ביקורת ספרותית על נוילנד מאת אשכול נבו
ספר לא משהו

---

אז סיימתי לקרוא וסופית הספר לא היה לטעמי, במילים עדינות (ובפחות עדינות- הוא עיצבן אותי).
דבר ראשון, הרגשתי שהעלילה צפויה לחלוטין, ועם זאת בכלל לא מתפתחת לאורך547 העמודים. דורי וענבר נראו לי בדיוק אותן דמויות שהיו בתחילת הספר, רק בנוף אחר, וזה לא עשה להם שום דבר מיוחד לדעתי. היחיד שעבר איזה תהליך היה מני, ואת התהליך שלו הייתי מגדירה התדרדרות משמימה, אם היא הייתה ריאלית בעיניי- אבל היא לא מספיק ריאלית מבחינתי בשביל להיחשב תהליך שדמות עברה.

דבר שני, שלי הפריע הרבה יותר היה שהוא פירסם בסוף הספר רשימת שירים עליהם התבסס, אבל לא רשימת ספרים מהם לקח רעיונות כ"כ ברורים.
החל מההתכתבות של דורי וענבר, שנראית כחיקוי לא מוצלח של ההתכתבות של של יאיר ומרים ב"שתהיי לי הסכין". התיאור של ענבר את אחיה שנהרג, רומז שוב ושוב ל"אישה בורחת מבשורה", והיומן של דורי, שלא מנוקד ומפוסק בכלל, כ"כ נשען על הרעיון של "על העיוורון", והטיול במחוזות אקזוטיים שמביאים למסעות פנימיים נראה כ"כ כמו ב"אל מקום שהרוח הולך", עד כדי שבשלב מסוים התחלתי לחפש בכל קטע, איזה ספר זה מזכיר לי....
דווקא אני מאוד אוהבת שספרים "מתכתבים" אחד עם השני, אבל בספר הזה, זו ממש לא הייתה התכתבות. זו היה שימוש ברעיונות נהדרים באופן טכני ומרוקן לטעמי.

(אלו האשמות חריפות ודי מכעיסות, אבל כמה שניסיתי לראות את זה אחרת- לא הצלחתי.... ברור לי שזה יכעיס חלק מכם, ואני מתנצלת מראש ומסכמת שנסכים על חוסר הסכמה).

אנשים ששומעיןם שסיימתי את הספר, מתחלקים לשניים: אלו שמהנהנים בהתלהבות כי נהנו ממנו מאוד, ואלו שמעקמים את האף, כי גם אותם הוא הרגיז. כנראה שהספר סובל מ"תסביך התרד", או שממש אוהבים אותו, או שממש-ממש לא.

» ביקורות נוספות של קרפד
» ביקורות נוספות על נוילנד