ביקורות ספרים על הספר נוילנד
|
מודה, שבין ספר לספר של אשכול נבו אני הולך ומתמכר לכתיבתו הקולחת.
בלהט היום יום ועם חיינו המורכבים כאן, הרי שהרצון לחזור לקריאה בספר העכשווי מהר ככל שניתן הפך למדד אישי שסיגלתי לעד כמה הספר הוא טוב, או יותר נכון, עד כמה הספר הוא טוב עבורי...
דרך נופיה הקסומים של דרום אמריקה, בואכה קיטו של אקוודור, ימת טיטיקקה, לה פז וערבות ארגנטינה, אנו מתוודעים למסעם של דורי וענבר ולמשא היחסים המורכבים שהם נושאים מבית, וכמובן למערכת היחסים ההולכת ונרקמת בין שניהם.
הללו מונגשים לנו תוך כדי שזירת האירועים שחוו עד שני דורות אחורה במשפחותיהם, בקו מחבר להיסטוריית העם ה... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
כמה פעמים כתבתי על נוילנד עד שהגעתי לנוסח הזה. הכנה והפשוט בעיניי.
בפתח הדברים, אומר שבהתחלה התקשיתי להעריך את נבו כסופר ישראלי המתיימר למקם את עצמו בשורת הסופרים הישראלים הגדולים. לעסוק בישראליות במובנה הרחב ביותר.
הן במשפחה הישראלית, הן בפוליטיקה הישראלית, בחלומות הישראלים, בחברה הישראלית וכן הלאה.
כמו כן, התחושה שלי תמיד הייתה שהוא כותב את המיינסטריים. שהוא מכוון לכתוב את חייהם של איזה אנשי מעמד בורגני ממוצעים, ולעשות עמם את הקשה מכל - להראות את הססגוניות והעניין שבהם דווקא. זהו אתגר ראוי וחשוב. אך לפרקים, למשל בארבע בתים וגעגוע, עבורי זה פשו... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתחיל ואדגיש כי אני מאוד אוהבת את הכתיבה של אשכול נבו, ובדרך כלל גומעת את ספריו. הספר הזה לא חריג מהבחינה הזאת. בעיניי, גולת הכותרת של הספר היא נקודת המבט של המטייל בעולם, ואיך הדברים הכי קטנים יכולים להסב אושר גדול, אם רק לוקחים את הרגע לשים לב אליהם.
הסיפור בסדר, לא "תפס" אותי יותר מדי. ספר חביב, ואוהבי הטיולים יתחברו אליו יותר מאחרים. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני די אוהבת את הכתיבה של אשכול נבו, והתאכזבתי מהספר הזה.
אהבתי את ארבעה בתים וגעגוע ואת משאלה אחת ימינה, ציפיתי לאותו קו, וקיבלתי ספר רווי שאנטיות, שהיה לי קשה להתחבר אליה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טעם נרכש, מהסוג הכי טוב שיש. בואו עם ראש פתוח, בלי אסקפיזם ובלי ציניות, ואז הספר יוכל לחדור אליכם. וכן, אולי גם להפוך אתכם לקצת יותר היפים על הדרך... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
רכשתי את הספר ,חשבתי שיהיה קריא וזורם.כול הזמן הוא כותב בגוף שלישי- היא ישבה ככה,הוא היה שם מביט בה. למה אי אפשר תאורים מהדמות עצמה?
לא מסוגל לקרוא את זה מבחינתי-מייגע.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עד נוילנד מאד נהנתי לקרא את אשכול נבו. חיכיתי לקרא את הספר הזה ולמרות שמה פרקים הראשונים התאכזבתי מסגנון הכתיבה והרעיון הפשטני המשכתי לקרא כאילו למצוא ולקוות שמשהו ישתנה. הקריאה קלה מאד ואכן לא לקח לי הרבה זמן לקרא אותו אבל אני ממש לא יכולה להגיד שהספר יכנס לרפורטואר הספרים שלי . בקיצור, ספר ממש מיותר לקריאה. לא הרגשתי שהעשרתי את עצמי בכלל.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כשהייתי ילד בן עשרים, הכרזתי קבל עם ועדה, אשכול נבו הוא הסופר האהוב עלי. לא בכדי חיכיתי ארבע שנים, רציתי להתנער מהביקורות (השליליות ברובן) ומהאהדה האישית (שניים מספריו הם מהאהובים עלי), כדי שאוכל לבחון את ספרו באופן חסר פניות.
בהיותו סופר בעל שם, מרשה לעצמו נבו, סיכונים ספרותיים, לרבות שימוש בשפות זרות, ריבוי מספרים, ותכתובות מייל. האחרון לדעתי, היה מין חכה בעזרתה דג אותנו אל העלילה.
הכתיבה של נבו היא התגלמות הנגישות. היא סוחפת את הקורא בנהר באין מפריע. לאורך הגדה ובין העיקולים. נתמכת באיזון בין פשטות ויצירתיות – דימויים, מטאפורות ומשחקי מילים – ש... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
באופן כללי בתקופה הזו של חיי מתחברת מאד לספרי מסעות חיים.
אני אוהבת את הכתיבה של אשכול נבו. החלוקה לדמויות.
ספר מקסים. ממליצה !... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המסע אל עבר נוילנד הוא מסע מרתק ולא צפוי. הוא מלא בחששות, כעסים, אהבות, ציפיות.
דורי וענבר נפגשים במקרה לא מקרה במהלך חיפושו של דורי את אביו בדרום אמריקה (אולי הייתה זו יד הגורל שהפגישה ביניהן).
מצד אחד הם שונים לגמרי ומצד שני כל כך קשורים האחד לשנייה, מבחירה וגם לא.
הספר כתוב בצורה נפלאה, קולחת, מושכת. כל כך להתחבר לדמויות, להזדהות עם רגשותיהם, מחשבותיהם, חלומותיהם.
לספר אומנם קוראים "נולינד" אבל אצלי באופן אישי לא "נולינד" היה העיקר, אלא המסע אליו. הוא זה שהציף, ריגש, משך.
אני ממליצה מאוד, ובהחלט מתכוונת לקרוא ספרים נוספים של אשכול נבו.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מתלבט איך לכתוב את הביקורת על הספר. האם לגעת בצד היותר רציונלי, או שמא לכתוב חופשי מתוך מקום נקי של רגשות. אולי לשלב בין השניים?!
אשכול נבו יודע לכתוב. הוא יודע לספר סיפור. הספר היחיד שלו שקראתי לפני 'נוילנד' היה 'ארבעה בתים וגעגוע' ואני עדיין זוכר את התחושה הנעימה שהוא גרם לי. מעין ליטוף נעים במקומות ייחודיים בגוף. כך קרה גם הפעם, תחושה נעימה המלווה בכאב לאור הטראומות השונות שדמויות הספר עברו.
לפעמים לא צריך יותר מזה, מלדעת לספר סיפור. זה הרבה. אתה נמשך אל תוך הספר ואינך יכול להוריד ממנו את העיניים. אתה כואב את כאבן של הדמויות, דואב את צערן, שמח בשמח... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב מאוד, אני אוהבת את צורת הכתיבה של אשכול נבו ונהנית לקרוא את ספריו. לא בטוחה אם התחברתי לגמרי לסוף הספר, אבל תהליך הקריאה היה מעניין ביותר. מומלץ. :)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לפעמים אדם צריך לדעת לאכול את הכובע שלו.
התחלתי לקרוא את הספר לפני כמה שנים טובות, אך לא הצלחתי להמשיך אותו אחרי רבע ספר בערך. נראה היה לי שכל הדיבורים על הספר והסופר היו סתמיים. הבטחות לא רציניות כמו שהובטח לי על רם אורן ודומיו. וזה מה שחשבתי עליו.
וכאן נאלצתי לאכול את הכובע.
בניסיון שני, אחרי שרבים באתר הזה שיבחו את הסופר, ניסיתי שוב בדיוק היכן שסיימתי. הסימנייה נשארה עדין שם כאילו ידעה שיבוא יום ואחזור לשם. לקח עדין קצת זמן אבל פתאום הבחנתי שאני בתוך הסיפור הזה. אכן האיש יודע לכתוב. לפתע צצו מולי מילים, משפטים, רעיונות. הסיפור זרם. השפה הייתה עש... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעניין וקולח, ניתן להתחבר לדמויות בקלות, אם כי הסוף הוא פתוח וזה קצת הפריע לי... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
זה בטח יפיל אתכם מהרגליים, אבל אני אוהב מסעות. עם סיבה למסע, בלי סיבה, ואפילו לא משנה היעד.
אני מאלה שיכולים אפילו לראות את כל סרטי הקומדיה הגרועים האלה, של חבורת נערים שיוצאת לרואד טריפ ברחבי ארצות הברית.
לכן, לא צריך יותר מדי כדי שאוהב ספר כמו נוילנד...
אבל... אין לי שום כוונה להמעיט בערכו של אשכול נבו. אני אוהב את הכתיבה שלו. את השפה הפשוטה שמביעה רעיונות גדולים. את הדרך שבה הוא מזקק תובנות, את הדימויים. לטעמי הוא קוסם של מילים.
מצד שני, אם יש מקצוע ששנאתי בתיכון - זה היסטוריה. כיום אני לא מתחבר לרומנים היסטוריים (ביונה ונער למשל, אהבתי פרק כן, פרק לא..... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשאטופיה הופכת לדיסטופיה
בני הלומד רפואה בחו"ל, אמר לנו לפני זמן לא רב, כי אין לו תחושת מחויבות למדינה, ולא עניין בשיח הפוליטי המתנהל בה ההולך ומקצין, והוא למעשה סקפטי לגבי עתידה. הוא סבור, שאם יסתדר לו בעתיד לגור בחו"ל, מבחינתו זה בהחלט אופציה נכונה שנותנת מענה לתפיסתו עולמו כאדם פרטי, ולאידיאלים האנושיים שלו כרופא, אותם הוא יכול לממש בהצלחה בכול מקום בעולם, אחר כך הוא הוסיף, כך חושבים רבים מחברי.
השיחה של רעיתי ושלי עם בני, הייתה קשה לנו, עם מי שגדל על יומן המסע של מאיר הר ציון, חרש את הארץ במסעות לאורכה, התנדב ליחידה מובחרת, ונפצע קשה במהלך שירות... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מני פלג, אלמן טרי בן שישים, סוגר להפתעת ילדיו את העסק ויוצא לטיול תרמילאים בדרום אמריקה. כעבור כמה חודשים בדרכים הוא נעלם בנסיבות לא ברורות, ובנו דורי נאלץ לצאת למסע חיפושים בעקבותיו.
דורי נשוי לרוני, ואב לנטע בן 4.
בקצה אחר של הגלובוס - ענבר, מפיקת רדיו צעירה, שוהה בביקור קצר אצל אמהּ בברלין.
רגע לפני שהיא עולה על הטיסה בחזרה לישראל ניצת בה רעיון: לא לחזור ארצה אל העבודה שלה ואל בן הזוג שלה, ולעלות על טיסה אחרת לגמרי.
קיימות עוד דמויות נוספות אשר אינן מוזכרות כאן, כולן מנסות לגעת אך בתוצאה הסופית לא כל כך הצליח אצלי.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא אשקר, את נוילנד בתחילה לא ידעתי איך לאכול. התחלתי לקרוא אותו בתקופה כלשהי שכנראה החיפוש שלי בספרים היה אחר והפסקתי לקרוא את הספר באמצע. החלטתי ש"הספר הזה הוא לא בשבילי". לאחר כשנה לערך החלטתי לקרוא אותו שוב מההתחלה ומאותו הרגע לא יכולתי להניח אותו. כתיבתו של אשכול נבו היא מיוחדת במינה והיא שונה בספר זה בהחלט משאר הספרים שהוא כתב ונחשפתי אליהם. הכתיבה שנונה ומצחיקה,יש מתח והפתעות ובעיקר יש שם השענות על פעם ,העבר והיא חושפת אט אט כל מיני הרגלים ותחושות שאיננו נחשפים אליהן ביום יום. דמויות אמיצות יש לאשכול נבו ואני אהבתי אחת אחת .
ממליצה ממש לקרו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
[מצטערת מראש על החפירה,באמת שכתבתי הכול מהלב.]
כמו מתנה יום הולדת עטופה בנייר עטיפה צבעוני עם צורות וציורים מכול מיני סוגים,קשורה בסרטים מרשרשים ומסולסלים בעזרת מספריים.
כך הרגשתי בספר הזה.
אני אתחיל עם הטוב,ועם הדברים החיוביים.
הספר עצמו טוב,הוא מושך הוא מרתק,הוא מעניין מאוד קשה להניח אותו מהיד. בכתיבה בעיניי הייתה לא רעה,עם לא מעט פניני חוכמה וצירופי מילים מקסימים ממש. העלילה בעלת פוטנציאל עצום מצליחה לשמור על רמת התעניינות קבועה וגבוהה. והדמיות ללא ספק בעלות עומק ותוכן עמוק.ואין מה לדבר על תיאורי הנוף של דרום אמריקה בעיקר ממש כאילו אני הייתי ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קיבלתי את הספר במתנה ביחד עם ביקורת ממש נלהבת על כמה הוא טוב ומעורר השראה
וכמה זה ספר שחייב לקרוא.
כבר בעמודים הראשונים התאכזבתי.
המשכתי לקרוא רק בעקבות הביקורת הטובה שקיבלתי עליו- ציפיתי מתישהו להמריא ביחד עם הספר
וזה פשוט לא קרה.
העלילה לא מעניינת, בניגוד לספריו הקודמים של נבו- הדמויות מתערבבות זה בזה באופן צפוי
המעבר כל פעם מדמות לדמות קוטעת את הרצף של הסיפור, מאיטה את הקצב שלו
הופך את הכול לבלאגן לא מעניין ולא מובן.
רק באיזה עמוד 400+ התחיל להיות איזשהו קצב לסיפור וזה עדיין לא משפר את הטעם הרע שהספר משאיר.
דיי מאכזב :/ ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסע אל דרום אמריקה. חיפוש עצמי. קצת מתח קצת מיסטיקה.
אשכול נבו אחד. ציפיתי ליותר. התאכזבתי.
ארוך מדי. נמרח מדי. ובסופו של יום - משעמם.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
טוב את הספר הזה קראתי בחופשה של 3.5 שבועות בפיליפינים , וחשבתי לתומי שכדאי שאשמור את ספר הזה לסוף (היו איתי עוד שני ספרים התופת של דן בראון ונערה עם קעקוע דרקון מאת סטיג לרסן) כי בד"כ את הדברים הטובים משאירים לסוף , כמו שאוכלים סנדוויץ עם שוקולד ומכוונים שהביס האחרון יהיה בחלק הלבן והרך של הלחם ועם הכי הרבה שוקולד.
לצערי כגודל הציפיות כן גודל האכזבות הספר הוא טרחני ומשעמם מציג סיפורים של 6 דמויות שונות בערבוביה ואנדרלומוסיה מושלמת כולל חלומות ומתח מיני די עלוב בין דורי לענבר.
על פניו הספר היה נראה שמתאים לי ככפפה ליד , דור 3 לניצולי השואה , שירתתי בצבא... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות... סיימתי אותו לפני קרוב לשנה והדמויות עדיין מלוות אותי.
מומלץ מאוד!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספרות ישראלית במיטבה. כתיבה יפה , מרתקת וקולחת. מומלץ בחום... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד, אם כי קראתי כבר יותר טובים ממנו. למשל: משאלה אחת ימינה/ אשכול נבו- הרבה יותר טוב ממנו.
יחד עם זאת, חושף מעט מחוויות הטיולים בדרום אמריקה, לחובבי הזאנר (וגם לאלו הסקרנים, כמוני, שעוד לא היו שם).
הספר ארוךךךךךךך, טרחני במספר חלקים.
לסיכום: אפשרי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
טוב סיימתי לאחר די הרבה זמן (וזה כבר סימן לא טוב ) אגב קראתי כמעט את כל הביקורות שנכתבו לפניי וזה חוויה בפני עצמה ,(מומלץ) רוב המבקרים עלו על אותן נקודות גם אלו שאהבו וגם אלו שלא , כלומר אשכול כמאמר הפתגם "אם 2 אומרים לך שאתה שיכור לך לישון ..." בכל מקרה אתחיל באשכול נבו עצמו או בעצם צריך לקרוא לו שלמה ארצי !!! הוא הוא השלמה ארצי של הסופרים העבריים , פופלרי ,אהוב , יפה , מצליח ובעיקר ממחזר את עצמו -שזה בעייני לא דבר רע כשלעצמו כל עוד אתה עושה את הדבר שלך באותנטיות . אבל זה לא המקרה של 'נוילנד' .אני מבין את אשכול הקהל דורש גיוון וחידוש ו"תפתיע אותי" ולכן הוא הלך פה ע... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ללא ספק אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בשנה האחרונה. אשכול נבו מוכיח שוב שהוא אחד הקולות החזקים ומוצלחים ביותר בספרות הישראלית בשנים האחרונות. סיפור מסע קרמאזובי בדרכו המשלב בתוכו הזחות בין העבר להווה ובין דרום אמריקה לישראל.
המסר של הספר המתגלה במהלכו חזק מאד (בזמן קידוש בחגים כשנאמר "בחרת בנו מכל העמים", אני נזכר בנוילנד "בחרת בנו עם כל העמים".
מעבר לשבחים הרבים שאני נותן לספר, אני רוצה לשבח עוד דבר אחד אצל אשכול נבו בכתיבת הספר- 'נוילנד'- הדרך בה הוא מבצע ניתוחים כירורגים של הדמויות, מתאר בדיוק מרבי את שפת הגוף, מתאר בדיוק רב איך נכתב גוף, איך מתנ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי את הספר, שנאתי את הספר.
הספר נוילנד מאוד מעניין, הוא סיפור בתוך סיפור, שיש בו סיפור.
ועם זאת, הוא משעמם מאוד.
הוא ספר ארוך. הרבה דמויות, הרבה היסטוריה, הרבה קרה וקורה.
הוא שונה מכל הספרים שקראתי עד היום מאשכול נבו, אבל אני לא אוהבת להשוות בן ספרים. כל ספר הוא עולם.
הסיפור מסופר מכמה נקודות מבט שונות. ויש בו מספר רב של משתתפים.
יש את ענבר, אמא שלה חנה שגרה בגרמניה, ולילי הסבתא ניצולת השואה.
מנגד יש את דורי ואת אבא שלו מני שהחליט לטוס לדרום אמריקה.
אלו הדמויות העיקריות כאשר יש גם את חבר של ענבר אישתו של דורי סבא של דורי וכו'
הספר נפתח בהחלפת מיילי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי לקרוא את הספר הזה היום בצהריים ואהבתי אותו מאוד. היו בו עליות ומורדות וקטעים שלא היו ממש אמינים לטעמי, ועל כן ארבעה כוכבים ולא חמישה. אבל אם אני מסתכלת על התמונה הכוללת- הספר נהדר לדעתי!
אמנם לא קראתי את כל ספריו הקודמים של נבו (טוב מודה, קראתי רק את "צימר בגבעתיים" ונהנתי ממנו מאוד), אני בכל זאת יכולה לומר בבטחון מלא שנבו יודע לכתוב. הכתיבה שלו היא כביכול פשוטה, לא מתיימרת, אבל בעצם היא מתוחכמת מאוד כי הוא יודע להחסיר במילים בדיוק בנקודה הזו שבה הלב שלנו יודע להשלים את השאר. נבו יודע איך להשחיל בתוך הסיפור קטעי ביקורת על הנושאים שהכי מטרידים או... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אשכול נבו... אני לא יכולה להכריז בכנות גמורה שהוא הטיפוס שלי, ובכל זאת, אי אפשר להכחיש שהוא סופר על רמה. אז זהו - שלא. זה עומד לשאלה עכשיו.
היו לי ציפיות מסויימות אחרי שקראתי את "משאלה אחת ימינה" ו"ארבעה בתים וגעגוע" לא בשמים! פשוט ציפייה לקריאה שוטפת ורגועה. Worng. so wrong הספר הזה היה נוראי, מצטערת. פשוט רע רע רע.
העלילה הייתה הזויה - ולא בקטע טוב.
הדמויות היו פשוט מעצבנות - ועוד פעם, לא בקטע טוב.
הכתיבה הייתה בסדר... יש בעיה בספר אם הכתיבה היא רק בינונית. לא היה דבר מהחינניות הפשוטה של נבו בספר הזה.
הדבר הטוב היחידי שבא מהספר (שאינו מומלץ לאיש - במיוחד לא לאוה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה אפשר לומר על הסופר הזה? כישרון יוצא דופן! הסיפור שנפתח בפני האנשים בספר הזה הוא מרגש ומרגיש כל כך אמיתי. הכתיבה של אשכול נבו היא אחד הדברים הטובים ביותר שנתקלתי בהם. יכולתי לקרוא את הספרים שלו לעד. רק שימשיך לכתוב עוד ועוד.
והספר.. פשוט אין מילים לתאר, אלא רק לקרוא ולהבין למה הוא כל כך טוב! ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ברגעים אלו אני מופתע. המום במקצת אפילו. ולא, זה לא בגלל שהספר הותיר בי חותם עמוק. זה משום שקרה משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה.
לפני זמן רב קראתי את נוילנד. לא בטוח אם אפשר לקרוא לזה קראתי, כי באמצע הספר פשוט נשברתי ויצאתי בהצהרה שהספר לא בשבילי. אפילו כתבתי כאן בסימניה ביקורת זדונית, על כמה שהתאכזבתי מהחדש של אשכול נבו, ואיך יכול להיות, הרי הוא זה שכתב את משאלה אחת ימינה.. כן, אותו סופר.
הסםר שכב הרבה זמן בארון. יותר משנה, אולי אפילו שנתיים. ועלה בי הרצון לפתוח אותו שוב, לראות למה כ"כ כעסתי.
ההתחלה הייתה טובה, כמו בקריאה הראשונה. זכרתי שיש הרבה קטעים חופרי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי לקרוא אותו בהמלצת חברה.
סגרתי שבת בבסיס לבד. היה לי ממש משעמם.אבל ממש. הספר הזה היה היחד שהיה לי מונח בשידה.אמרתי ניתן צ'אנס מה יש להפסיד. אולי בהמשך יהיה מעניין.אז קראתי עד הסוף.
שעמום גדול
מומלץ לסטודנטים לארכיאולגיה.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי הספרים האחרים שלו, שמאד אהבתי,
ספר זה אחר לגמרי ואותי אכזב מאד.
הבנתי גם מאחרים - מי שלא מכיר את הסופר - נהנה,
מי שמיר - שלא יקרא את הספר.
חבל. מאכזב
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר טוב, כתיבה שגורמת להנאה, ומעברים שיוצרים מתח. הסיפור בעיקרו רומנטי, גם אם הרומנטיקה קצת בלתי מובנת על רקע הדמויות ומצבן המשפחתי: כמעט כולם מחפשים - לא רק מוצאים - רומנטיקה מחוץ לנישואין, ואין רקע שמסביר את החיפוש הזה. הכתיבה אמנם קולחת ואינטליגנטית, אבל הסיפור מתארך מעבר לנדרש. הבעיה היא שככל שהספר נמשך - חינו יורד. ובכל זאת - ספר טוב.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתיבה טובה
הסופר מצליח לשמר את הקורא במתח סביב העלילה המרכזית - תעלומת העלמותו של מני האב, והרומן המתפתח בין דורי (הבן) לענבר
מצאתי את סגנון הכתיבה מנקודות מבט שונות של הגיבורים משרתת בעיקר את סיפור האהבה הנרקם בין הגיבורים דורי ענבר ( ונסיה..), ובשאר המקרים טיפה מיותרת
סיימתי את הספר בתחושה של מעט החמצה.
הספר נוגע בנושאים רבים: משבר זוגיות, שכול, אובדן דרכה של הציונות ,יחסי אב ובן, מלחמה ופוסט טראומה, אך המעגל היחידי שנסגר באמת בסיפור בצורה שלמה הוא הדיאלוג בין שני הצדדים באישיותה של גיבורת הספר - ענבר.
אך כנראה שלא ניתן לטפל לעומק בכל כך הר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר די מאכזב משום שציפיתי לספר טוב כמו שאשכול נבו יודע לכתוב והוא גם היה רב מכר... סליחה, אותי הוא אכזב.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לפני חודש נסעתי לטיול שורשים בליטא, ארץ הולדתו של אבא. חלק בלתי נפרד מהאריזה מבחינתי הוא כמובן מציאת ספר שילווה את המסע. לפני שנתיים באמסטרדם זה היה "ביום שבו המוסיקה מתה" של אופיר טושה גפלה, ולפני שנה בברלין זה היה "ביתו של שומר הזכרון".
העברתי עין בוחנת על המדף, פרש הברונזה עמד בפינה וסימן לי לקחת אותו, אבל אמרתי "ארוך מדי". לבד בברלין קרץ לי, אבל אמרתי "מדכא מדי". במדף של ספרי האנגלית משחקי הכס אמר שכבר הבטחתי מזמן, אמרתי "קשה מדי". ואז נחו עיניי על נוילנד. "נו טוב" אמרתי "גם ספר מסע, שזה מתאים גם קליל, מתאים לרגעים בהם העיניים כמעט נעצמות בסוף יום ארוך אבל ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל כך הרבה מילים וטרחנות רק בשביל להעביר רעיון פשוט ובאנלי שמפורט בפירוש בשיא ב 3משפטים פשוטים
בשביל מה?
לא טוב... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קודם כל ולפני הכל מחיאות כפיים סוערות! אני לא חושבת שנתקלתי בשנים האחרונות בספר שטומן בחובו עבודת תחקיר בהיקף כל כך נרחב.
לא מדובר בסתם סיפור מסע. מדובר במלאכת מחשבת של אריגת מספר סיפורי מסע וסוגי מסע מכל צורות הצבירה האפשריות. יש כאן מסע אישי של דמויות שחוצה יבשות וכולל מסעות נפש. יש כאן מסע בין הזמנים העבר להווה. יש כאן את המסע של היהודי הנודד, יש את המסע לארץ ישרואל ויש את המסע של הדרך שלא נלקחה, הצצה אל מה שהיה יכול לקרות אילו היינו בוחרים ללכת שמאלה ולא ימינה.
אשכול נבו עלה מדרגה רצינית מספריו הקודמים בעיקר בגלל הנושא האתגרי שבחר בו והעמידה בו ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפעמים פרט אחד קטן (ושגוי) גורם לי לחבב ספר הרבה פחות משהייתי מחבבת אחרת.
נוילנד לדוג׳- אהבתי מאוד את משאלה אחת ימינה (הרבה פחות את 4 בתים וגעגוע) ואחרי ששתי האחיות שלי המליצו עליו בהתלהבות נתתי לו צ׳אנס.
ההתחלה של הספר מקסימה והכתיבה של אשכול נבו נהדרת- מכתבים מסקרנים בין דורי לענבר, שלאחריהם עולה סיפור העלילה- אבא של דורי נעלם בדרום אמריקה וכיאה לבן הטוב- דורי, בעזרת מורה הדרך/הבלש הפרטי המהולל אלפרדו נוסע למצוא אותו. הוא פוגש את ענבר (דור שלישי לשואה, עם אמא שחיה בברלין עם בן זוג גרמני, אח שנהרג/התאבד בצבא וסבתא ניצולת שואה שמזדקנת) ולמרות ששניהם ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני דוגלת בעמדה הבאה לגבי קריאת ספרים:
יש המון ספרים בעולם ומעט מדי זמן לקרוא.
משתמע מכך ש:
1. לא אצליח לקרוא את כל הספרים שבעולם,
2. צריך לבחור אילו ספרים רוצים לקרוא, מפני שאין מספיק זמן לקרוא את כולם.
3. ומכך ניתן להסיק, שאין זמן לקרוא ספרים שלא אוהבים.
אני בהחלט נוטשת ספרים באמצע. או אפילו בהתחלה. ואפילו בלי להתחיל לקרוא אותם. כן, פשוטו כמשמעו, כל ספר שעומד אצלי על המדף ולא מעורר בי עניין לקרוא אותו מוחזר לספרייה. וללא ייסורי מצפון או חרטה!
למה פתחתי בהקדמה הזו? ראשית, מפני שהיגיון הוא דרך טובה לנתח דברים ולראות אותם בבהירותם, ושנית, מפני שההיכרות ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היה פה רצח. לא צריך לחפש את הרוצח - אני מודה.
די רצחתי את הספר הזה. כל משיכת ספר על פני 3 חודשים (אלא אם כן מדובר באיזה 2 כרכים של מלחמה ושלום) הוא די רציחה שלו.
לקראת הסוף עוד התעללתי בגופה והתחלתי ספר חדש במקביל.
למה?
אני לא יכולה להאשים את הספר בזה. הוא בא לי בתקופה שלא היה לי ראש אליו פשוט. נראה לי לשום ספר לא היה לי ראש אבל אני לא יכולה להוכיח את זה.
מצד שני כמו כל פולניה טובה אני לא יכולה לקחת גם את כל האשמה עליי!
יש משהו בספר הזה טיפה חופר, טיפה מעיק.
כמו הדמות של אבא של דורי גם אני הרגשתי לפעמים שבא לי לברוח אבל מהספר עצמו! הייתי מחפשת לעצמי מטלות בבי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אתמול סיימתי לקרוא אותו ונהניתי למרות שהסוף לא ברור וקצת התאכזבתי אך הספר יפה וקריא.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
דורי דורי ענבר דורי ענבר אלפרדו דורי חנה ענבר לילי לילי חנה ענבר דורי דורי ענבר דורי ענבר דורי דורי למה אני לא מתאהבת?? - לא עבד. אולי בזמן חיים אחר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת מופת ישראלית. הנאה צרופה מובטחת לכל מי שטייל ושהה באמריקה הלטינית ובבוליביה-פרו-ארגנטינה במיוחד. הנוף, הצבעים, הריחות והאנשים פשוט עולים מהדפים. החיפאים יזהו את רמות רמז וריח הדירות והמבנה שלהן. וכל הישראלים יזהו את השירים של דני רובס וציטוטים משיעורי היסטוריה בתיכון.
הספר כל כך ישראלי שאני לא בטוח שאי פעם ניתן יהיה לתרגם אותו לשפה אחרת. מי שלא חווה פה מלחמות ובעיקר את לבנון 2 לא יבין את האווירה בדירות, את הצפיפות את השאלה "מה זה בעדה חיפה".
הספר כל כך שלנו שפשוט תענוג לקרוא אותו. כאילו זה הקוד הסודי שבינינו לבין המחבר.
כישרון ענק בכתיבה קולח... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד. נהניתי לקרא את הספר, ולעיתים רחוקות אני מצליח להזדהות עם הדמות בסיפור, ולקחת ממנו תובנות לחיים.
מומלץ. תהנו.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סיפור מעניין
כתיבה בחלקה סוחפת ובחלקה מרגישה כמו מסטיקקקק
היה נחמד אם הסופר היה מקצר אותו בחצי ההנאה היתה גדולה יותר
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כשאני קורא ספרים, אני מחפש את התכלית שבהם ומה אני יכול לקחת ממנו לחיים.
ספר זה רגיש ככל שלא יהי'ה, העומד על דקויות כאלה ואחרות שלעיתים מפתיעות אותך ותופסות אותך לא מוכן, בסופו של דבר הוא ללא תכלית, ולא מצאתי בו ולו דבר אחד שאפשר לקחת אותו איתי.
לא מומלץ בעליל!!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לי להצביע על משהו מסויים ששימש כחיבור ראשוני ביני לבין הספר הזה שהרגשתי צורך לקרוא אותו, האמת היא שאני בדרך כלל אפילו דיי מתרחק מרבי מכר, למעט כמה ספרים יוצאים מן הכלל. אני לא לוקח ספרים לאי-בודד, ספרים הם לרוב אלו שמשמשמים עבורי כאי-בודד. ראיתי כמה שקראו את הספר הזה בעניין רב ומתוך מחשבה שהוא ספר מסע רציתי לקרוא אותו, אבל אחרי שהתחלתי לקרוא בו התחוור לי כמה שהוא לא, לפחות לא כפי שנהוג לחשוב על ספרי מסע אבל מה שכן זה ספר שצריך לקרוא אחרי ו/או לפני מסע, כי לדעתי הוא יכול להוות השלמה לחוויה.
היה קשה לי להתחבר לספר, דבר ראשון בגלל העריכה שלו שדיי הזכי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא התרגשתי מהספר, סוג של פיברוק על "ארץ אחרת", דרך חיפושים אחרי אב שהתאלמן ויצא לראות מחוזות אחרים ונשאר להקים "מקום חדש". לא משהו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ממוחה לניהול משברים חווה אובדן אישי בחייו ויוצא לחפש את עצמו בדרום אמריקה. לאחר מספר חודשים שבנו לא שומע ממנו הוא יוצא לחפשו - זהו שלד הספר.
בדרך נתקל במעפילים, בת של ניצולת שואה שמסתובבת עם גרמני בברלין, בחורה שמחפשת משמעות בחייה בכל מקום חוץ מאשר בביתה.
נשמע טרחני וכבד ?
דמויות מנופחות כבדות וסטריאוטיפיות. הספר ממש לא זורם ולקח לי הרבה מאוד זמן לסיימו.
אני חושב שהמשפט" כגודל הצפייה כן גודל האכזבה" מתאר את "נוילנד" בדיוק רב.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה ספר מרתק ומושך.... עד האמצע. משם התחיל לשעמם, חוזר על עצמו ושולח את הקורא , או מטלטל את הקורא בין זירות התרחשות שונות בזמנים שונים כאשר חוט העלילה שבהווה בקושי מתקדם.
מבחינה זו התאכזבתי אם כי אהבתי את הכתיבה (כמובן) ואת הענין שהספר מעורר ביחסי הורים וילדים בין הדורות ולאורך השנים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא רציתי לסיים את הספר, אבל לא יכולתי לעצור את זה. "...קראה בתשוקה כזו, עד כדי כך שכשקראה ספר ממש טוב היה עולה לה החום" - תיאר בדיוק את המצב שלי... הייתי חולה במשך כל קריאת הספר והעלילה נכנסה לי אפילו לחלום.
אשכול נבו מדהים אותי... הזדהיתי כמעט עם כל דמות בספר, בכיתי וחייכתי איתן. הכתיבה שלו היא כל כך ישראלית, נכונה. סוף הספר כמעט יכול לשמש מניפסט למחאות של הזמן האחרון ובכלל.
מאוד מאוד ממליצה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר מתאר את המסע של דורי בחיפושו אחר אביו, ואת המסע של ענבר בחיפוש אחר אושר ותשובות. במסעם לדרום אמריקה הם נפגשים, ענבר מצטרפת אל דורי לחיפוש ובדרך הם מתאהבים. הבעיה היא שלכל אחד מהם מחכה בן זוג בישראל (ולדורי גם מחכה ילד).
הכתיבה של אשכול נבו נמצאת בעיני במקום הראשון מבין הסופרים הישראליים. הקריאה זורמת, העלילה מעניינת ואין אף רגע משעמם. תיאור נופיה היפים של דרום אמריקה עשה לי חשק לטייל שם ואולי גם לבקר בקהילות היהודיות שכמעט וכבר לא קיימות.
עם זאת, לא ממש אהבתי את הדמות (אם בכלל אפשר לקרוא לה דמות...) של נסיה. מאוד אהבתי את הרעיון של הדמות של היהודי ה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נוילנד הוא אחד הספרים שדמיינתי את עצמי זוכר אותם כל החיים, חשבתי שהוא באמת הולך לעשות את זה, ללמד, לפתוח צוהר, לקדם רעיון נפלא, הכותרת האינטלגנטית כל העניין של היהודי הנודד, ובניית הדמויות הא.ב יהושעאית, שלא תבינו לא נכון, זה לא שיצאתי מאוכזב..אבל תמיד יש לי את הסרט הזה בראש שכל מי שקורא ביקורות כבר קרא את הספר וסתם בודק אם המחשבות שלו תואמות את האחרים..או שהוא סתם דוחה את מה שהוא צריך לעשות, כמוני בעצם, ובחזה לעניינו., מה שמפריע לאשכול נבו בספר הזה זאת הישראליות, דווקא הישראלים שבספר שלו שהם כל כך אנחנו וכל כך ים תיכוניים עם נגיעה אירופאית הם דווקא הישר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה ספר מאד מושך את קוראיו , אבל הסוף קצת מבאססס .
אוףףף, אני שונאת ספרים שכאלה ....
כל הספר הוא מושך (גם הסוף ) אבל הסוף קצת מבאס , כי הם לא ........
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בניגוד למרבית חבריי בני גילי שבתחברו עד מאוד, לא הצלחתי, וניסיתי - יש להודות, להתחבר לאשכול נבו ולספריו.
גם בנוילנד ניסיתי - לא עבד.... עד מחציתו לערך - לטעמי היה משעמם, מייגע... מעביר תחושת נו די כבר תתחיל את הסיפור שלך... בערך מהאמצע - התחיל, קצת, לזרום.
נו שיהיה, לחובבי נבו...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר איכותי ומעולה. הכתיבה ספרותית ושנונה. המהלך בנוי היטב. לאט לאט מתברר המערך המורכב של חיי שתי המשפחות ובמיוחד גיבורי הסיפור. הדמויות נבנות ומאופינות דרך הדיאלוגים והתיאורים. גיבורי הספר חוזרים ממסעם, גם הפנימי, עם תובנות חדשות אחרי שעברו שינוי וריפוי (נפשי ואידיאולגי).
התוכן סוחף וגם הרעיון של נוילנד הוא מעניין. נסיון לתת פתרון למציאות שלנו בארץ שנתנה פיתרון חלקי למצוקת העם היהודי בכך שהמלחמות בה לא נגמרות ו"פוצעות" את בני העם. במיוחד שרבים כבר מחפשים את מקומות בחו"ל רק שהאנטישמיות שעדיין קיימת לא מאפשרת לחיות בשקט לאורך זמן במקום מסוים ומכרי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי את הספר, את הדמויות, השילוב בין העבר להווה רק שבסוף הספר לא סגר מעגל ולדעתי זה מה שחסר, לדעתי אשכול נבו השאיר פתח לספר נוסף.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אשכול נבו מגיע עד לבאר ולא שותה ממנה. שוב, הוא רחוק מרחק נגיעה מפואנטה משמעותית ורצינית, אבל שוב הוא בוחר לא לגעת, להישאר נקי. כל כך חבל לי שכותב מוכשר כמוהו בוחר להגיע כל כך קרוב, אבל כנראה בגלל הרצון לא להרגיז אף אחד הוא הולך צעד אחד פחות ממה שהיה הופך אותו מסופר בולט לסופר גדול. בסוף הוא הרגיז אותי.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומרים שדברים לא קורים במקרה,ושבדרך יש סימנים,ולמה אני כותבת זאת,אני ממוצא ארגנטינאי סבא רבא שלי ומשפחתו ברחו לפני מלחמת העולם השניה לארגנטינה,ובדיוק לאחרונה אני חוקרת על משפחתי והספר נפל טוב,מאחר וגם שם מוזכרים היהודים שברחו מאירופה להתיישבות בארגנטינה,והתחברתי!!
במקביל הספר קריא,זורם,מהנה,אהבה,זוגיות,טיולים ברחבי דרום אמריקה,מכשפים,וכו'
אני אשית התאהבתי בדמות,בדורי!!
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר הזה סיימתי לקרוא בימי סבב הלחימה האחרון, שבאופן אירוני ועצוב מתאימים לאווירה המאפיינת אותו.במרכז העלילה - גבר ואישה בשנות השלושים לחייהם, נושאים על גבם את נטל היותם ישראלים וכל המשתמע מכך - היחסים המורכבים של היהודי הישראלי עם מולדתו המתוסבכת. לכל אחד מהם גם סוגייה לא פתורה עם ההורים. שניהם, כל אחד מסיבתו שלו, יוצאים למסע חיפוש בדרום אמריקה. החיפוש, גם אם לא לשם כך נועד, מוביל אותם לתגליות ומסקנות בנוגע למולדת.
בניגוד לספריו הקודמים של אשכול נבו שיצא לי לקרוא - "ארבעה בתים וגעגוע", ו"משאלה אחת ימינה", שהיו חביבים אך פושרים ושטחיים לטעמי, הספר ה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לטעמי, הספר "נוילנד" איננו מוצלח כמו ספריו הקודמים של אשכול נבו. העלילה מעניינת והנושא מוצלח אבל משום מה הכל נמתח ונגרר ובאמצע הספר מצאתי את עצמי מדפדפת כמה דפים קדימה בכדי לוודא האם חלה התקדמות בעלילה... מעבר לכך, אני חייבת לציין ש"נוילנד" כתוב בשפה פשוטה ויומיומית מה שמעורר הזדהות והבנה אצל כל אחד ואחת. זהו ספר נעים ונחמד, קליל ומיוחד - דבר שמאד מאפיין את אשכול נבו.
ממליצה לקרוא, במיוחד אם אתם על חוף ים במזרח עם שייק אבטיח... ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על אף שסירבתי לקנות ולקרוא אותו זמן רב בסוף נכנעתי לסקרנות וגיליתי ספר נהדר וסוחף.
מתחיל קשה, מסובך, יותר מדי תיאורים וסיפורים מפוזרים על פני הדפים אבל אחרי כמה עשרות עמודים כשהסיפורים נשזרים זה בזה הוא פשוט שואב את הקורא פנימה ומרתק עד סופו, סוף שממש לא רציתי שיגיע. ספר מסע נדיר בהחלט שאני ממליצה לכל אחד ואחת לקרוא מתישהו במהלך חייהם הבוגרים.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ללקק את השפתיים!!
אהבתי במיוחד את חידודי הלשון של הסופר.לדוגמא:
"זה מדיר פעימות מליבי"
"שותתת עלבון"
"יש מתגעגע ויש משתעגע"
"מתעקשת לברר עד הסוד"
איי לייק יו אשכול נבו!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לספר הזה הגעתי עם ציפיות גדולות.
עד היום אהבתי מאוד את כל מה שאשכול נבו כתב.
לצערי, הספר הזה איכזב אותי.
יתכן וזה עניין של טעם אישי - אבל אני ממש לא אוהבת את סגנון העריכה הזה של מספרים רבים וכל אחד בגוף אחר.
דווקא את הנרטיב המרכזי בעלילה אהבתי, אך הסיפורים המקבילים נראו לי מיותרים וממש לא קשורים.
הכישרון של נבו עדיין ניכר בין דפי הספר - אך לדעתי נפל הספר קורבן לעריכה שגויה.
יתכן ובעריכה ספרותית אחרת התוצאה הייתה נעימה יותר.
חבל.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למרות שאני לא נמנית עם אוהבי הז'אנר שיש בו כמה מספרים
הפתיע אותי שהתאהבתי בספר.
אבא לבן,מחפש את אביו השקול בדרך כלל,אי שם בהודו ודרום אמריקה.
בחורה צעירה שמחפשת את עצמה,מגיעה דרך ברלין,נפגשת עם הבן המחפש,ונרקמת ביניהם ידידות.
בין המספרים הנוספים,דמות בידיונית,מעפילה,ומחפש נעדרים.
יש כאן הומור,היסטוריה(מעט),יחסי הורים וילדים,וכמובן שאלות
מיהו ישראלי היום לעומת מה שהיה בספרי ההיסטוריה. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתחילה, כשקראתי באחד מהבילויים המזדמנים שלי בחנות ספרים, את הכריכה האחורית של "נוילנד", חשבתי לעצמי שזה לא ספר בשבילי. "אלמן טרי בן שישים, סוגר להפתעת ילדיו את העסק ויוצא לטיול תרמילאים בדרום אמריקה. כעבור כמה חודשים בדרכים הוא נעלם בנסיבות לא ברורות". מסע חיפושים אחרי נעדר? זה לא הטעם שלי, קבעתי.
אבל כל זה היה לפני. לפני ארבעה בתים וגעגוע (עליו כבר הרחבתי את הדיבור) ולפני משאלה אחת ימינה, ששאבו אותי עמוק לתוכם עד שלא רציתי לצאת. לפני ההודעה באינטרנט על מפגש סופרים בספרייה המקומית עם אשכול נבו, שיספר על נוילנד ועל חווית הכתיבה. וכששמעתי מחברה שהיא קור... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרעיון אדיר. הביצוע פחות, נראה כאילו לאשכול נבו הייתה אחרי התחלה מעולה וסוחפת, העלילה מתחילה להיגרר, הכל מלא בחלומות לא אמינים, מעצבנים ונורא פסיכולוגיים בגרוש. גם הדמויות שהיו כתובות טוב לא היו עקביות ברמה. האם באמת היה נחוץ הטריק הנדוש של הרשומון? זה היה קצת מתיש לקרוא כל מיני דברים פעמיים, כשממילא נקודת המבט לא נשמרת לכל אורך הפרק ונראה כאילו היא נעה בין נקודה אישית לבין מספר יודע כל.
זה הספר הראשון של אשכול נבו שאני קורא, וככל הנראה גם האחרון, לא התחברתי. הייתי מעדיף שהוא מחכה עוד חצי שנה ומוציא ספר יותר מהודק מבחינת עריכה.
שני הפרקים האחרונים, ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאשכול נבו יש את היכולת להכנס לנבכי נשמותיהן, ליבן, ראשן והמעיים של כל אחת מהדמויות הראשיות שלו בכל הספרים שלו, באורך פלאי וקסמי שבאופן פיזי גורם לליבי לפעום. אני חושבת שזו הסיבה שלוקח לי זמן לקרוא את הספרים שלו - הם כמו שחיית חזה קולחת- צריך לנוח מדי פעם מהעוצמה של הכתיבה. (לא בטוחה אם הגזמתי או לא במשפט האחרון, אבל משאירה כפי שהוא - שיהיה...)
עם זאת, לעיתים בספר הזה נדמה היה לי כמתמשך מדי וארוך מדי, אבל השיח הפנימי פשוט גרם לי לרצות להמשיך לקרוא עוד ועוד ועוד ועוד.
האופן בו אשכול נבו מקרב את הסצנה והתמונה למרחק נגיעה ממש; עם תיאורים מדוייקים (מקומות ש... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אשכול נבו כל פעם מחדש מצליח ללחוץ על נקודות מסוימות שכואבות ולרגש..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
- מעולה (שלמה ג.)
- מעניין מצד המבנה, העלילה, הדמויות והיחסים ביניהן. ה"פתרון" הרעיוני נאיבי, מזכיר את "אלטנוילנד" (אלדה ע.)
- לאחר שנכנסים לעלילה-קריא, מעניין(לאה ל.)
- ספר מעניין ומרתק (עמי פ.)
- כתוב יפה.(תרצה ד.)
- איזו אהבה נועזת! הספר מומלץ.(חיה ק.)
- לא משהו.(פרחיה ב.)
- אוהבת את אשכול נבו. הספר הזה אולי קצת ארוך מדי, אבל נהניתי (צילה א.).... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני חושבת שצריך להיות במקום מסוים בחיים כדי להתחבר לספר הזה. למרות שרובנו רוב הזמן מחפשים את עצמו, אנחנו גם רוב הזמן אוהבים להדחיק את זה.
הספר הזה גורם לך תוך כדי שדורי מחפש את אביו, לחפש את עצמך. וכשענבר מחליטה לא לחזור לארץ אלא לעלות על המטוס הראשון שלוקח אותה הכי רחוק מכל מה שהיא מכירה, גם לך פתאום בא לעשות את זה.
התחברתי לספר, התחברתי לזה שאף אחד מהדמויות לא שלם עם החיים שלו וכל אחד מחפש מקום אחר לחיות בו...
ענבר ודורי מחפשים את זה בדרום אמריקה, לילי מחפשת את זה בארץ ישראל, חנה אמא של ענבר מחפשת את זה בברלין ודורי מחפש את אבא שלו אבל זה רק תירוץ...
גם ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתור מי שאוהבת את אשכול נבו וקראה את היצירות הקודמות, אין לי מילה אחרת: אכזבה.
סיפור משעמם, נמרח, ובניגוד לספרים הקודמים הדמויות לא מעניינות. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני לקראת סיום קריאה של הספר וזו הסיבה היחידה שהולכת לסיימו.
הספר התחיל בעיני כהבטחה. סיפור מעניין. דמויות מסקרנות, הומור שנון...ואז הכל מסתבך.
יותר מדי בעיות במערכות יחסים של כולם עם כולם.
ובאם חסר משהו אז גם עלילות משולבות ולכל אחת מהן סיפור, לדוגמא:
סיפורה של הסבתא (דילגתי עליו, יש גבול),
והדמות הדמיונית של נטטיה שבעצם מביעה את נסתרי ליבה של ענבר...
הלא שמע הסופר את האימרה: "התפסת מרובה לא תפסת?".
באם הספר היה פחות מורכב ומסובך (וגם מתוסבך) יכל להיות כאן יופי של סיפור.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאכזב מאכזב מאכזב. הרבה יותר מידי עמודים סתמיים של בלה בלה בלה. היה ניתן לקצר את הספר ולא ליצור כל כך הרבה עמודי סרק שאין בהם שום ענין לצבור. אכזבה אחת גדולה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נשאבתי לספר, נהניתי כמעט מכל רגע. היו קטעים (די ארוכים) שהייתי מוותרת עליהם, כמו למשל הפירוט המלא על נוילנד המאוד דמיונית (וקצת מעצבנת..)). אך בגדול- סופר טוב מאוד, שפה קולחת ומתוחכמת, היו מספר פעמים שבהן אף שיבחתי אותו בקול. הספר כתוב בצורה מקסימה, ערוך נהדר. מאוד אוהבת את זה שניתן להרגיש את נקודת המבט של כל דמות.
העלילה לא הכי מתפתחת, החיפוש אחר מני ארוך מידי, אבל שוב, מרוב שהכתיבה זורמת וכיפית- זה בהחלט נסלח. מומלץ!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"נוילנד" - אשכול נבו
כבר בשמו של הספר "נוילנד" נרמז לקורא היכן מתרחשת העלילה.
הסופר בא לספר לנו את התרחשות קורותיהם של הדורות השונים שחיים בארץ החדשה והם פירות ותוצאות לחזונו של בנימין זאב הרצל.
ואכן הגיבור הראשי של הספר הלא הוא "דורי" שם כל כך סמלי המייצג את קורותיהם של הדור הנוכחי של ילידי הארץ הזאת בגילאי 30-40 . דור שנמצא באמצע. כאשר אבות אבותיו שרדו את השואה וברחו כפליטים, ובדרך לא דרך הוברחו מהאוניות באישון לילה כדי להתחיל לחיות לבנות ולהקים את ביתם ולהעמיד דור חדש וחופשי בארץ הישנה - בהתאם לחזונו של "הרצל"
הבעייה מתחילה דווקא עם ההו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נוילנד הוא סיפור מסע, מסעות בעצם. אמנה את המסעות :
המסע לארץ ישרואל (כך במקור) של לילי ופימה. ערב פרוץ המלחמה יוצאים לילי ופימה (לא ביחד) מאירופה הבוערת באנייה לארץ ישרואל. ההגעה לאנייה (ברכבת) והמסע עצמו קשים ומפרכים.
המסע של דורי וענבר, נכדיהם של לילי ופימה (גם כן לא ביחד בתחילה) מישראל לדרום אמריקה. דורי יוצא לחפש את אביו, מני פלג, שיצא למסע ובשלב מסוים ניתק קשר עם ילדיו והם דואגים לו מאוד. דורי חובר לאלפרדו (תמורת תשלום, כמובן) אשר מקצועו הוא חיפוש נעדרים ברחבי היבשת הדרום-אמריקנית.
אצל ענבר הסיפור מורכב יותר (נשים). היא הייתה בביקור קצר אצל אימה ב... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא יכולתי שלא לאהוב את הספר הזה. מכיוון שהופיעו הרבה ביקורות עליו ובין הנקה להחלפת חיתול, בין גראפס לכביסה, אין לי זמן וכוח להעמיק, לא אטרח לכתוב ביקורת מסודרת.
להלן הצ'ק-ליסט של דברים שעשו מבחינתי את הספר:
מסע פיזי ורוחני של אנשים בגילי,
שתי עלילות, בעבר ובהווה שנקשרות האחת בשנייה,
מעפילים,
ארגנטינה,
חיפה וירושליים,
הקשר בין אב לבנו,
משיכה בלתי אפשרית בין גבר לאישה,
ושירים של דני רובס.
עד כאן. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מתחיל בחלופת מכתבים בין גיבור הספר לאשה מחוץ לנישואים. אשה בה נתקל כשיצא למסע להשיב את אביו שנעלם.
התחלת הספר ריתקה אותי. הספר מאוד קריא. הוא מתחיל חזק ובונה דמויות אמינות. לארח מכן התמונה קצת התשנתה.
קראתי אותו עד סופו אבל נשארתי עם תחושה שהספר הלך והתמעט לי בידים. הדמויות הפכו בנאליות, העלילה צפויה, ולא נשאר מהדרמה הרבה מהמסתורין שהובילה אותו בתחילתו.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאז ש"נוילנד" יצא לאור רציתי לקרוא אותו. חיכיתי בהתרגשות לספר החדש של אשכול נבו, כי אהבתי מאד את הקודמים. רצה הגורל ולא הצלחתי להתפנות ולהגיע לחנות לקנות את הספר והדבר נדחה ונדחה ונדחה. במהלך הזמן הזה התחלתי לקרוא ביקורות על הספר ורובן היו, איך לומר, לא אוהדות במיוחד.. עכשיו, אני בתאדם שבכל דבר בחייה מעדיפה להקשיב רק לעצמה ולא דווקא מתרשמת מדעות של אחרים אבל הספק, אפעס, התחיל לחלחל, במיוחד אחרי הביקורת של אלון דה אלפרט שפרטה את ה"שגיאות" (?) שנעשו בספר או אולי נכון יותר לומר את הפגמים שפגעו בהנאתו של הקורא והקשו עליו להתחבר והתחלתי קצת קצת להתבעס בשוליי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר קיבלתי במתנה לכבוד יום הולדתי ה18.
היו לי ציפיות מאוד גבוהות מהספר, גם בשל היותו רב מכר וגם בשל העיסוק הבלתי פוסק בו כספר מיוחד באתרי תרבות למינהם ובעיתונים.
הספר היה מעניין, אפילו מעניין מאוד, אבל הבעיה העיקרית שלי איתו, והיא גם זו שמונעת ממני להמליץ עליו בלב שלם היא המחסור בסימני פיסוק, ואפילו הגרשיים פשוטות שמסמלות את זמן הדיבור של הדמות.
העלילה אומנם מרתקת אבל המחסור בסימני הפיסוק גורם לערבוב מוחלט, בין מחשבות לדיבורים ובין עלילות ותתי עלילות.
בסך הכל זה ספר טוב, רק שהוא יכל להיות ספר מעולה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר בסדר ולא יותר. כן, הספר זורם מאוד, אני מאוד אוהבת שהסיפור מסופר מפיהן של כל מיני דמויות, אבל העלילה... לא מספיק חזקה לטעמי.
קראתי את הספר מהר, כאילו חיכיתי שמשהו יקרה כבר, אבל הכל נע במין מעגלים צפויים מראש, ממש לא כמו בספריו הקודמים מהם נהנתי ממש.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חייב לתקן את הטעות...
המשפט "לא ללעוס, לבלוע" לא מזוהה עם מסעדת פינתי אלה עם מסעדת טעמי השוכנת כ 100 מטר משם וגם היא חומוסייה מפורסמת אשר בימי הזוהר שלה המייסד שלה ז"ל (ולא המלצר) שאינני זוכר את שמו היה דוחק בסועדים לסיים. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר לא משהו בלשון המעטה. אין לי מה להגיד על השפה והרעיון המרכזי שהם בעיני מאוד יפים, אבל העלילה כל כך משעממת, לא זורמת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאז שנולד נוילנד ההתנפלות על הספר הייתה גדולה.
אנשים פשוט חיכו שאשכול נבו יכתוב יצירה נוספת,אחרי משאלה אחת ימינה ,וארבע בתים וגעגוע.
וכמו כל שנה אני מחכה לספר טוב על מנת לקחת אותו איתי
לנופש,והתחלתי לקרוא אותו בזמן המשמרת שלי,ובתור התחלה עשה לי את הרושם אחלה ספר.
קניתי והנחתי אותו בתיק לנסיעה.
וכשהתחלתי לקרוא אותו בחופשה שלי,פתאום התחלתי להרגיש
שהספר לא עולא לי על הצפיות,אבל בכל זואת נתתי לו צ'אנס עד עמוד מאתיים בערך.
אבל בזמן הקריאה הרגשתי שהסופר קופץ מסיפור לסיפור ומנסה לגעת בעבר ובעתיד בצורה שמייאשת את הקורא.
ואז החלטתי שמה לעשות אני סוגרת א... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתי: "סבתא, האם גרת במקום אחר?"
אמי: " לא. למה?
בתי: "אף פעם אף פעם לא גרת במקום אחר?
אמי (צוחקת): לא. נסעתי קצת לטייל בעולם. הייתי במצרים, איטליה, ספרד ותמיד חזרתי לבית הזה עם סבא."
בתי: "תמיד גרת בחולון?
אמי: " נולדתי בתל אביב שם גרתי עד גיל עשר. אחר כך עברנו לחולון. כשהתחתנתי בנה לנו סבא חדר עם מטבחון שירותים ומקלחת, בחצר הבית, בו גרנו במשך שנתיים. בהמשך קנינו בית קטן בחולון ועד עכשיו אנחנו גרים בו."
בתי:"!?!?!?!?"
השנה 1991 בתי בת 5 ואמי בת 55. בתי נולדה ברמות השבים. עד לאותה שיחה הספקנו לעבור לגור בחיפה בעקבות עבודה חדשה של האיש שלי. שיפרנו מגורים ועברנו לעתלית. במ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה עתה סיימתי לקרוא אותו.
אז ככה:
הרעיון לעלילה מעולה, אבל sorry - הספר לא קריא.
הספר כתוב בצורה לא ברורה, ללא סימני פיסוק, קופץ לזכרון הסטורי כלשהו וחוזר קדימה, אחרי כמה שורות או לפעמים באותה שורה, ככה שהזכרון של הקורא כבר לא עוקב באיזה מצב זמן העלילה נמצאת.
העריכה הספרותית גרועה ומעצבנת, הסוף סתמי ומאכזב.
לסופר:
קח את העלילה הטובה ושכתב את הספר מחדש. נוילנד ב'. אולי ייצא יותר טוב.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני שייכת לאלה שמגדירים את הספר כ'בסדר',ולא יותר. אשכול נבו אכן 'יודע' לכתוב,אם זו מחמאה בכלל,או יותר עניין טכני. הרגשתי העיקרית היא שהיה לו מאגר רעיונות לא רעים-יחסי אב,אם ובןבכמה צורות ולאורך כמה דורות. יחסי אהבה ונאמנות בצורות שונות.יחסי אהבה ונאמנות גם למקום שבו חיים ועליו נלחמים,או מוותרים. איכשהו שפע הרעיונות יצר אצלי תחושה של רדידות ופספוס ,כי בשום תחום לא הגיע הכותב לעומק אמיתי. בסך הכל הספר לא הביא אותי אף פעם לתחושת חוויה ריגשית עמוקה,או לחילופין חוויה אינטלקטואלית כלשהי,וחבל.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב, לו הייתה סקאלה מ 0 עד 10 ללא ספק הספר היה מקבל אצלי את הציון 8.
לאחר שנחלתי אכזבה רבה מהספר הקודם של נבו שקראתי ("משאלה אחת ימינה") והבעתי זאת בביקורת קשה על הספר,אני מביע כעת את מלוא ההערכה לספר המצויין הנוכחי.
תענוג צרוף הקריאה בו, מעורר מחשבה.
מעניין שאת משאלה אחת ימינה קראתי דווקא בעת טיול בדרום אמריקה...
אני חייב לציין כי אני ממעט לקרוא ספרות עברית.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אז סיימתי לקרוא וסופית הספר לא היה לטעמי, במילים עדינות (ובפחות עדינות- הוא עיצבן אותי).
דבר ראשון, הרגשתי שהעלילה צפויה לחלוטין, ועם זאת בכלל לא מתפתחת לאורך547 העמודים. דורי וענבר נראו לי בדיוק אותן דמויות שהיו בתחילת הספר, רק בנוף אחר, וזה לא עשה להם שום דבר מיוחד לדעתי. היחיד שעבר איזה תהליך היה מני, ואת התהליך שלו הייתי מגדירה התדרדרות משמימה, אם היא הייתה ריאלית בעיניי- אבל היא לא מספיק ריאלית מבחינתי בשביל להיחשב תהליך שדמות עברה.
דבר שני, שלי הפריע הרבה יותר היה שהוא פירסם בסוף הספר רשימת שירים עליהם התבסס, אבל לא רשימת ספרים מהם לקח רעיונות כ"... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מתוך הבלוג של פרופ' עמיה ליבליך:
".....בספרו של אשכול נבו, "נוילנד", הגיבור הראשי, דורי, הוא אביו של הילד נטע, אשר מהווה את העוגן הריגשי העיקרי במשפחתו הקטנה. דורי יוצא למסע בעקבות אביו מני פלג שנעלם אי שם בדרום אמריקה. הוא פוגש בענבר, וביניהם מתפתחת העלילה הידועה של התאהבות וויתור. אבל מה שמשך את תשומת לבי, אולי כפסיכולוגית, הוא מקומו של הילד נטע שנשאר בבית בירושלים, זאטוט בגיל הגן שעם סבלו האישי ובעיותיו החברתיות מזדהה האב הרגיש בצורה עמוקה. ..."
לקריאת הביקורת באתר "פסיכולוגיה עברית", היכנסו:
http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=454... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני רוצה להודות לאשכול נבו, שהחזיר לי את עונג קריאת ספרות ישראלית.
הספר "נוילנד" הוא ספר של מסעות חיפוש, חיפוש במרחב הגיאוגרפי, ובעיקר חיפוש של אנשים בנבכי הנפש של עצמם, מסע חיפוש של אנשים פרטיים אחרי אהוביהם שבמקביל עורכים מסע חיפוש גם אחרי חייהם.
את המסעות הפרטים של הגיבורים מלווה באופן סמוי מסע חיפוש קולקטיבי שמצטרף לעלילה. מסע החיפוש של הישראלים, של היהודים, מסע חיפוש של המדינה את עצמה.
אשכול נבו אינו מצטעצע במילים, הדילמות סבוכות וכך גם הגיבורים, אבל הוא מצליח להגיש אותם לקורא בפשטות משכנעת ואמיתית. שפת הכתיבה, האופיינית לאשכול נבו, היא יום י... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי שקראתי באתר את הביקורת של אלון התלבטתי אם בכלל לקרוא את הספר.
אבל הייתי בצומת ספרים והיה מבצע של 3 ב-99, והיו לי חמישה ספרים וחיפשתי שישי, והקטנה צרחה מעייפות, והגדולה רצתה שאקרא לה ספר על פיות, ובקיצור, לא יכולתי להתרכז אז פשוט לקחתי את נוילנד.
אם אסכם כבר בהתחלה, הספר טוב, בהחלט טוב. אבל לא מעולה.
אלון היטיב לתאר את הפגמים, קטנים כגדולים, ואני מסכימה איתו.
בכל זמן במהלך הקריאה אי אפשר לשכוח שקוראים ספר, שזו לא מציאות. הדמויות חושבות באותו אופן בדיוק, גם הדרום אמריקאים. ניכר בבירור שאותו אמן טווה את כולן.
עוד דבר שהפריע לי הוא (זהירות , ספויילר קט... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אני מרימה ידיים. אפסה תקוותי להבין את הקוראים בארץ הזאת (ואולי גם בעולם!)
הספר הזה, שזוכה פה לכל כך הרבה תשבוחות, הוא טרחני, ארכני, מייגע ומעצבן.
כנראה שאשכול נבו היה פעם בסדנת כתיבה, שם אמרו לו "לתת עומק לדמויות". והוא עושה את זה - בגדול: כל פיפס מעורר זיכרון, לרוב בנאלי, המתואר, כמובן, בארכנות ובטרחנות. אמנם כל הדמויות מדברות בשפה דומה, אבל כדי לתת "יחוד", נבו משתמש בכל מיני שטיקים ומניירות שקופים.
והתוצאה? עומק?? ממש לא. סתם גיבוב של מילים ועוד מילים.
אז במה נבו כן טוב? לדעתי רק בקופירייטריות. אחת לשתי שורות בממוצע יש איזו הברקה קטנה, איזו מילה או צירוף מ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה נגמע על כל 547 עמודיו במהירות הבזק! ומי בכלל הרגיש את המספר הזה שנהפך באמת לסתם מספר לאור העלילה והדמויות, אויש איזה מילים קטנוניות לתאר ספר עלילה ודמויות! הספר הזה מלא בנשמה ואהבה וחכמה וצבעים וריחות ועצב ותהיות ולבטים וחיפוש וריחות (כבר אמרתי?) ו ו ו ו ....
אשכול נבו כותב פרוזה בשירה!
ראו הוזהרתם!
"אבל לאות של אחרי טיסה פשתה
מכפות הרגליים
אל הברכיים
דרך המתניים
ועד לצוואר
ולעפעפיים." עמ' 156
וזו רק טעימה קטנטונת
אני במקומכם רצה לקנות את הספר (לא מיד שניה) ונדבקת אליו טוב טוב
ולאחר מכן בסדר כרונולוגי:
צימר בגבעתיים
ארבעה בתים וגעגוע
משאלה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בלילה סיימתי את הקריאה בלב כבד. משכתי אותה עוד ועוד, לא רציתי שהספר ייגמר ולא רציתי להפרד מן הדמויות, ששבו את ליבי ודמיוני גם ברגעים שלא קראתי את הספר.
אשכול נבו הוא כותב בחסד, המשפטים שלו יוצאים מן הספר ונכרכים סביב הלב, עד כדי הבאתי לדמעות לפעמים. יש לו כישרון לחלץ מעמקי מוחך את המחשבות הפרטיות והכואבות, ולנסחן בצורה כה יפה, עד כי לפעמים חשבתי לעצמי "אני הייתי צריכה לכתוב את זה קודם".
הספר עצמו מרגש, העלילה מעניינת והדמויות אמיתיות עד כאב. ממליצה מאוד לקרוא את הספר. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר המאכיל אותך את המסקנה כי בעצם הציונות נכשלה במדינה ויש לחפש מקום אחר.
קצת על מבנה הסיפור. העלילה מסופרת על ידי דמויות שונות,בדרך כלל , שרשרת של שתי משפחות : זו של דורי המחפש את אביו וזו של ענבר הבורחת מ..כל מני שדים.
בסוף הספר יש מפגש של המחפש עם המחופש ושל ענבר עם דורי.
זה המרכיב הלא עקרי בספר. הספר משמש למחבר פלטפורמה לשטוח את השקפת עולמו שהיא כמובן נגד המלחמות בארץ, שמאלנית ביסודה.
אין הדבר נורא אלמלא זה מוביל למסקנה המושמעת על ידי אביו של דורי בסוף הפגישה והיא: ישראל והציונות נכשלו ולכן צריך להקים מדינה חדשה "נוילנד" בארגנטינה בעקבותיו של הברו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קניתי את הספר ממש במקרה כאשר ביקרתי בסטמצקי בשבוע הספר,
תוך כדי התבוננות בספרים נכנסה גברת ושאלה האם יש את הספר החדש של אשכול נבו ואז לא עוברות חמש דקות ועוד מישהו שאל על הספר בפעם הרביעית ששמעתי את השאלה אמרתי בליבי אם כל אחד שואל חייב להיות משהו בספר אז קניתי, ולא היתאכזבתי,ספר ראשון של אשכול נבו שקראתי ונהנתי מכל רגע. החיפוש לא היה רק אחר האבא אלא של כל אחת מהדמויות.הדברים שאנחנו מנתחים וניזכרים כאשר אנחנו רחוקים מהקרובים לנו.אהבתי מאוד את צורת הכתיבה של החזרה
בזמן. מומלץ בחום... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הדמויות הראשיות בסיפור הם אומנם מני - אלמן בן 60, דורי בנו שיוצא לחיפוש אחרי אביו וענבר סמצטרפת לדורי במסעו אך הדמות הראשית האמיתית בסיפור היא כנראה אותו היהודי הנודד או אולי אנחנו בעצם
יש דברים שניתנים להבנה רק מרחוק ויש דברים שאנחנו מגלים בעצמנו רק במהלך המסע
ספר טוב, לא לכל אורך הסיפור הוא תופס אותך באותה הרמה אבל אני חושבת שכל אחד יכול למצוא משהו בשביל עצמו לחשוב עליו, להשוות, לנסות
בשורה תחתונה: אשכול נבו תעשה לי ספר או שאם להיות חמדנים, תמלא לי את המדף (:... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עד כה חשבתי שנבו סופר טוב, במהלך קריאתי את נוילנד הבנתי כי מדובר בסופר ענק. הספר מוצף בכישרונו של נבו,כתיבתו ברמה גבוה והספר ערוך בצורה פנטסטית. ברור כי אשכול נבו השקיע רבות כדי להוציא ספר איכותי ומושקע לקהל קוראיו.
אני חושב שנוילנד שם את נבו במקום גבוה משהיה לפני כתיבת ספר זה.
בספר זה נבו בשיאו, תאור הדמויות ממש טוב, הצלחתי לראותם כשקראתי את הספר.
ספר מצוין... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הגרוע של אשכול נבו בפער אדיר מן האחרים.
מצ'עמם, משמים ולא עומד בציפיות.
אין ספק שאשכול נבו מוכשר, ואולי אפילו היה לו רעיון מעניין כשהוא יצא לדרך והתחיל בתחקיר. יש שם איזה שתי נקודות מעניינות על הברון הירש והחברה הישראלית. אז מה?!
חסרה יד עורך קצת יותר ביקורתית. מישהו שיקצר את המאסה המיותרת הזאת שכן רובה פשוט לא תורמת לקידום העלילה, לא מוסיפה מידע ואפילו מבאסת את האווירה.
אפשר לוותר בלי להרגיש רגשיי אשם שפיספסתם ספר שלו שצריך להשלים.
ומילה לסטימצקי, ספר החודש?! אני מנחש שסגרתם חוזה שכלל את "ספר החודש" לפני שנכתב עמוד. ברורה מערכת היח"צ קד"מ אבל אין ט... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כרגיל אתה קונה ספר של אשכול נבו ויודע שתקבל תמורה מלאה על כך.
כמו בספרים הקודמים שלו גם כאן הדמויות הראשיות בספר מעוררות המון הזדהות ועניין.
ביחס לשאר הספרים שלו אני חושב שאחרי ארבעה בתים וגעגוע זה הספר השני הכי מוצלח שלו.
רואים שהספר הוא פרויקט גדול שאשכול נבו עמל עליו הרבה זמן ומחשבה.
ממליץ ביותר!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית - גלוי נאות - אני מאוהבת באשכול נבו קשות עוד מלפני מספר שנים ששמעתי הרצאה שלו...
אהבתי את כל ספריו הקודמים, אבל זה עולה על כולם!!!!!
ישבתי למרות שאני בתקופה של לחץ בעבודה, ובמשך 3 ימים רצופים לא יכולתי לעזוב את הספר.
אני בדרך כלל קוראת מספר ספרים יחד, כאן לא יכולתי להכיל עוד ספר תוך כדי.
מומלץ מאד לכל מי שאוהב ספרות ישראלית במיטבה! ספר מקסים ולא בכדי הוא ברשימת רבי המכר כבר הרבה זמן.
מומלץ! מומלץ! מומלץ!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כהרגלו בקודש נכנס אשכול נבו לנבכי מחשבותי, ומתמלל אותן באורח פלא, ממש מעצבן! הייתי מאוד שמחה לאמר לו את זה באופן אישי למוכשר!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
גילוי נאות: באוגוסט 2010 סיימתי סדנת כתיבה אצל אשכול נבו, כך שאולי קשה לי יותר לנתק את הספר מהסופר. משל הייתי תלמיד בכיתת אומן ללימוד קסמים ועתה אני צופה במופע, הספר הזה נחשף לי כמעט במערומיו, על כל אחיזות העיניים שבו, התעלולים, האשליות והתחתיות הכפולות. אני חוזה בקלות רבה מדי מתי ייצא השפן מהכובע, ומדוע. אני רואה את התרגילים הקטנים, מזהה את הפניות והמהלכים הספרותיים, את צורת החשיבה, ואת אופן בניית הדמויות. לא בהכרח יש לזה קשר ישיר לסדנה, כי הרגשתי את זה עוד הרבה לפני כן ב"צימר בגבעתיים", זה זחל לי מתחת לעור עוד ב"משאלה אחת ימינה", וזה הטריף אותי ב"ארב... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחר מות אשתו יוצא מני פלג לחיפוש עצמי בדרום אמריקה, דורי וצהלה, ילדיו, מתחילים לדאוג כאשר אין אות חיים ממני. דורי מחליט לצאת לחפש את אביו בעזרת אלפרדו(מחפש נעדרים בעל שם). במהלך הטיול דורי ושאר דמויות מגלים את האני העצמי שלהם(ואולי אולי אהבה).
הסיפור מתובל בקטעי העבר של הסבתות והסבים....
הספר מתחיל בצורה מאוד מיוחדת ומעניינת, וממשיך בהוספת פרטים מיותרים גם אם חלקם נחמדים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא כל כך מבינה מה כולם אוהבים בספר הזה. אני הרגשתי שהוא ארוך מדי - היו המון קטעים שבקלות הייתי מורידה בעריכה ובכייף הייתי הופכת את הספר הזה ל- 400 עמודים במקום 550! מצד שני לא הסבירו את כל הפרטים בסיפור (כמו איך ענבר ידעה שדורי הוא הנכד של פימה).
מבחינתי זהו עוד ספר בינוני מאת אשכול נבו ונחמד להעביר איתו את הזמן ולא מעבר לכך. אני מרגישה מאוד מאוכזבת מהסופר, מפני שאת 4 בתים וגעגוע אהבתי במיוחד, משאלה אחת ימינה הרגשתי שהוא מנסה ולא מצליח, ועכשיו אני דיי בטוחה שהוא פשוט איבד את זה..
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יש שני דברים שלא אהבתי בספר הזה: 1] צירופי המיקרים שמתחרחשים בו הם על גבול מדע בדיוני. 2] לא אהבתי בכלל את האמירה שלו כלפי מדינת ישראל בפרט וציונות בכלל.
חוץ מזה, זה אחד הספרים הכי טובים שקראתי בשנים האחרונות. העלילה שלו זורמת, מרתקת, לא נתקעת לרגע, תמיד משיארה את הקורא בטעם של עוד ולדעת מה קורה בהמשך, אך עם זאת קצב ההתרחשויות הוא שקול והגיוני. בדיוק מספיק תיאורים כדי שנוכל לדמיין את הסביבה ואת המתרחש, אך לא כל כך הרבה שמכבידים על רציפות העלילה.
אבל לא זו האומנות המיוחדות של אשכול נבו. מה שהופך את הספר הזה למעולה, הוא פיתוח הדמויות שלו- הדמויות ממש מקבלות... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין. אינטיליגנטי, רגיש ועמוק. נוגע במקומות רגשיים מצד אחד ואידאולוגיים מנגד. מעורר מחשבה והזדהות. אשכול נבו עולה כיתה ובגדול!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נוילנד הוא ספר במבט מקרו. הוא כבר לא מתעסק בשני סטודנטים גרים בקסטל או בארבעה חברים רואים מונדיאל, אלא בסיפור היהודי לדורותיו (או לפחות בדורות האחרונים). הרצל, שואה (או כמעט שואה), העפלה, קיבוץ, יום כיפור, צבא, דרום-אמריקה... ובהתאם בכל דור חייבות להיות כמה דמויות, ובני זוג, ומשפחה- בקיצור המון המון דברים לדבר עליהם, יותר מכדי שיכנסו בביקורת צנועה אחת.
אני עוד לא לגמרי הצלחתי להחליט אם אהבתי את הספר. מצד העלילה- היא טובה, עמוקה ומרובדת, מעלה שאלות ובהחלט מחייבת קריאה נוספת. הסיפורים משתלבים זה בזה יפה והסקרנות נשמרת לכל האורך, במסע החיפוש שמוביל את הספר ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עם הספר הזה היתה לי חוויה מיוחדת: התחלתי לקרוא אותו כשעזבתי את ברלין, להמשך טיול בגרמניה. הופתעתי לגלות שאחת הדמויות מטיילת בברלין ומגיעה לאתרים שבהם ביקרתי, תוך הסברים של האם. צירוף מקרים מרגש.
נוילנד הוא ספר קסום, עמוק, נוגע במגון שאלות מהותיות, הנעות מן היחיד אל החברה.
אהבתי את ספריו האחרים של נבו, ולדעתי זהו ספרו הטוב ביותר. הוא כותב מעולה. בונה את דמויותיו ברגישות ובחוכמה, תוך שימוש מיוחד בשפה בה הוא מלהטט ומשחק, אבל במינון נכון ובאופן שרק תורם לחוויית הקריאה ולא מעיק או מכביד.
נוילנד מספר על אנשים שמחפשים את עצמם, ועל אנשים שמחפשים אנשים אחרים... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב נמדד בשלושה פרמטרים מרכזיים:
כתיבה - הספר כתוב טוב, יש לו מבנה מובנה.
דמויות - קיימות כמה דמויות מפתח, מעניינות, אם כי לא מפותחות עד הסוף, חסרות משהו.
סיפור/עלילה - סיפור מסע,שנע בין הפה לשם, מחושב ומטווה מסלול ברור, אך לאו דווקא במובן הצפוי של המילה (לא נופל לתוך בנאליות מוחלטת של חיפוש עצמי).
ואולי בגלל שמדובר בסופו של דבר בסיפור מסע הדמויות צריכות להיות קצת לא מלוטשות כדי לעבור איזשהו תהליך ששואף לשלמות בתוך המסע.
המסע עצמו מתרחש במאה ה-21, אך הוא מאזכר וקשור קשרים משפחתיים ושורשיים יהודיים למסעות שעברו יהודי אירופה בדרכם לארץ ישראל.
הסיפו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר בספרים הקודמים שלו ניסה אשכול נבו להכניס כמה שיותר ישראליות לתוך ספר. בספר הזה, הוא הגדיל לעשות וערבב צבא, טיול לדרום אמריקה, עליה לארץ ישראל בשנות ה 40 ועוד...
בחלק הראשון של הספר, נבנים היסודות לפגישה של דורי וענבר. כל אחד מהם נמצא בזוגיות לא מאושרת משלו, שמחלחלת לכל תחומי החיים שלהם. שניהם צריכים להרחיק עד פרו, בצורה אקראית לחלוטין (כי הרי בגיל 30 לא נוסעים לדרום אמריקה... זה לא בחוקים) כדי למצוא אחד את השני. במהלך המסע שלהם מתקבלות התחושה המוכרת של התרמילאים, כי אין ביבשת הענקית הזאת את העניין של מרחק, וניתן להגיע בה לכל מקום בקלות. קצת קיטשי, אבל בס... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נוילנד הוא מסוג הספרים שמעוררים בך מחשבות במהלך ואחרי הקריאה. הספר מתאר לנו בו זמנית אירועים משמעותיים בחיי כל ישראלי ולא שוכח את סיפור הקמתה של אלטנוילד. כשכל המאורעות קשורים זה בזה, משלימים האחד את השני. עולם מלא. חבל על כל מילה מיותרת. רוצו לקרוא! ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
WOW
לא הצלחתי להוציא את הספר מהידיים.
התחלתי לקרוא אותו ביום רביעי, נשאבתי לתוכו בשניה, ולא עזבתי עד שסיימתי אותו בשבת.
בכתיבה מהפנטת, הצליח אשכול להכניס לסיפור אחד -
שואה, מעפילים,משפחות שכולות,הלם קרב ,תרמילאות ועוד ועוד.
נהנתי מכל רגע וכולי תקווה שלא נצטרך לחכות 11 שנים לספר הבא.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כרגע סיימתי אותו, מאוד נהנתי שהתחלתי לקרוא אותו הרגשתי כאילו מעכשיו אני נשאבת אליו מנצלת כל רגע אפשרי על מנת לקרוא.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני עכשו באמצע של הספר אחרי שלא התחברתי ל-4 ביתם וגעגוע אני מופתע מהכתיבה של נבו לא רוצה שהספר יגמר ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
את ארבעה בתים וגעגוע בקושי שרדתי. היה לי קשה עם המילוליות המתארכת של נבו. אלא שבנוילנד הוא מצליח להפתיע עם עלילה מעט יותר קולחת. הספר טוב, מסופר ברמה גבוהה - כפי שנבו הרגיל את הקוראים. העלילה מתכתבת בשיח ביקורתי עם הציונות, וזו בעצם מלאכה פוסט-ציונית "קלאסית", אם אפשר להשתמש בביטוי, שבאה לקעקע את מה שנותר מהאתוסים של הציונות. מעין נאכבה-רילודד. מסע מעניין של ישראלים שרוצים לברוח מישראל. כך לפחות אני התרשמתי.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר אדיר!!!
אשכול נבו הצליח לדחוס לספר אחד את מלחמת יום כיפור, העלייה לארץ בשנות ה-30 ערב מלחמת העולם השניה וטיולי מוצ'ילרים של ישראלים בשנות ה-2000 וכולו עטוף בהרמוניה זורמת שפורטת על כל נימי הישראליות שלנו.
בעיני, הרבה הרבה יותר מוצלח מקודמיו וקראתי את כולם :)
נהניתי מכל שניה, מקווה שגם אתם... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
