הדרך היחידה לצלוח את מובי דיק היא... לדלג על כל הפרקים המתארים את ההיסטוריה, המורפולוגיה, המיתולוגיה ושאר "לוגיה" למיניה של הליויתנים. הפרקים האלה משעממים אפילו יותר מספר הטלפונים של בקעת אונו. מי שיעשה זאת, ישאר עם טקסט מהנה שיש בו, לצד קדרות, גם לא מעט הומור. האגדה מספרת שהיה קורא אחד שקרא את הספר מתחילתו ועד סופו, אבל אין לכך שום הוכחה.

עוד לא קראתי את מובי דיק (וכשאקרא זה כנראה יהיה באחד התרגומים הראשונים, או במקור), אך חולשות רבות מיוחסות לו, בין היתר תלונות על האורך והשעמום הרב שהקריאה נוסכת בקורא המסכן שברכיו כואבות. האם אתה מתאים לתיאור הנ"ל, או שדווקא נהנית מהתוכן?

מוזר שזה כל מה שיש לך להגיד על ספר שנחשב לקלסיקה אמריקנית... באמת קראת אותו?

סוגיה קריטית...

מצטער לבאס אותך, אבל זה לחלוטין לווייתן. שיניים של כריש מחודדות ומעוקלות יותר, ובדרך כלל יש להן יותר משורה אחת. אבל זה משני, וכאן עוד איכשהו יש מקום לטעויות - אלא שאצל לוייתנים השיניים הן כמעט קצה הפנים בעוד שאצל כרישים יש עוד חרטום ארוך ואכזרי שפשוט אינו מופיע כאן. השיניים נמצאות יותר אחורה.

ובכל זאת.. את מדברת על לוויתן שהוא לא לגמרי לוויתן, אלא יותר דומה למשפחת הדולפינאים.. אוקי.. אי אפשר להאשים את ההוצאה.. ובכל, הלוויתן שעל העטיפה הוא לא מובי דיק. כנראה שלו

לא נראה לך דומה לזה http://500px.com/photo/1946218?