּק, מֵחַוָּה לְלֹא תְּנוּעָה;

אֵלוֹ הֶחָצוּ
בְּמַבָּט יָשִׁיר, אֶל מַמְלַכְתּוֹ הָאַחֶרֶת שֶׁל הַמָּוֶת
זִכְרוּ אוֹתָנוּ – אִם בִּכְלָל – לֹא כִּנְשָׁמוֹת
אַלִּימוֹת וַאֲבוּדוֹת, אֶלָּא רַק כַּאֲנָשִׁים הַחֲלוּלִים
הָאֲנָשִׁים הַמְפֻחְלָצִים.

ב.
אֵינִי מֵעֵז לִפְגֹּשׁ בְּעֵינַיִם בַּחֲלוֹמוֹת
בְּמַמְלֶכֶת הַמָּוֶת הַחֲלוֹמִית
אֵלֶּה אֵינָן מוֹפִיעִות:
שָׁם, הָעֵינָיִם הִנָּן
אוֹר שֶׁמֶשׁ הַמְּרַצֵּד עַל עֲמֹד מִנּוֹתֵץ
שָׁם, עֵץ הַמִּתְנַדְנֵד
וְקוֹלוֹת בְּשִׁירַת הָרוּחַ
מְרֻחָקִים וְקוֹדְרִים יוֹתֵר
מִכּוֹכָב כּוֹהֶה.

אַל נָא תְּקָרְבוּנִי
בְּמַמְלֶכֶת הַמָּוֶת הַחֲלוֹמִית
וּבְנוֹסַף תַּלְבִּישׁוּנִי
בְּתַחְפּוֹשׂוֹת מְעוֹרֶרות מַחֲשָׁבָה
מְעִיל עַכְבְּרוֹשׁ, עוֹר עוֹרֵב, נַתְּצִים חֲצוּיִים
בַּשָּׂדֶה
נוֹהֲגִים כְּמִנְהַג הָרוּחַ
לֹא תְּקָרְבוּנִי –

לֹא פְּגִישָׁה אַחֲרוֹנָה זוֹ
בְּמַמְלֶכֶת הַדִּמְדּוּמִים.


ג.
זוֹהִי אֶרֶץ הַחִדָּלוֹן
זוֹהִי אֶרֶץ קַּקְטוּס
כָּאן חֶזְיוֹנוֹת הָאֲבָנִים
נִבְנים, כָּאן הֵם נְתוּנים לִתְחִנּוֹתֶיהָ
שֶׁל יַד אָדָם מֵת
תַּחַת נִיצוֹצוֹ שֶׁל כּוֹכָב כּוֹהֶה.


הַאִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר
בְּמַמְלַכְתּוֹ הָאַחֶרֶת שֶׁל הַמָּוֶת
מְהַלְּכִים לְבַד
בְּשָׁעָה בָּהּ אָנוּ רוֹעֲדִים בְּרַכּוּת
שְׂפָתַיִם הַמְנַשְּׁקוֹת
מְיַסְּדוֹת תְּפִלּוֹת לְאַבָּנִים רְצוּצוֹת

ד.
הָעֵינָיִם אֵינָן
פֹּה אֵין עֵינַיִם
בְּעֵמֶק זוֹ שֶׁל כּוֹכָבִים גּוֹסְסִים
בְּעֵמֶק חֲלוּלָה זוֹ
לֶסֶת שְׁבוּרָה שֶׁל מַמְלְכוֹתֵינוּ הָאֲבוּדוֹת

בְּאַחֲרוֹן מְקוֹמוֹת הַמִּפְגָּשׁ
אָנוּ מְגַשְּׁשִׁים יַחְדָּיו
וְחוֹמְקִים מִדִּבּוּר
נֶאֱסָפִים בְּחוֹפו שֶׁל נָהָר תּוֹפֵחַ זֶה

אֵין מָאוֹר, אֶלָּא אִם
הָעֵינַיִם מוֹפִיעוֹת מְחַדֵּשׁ
כַּכּוֹכָב הַנִּצְחִי
וֶרֶד אֱלֹהַי
שֶׁל מַמְלֶכֶת הַדִּמְדּוּמִים שֶׁל הַמָּוֶת
תִּקְוָתָן שֶׁל
נְשָׁמוֹת רֵיקוֹת בִּלְבַד.



ה.
הוֹלְכִים אָנוּ סְבִיב הַצַּבָּר
הַצַּבָּר, הַצַּבָּר
הוֹלְכִים אָנוּ סְבִיב הַצַּבָּר
בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר.

בֵּין הָרַעֲיוֹן
לִמְצִיאוּת
בֵּין הַתְּנוּעָה
לְמַעֲשֵׂה
נוֹפֵל הַצֵּל

כִּי לְךָ הַמַּמְלָכָה

בֵּין הַתְּפִיסָה
לִבְרִיאָה
בֵּין הָרֶגֶשׁ
לִתְגוּבָה
נוֹפֵל הַצֵּל

אֲרוּכִים מְאֹד הֵם הַחַיִּים

בֵּין הַתְּשׁוּקָה
לַעֲוִית
בֵּין הָעַצְמָהּ
לְקִיּוּם
בֵּין הַמַּהוּת
לְמַפָּלָה
נוֹפֵל הַצֵּל

כִּי לְךָ הַמַּמְלָכָה

כִּי לְךָ
חַיִּים אֵלֶּה
כִּי לְךָ ה

כָּךְ הָעוֹלָם מַגִּיעַ לְקִצּוֹ
כָּךְ הָעוֹלָם מַגִּיעַ לְקִצּוֹ
כָּךְ הָעוֹלָם מַגִּיעַ לְקִצּוֹ
לֹא בְּפִיצוּץ, אֶלָּא בִּיבָבָה.

נכתב לפני שנתיים ו-10 חודשים

4. שיר טקסי טיפוסי

לילה יורד על הערב הנ"ל.
בעוד לעננים האפלוליים אף אחד לא שם לב כלל.
זהו יום טוב לכלל העם
אחד העם יחיד ומיוחד כמו אברהם.
כשמונולוגים בשטחים פתוחים ורחבים מדוברים ומרצדים על פני בתי קפה ומקומות בילויים.
אי שם רבים פונים כל אחד למקום אחר,
אך את הנושאים אף אחד אינו בורר
בלילה פשוט וקט שיורד על ערב כשהאחרון נמלט,
יהיה יותר קל להבחין באימפרוביזציות הפורחות במדרכה, באהבה, באסלה
וכמו מרוקן את כל העם ממחשבתו לחלוטין כלל,
כשם שלי כרגע אין שטף כתיבה.

נכתב לפני 7 שנים ו-4 חודשים

5. כשאני מתגייס

כשאני מתגייס
ומגיע לבקו"ם ב-7:30 בבוקר
לא יודע לאיפה
יחד עם המשפחה והחברים
עמוק בראש אני מדמיין גם את החבר'ה האחרים.
חיים או מתים.
כשאני מתגייס
ומגיע לבקו"ם
מלווים אותי
גם דילן, זאפה, קאמי, קפטן ביפהארט
וודי אלן ולארי דיוויד
הדאדאיסטים והביטניקים
ג'אזיסטים על הצד החופשי
ופיזיקאים על הצד התיאורטי
גם את בקט ולוין אני רוצה
וגם את מאיר אריאל וג'ון לנון
כל גיבוריי עם ניסיון החיים שלהם
בין אם היו בצבא או לא
יעזרו לי לקראת השירות הצבאי
ויספרו לי על הפרנויות, העידודים
והציניות הנורמטיבית שמלווה בעניין.
אני רוצה אלתורי ג'אז חופשי פרועים וציורים אבסטרקטיים
כמתנה לחיזוק במהלך הטירונות.
אני רוצה הרצאות על פרויד ויונג כשאני סוגר.
אני רוצה הופעות פאנק אנרכיסטי אמנותי
מתוגבר בפסיכדליה סוריאליסטית מרחפת לפני שאני הולך לישון.
אני רוצה מניפסטים פוטוריסטיים על הבוקר
ואת העצות של בורוז לאנשים צעירים כמוני
לצלילי היפ הופ נוקשה אינסטרומנטלי.
אני רוצה להשתזף בגשם האנגלי
בזמן שאני בשטח ובין היתר,
אני רוצה את ה-Dude כמפקדי.
או אל דודינו.
איך שירצה.
הכל אפשרי בקורסים.
אני רוצה את הסיפורים של חופש ונדודים
של אהוד בנאי, לאונרד כהן וג'ק קרואק.
אני רוצה ללכת לבסיס
ולחרבן בשירותים טובים כשאני צריך.
אני רוצה להגיע לאזורים בקוסמוס
בלי להידרש לנשום חמצן.
אני רוצה להשוות
בין שיבטה לכוכב חמה.
בין נפטון לגולן.
בין פלוטו לבקו"ם.
אני רוצה מנגינות של הגרייטפול דד
באמצע האימונים
וויכוחים אבסורדיים בחדר האוכל.
אני חושב שזה כבר אימפוטנטי
והאוננות גברה על הצבא.
אבל מותר לרצות לא?
לא?
יפה.

נכתב לפני 7 שנים ו-4 חודשים

6. ליל הסדר

זה ליל הסדר הערב
ואני עם כולם
אמא, אבא, סבא, סבתא, דודים, דודות
הנה עוד אפיקומן.
אני יושב ומקריא את ההגדה.
אני קורא את אותם השירים
ואני אוכל את אותם מאכלים.
אני תוהה לעצמי איך בני ישראל יראו אותנו העבדים בחוץ
עד שחוזרים הביתה אחרי 40 דקות בתחנת אוטובוס
תעשה את זה
תעשה שם
היי מותק
נחמד לחזור הביתה
מה יש לאכול היום?
סיר הבשר אני מבין.
מה נשתנה הלילה הזה? כלום.
פרצלים נופלים מהשמיים
והנה זה שוב:
חזרתיות
מסורתיות
התרפקות
שעמום
סדר
עוד 4
ומכת חדשות
אני תוהה איך משה מסתכל ורואה את כל העניין הזה.
זהו ליל הסדר הערב
ואני עם כולם
מצאתי את האפיקומן.

נכתב לפני 7 שנים ו-4 חודשים