ביקורת ספרותית על מובי דיק מאת הרמן מלוויל
ספר בסדר

---

טרם גיבשתי דעה מוצקה לגבי טיבו האלטרנטיבי של הספר מובי דיק,ספק אם איי פעם אצליח.מה שבטוח-הרמן מלוויל גאון-פשוט איש אשכולות,חכם,רב גוני,מדהים.

לצערי,חווית הקריאה של הספר לא הייתה מדהימה עבורי.לא רק שהציפיות היו גבוהות מדי,גם הקריאה מעיקה יתר על המידה.
לעומת ספרים מעולים-צולעים אחרים הטוב והרע ב'מובי דיק',מבחינתי האישית, אינם משתלבים בהרמוניה משוועת ולכן אפריד בבוטות.

הטוב במובי דיק:
בכל הסיפור קיימת אווירה מסתורית ביותר,משהו גדול שמעניק לקריאה רגש קצת מגלומני- הייתי אומרת-כאילו גם אני עליתי על סיפון הפיקוויד במובן כלשהו (המלצה חמה לשמוע את הקטע האינסטומנטלי של לד זפלין 'מובי דיק').
מלוויל,כאמור,גאון.יש בספר בקיאות ממש מסקרנת בכל תחום אפשרי כולל היסטוריה,מדע,פילוסופיה ודת..וההנאה הגדולה מהעניין מצוייה ברמזים הפשוט מהפנטים שהמחבר משריש בכל הספר.השוואה לדמיות מההיסטוריה,סיפורים מהתנ"ך וכו'.
בנוסף,מוסר ההשכל של הסיפור מאוד מלו-דרמטי וחוויתו מתעצמת תוך מספר קטעים ספורים של מונולגים שייקספירים מצמררים.
ללא ספק,מובי דיק הוא ספר מיוחד ומסקרן.

מאידך גיסא,מה רע במובי דיק:
רוב הספר,למרבה הצער הגדול,פשוט משעמם.
לא התברכתי באהבה התבונית של מלוויל ללוייתנים מה שלא מנע ממני לקרוא ספר המסופר על לוויתן.לו הייתי יודעת שחציו מדובר בכתב עיוני לחלוטין המספר לי את קורות הראשתנים (סוג לוויתן),הציד והמרמור שלי.
נשקים שונים לציד,שימון הנשקים,הכנת הנשקים ליריה,היריה בנשקים.לא נחוס על הסירות (או לחליפין כל דומם אחר הקשור בעקיפין ללוויתן)-סירות לציד,שימון סירות לציד וכו'.
סוגי לוויתנים,היסטורית הדיג,היסטורית הישרדותן של האוניות,העץ שמהן עשויות האוניות,זנב הלוויתן,צבעו,מרקמו,טעמו,בישולו הנכון ביותר והתחושות בקיבה לאחר אכילתו.התעייפתם?
יום אחד הרחקתי לכת, וברגע ישיר של עצבון משעממו של אחד הפרקים העיונים הראשונים שהיו עלולים לעניין אותי, כזה הנוגע לאומנות ללוייתנים (ציורים,תחריטים וכו'),נכנסתי לספרייה של מוזיאון תל אביב ואפילו שם לא קיבלתי סיפוק הוגן לציור לוויתן.

מגרעה נוספת היא התרגום הבינוני מינוס. שלא כמו ספרים ששפתם מעניקה להם קסם-כאן השפה רק מפיגה ניצוצות-פשוטה, בנאלית וזהו.
***
כל פעם שהרגיש לי כאילו אינני יכולה להפסיק לקרוא הגיע הפרק על חוד הצלצל או על תמרוקי החלב הראשתני...אני מותשת.חיכיתי רבות לסיים את הספר הזה ומבחינתי הוא נכשל כספר סוחף וטוב,אם כי קלאסיקה הינו,ללא עוררין.
מובי דיק מרגש ונוגע אך איננו סוחף ואיננו מעניין. מומלץ לאנשים עם חיבה זאולוגית ובעיקר- ס ב ל נ ו ת.

» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על מובי דיק