ביקורות ספרים על הספר יונה ונער - ספריה לעם #554
|
תחילה אני רוצה להודות לכל מי שהתעניין בשלומי לאחרונה (היו לא מעט כאלה למרבה ההפתעה) רובכם חשבתם שהתגובות הנוראיות לביקורתי האחרונה (ביבי- סיפור חיים) הרחיקו אותי מהאתר אז ככה:
* אני שמחה שהביקורת שכתבתי עוררה כל הרבה רגשות וויכוחים כי ככה צריך במדינה דמוקרטית.
* כמובן שנחרדתי שחלקן היו גזעניות וגועליות וחלקן היו ילדותיות אבל:
1. אני לא תופסת ברצינות טיפוסים רעי לב ונחותים ובטח שלא זאטוטים זבי חוטם ובכיינים.
2. נוכחותם באתר לא מוסיפה לו הרבה כבוד אבל בדמוקרטיה צריך לקבל גם את החריגים.
*ענייני בריאות ועבודה לא העניקו לי הרבה זמן לקרוא. וזה מה ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
"- הוא נהרג? איך?
- חסר היה כאן איך ליהרג? היית רק צריך לבחור: מכדור, מרסיס, בראש, בבטן, בעורק הגדול של הירך. לפעמים תכף ומיד ולפעמים לאט-לאט, כמה שעות אחרי שאתה חוטף.
עיניו הצהובות ננעצו בי. הוא הצטחק: תראה מה זה, יצאנו לקרב עם יוני דואר, כמו ביוון העתיקה"
===
איכשהו קרתה כאן תקלה שצריך לתקן אותה. כשנכנסים ל"דף" שלי באתר, ומסתכלים על "רשימת הסופרים של נצחיה", מגלים שבראש הרשימה נמצאים באלאדצ'י וצ'יילד, מה שיוצר את הרושם כאילו אני קוראת אך ורק מותחנים ולא ספרות גבוהה יותר. לא שיש משהו רע במותחנים, ובכל זאת, כדאי לשנות קצת את הרושם. אז הלכתי ובדקתי איך נספרים לר... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מדבר על שני סיפורים שכביכול אינם קשורים אך לאט לאט הזיקה ביניהם מתגלה. סיפור אחד בהווה והשני בתקופת הפלמ"ח.
אינני רוצה להתמקד בסיפורים עצמם דווקא, זה אפשר למצוא בכל ביקורת שנכתבה על הספר ויש אפילו סרטון בו מראיינים את מאיר שלו ושם אפשר לשמוע הודות העלילה.
אני כן רוצה להתמקד על הכתיבה ועל מהות הספר. הכתיבה של מאיר שלו משובחת, לא רק בגלל השפה העשירה שהוא משתמש בה אלא גם בהבנת מהות נפש האדם, היכולת להעלות על הכתב תחושות וסיטואציות מהחיים בצורה כל כך פיוטית, צינית או מצחיקה. והכל תוך כדי משחקי לשון שנעים לקרא אותם.
הספר הזה הביא אותי למצבים של בכי... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את ספריו של מאיר שלו הכרתי באופן סתמי, כך ניתן לומר, לפני כשנתיים. כקורא חובב מתחיל, שגילה חיבתו לקריאה לא מזמן, חיפשתי להתחיל בהתחלה. ובטיבה. חיפשתי ספרים וסופרים ישראליים טובים להתחיל איתם. ואיך לא, מצאתי את מאיר שלו.
התחלתי בכלל עם "רומן רוסי". באופן מקרי, התחלתי עם הרומן הראשון שלו. אהבתי את הרומן, אם כי הוא היה מאוד דחוס לטעמי, וקשה לקריאה. אף על פי זאת, היה שווה כל עמוד, והוא השב לי אושר רב.
מאז לא חשבתי לחזור לשלו. הטעימה ההיא הספיקה לי, חשבתי לעצמי שאם כל הספרים שלו כמו "רומן רוסי", כאלו שכדי לסיים אותם צריך המון יזע ודמעות, אינני מעוניין לקרוא אותם. ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר האחרון שקראתי מאת מאיר שלו ז”ל. לא כתבתי עליו מהסיבה הפשוטה - קשה לעשות צדק עם הסיפור הזה בתקציר או ביקורת. אבל אז שלו נפטר והותיר אחריו הלם ותהייה. אז החלטתי בכל זאת לכתוב. סקירת מעגל, אפשר לומר. מה גם שנמנע ממני לכתוב ביקורות לזמן מה, וזו סיבה מספיק טובה לחזור לסורי.
מאיר שלו ממסגר את סיפור אהבתם של שני יונאים של ארגון “ההגנה”, חותך אותו לשניים ומכין כריך ערב לחיך. פרוסה אחת היא הסיפור של “התינוק”, הפרוסה המקבילה היא סיפורה של “הילדה”, ובאמצע מעוך לו יאיר מנדלסון, מדריך תיירים המתמחה בצפרות. כל זה מוגש על מצע של ירושלים הצעירה, ברוטב המנד... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבלי לגלות את העלילה אני מעדיפה קודם לספר את הרקע לספר מבחינתי :
אז ככה, קראתי את הספר (במקרה או לא במקרה) אחרי שקראתי את האוטוביוגרפיה של האחד והמיוחד שהיה בתרבות הישראלית ושסיים את חייו בטרם עת – דודו טופז.
בסיפרו תיאר האחרון, בין היתר את השתלשלות העניינים (מזווית עיניו, כמובן) עד שהגיע לכיסא המיוחל של המראיין בפריים טיים הישראלי בשנות ה90 – זאת אחרי ש'נאבק' בלהוכיח שהוא ראוי יותר מאשר המראיין הנוכחי שהיה עד לתקופתו - מאיר שליו – ופה אני מגיעה סופסוף ל'קשר' בין הספרים – השפות-שתיהן יפות מפי אנשים רהוטים ונחשבים – כל אחד בתחומו ובסגנון הייחודי לו. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
בבניין בו אני מתגוררת יש ספרייה די גדולה, שדיירים שואלים בה ספרים ומוסיפים לה משלהם. בעקבות ירידה מתחת לקו האדום של מפלס הספרים הפרטי שלי וחשש שכל קמצן-ספרים מכיר, שתכף לא יהיה לי מה לקרוא, נכנסתי לשם. יצאתי עם כמה ספרים והספר הזה בכללם.
משום מה חשבתי ש"יונה ונער" הוא ספר הביכורים של שָלֵו. טעיתי, כמובן. לפי הכתוב על העטיפה האחורית, זה הרומן השישי שלו, שיצא לאור ב 2006.
הסיפור דומה מאד לספרים האחרים של שָלֵו שקראתי. הוא מתוכנן להפליא – למרות שבתחילה הוא נראה מבולגן ומורכב מכל מיני שאריות של סיפורים בלי סדר וארגון. הסיפור מסופר בשלוש תקופות זמן: לפני ... המשך לקרוא
46 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את מאיר שלו, לא קראתי הרבה.
כלומר, קראתי כמה וכמה ספרים שלו, מספיק לפחות כדי להכיר אותו.
בספר הזה מתגוללת עלילה, בתחילה קצת לא ברורה, אבל לאט לאט דברים מתחברים- בצורה רגילה ולא אחת כזאת שתעורר בכם משהו יתיר.
אחד הדברים שאני אוהב בשלו, כשלמעשה אני אמור להגיד את זה על כל סופר- זה את האותנטיות האמיתית של דברים.
ניכר עליו שבא עם ידע מורחב, שמקבל יתרון גדול כתוספת לכתיבה הכיפית שלו, כשבספר הנ''ל, אלו יונים (בעיקר).
מאוד נמשכתי לתיאורים שלו גם כשסטו מסתם הקשר לעלילה, מה שגרם לי ג''כ לשאול ולבדוק בעצמי על הנושא.
משם העלילה תימשך ותיסגר ושוב, קשה לי להצביע על מש... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומן המילה הכתובה . שפתו עשירה מאד, עסיסית מטובלת בביטויים מהמקורות, מהלשון המדוברת, מחידושים לשוניים שהוסיפו חן ליצירתו. ערך תחקירים על הנושאים שכתב.בין השאר ספור הקרב הנורא בסן סימון בירושלים. נושא יוני הדואר, בנושא גילה בקיאות ממש. הדמויות מסקרנות ההתלבטויות שלהן, סבלן, השמחות,האהבות והשנאות. העלילה מפתיעה בהתפתחותה.מסקרנת ולא צפוייה. הציג היטב את המורכבות בחיי המשפחות והיחידים הקשרים שנוצרו בינהם. לנוכח התקופה שחיו ופעלו. עד כאן שיבחו. הפריע לי מעט התחושה שבניסיונו לשמר את המתח "תפר" לטעמי קשרים פחות אמינים... זו זכותו כסופר-בעיני זה פגם. ה... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני מספר שנים לא מועט, הזדמן לי לצפות בעיבוד של תאטרון גשר לרומן של מאיר שלו "יונה ונער".
כבר מזמן הבנתי את החיבה העמוקה שלי להצגות תאטרון שמושרשת בי עד היום. בצפייה בהצגה הזו בתקווה שאולי מצאתי אהבה נוספת. טעיתי. הסיפור לא הצליח לרגש ולגעת בי למרות המשחק המוצלח וההשקעה בבימוי.
מאז חלפו הרבה שנים. את ההצגה, בינינו, אני בקושי זוכרת. אבל על המדף בספריית הספרים של אבי מצאתי את הספר מבצבץ וקורא לי מאי שם. לקחתי אותו.
הספר תפס אותי בטיימינג קצת מבולבל בחיים האישיים והקריאה לא התחילה חלקה. בין העמודים לקחתי הפסקות גדולות וארוכות והאמת? כבר חשבתי לוותר. כ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין. אהבתי את הסיפור ההיסטורי ואת החיבור להווה המודרני.
זרם בעף.
אהבתי את השפה הברורה ואת העניין הרב שהוא יצר אצלי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר נדיר ביופיו. קראתי אותו בשקיקה, בלעתי כל מילה ממנו. מעטים הם הסופרים היכולים לגולל מספר סיפורים בעלי דמויות רבות שבסופם נשזרים ויוצרים תמונה מרהיבה של מציאות ישראלית של תקומה ותקווה. אחד הספרים של של מאיר שלו שנהניתי יותר לקרוא. הסיפור ודמויות הספר, תופסים את הקורא ומושכים אותו למעמקי מציאות מרגשת ומופלאה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פרידה מסן סימון
הוא היה הספר האחרון שלי, בעבודה יומרנית שניסתה לחבר בין היסטוריה, ספרות וגיאוגרפיה בהקשר של סן סימון וקטמון, שאפתנות למדנית משולבת ברגשנות שלא הרשימה את המרצים שלי.
בשעה שתינוק גיבור ספרו של מאיר שלו, יונה ונער, אחז את היונה בידיו ההולכות ונחלשות ושילח אותה לשמים למסע אל בית אהובתו, הבנתי שסיימתי את עבודתי על סן סימון, כעת נפרדתי ממנה לשלום.
חשתי עצב המחלחל ונוגע בנשמתי, מעורב בתחושת הקלה העולה ממסע היונה השבה הביתה, והבנתי שכעת שלו הצליח לשכנע אותי בספרו, לעומת הקריאה קודמת שלי בספר, בה חשתי בגיחוך מסוים, משום שסירבתי לקבל צירו... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה ספר קצת אוטיסטי: חזק כשמדובר בחפצים דוממים ובעלי חיים, חלש בכול הנוגע לבני אדם.
יש בו תאורי נוף נהדרים, הרבה פרטים (מעניינים גם) על גידול יונים, פרטים מרובים וטכניים אפילו יותר על בנייה. אבל בני האדם שבו מונעים על ידי יצרים נסתרים, חיים בעולם ריק ממוסר, ריק בהרבה מקרים גם מרגש אנושי.
עכשיו זהירות, ספוילרים!
הילדה עוברת, ביחסה אל התינוק, מאדישות לאהבה מתישהו ברגע אחד, ללא שלבי ביניים וללא מאורע משמעותי הנראה לעין.
הילדה, שלא מסמפטת את ד"ר מנדלסון הבחור, מסכימה בגלל סיבות לא מובהרות להינשא אליו, ומאוחר יותר נהיים לה חייהם המשותפים משום מה בלתי נ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קעעכח... כחאחעע... כככח... קככצצחעחכ! זהו, די, זה יצא לי מהגרון. זה על הרצפה, רטוב, ואני עדיין מסלקת שאריות בד וחוטים מהפה, כי הנה, אני מודה – אכלתי את הכובע. לא פחות משלוש פעמים בחיי הקצרים התחלתי את הספר הזה – את זה וכמעט כל ספר אחר של מאיר שלו – ולא הצלחתי לסיים. בכל פעם מחדש זה היה לי קשה, זה היה לי מייגע, זה היה לי מעייף נורא, וכפי שכבר אמרתי פעם – הבטחתי לעצמי שיום אחד זה יקרה.
והנה בא היום. רוח אלוהים שרתה עליי, או אי-רוח השרב, או משהו אחר, ואני חייבת להודות בכניעה שנורא נהניתי. מייגע או לא, אי אפשר לקחת ממאיר שלו את היכולת לקחת תמה או רעיון וסביבם לבנות ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
"יונה ונער הוא ספר נהדר, אבל תחכי עוד כמה שנים, שתגדלי..." הייתה אמי חוזרת ואומרת, ואני, כמו כל בת ממושמעת, חיכיתי...
חיכיתי וחיכיתי, וכשהגיע הזמן וייחלתי לקחת את הספר מהספרייה העירונית לפני כמה שבועות, נעניתי בחיוב.
חיוך גדול נפרס על שפתיי בעוד אני קוראת את המילים הראשונות בספר- חיוך של הרפתקה חדשה...
ומה שונה היה חיוכי בסיומו- חיוך עצוב ומלא תהיות, חיוך עוויתי שנועד לחפות על עיניים לחות, על לב שנשבר...
חיוך שאט אט יגדל לזכר כל הטוב שהיה ונשכח לרגעים,
לזכר אהבתם של יאיר ותרצה שהלהיבה וריגשה, ואיתה גם אהבתו של יעקב "אביכם" לרעיה, שאף שהכאיבה לי בחוסר הדד... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני שונא יונים, או לפחות שנאתי. כשרק עברתי לבאר שבע, לא יכולתי לחזות שעל ראשי הן יקננו.
לא משנה כמה דוקרנים הצבתי וכמה ביקשתי להרחיקן, על סנטימטר אחד רבוע, הן עמדו כבלרינות וחיו את חייהן. לילה אחר לילה התעוררתי משינה ערבה להמולה נוראית. במקרה הטוב, של צלילי קינונים, במקרה הרע, של הזדווגויות. על סנטימטר אחד רבוע נבנתה אחוזה של פלייבוי, רק עם יונים במקום שפנפנות. ולא היו די דוקרנים בעולם בשביל להפילה.
בסופו של דבר קיבלתי את הגזרה והשלמתי עם הטבע. החיים חזקים יותר מאסופת בניינים והאנשים שבתוכה. אז מי אני שאפריע.
אני עדין שומע אותן מבעד לחלון, אבל אני לא... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על בתים ואנשים, יונים הומות ומאיר שלו:
בתחילת שנה זו הצטרכתי להחליט החלטה מעט קשה. היו לי שתי אפשרויות: האחת ("הקלה יותר" כביכול) הייתה להישאר בעיר קיל בה התגוררתי במשך 7 חודשים לפני תחילת השנה הזו יחד עם אימי. אופציה זו, למרות שהיא כביכול "הקלה יותר" לא הייתה נראית לי רלוונטית. התגעגעתי לארץ, לבית הספר שלי (שמבחינתי הוא מעיין בית שני שלי), לחברי ולמשפחתי. בנוסף לכל אלה, התחלת השנה הראשונה בתיכון מבחינתי לא יכלה להיות בשום מקום מלבד בארץ, בבית הספר שלי (בו למדתי החל מגיל 4.5, מאחר שבבית הספר שלי יש קבוצות גיל מגן ועד תיכון).
לכן, האפשרות השנייה, על אף שכביכ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
: את הספר הזה קראתי באחד מימי הזיכרון שהיו לאחרונה, ובלי לדעת שהספר עוסק בכך, הספקתי לראות את ההצגה באינטרנט לפני שקראתי את הספר, אכן הצגה מרשימה למדי, כמובן שהספר לא עולה על ההצגה. הסיפור מגולל סיפורם של כמה אנשים בעצם שתי תמונות.
תמונה אחת -מדריך טיולים בשם יאיר מנדלסון שגר בירושלים שמתעניין גם הוא ביונים, וחיו לאחר ימיה הראשונים של מדינת ישראל התבגרותו, ומות של יקיריו של אימו וזיקנתו של אביו, מתגלה בפניו סוד מפתיע, אביו האמיתי הוא גיבור מלחמה שנהרג בקום המדינה.
תמונה שנייה- מגוללת את סיפוריו של ה''תינוק'' ו''הילדה'' כך הם מכונים בספרו של מאיר שלו( ב... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ביקרתי בספריה בביתה של אמי. מדפים תופסים קיר שלם וכמעט אין יותר מקום לעוד ספרים. מה יש שם? כמעט הכל. מספרי יהדות ותנ"ך, לספרים שתורגמו מיפנית, הולנדית, וספרדית. מספרי אהבה לפילוסופיה, למדעים, ורק ההוא שבמרומים יודע מה עוד יש שם.
עברתי על הכל. ספר-ספר. לא הצלחתי למצוא משהו שימשוך את תשומת ליבי. כנראה שהסגנונות שלנו ממש שונים. טוב, אני אשב קצת עם אמא, נשתה קפה, או תה עם שיבה, ואחזור הביתה ברגל. כן-אני חי מרחק הליכה מאמא שלי. איזה תענוג?
"קראת כבר משהו של מאיר שלו?" שאלה אמי בטון רך אך חינוכי ותקיף.
"ואללה לא." עזבי אותך, אמא, חשבתי לעצמי. אני אוהב ספרים של סטיבן ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה –
וְיוֹנָה עִם נָעַר
עֲדַיִן מִתְדַּפְּקִים
עַל דֶּלֶת הַשָּׁעַר.
[ביאליק, שירים]
נשאבתי ועודני הומיה כיונה...
מיותר לכתוב על תאורי הטבע הזורם בעורקיו של שלו, על הרוח הכובשת בסיפוריו,
או השפה העשירה שלו הכוללת שיבושי לשון מתוקים כמו 'אאובי', או רשימות ה"בעד" וה"בנגד":)
אז אכתוב על הבית שמביא לנו שלו בסיפור הזה. מעבר לתקופה ההסטורית המדוברת בו, יש משהו מאד עכשוי - חיפוש הבית.
לא סתם בית. בית שכולם מחפשים אותו חם, מגן, עוטף, מקום מבטחים כזה.
המחשבה על בניית בית מעלה בדעתי משהו חדש, כאילו שהוא יהיה הדבר האמיתי, אבל אמא ש... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
זהו ספר חובה בבית ספרנו, ואחי הגדול, המוזיקאי ששונא לעשות כל דבר שלא קשור למוסיקה תיעב את הספר הזה. אז כמובן שבאתי בגישה לוחמנית למדי כלפיו.
וכמה טוב שהספר הזה זה ספר חובה. התרגשתי, ובכיתי, ובעיקר שנאתי את יאיר על כל צעד שלו. אבל מה שבטוח שכל צעד היה מתואר בצורה כל כך יפה וחיה. אני חושבת שעצם זה שקראתי את הספר בשנה שעברה, ולאחר שיעורי ספרות שבהם המורה האהובה שלנו הרגה לי בשיטתיות כל סיבה לקרוא, לאהוב או לחשוב על לגעת בספרים אי פעם, אומר הרבה על גדולת הספר. אומנם במהלך השנה שנאתי את המחשבה עליו (כאמור, בזכות המורה המצוינת שלנו לספרות), אבל אחרי שיעורי ספרו... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאחר והספר הזה כל כך מדובר ורב מכר החלטתי לקרוא אותו אך נכשלתי. ההתחלה היתה נחמדה מתוארת היטב ומציירת דמויות מעניינות, אך לפתע בעמוד 65 הסיפור מתגלה כשני סיפורים שמסופרים בו זמנית! וזה משהו שאני לא מסוגלת לספוג..אז הפסקתי. יש מצב שהפסדתי אבל באמת שאין לי סבלנות לדברים הללו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נדרשת סבלנות
אין ספק שהסופר הוא אומן המילה הכתובה. פשוט נעים לקרוא.
לצערי, אני לא יכול להמליץ על הספר לכל אחד. העלילה מתקדמת באיטיות כמו זבוב שטבע בצנצנת דבש. הרבה תאורים ארוכים של אלמנטים שוודאי לא יענינו כל אחד. מצד שני (ותמיד יש צד שני), ובראייה לאחור, היה בהחלט כדאי להתאזר בסבלנות. העלילה מקורית, קצת הזוייה אבל מאוד מיוחדת.
לסיכום: ספר מומלץ לבעלי סבלנות ואוהבי השפה השנונה. לא מתאים לקורא המהיר שרוצה להתאהב בדמויות כבר בעמודים הראשונים.
ולכן לא אדרג אותו בכוכבים.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשנות ה-20 המוקדמות שלי, עוד כשהייתי בקבע, חשבתי ש"רומן רוסי" הוא הספר הכי טוב שנכתב אי פעם בעברית. מגוחך, היום בפרספקטיבה לאחור אבל אז לא קראתי שום דבר שדמה לספר הזה. אלו היו ימים עליזים של פנטזיה ומד"ב וסטיבן קינג ואפילו את בוקווסקי הכרתי אבל לא ידעתי שסופרים ישראלים יודעים לכתוב כך. לא ידעתי כמובן ששלו לא המציא שום דבר, שאת הראליזם הקסום MAGIC REALISM הוא שאל ממארקס ואת חדוות הטבע וחיי האיכרים הוא שאל מקנוט האמזון, אני אפילו לא בטוח שהוא מודע לזה אבל אני די בטוח שהוא קרא את 100 שנים של בדידות של מארקס ואת GROWTH OF THE SOIL (תורגם ל"ברכת האדמה" ) של האמזון והושפע מהם רב... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי ונהניתי מאוד...סיפור בתוך סיפור - שני מעגלים שנפגשים בסוף בסיום מפתיע ויפהפה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז אני חייבת לפתוח ולהתוודות שבניגוד לרב הביקורות שקראתי פה, אני לא חסידה (או יונה;) גדולה של מאיר שלו.
עד כה לא יצא לי לקרוא מספריו והחלטתי להתנסות לראשונה ב'יונה ונער', לא בגלל המלצות מיוחדות אלא בעקבות שמו המוכר בלבד ואני חייבת להגיד שלא התאכזבתי.
בקריאת הספר הכרתי סופר שהצליח בקלות להכניס אותי אל תקופת חיים אחרת, ואל זמנים שונים שלא היו מוכרים לי עד היום. הוא גרם לי להתאהב בסיפורם של אירל'ה ותירל'ה, ובניגוד למרבית הפעמים בהם אתה כקורא יכול לחזות את העתיד ואת הספינים בעלילה, להיות מופתעת פעם אחרי פעם ופשוט להתפלא- איזה גאוני, ובכך להעריך את הספר ע... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי לקרוא אותו לפני חודשיים בערך וסיימתי אותו רק אתמול. בד"כ אני קוראת ספרים מהר ומסיימת תוך שבוע בערך, אבל בגלל שאני בתקופת מבחנים ואני קוראת תוך כדי ספר באנגלית, זה קצת נדחק החוצה.
למרות התנאים הלא אופטימליים (מבחינתי), הסיפור עדיין הצליח לגעת בי ולעורר את סקרנותי. הוא כתוב בצורה נפלאה ומושכת, אפילו שכבר באמצע (ואולי קצת לפני) אפשר להבין ולנחש את הקשר בין שני הסיפורים השונים. בעיניי, זה לא פגע בהנאה שלי ממנו.
בסופו של דבר, סיימתי את הספר כשהייתי צריכה השבוע להתנתק לחלוטין מהלימודים ומהכל. נכנסתי למיטה, קראתי את מאה העמודים האחרונים ונהניתי מאוד.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סיפור נחמד ולא יותר על נער ובית. קן וילדה. יונה ותינוק.
סיפור על אהבת הנדודים ועל חזרה הביתה.
בני אדם, בעלי חיים הקשר ביניהם ועל מדינה אחת.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר יפה ומוצלח!
הן סיפור המסגרת והן הסיפור הפנימי הצליחו לסקרן אותי (למרות שסיפור המסגרת היה פחות מרתק לטעמי, והסיפור הפנימי היה יחסית דל למה שיכול היה להיות).
אני חייב להודות שזו הפעם הראשונה שנחשפתי לכתיבתו של שלו, ומאוד התלהבתי. אני מאוד אוהב את הדיאלוגים שלו, ובמיוחד את משחקי המילים המשעשעים. כשקראתי את הסיפור, אז הרגשתי שחלק מהדיאלוגים יכולים להיאמר במציאות אחד לאחד.
הדמויות יחסית חד ממדיות - לכל דמות יש תפקיד, וכל הדיאלוגים שלה נראים מאוד דומים. אין כאן תהליך מטורף שעובר על הדמויות, ואפילו הדמות הראשית לא מתפתחת הרבה במהלך הספר.
בסה"כ הספר ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים החמים שקראתי לאחרונה. אפילו בתקופת מבחנים עם טונות של חומר קריאה בכל יום, מצאתי לספר הזה זמן ומקום. גרם לי לחייך, להזיל דמעה, לצחוק ובעיקר לשקוע בשני סיפורים שאת שניהם אהבתי בצורה מפתיעה בצורה שווה. החיבור המפתיע (לפחות אותי) של שני הסיפורים מאד ריגש אותי ופתח בפני את התמונה הגדולה של ההתרחשויות. הקטע שבו שליו מתאר בצורה כל כך גרפית את רצח היונה הוא כל כך סימבולי שאני אפילו לא יודעת מה להרגיש לגביו. הוא מסמל כל כך הרבה. את העבר שחודר להווה, ההתמודדות איתו והרצון להכיל אותו. בכל אופן, בלי להבין עד הסוף את כל הדימויים וההקשרים אני יכולה להגיד ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אחד הדברים האהובים עלי בקריאה היא העובדה שלא כל ספר מתאים תמיד, גם אם יהיה הספר מעולה. הרבה מעבר לחוש טעם למזון שמתפתח ומשתנה מעט, לספר צריך מצברוח, צריך תקופה מתאימה בחיים, צריך התאמה.
את 'יונה ונער' קניתי מזמן ובקריאה ראשונה, לפני שנים, לא הצלחתי להגיע אפילו לעמוד מאה. כשכולם פיארו ושאלו למה נתקעתי, אמרתי שהתיאורים הירושלמיים שברו אותי. מצחיק אותי היום לחשוב על התשובה הזו, כי זה בערך לתאר את המסגרת כששואלים אותך איך הציור.
אז מה השתנה מאז? התחלתי ללמוד, עזבתי את הבירה והדרמתי. השקעתי בלימודים זמן רב והותרתי מעט זמן לספרים. ועכשיו החלטתי לעשות קצת ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה אהבות יש? יש שיגידו שהאהבה היא אחת, ברומן מאת הסופר מאיר שלו יש שלל אהבות. יש אהבה שנבטה, הבשילה והחלה את קמילתה הבלתי נמנעת. יש את אהבת הנעורים שנקטפה בטרם הספיקה לבקוע מקליפתה הביישנית. יש אהבה ישנה שנשלפת כמו צעיף חם ומלטף ממגירה שנשכחה. יש את אהבת אם, אבן פז מסותתת נצחית ומאירה. בין כל אחת מן האהבות האלה חי לו האדם, ולכל אדם כאבו וסיפור חייו.
... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר כתוב מקסים, ולעומת בביתו במדבר (שממש לא אהבתי) יש בו דמויות שיכולתי להתחבר אליהן.
הסוף די גרוע בעיניי, אבל למזלי הוא לא הרס לי את הספר כמו שקורה לפעמים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
"ופתאום," אמר האמריקני הזקן בחולצה הלבנה, "מעל כל הגיהנום הזה, פתאום עפה יונה"" (עמוד 7).
"זאת העצמאות האמיתית של הבן-אדם. לא בכסף. בזמן" (עמוד 130).
הספר "יונה ונער" (הוצאת עם עובד, 2006) מאת מאיר שלו מתאר שתי פרשיות הסבוכות זו בזו. האחת עוסקת במדריך טיולים בשם יאיר העוזב את אשתו ובונה לו בית במושב בהרי ירושלים, ובסיפור האהבה הנרקם מחדש עם אהובתו משכבר הימים, תרצה, אשר כעת מתוקף עבודתה, הינה קבלנית הבנייה שלו. הפרשיה השנייה מתרחשת בעת מלחמת שחרור ועוסקת באהבתם של שני מגדלי יונים צעירים, המכונים "התינוק" ו"הילדה", אשר פועלים בשירות ההגנה והפלמ"ח, הוא בקיבוצו והי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר לרומנטיקנים. באופן פרדוקסאלי לעתים מאוד הוליוודי ולעתים מאוד ארץ ישראלי.
באופן כללי זה ספר שני של שלו שאני קוראת, הראשון כמובן היה רומן רוסי. כשקראתי את הספרים הרגשתי כאילו קפצתי אחורה בזמן וביקרתי במדינת ישראל הצעירה והנאיבית. ממש הרגשתי איך זה היה להיות ישראלי באותם הימים.
מצפה הקוצר לספר הבא של שלו.
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר אחרי שקראתי את רומן רוסי של מאיר שלו ידעתי שאני חייבת להניח את ידיי גם על הספר הזה.
לקח לי שנתיים לפחות והציפיות הצטברו בהתאם, אבל לשמחתי הרבה הם נענו בקלות ובחן.
הספר כובש - זה התיאור הטוב ביותר שיש לי עבורו.
הדמויות פשוטות ולא אומרות הרבה. את השפה הגבוהה המספר שוזר בין דבריהן ויוצר אווירה רווית רומנטיקה, תשוקה והחמצה אבל גם מאוד פשוטה ואינהרנטית. במיוחד התרשמתי מהשזירה היפה של שני ממדי הסיפור שנרקמו ביד אמן אמיתית. מאיר שלו הצליח להתעלות על עצמו והצדיק את מעמדו כאחד הסופרים האהובים עליי ביותר.
ספר מדהים עם שפה יפהפייה, עלילה ואווירה. מומלץ!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הכי טוב ומרגש של מאיר שלו, בעיני.
ספר שלא עזב אותי ימים רבים אחרי שגמרתי לקרוא אותו.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אח מאיר מאיר... שבית את ליבי כבר מ "רומן רוסי" ומאז אני אוהד שרוף, יש לי פוסטר שלך מעל המיטה והולך עם חולצת מספר 1 שלך (סתאאאאם)
ועכשיו ברצינות, לא מזמן ראיתי את ההצגה בתיאטרון גשר ונקרעתי מבכי ללא הפסקה. ונזכרתי שבכיתי לא פחות בספר.
לכל אחד יש את ההנאות הקטנות שלו בחיים. אחד אוהב לשתות, אחד אוהב לעשן או לאכול טוב וכו'. בשבילי בכי טוב מספר טוב שווה כמו...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור מקסים ששופך אור על התקופה. סיפור אהבה מיוחד בתקוה מיוחדת. לדעתי זה ספר חובה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתוב כל כך טוב סוחף ומרגש. גם הרחבתי את אופקי על יונת דואר.
בעיקרון זה ספר שצריך להיות על מדף הספרים. אני מוכרת כי קיבלתי קנו לי עותק נוסף. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם רק היתה לי אפשרות, הייתי מדרגת את הספר הזה כשישה כוכבים בלב שלם. ללא ספק אחד הספרים הטובים שקראתי בזמן האחרון אם לא בכלל - מאיר שלו, מעבר להיותו אשף השפה העברית הידוע, השולט בדקדוקי השפה ובסודותיה, הוא גם טווה רעיונות יוצא מן הכלל. העלילות המרתקות, השונות והדומות ביניהן כל כך, אשר כמו בספרים רבים וטובים מתמזגות בסופו לאחת - גרמו לי ממש להוציא תהיות מפי בקול רם, להשתאות בשאיפת אוויר מופתעת ולאמור "כן!" או "לא!" לעצמי, בעוד היושבים סביבי (על הספסל, בתחנה, באוטובוס, בעיר וביער) שולחים לכיווני מבטים תמהים. אבל למה שיהיה לי אכפת? באותם הרגעים הרי הייתי שקועה ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא הרשיתי לעצמי לשוחח שיחת חולין בעת קריאתי בנשימה אחת אהבה של אותם ימים. משמעות של הקמת המדינה שזורה בכוחות אהבה גדולים. שפה תנכ"ית שריתקה .סיפור נוגע שזור בתקופת חיים מוכרת לדור המייסדים .לרגע חפצתי לגדול באותם ימים של פשטות. תמימות עוצמתית.אש האהבה בינות לאש הכדורים .זרע הממשיך זכרונו של חייל עדי אובד בקשר עדי נצח באמצעות יונה -לא אשכח חווית קריאה זו .... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מאוד מעניין.
כתוב יפה. סיפורים הפרושים על פני תקופות שונות ומשתלבים בניהם, הסוף מעט מפתיע..
מומלץ.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואוו! פלפולי לשון, פלפולי מחשבה, שנינות ועליצות אך גם עצב ודמעות. ספר נפלא שמדגיש את יכולותיו המופלאות של מחברו!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התמימות, הפשטות, האהבה כפי שהיא מתוארת פשוט קסומה בסיפור הזה. גורם להתגעגע להלך תרבות שלא זכיתי להכיר מקרוב. היו רגעים שחשבתי שאני מועדת לתוך עימדון של הסיפור ושחלקים כאלו או אחרים היו יכולים להישמט, אך בכל זאת היה לי נעים לקרוא ולרגע לא חשבתי לסגור את הספר ולא לשוב אליו.
בספר מתגבשים נשים עצמאיות, גברים רגישים ואהבה, מהסוג הטוב של פעם- עד שלבסוף- נולד הסיפור מתוך עצמו. שם נצבט הלב, והדמויות מקבלות עבר, הווה ועתיד. הסוף השאיר בי תחושת עצבות מהדהדת. ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נפלא! כל ספר של מאיר שלו הוא חגיגה, אך הספר הזה הוא סוכריה מתוקה במיוחד. רק מאיר שלו יכול לשזור שני סיפורים במקביל, שרק בסיומו של הספר מתאחדים לאחד בצורה מופלאה - כתיבה וירטואוזית, מרתקת, הנאה צרופה! ארץ ישראל היפה אך לא מתייפיפת, אהבת הארץ וערכים בלי צדקנות. תענוג.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור אהבה מרכזי ומסביבו כמו אלקטרונים סביב גרעין מסתובבים סיפורי כמיהה.
מה זאת אומרת כמיהה? אהבות שלא נמשכות, שהקורא דווקא היה רוצה שיימשכו. היו קטעים מסויימים שהייתי רוצה להתערב בהם ממש. למנוע יצירת זוגות או את הפרדותם. לקחת אחריות.
הזוגות ניפרדו כולם כמעט!. חלק בגלל בחירת בן זוג, חלק בגלל מרחק פיזי ומלחמות, כח עליון, וחלק בגלל שעמום או סתם החמצה. תסכול שמלווה את הקריאה.
עוד סיפורי כמיהה הם של בן לאהבת הורים, כמיהה של גבר לבגרות נפשית ולנטילת אחריות, לצאת מהפחד שבלקיחת אחריות. להיות מוביל ולא מובל. כמיהה של אבא לנכדים, כמיהה שבין זוגות מאוהבים. ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ראשון של מאיר שלו שקראתי מאוד נהנתיכתוב בצורה יפה
ומרתקת... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר זה מתכתב בצורה מתוחכמת עם ספרו של מישל טורניה: שר היער. מישהו צריך לעשות על זה איזה סימינריון.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיר שלו סוחף בכתיבה שלו לעולמות רחוקים ומתוקים שלא בא לחזור מהם חזרה.
סיפור אהבה לא יאומן בין שני ילדים מסורים לעבודתם בשובך יונים.
דמויות משעשעות,במיוחד משולם פריד (הלוואי היה לי איזה דוד עשיר כזה,תיק תק מסדר הכל)
מדהים!!! לא התאכזבתי.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
'יונה ונער' היה הפעם הראשונה שגיליתי את מאיר שלו, לפני שלוש שנים. ואז מיהרתי לכתוב את רחשי ליבי:
יונה ונער, ואני.
את הספר הזה שמרתי כאופציה אחרונה ברשימת הספרים החדשים שהיו פה בבית, ולא בתור הדובדבן. הוא נשמר כברירת מחדל, כשלא יישארו לי יותר ספרים לקרוא. בתחילה לא הבנתי בכלל למה אחי מצא טעם להוציא 89 שקלקלים על ספר שעל כריכתו יש איור גרוע במיוחד של יונה, שנצבע בידיו של ינוקא שעוד לא רכש את המוטוריקה המתאימה כדי לא לצאת מהקווים. ובכלל, השם יונה ונער עורר בי קונוטציות של רומן סוטה והזוי בין נער ליונה. ולא שהמציאות לא מביאה לנו סיפורים כאלה לפעמים, אבל למה... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, קחו את הזמן והתמידו בקריאה. השפה מרנינה והסיפור מרגש.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היום סיימתי לקרוא(בשקיקה) אם כי מסכימה שהסוף קצת הזוי.העברית מצויינת.
כשסוף סוף מופנה זרקוק להאיר את דמות האב, הוא כבה מהר מדי וגם הוא נותר חידה.
הספר יפה,אך כל הנ"ל מותירים מרירות קלה....
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סיפור מקסים, לוחץ לחיצות מדודות על בלוטות הדמעות. מבין שני הסיפורים: של מדריך הטיולים בן זמננו ושל אהבתם של "התינוק" ושל "הילדה" מלפני קום המדינה, אהבתי יותר את השני (כלומר הסיפור המוקדם יותר כרונולוגית), ומצאתי עצמי מחכה לפרקים המספרים עליהם. דווקא את הסוף לא כל כך אהבתי, אבל מאחר וכל הסיפור היה באמת יפה ומרגש, אפשר להתעלם ממנו. בסך הכל אהבתי את הספר מאוד. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מצאתי מנוח.
שנתיים חלפו ועדיין הספר נח בין ספריו של שלו,ואף נמצא מיטלטל בכיסו המרוכסן של התיק היוצא ונכנס עימי בימים החולפים וטרם נקרא.
כל ספריו של שלו נקראו בשקיקה,למעט הספר שהמתין בציפייה לפרץ תעלומותיו שתסתערנה עם אותן חוויות המתבקשות מספר טוב.
פרק הזמן נוצל בקפידה בעבור תשומת לב לספרים וסופרים אחרים כשעל שערי הזמן החולף מתדפק וכמהה הספר לפידיון וגאולה.
הדרכים התפנו והימים החמים גזרו ריתוק אל פינות קרירות, והזמן מנדב מקום נרחב למחשבות טורדניות על אודות ספר כזה או אחר שטרם נרכש או נקרא.
כמו בכל מפגש מסקרן שתובע את זמנו עד לקיומו,פתח הספר... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיר שלו. יונה ונער. עם עובד. 2006
כרגיל מרתק. מלמד תולדות ישראל. מתאר נופים וזמן. הפעם תקופת הפלמ"ח וההתמחות של היונאים, חיל הקשר הראשון? ושוב זוגות אוהבים וההיצמדות לאהבה אחת מיוחדת מבלי האפשרות לחיות בלעדיה או לעבור הלאה. משובב נפש, מחבר את הקורא לארץ ישראל ונופיה, לאזכורי מקרא ולעליות הראשונות. יחסו המכבד והאוהב של שלו לנשים וכוחן מעניק לו מקום של כבוד בפנתיאון הסופרים הישראליים. מאיר שלו הוא ישראלי, "פאר אקסלנס". אולי הסופר הכי ישראלי היום. על אף הסופרלטיבים הנ"ל עלי לציין באכזבה שספר זה אינו מן הטובים של שלו והסוף המוזר והלא אמין אינו תורם למופע ה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר נהדר, קריא, שנון, מבריק. בכיתי, צחקתי, התרגשתי, נהנתי מכל רגע.ומדי פעם בעוברי ליד השובך הנוסטלגי בגבעת ברנר ,אני נזכרת בספר ובסיפור האהבה הרקום שם, בחדווה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מומלץ.
כתיבתו הרהוטה והמדויקת של מאיר שלו, יוצרת לקורא תחושה שהוא נמצא שם לאורך כל עלילת הספר.
לקרוא ולא להפסיק.
קריאה נעימה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים, אחד הטובים שקראתי בזמן האחרון.
נותן מבט מיוחד על תקופת הקמת המדינה ועל אהבה תמימה ובוגרת גם יחד.
אנושיות מקסימה וסיפורים מרתקים.
הסוף מעט צפוי אבל גאוני, מהספרים שמחייבים קריאה חוזרת.
רק הצטערתי על הסוף-דבר הטרגי...
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיר שליו גדול המספרים שחיי בינינו
יצירה מופלאה-אפוס של תקופה גדות מהחיים.
שפה מופלאה,אומן גדול המצייר דמוייות דמויות בלתי נשכחות,מכניס אמיתות חיים ומחשבות נעלות הנותנות ערך
מוסף ליצירתו
זכור לי למשל משפט מתחילת הספר שאדם מת פעמיים
פעם כאשר הוא מת ופעם שניה וסופית כאשר אחרון הזוכרים אותו נפטר
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ועומדים לו הוריו מהצד.מביטים.מוחאים כף.גדול.גדול.גדול.
ומעל כולם מרחפת דמותה של בתיה שלו.המחנכת האגדתית. הגורמת יראה בגיל 13 והופכת מורה לחיים בגיל מבוגר. הגומא על הלחי.אהבת הטבע.לימוד ספר יונה מתחת לעץ הקקיון שבבית הכרם.לימוד שמש בגבעון דום בעמק האלה והטיולים השנתיים הסחבקיים.ובתום קריאת הספר ראיתי אותה מול עיני ניזכרתי,התגעגעתי ודמעתי. דוז פואה למאיר שלו.נעמת לי מאוד.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הדירוג שנתתי הוא רק ביחס ל"בביתו במדבר". בהשוואה אליו, "יונה ונער" כתוב בשלומיאליות, והסוף שלו מסורבל ומאכזב. ביחס לספרים אחרים בעולם, זהו עדיין ספר מופתי.
אחד הדברים שהכי נהניתי מהם בספר הוא היחס שניתן לטעויות שמושרשות לאנשים מסוימים בעברית שבפיהם. לעיתים זה משעשע, ולעיתים שובר את הלב. לי אישית זה הסב שביעות רצון רבה מטעויות שאני טועה באופן תדיר, במכוון או שלא במכוון.
הדמות של הקבלן בספר היא אחת הדברים שאני חייב לציין נגד הספר. כמו שאומרים שקשה לעסוק באלוהים בקולנוע, כי אם רוצים להראות שהוא באמת קיים, אזי מנחיתים "מבחוץ" משהו שלא קיים במציאות של הסרט... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יונה ונער הוא ספר מעולה מעתו של הסופר השנון מאיר שלו.
זהו ספר שעוסק ביצרים הטבעיים ביותר, אלו שבאים עלינו ממעמקים מבלי שתהיה לנו שליטה עליהם. כדוגמאת העופות הנודדים, כדוגמאת יונת הדואר שפעולתן הופך לחלק בלתי נפרד מהזהות שלהן.
עוצמת הפעולה של הנפשות הפועלות, היא עוצמה בלתי נתנת לעצירה, הם עושים את זה כי הם חייבים לעשות ואינם יכולים אחרת.
בברכת קריאה מהנה.
טוביה רז.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר מדהים!! מאיר שלו במיטבו. סיפור מדהים, כתוב נפלא ומדבר על ההיסטוריה שלנו. מומלץ בחום... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
יונה ונער - הרומן הישראלי הטוב ביותר!
(הסתייגות: עדיין לא קראתי את "סיפור על אהבה וחושך")
יונה ונער אוגר בתוכו עולם דימויים ומושגים עשיר מאוד.
החל מהיונה של נוח בתיבה, עבור דרך מלחמת העצמאות ועד עולמנו המודרני דהיום.
יחסי חייל מפקד, יחסי בעל ואישה, יחסי אב ובן, בן ואימו, אחים, גיסים, קליינטים, מורים,נהגים, רצפים, קיבוצניקים, עירוניים, ירושלמים, תל-אביבים, הכל!
ולכל שם יש איש. ומאחורי כל איש יש את מזגו וטיבעו האנושי. ולכל מזג אנושי יש את הגורמים שטבעו בו את אותו מזג.
הספר מושך אותך אליו בעבותות של אהבה. ברוגע, בחיוך, בציוריות עזה. תרבה לצחוק בעת קריאתו, תמ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר יפה, כתוב בצורה נעימה וזורמת. באמת התרגשתי כשקראתי אותו. רק בעיה אחת- כבספרים רבים- הסוף לא משכנע.
דבר כזה יכול להרוס את חווית הקריאה לחלוטין .
ועדיין- ספר מקסים... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מקסים. קראתי לפני חודש והותיר בי את חותמו.ממליצה בחום.הנופים,הדמויות,התקופה.משאיר בך געגוע לדברים רבים בחייך.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר שכולו יופי,אהבה ואינטיליגנציה רגשית.
ספר למי שמחפש משהו אחר בחיים מלבד ריצה אין סופית אחר החומר.
מקסים מקסים ומומלץ ביותר.
מיכל... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה עוד אפשר לכתוב על ספר שכל כך שיבחו אותו לפני,
אהבתי את הספר במיוחד את ההומור הדק והמיוחד של מאיר שליו, הסיפורים שבסופו משתלבים כל כך יפה, האהבה ללא תנאי, וארץ ישראל של פעם... בהחלט ספר מיוחד במינו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מדהים,סגננו המיוחד של מאיר שלו נותן נופח מיוחד לספר.
הספר ממומלץ בחום.
סיפור שמשלב הסטוריה אהבה ואת תל אביב הישנה,נותן הצצה על תקופה שבה היונים שלחו דואר והודעות בזמן מלחמה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לא קראתי את מאיר שלו במשך שנים כי חשבתי ששמאלן כמוהו יכול לפגוע בנשמתי העדינה....והנה חברי'ה הפתעה לראשונה לא טעיתי...באמת סיפור משמים עד מאוד לא מלמד ולא מעניין.
לא מומלץ בכלל.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
למאיר שלו יש את הכישרון "לצייר" את הדמויות בספריו לפי סגנון הדיבור ומטבעות הלשון שלהן. הסיפור הזה זורם באופן מופלא ומלווה הומור ושנינות. ניתן לראות ששלו לא חוסך מעצמו עבודה ומבצע תחקיר נרחב על הנושאים שהוא כותב, זה משתקף בכל עמוד בספר. זהו ספר שקוראים תוך חיוך המלווה בצחוק מעת לעת וזאת מתוך גרון חנוק למחצה. ספר נפלא של סופר מופלא - חובה!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין מרתק אהבתי
אני אוהבת את מאיר שלו את הארץ ישראליות במיטבה
של אז.
את הספר "עשו" שלו קראתי לפני שנים רבות ולא זוכרת
ממנו מאומה, אולי השאיל אותו מספריה שוב להנות
ממאיר שלו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבה ומוות
הצמד הנצחי של הדרמות הגדולות
נותן זווית חדשה למלחמה ההיא... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
עשרות העמודים ראשונים טיפה אישיים וכבדים, אבל מעבר לזה, הספר מרתק, כתוב בשפה ובביטויים עשירים, עמוק ויפה. יש גם תיאורים מקצועיים מפורטים שלא רק שאינם מעיקים, אלא אפילו מעניינים (יונאות, קבלנות בנין...).
אחרי שהסיפור שקדם לקום המדינה מגיע לשיא ונגמר באופן מרגש, יכול היה להגמר גם הסיפור הראשי. יש כמה דברים בסוף הספר שהורסים חלק מיופיו (מאיר שלו רצה להמנע ממתקתקות-יתר?).
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם היו מבאים לי את הספר בלי שם המחבר ישר הייית מזהה שמדובר במאיר שלו
ספר שגורם לך לרצות להיות שם בתקופה של קום המדינה עם החלוציות המשולבת בסקסיות
דבר אחד בעייתי כאן : המון פרטים היסטוריים לא כלכך מדוייקים
אבל אין על הקטע עם לאורות תאנים!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד ספר מצוין של מאיר שלו. לקרוא ולהתענג על כל רגע. לפנטז על הסנויש והמלפפון חמוץ.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מרגש ומחמם את הלב, כתוב היטב, סיפור העלילה רומן מיוחד, זה הספר הראשון של הסופר מאיר שלו שקראתי. ממש חוויה מהנה לקרוא ספר כזה. מתכוונת לקרוא עוד ספרים של הסופר מאיר שלו כי זה טבעי באם ספר של סופר מוצא חן בעני אני ממשיכה לקרוא את יתר הספרים של אותו הסופר. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אתחיל בזה שאני משוחד יחסית. מכיוון שברגע שאני רואה ספר של מאיר שלו אני מיד אוהב אותו. רק בגלל העבודה הזאת, ובגלל שאף אחד מהספרים שלו לא איכזב אותי.
למרות שזה עוד ספר של מאיר שלו, מצאתי בו הבדל גדול מבין האחרים. אולי זה בגלל שקראתי אותו בהפרש גדול מהאחרים, ואולי זה פשוט סיפור הרקע, אבל חושב שהוא מאוד שונה מספרים אחרים של מאיר שלו, ודווקא לטובה.
גם כאן הסיפור מתרחש בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל, לפני קום המדינה וגם אחרי. אני חושב שכל מי שאוהב וקרא מאיר שלו, חייב לעצמו את הספר הזה. וכל מי שלא, אז הגיע הזמן. ספר נהדר, אני יודע שהיו אנשים שהתאכזבו מהסוף של... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיר שלו הוא מטובי הכותבים שלנו, אבל לפעמים קצת קשה לקריאהץ יש ספרים שלו שלא הצלחתי להתחבר. אבל ליונה ונער התחברתי בקלות. הדמויות שלו עגולות ומיוחדות, המתח הבינאישי עובר בכמה וכמה רבדים של העלילה.
הוא מצליח לגרום הזדהות עם גיבוריו וגם לחשוף אותנו הקוראים לתקופה אחרת של ימי קום המדינה.
בוכים וצוחקים כמו שמאיר שלו יודע לעשות...
ממליצה בחום
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כאחד שניסה לקרוא את כל הספרים של מאיר שלו ולא הצליח להתחבר זה ספר שמאוד נהנתי לקרוא ומאוד ממליץ.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אולי המתקתק ביותר מכל ספריו- אם כי בסוף מאיר שליו כאילו נזכר ומתקן.... מומלץ בחום... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה כיף היה לקרוא את הספר הנפלא הזה. כמה חיוכים העלה על פני, כמה ריצות למטבח לנישנוש קטן, כמה ארוטיות מרומזת ומחממת, כמה חן, רגישות, קסם, ישראליות אותנטית, חום אנושי.
יש כבר כמה ביקורות אוהדות, אז אצטמצם ואסביר מה היה כה כובש בספר הזה, שהחזיר לי את האמון בשלו כסופר אהוב עלי מאד מאד.
אז בעצם ממה כ"כ נהניתי? אני חושב, שבאופן כללי, ובקצרה אפשר לומר שהיכולת הדי נדירה של שלו למקם את ספריו על סולם של BE-DO במקום טוב הקרוב ל-DO. הרבה רגשות, אבל עולם המעש מקבל ביטוי מרתק ומאד מוחשי, במעשיות יומיומית שמתוארת. דוגמאות?
• השלבים המעשיים המפורטים של ניקוי השובך. ממש נית... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
פשוט סיפור סוחף ונעים על רקע הרי ירושליים וישראל של אז, שלו כמו שלו- תמיד נעים לקריאה- חובה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מיוחד, מיוחד, מיוחד. סיפור מופלא שדרך הגשתו היא אומנות צרופה. שימוש בשפה כה אופיינית למחבר. בהחלט ראוי לפרס ספרותי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר שהוא מלאכת מחשבת, הן מבחינת שזירת העלילות זו בזו (שתי עלילות במרחק של דור מתרחשות בספר) ועיצוב הדמויות והן מבחינת הלשון. לשון עשירה ומעתירה. ספר מרתק, מרגש , סוחף ומשאיר אותך בסוף עם לחלוחית בעיניים ותחושה של "חבל שנגמר". כיף לאלה שעוד לא התחילו לקרוא את הספר - החוויה עוד לפניהם.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
This be the verse you grave for me:"
Here he lies where he longed to be.
Home is the sailor, home from the sea,
And the hunter home from the hill.
" (Robert Louis Stevenson)
הציטוט המקסים הזה, שחקוק על קברו של רוברט לואיס סטיבנסון (מחבר "אי המטמון"), מופיע לקראת אמצע הספר ובעצם מתאר את כולו. הספר הזה מדבר על בית. לא המקום ההוא שכולכם גרים בו, זה שמכיל את כל החפצים שלכם ואת המשפחה, הכלב, האוטו בחניה ותיבת הדואר. הוא מדבר על בית אמיתי, בית שמותאם לאדם שגר בו, בית עם אופי ועם זכרונות, שמחכה לך ומברך אותך לשלום כשאתה חוזר אליו. בית שהוא ההבדל באנגלית בין house לבין home.
הסיפור מתחלק לשניים. מחמת ספוילרים לא ארחיב על הקשר ביניהם, אך שניהם ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר א-ד-י-ר שנכתב ביד אמן. רק לקרוא את תאוריו הצבעוניים ושפתו המיוחדת של שלו זה תענוג בפני עצמו. לרוץ ולקרוא!!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
בלי הרבה מילים- אם עוד לא קראתם- אל תחכו יותר:)
אחת היצירות היפות של מאיר שלו, אחד הסופרים הטובים שלנו.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מאיר שלו בכתיבה הארץ-ישראלית שלו, סוף מפתיע!
אישית- יותר אהבתי אותו בריכולים של פונטונלה, ותיאורי האהבהבים בספר קצת הביכו אותי- אבל בהחלט נהניתי מהקריאה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|