ביקורת ספרותית על מובי דיק מאת הרמן מלוויל
ספר בסדר

---

האמת שלא כ"כ התחשק לי לכתוב ביקרות על הספר.
קצת עצבן אותי.
מצד אחד הכתיבה והתרגום של גרשון גרון מעניינים מאוד וכשהספר מתמקד בעלילה הוא מאוד מעניין. אבל (!) כשישמעאל חובש את כובע הביולוג הימי ומתחיל בתיאורי הלוויתנים כחיות אצילות ההגזמה הופכת להיות מין מועקה , עד כדי כך שחיכיתי שתסתיים בכליון עיניים (מודה שאפילו קפצתי על כמה פסקאות). קצת ייאש אותי לקרוא בפעם השישית על גודלם של הלוויתנים והחלוקה לתת משפחות.
אם מחלקים את הספר לשניים ומתמקדים בעלילה הוא מצויין, עבורי התיאורים הזואולוגים היו מיותרים. אני מניח שיהיו שיגידו שהם תורמים לתחושה, לחוויה, ומאפשרים להבין את הפרספקטיבה של ציידי הלוויתנים מסוגם של ישמעאל ואחאב, אבל עבורי זה היה טרחני ביותר.
אם כבר זואולוגיה- ממליץ על ספרו של דאגלס אדאמס "הזדמנות אחרונה לראות " (למי שחושש- אל דאגה, אין שום מדע בדיוני בספר זה למרות זהות המחבר).

» ביקורות נוספות של יניש
» ביקורות נוספות על מובי דיק