ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 15 בפברואר, 2012
ע"י נמשים
ע"י נמשים
בתחילה, כשקראתי באחד מהבילויים המזדמנים שלי בחנות ספרים, את הכריכה האחורית של "נוילנד", חשבתי לעצמי שזה לא ספר בשבילי. "אלמן טרי בן שישים, סוגר להפתעת ילדיו את העסק ויוצא לטיול תרמילאים בדרום אמריקה. כעבור כמה חודשים בדרכים הוא נעלם בנסיבות לא ברורות". מסע חיפושים אחרי נעדר? זה לא הטעם שלי, קבעתי.
אבל כל זה היה לפני. לפני ארבעה בתים וגעגוע (עליו כבר הרחבתי את הדיבור) ולפני משאלה אחת ימינה, ששאבו אותי עמוק לתוכם עד שלא רציתי לצאת. לפני ההודעה באינטרנט על מפגש סופרים בספרייה המקומית עם אשכול נבו, שיספר על נוילנד ועל חווית הכתיבה. וכששמעתי מחברה שהיא קוראת טובה שהספר הזה נהדר - קניתי אותו בהזדמנות הבאה שנקרה לעיניי. חמש מאות וחמישים עמודים כמעט, הבחנתי, כמו שוודאי היה מבחין כל אחד. חיכה לי ספר שהיה ברור שהולך ללוות אותי פרק זמן לא מבוטל.
אין סיבה שארחיב כאן על העלילה עצמה וקורותיה. עליה תוכלו למצוא די והותר מידע פשטני, וכמו כן, אני יכולה לקוות בשבילכם שתמצאו את הזמן ותשקעו בתוכה בעצמכם. מה שכן, זהו מסוג הספרים שאני אוהבת - הרבה עלילות שונות, שעם ההתקדמות נוגעות אחת בשניה עד שכמעט הופכות לאחת. אשכול נבו הנהדר מפליא להבין לליבן של דמויות גבריות ונשיות כאחד, מתרבות קרובה או תרבויות רחוקות עד כדי פליאה. הוא יוצר דמויות מרוחקות אחת מהשניה ומהקורא, וכאלו שהקורא חש כלפיהן הזדהות מפליאה לפעמים. דמויות שנדמה כי הן שונות אחת מהשניה, עד שמתגלה להן שהן גרסאות כמעט זהות של אותו טיפוס אנושי. אולי זה נדמה כחוסר מקוריות וחוסר דימיון, ליצור דמויות שכמעט זהות אחת לשניה - אך כאן הגאונות בעיניי: הרי אותן דמויות לא באמת זהות. הן שונות כל כך, ודרך המילים הן הולכות ונדמות צעד אחד צעד, וגורמות לך להרגיש כמוהן, אנושי, חלק מהעולם.
הספר כולו עשיר במילים שבדרך כלל לא שגורות בפי כותבים בתקופה האחרונה, ובתור אחת שכותבת הרבה, אותן מילים, פרטים ומטאפורות השאירו בי רצות לאמץ אותן למאגר שלי, רצון לכתוב טוב כמוהו.
ניכר ממש שזה ספר שנח בתוך כותבו הרבה שנים, עד שבצבץ והחלו לזרום המילים בשצף, ממלאות עמוד אחר עמוד. בין אם זה באורכו המספק של הספר, שלא מאכזב ולא משעמם ולו לרגע (ואת זה אומרת בחורה שמתייאשת בקלות מספרים ארוכים), בין אם זה בעלילה המחושבת וההגיונית, בין אם זה בהתחלה - שהיא החלק הכי מסובך לעניין בו את הקורא - שעושה חשק לשקוע בספה עם הספר עד שיסתיים, ובין אם זה בהקדשה הכנה. ברור שהספר הזה משמעותי מאוד לכותבו, וההרגשה הזו עוברת גם לקורא, שהספר הופך להיות משמעותי גם עבורו.
עכשיו נותר לי רק לחכות למפגש המיוחל עם אשכול נבו עצמו, שיערך בעוד שבועיים בדיוק.מהרגע שסיימתי לקרוא את הספר, קוראת בשקיקה עד המילים האחרונות בתודות ובביבליוגרפיה העשירה, אני יכולה לומר בכנות - אני כבר לא יכולה לחכות לשמוע על תהליך ההיווצרות של ספר שכזה.
לסיכום - זוהי עוד אחת מיצירות החובה של אחד מהסופרים הטובים שקראתי. יכולה רק לקוות שהצלחתי להעביר לכם קצת ממה שהספר הזה העביר בי.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
יונתן י.
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
יש בינינו כמה חילוקי דעות
על דבר אחד יש הסכמה ברורה - אשכול נבו הוא אחד ממספרי הסיפורים והכותבים הטובים שיש למדינתנו הקטנה להציע. כל כך סוחף בצורת ההבעה שלו, כל כך מתחבר אל הקורא.
אבל פה נגמרת ההסכמה, כנראה. הכל בנוי לתפארת בספר זה, חוץ מהגורם הקטן שמבדיל בין ספר טוב לספר גדול - אמירה משמעותית אמיתית של הסופר. כמו שכבר כתבתי בביקורת שלי על "נוילנד", אשכול נבו מגיע עד לבאר ולא שותה ממנה. לא ארחיב הרבה, כי כל זה כבר נאמר קודם. בכל מקרה, אני שמח לשמוע שאת מאוד נהנת מהספר. |
|
חלבי
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
כיוון נכון
יפה מפתיע
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת