ביקורת ספרותית על נוילנד מאת אשכול נבו

---

נוילנד הוא אחד הספרים שדמיינתי את עצמי זוכר אותם כל החיים, חשבתי שהוא באמת הולך לעשות את זה, ללמד, לפתוח צוהר, לקדם רעיון נפלא, הכותרת האינטלגנטית כל העניין של היהודי הנודד, ובניית הדמויות הא.ב יהושעאית, שלא תבינו לא נכון, זה לא שיצאתי מאוכזב..אבל תמיד יש לי את הסרט הזה בראש שכל מי שקורא ביקורות כבר קרא את הספר וסתם בודק אם המחשבות שלו תואמות את האחרים..או שהוא סתם דוחה את מה שהוא צריך לעשות, כמוני בעצם, ובחזה לעניינו., מה שמפריע לאשכול נבו בספר הזה זאת הישראליות, דווקא הישראלים שבספר שלו שהם כל כך אנחנו וכל כך ים תיכוניים עם נגיעה אירופאית הם דווקא הישראלי הכי סטיגמתי , הרי זה לא באמת אנחנו, מי אלה כל הדמיות האלה? מה זה? זה ישראלים? אני מצטער מר נבו אבל לא ככה מציבים מראה מול הפנים, תבייש אותנו תראה לנו מה אנחנו שווים, תהפוך את הרצל בקברו, הרי תראה מה קורה כל מה שהתהדרנו בו פעם, העזרה ההדדית, הציונות, מוחלפים בטיול לדרום אמריקה ומחשבות לעשות את "המכה", וזאת בדיוק הבעיה בספר, כמו שאחרים כתבו כאן, הספר הזה הוא כמו הטיול הזה בדיוטיפרי לפני שעולים על המטוס,רק שם אנחנו חביבים גאים ולא נרגנים..כי אנחנו עוזבים, מטבענו נודדים. הקורא יהנה מטיול מצויין, אבל יתבאס כשיגלה שכל התמונות שלו נמחקו מהכרטיס זיכרון.

» ביקורות נוספות של עומרי
» ביקורות נוספות על נוילנד