ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 9 באפריל, 2013
ע"י רוני
ע"י רוני
טוב סיימתי לאחר די הרבה זמן (וזה כבר סימן לא טוב ) אגב קראתי כמעט את כל הביקורות שנכתבו לפניי וזה חוויה בפני עצמה ,(מומלץ) רוב המבקרים עלו על אותן נקודות גם אלו שאהבו וגם אלו שלא , כלומר אשכול כמאמר הפתגם "אם 2 אומרים לך שאתה שיכור לך לישון ..." בכל מקרה אתחיל באשכול נבו עצמו או בעצם צריך לקרוא לו שלמה ארצי !!! הוא הוא השלמה ארצי של הסופרים העבריים , פופלרי ,אהוב , יפה , מצליח ובעיקר ממחזר את עצמו -שזה בעייני לא דבר רע כשלעצמו כל עוד אתה עושה את הדבר שלך באותנטיות . אבל זה לא המקרה של 'נוילנד' .אני מבין את אשכול הקהל דורש גיוון וחידוש ו"תפתיע אותי" ולכן הוא הלך פה על הפוך על הפוך . גם שלמה ארצי ניסה לשיר במזרחית ולחבור אל צעירים ממנו ולשנות סגנון ובסוף יצאו לו 'קקה' דיסקים . ופתאום כשהוא יוצא עם שיר "שלמהארצי" טיפוסי רק אז הוא מצליח לרגש שוב. אגב לשניהם יש מוטיבים קבועים שלמה- (ברושים ,ריקוד ועוד ) ואצל אשכול זה בולט מאוד (לדומא: חיפה-ירושלים ,כדורגל,עניין השמות ,צבא ולא חסר עוד ). אודה את ספריו הקודמים של אשכול אהבתי מאוד ואפילו התרגשתי מהם ושלושתם היו מעולים בעייני כל אחד בדרכו ,אבל לא נוילנד .קראתי שאשכול עשה תחקיר וטס לדרום אמריקה לשבועיים . אז ראשית שבועיים לדעתי לא מספיק לתחקיר ודבר שני איך בסוף נפלת בדברים פשוטים - לאל-על אין תחנה בארגנטינה והם לא טסים בכלל לדרום אמריקה(גם כבר לא לברזיל) . אז אם בתחילת הסיפור דורי טס לדרום אמריקה דרך אירופה (ברלין )איך הוא חוזר ישירות לתל אביב . כנ"ל השגיאות של אליפות בית"ר ב 2006 ושל חומוס פינתי/טעמי .מצפים ליותר מסופר כזה ובעצם מכל אחד (ובכלל איפה העורך וההוצאה -אף אחד שם לא שם לב לטעויות האלו -מה המלך הוא עירום).כפי שחלק מהמבקרים קדמו אני אהבתי יותר את הדמויות השוליות : לילי ,אמא של ענבר -חנה ,פימה ,אביו של דורי ,אלפרדו ועוד שיכלו לקבל קצת יותר 'בשר' ולקדם את העלילה וליצור עניין ,הרי זה תפקידם של דמויות כאלו לקדם את העלילה (לומדים את זה אפילו בסדנאות כתיבה חחחח).יש גם את הקטע שהספר מתכתב עם ספרים אחרים (וגם שירים ) שזה נחמד אך עדיין היה מקום ליותר יצרתיות וכפי שכבר קראנו ספרים שבנויים מחליפת מכתבים , או הגיגים של כל דמות ותיאור מצב מסוים מכמה זוויות ,וסיפור שבו בסוף כל הדמויות נפגשות ומוצאות קשר ביניהן .במקרה של נוילנד זה נעשה מעט טרחני ושבלוני ואיבד את המקוריות גם כאשר התווספו דמויות דמיוניות כגון נסיה והיהודי הנודד עדיין זה לא תופס (לצערי) . יש מבקרים שטענו שהספר ארוך אז אתן דוגמא לספרו של ינאי צבי 'שלך סנדו' שגם הוא ארוך וגם הוא בנוי על חילופי מכתבים ועדיין מרגש,מותח ומעניין כלומר לא הטכניקה היא שקובעת אלא הביצוע והתוכן כפי שמישהו ציין רעיון אדיר אך ביצוע בינוני . זו בדיוק ההרגשה .עדיין אני מוצא לא מעט נקודות חיוביות : בעיקר באמת הרעיון של הקמת מדינה חלופית /צללים שלדעתי לא מספיק התרומם בסוף הספר,הקשר ההיסטורי בין לילי לפימה ודורי לענבר שמגלים/לא מגלים שיש קשר בעבר בין אבותיהן .יש פה עניין של דילוג דורות כלומר תיקון שמבוצע בדור הנכדים . ויש את עניין הבגידה שרוני בגדה בדורי ומערכת היחסים ביניהן ובין כל אחד מהם לבנם נטע . לא ברור האם דורי מגלה את הבגידה וגם לא נאמר במפורש שהוא עוזב את רוני ( זה לא ספוילר כולם כבר קראו)למרות שלהבנתי הוא אכן עוזב אותה ונשאר נאמן לעצמו ולתחושה הבטן הפנימית שמובילה אותו אחר אהבתו . ועזיבתו אותה ממש לא מובנת מאליה לאחר שמציינים עד כמה הוא מחובר לבנו . אלו קטעים מרגשים בעייני ופה אנו נתקלים באשכול נבו האמיתי שיודע לרגש בתיאורי יחסים ורגשות כפי שעשה בספריו הקודמים בצורה מבריקה .לסיכום אהבתי את הסוף, את מסגרת העלילה והרעיון ובעיקר את תיאור מערכות היחסים והתיאורים האישיים ,כל השאר פחות הדוק וסגור .עדיין זה ספר מומלץ שקשה לדלג עליו ,כמו שקשה לדלג על שלמהארצי...
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
