“שני סיפורים קצרים של מי שנודע כמחבר רומנים עבי כרס.
באופן מעט מצחיק, יצא לי לקרוא רק סיפורים קצרים פרי עטו של מלוויל, לא ניגשתי עדיין לאף רומן עצום שלו, ואני חייב להגיד שאני מוצא אותו שוב ושוב זורח בפורמט הקצר.

הסיפור הראשון כאן, שנתן את שמו לאסופה הזו, עוסק בחוואי ששומע קריאת תרנגול שכל כך מרגשת אותו שהיא משנה את חייו. הסיפור הוא סאטירה על התנועה הטרנסצנדלית, תנועה שממש לא מזמן קראתי עוד כמה סיפורים סאטיריים עליה מכותב אמריקאי ענק אחר מאמצע המאה ה19, שכמו מלוויל גם הוא לא נודע דווקא בכתיבה הומוריסטית קצרה - אדגר אלן פו.
מה גרם גם למלוויל וגם לפו להרגיש צורך לירות חיצים על התנועה הזו? אין לי מושג. אבל זה מעניין ששניהם ראו בה מטרה ללעג. אני לא מכיר את התנועה הזו בכלל חוץ מבאופן השטחי ביותר, אולי אני צריך לקרוא את אמרסון או ת'ורו בקרוב.

בכל מקרה, זו סאטירה די מצחיקה גם כשאני לא מכיר את מושא הלעג שלה. סגנון הכתיבה הפומפזי והאובססיה של המספר לתרנגול היא די מצחיקה. בעיקר כשנזכרים שבאנגלית התרנגול שבמרכז הסיפור והערגה של המספר נקרא, ובכן, cock. לא משהו שהיה אפשר להעביר בתרגום לצערנו, אבל המתרגם בחר לקרוא לתרנגול במונח "גבר", שבעברית קלאסית משמעו כמובן תרנגול זכר, וזו בחירה טובה ביותר.

יש בסאטירה הזו גם אלמנט עצוב ואמיתי מסוים, כמו בכל סאטירה טובה. המספר כלוא בתוך הסדר החברתי האנושי, והתרנגול מסמל הימצאות מחוץ לסדר הזה, מין גבריות פראית שמתקיימת בזכות עצמה, ואני חושב שאם הערגה לדבר כזה הייתה נוכחת באמצע המאה ה19, אז כמובן וכמובן שהיום היא הרבה יותר נוכחת, ומספיק להסתכל על יצירות כמו "מועדון קרב", וסתם על טוויטר ועל טרנדים כמו "זכר אלפא" והשטויות האלו.
מהבחינה הזו גם לי כקורא עכשווי יש מה להתחבר כאן, אפילו אם אני לא בקיא בטרנסצנדליות ואני לא חוואי באמריקה של המאה ה19.

הסיפור השני כאן הוא "שמחת הכישלון", שעוסק בממציא מתבודד שמנסה לבחון המצאה שלו ו..
זו יצירה פרוטו אבסורדית, מזכירה קצת את קאמי.
אם ב"קוקוריקו" דיברנו על האפקט של העולם המשתנה והחברה האנושית על הגבריות, אז כאן זה על השינוי העולמי עצמו, על ההיבריס ועל המחיר שההשתלבות בקידמה גובה מאנשים.
אני מניח שיש כאן גם משהו אוטוביוגרפי ברמה מסוימת, בהתחשב בכישלונות הספרותיים של מלוויל ממש לפני שהוא כתב את הסיפור הזה - "מובי דיק" ושאר העבודות שלו מהתקופה זכו לקבלה מסחרית וביקורתית די גרועה.
מהבחינה העלילתית, זה סיפור פשוט שלא הרבה מתרחש בו. יצירה קטנה שכזו.

8\10 לא סיפורי מופת, אבל יצירות טובות. לאחרונה יש גל תרגומי מלוויל לעברית ואם לשפוט לפי מה שקראתי ממנו עד כה, אני שמח על כך. מקווה מאוד שבקרוב גם השירה שלו תתורגם לעברית, נראה לי שמלוויל יכול להגיע לגבהים שמיימיים בשירה.”