ביקורת ספרותית על מובי דיק מאת הרמן מלוויל
ספר טוב

---

קראתי! הסיפוק שבקריאת קלאסיקה הוא סיפוק גדול. ולמרבה ההפתעה הספר הצדיק את עצמו. היה רצף, הקטעים מובנים וסה"כ קשורים אחד לשני. וכל המידע על הלוייתנים היה חדש לי, ונהניתי לקרוא אותו.
אהבתי במיוחד את התיאורים על החיים בספינה, על החיים בלב ים. שוו בנפשכם: אדם יוצא לדרך, מנותק מכל בעולם היבשתי. אל ארץ לא נודעת, אל כוחות טבע שגדולים ממנו עשרת מונים, גדולים מכל ספינותיו והיערכותו. וכוחו המיוחד של האדם הוא תבונתו. המזון שהוא מצטייד בו, סדר הפעולות שבהן הוא נוקט כדי להתגבר על הסערות, הרוחות, הלוויתנים, הכרישים וכל מה שעלול להיקרות בדרכו.
והנה בספר תבונת האדם עומדת אל מול הגדול שבאיתני הים- הלוייתן. ולא רק זאת, אלא הגדול שבהם. והמחוכם, והמסוכן. בתחושת נקמה עיוורת יוצאת הספינה אל הים להתנגשות פנים בפנים עם הסכנה הגדולה. ומה יקרה, מי ינצח?

שווה לקרוא.

» ביקורות נוספות של מוריה
» ביקורות נוספות על מובי דיק