ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 באפריל, 2023
ע"י מוריה בצלאל
ע"י מוריה בצלאל
זה הספר האחרון שקראתי מאת מאיר שלו ז”ל. לא כתבתי עליו מהסיבה הפשוטה - קשה לעשות צדק עם הסיפור הזה בתקציר או ביקורת. אבל אז שלו נפטר והותיר אחריו הלם ותהייה. אז החלטתי בכל זאת לכתוב. סקירת מעגל, אפשר לומר. מה גם שנמנע ממני לכתוב ביקורות לזמן מה, וזו סיבה מספיק טובה לחזור לסורי.
מאיר שלו ממסגר את סיפור אהבתם של שני יונאים של ארגון “ההגנה”, חותך אותו לשניים ומכין כריך ערב לחיך. פרוסה אחת היא הסיפור של “התינוק”, הפרוסה המקבילה היא סיפורה של “הילדה”, ובאמצע מעוך לו יאיר מנדלסון, מדריך תיירים המתמחה בצפרות. כל זה מוגש על מצע של ירושלים הצעירה, ברוטב המנדט הבריטי.
הרי לכם, יקיריי. צפרות ויונאות. נושאי מחקר נישתיים עד כאב. אני מדמיינת את מאיר שלו, באומץ שאפשר למצוא רק אצל סופרים יחידי סגולה, משכשך רגליו בבוץ טובעני זה. אבל מישהו היה צריך, ותודות לכך, לקח אותי למסע אל טריטוריות לא מוכרות, שבדרך אחרת לא הייתי מעלה על דעתי להכנס אליהן. מצאתי את עצמי קופצת מעמק הירדן, לירושלים של שנות החמישים, לגן החיות בתל אביב, מתפעלת מהמיומנות שבה טווה שלו את כל החוטים בנול בסדר מופתי.
אבל לא רק באהבה ומלחמה עסקינן, אלא גם בבית. הום סוויט הום.
הא לכם אנקדוטה. היה ונכנסתי לבניין מכניסה א’, ולאחר שסיימתי את ענייני יצאתי מיציאה ג’, כדור הארץ יתהפך ואעמוד אובדת עצות, מגרדת בתחושת הכיוון הפגומה שבראשי והבעת טמטום על פני הנאות. קרה שתעיתי אפילו בתעלות הנפתלות של שכונתי-שלי. מה מצחיק?
בתור שכזאת, שאלתי את עצמי חזור ושאול עם כל יונה שנסקה אל השחקים בנפנוף מתגרה - אבל איך היא יודעת לאן לעוף, הממזרתא?
יונת הדואר נקראת באנגלית Homing pigeon. היא יכולה לשוב רק אל היעד שהיא מזהה כביתה, והמוטיב הזה, הבית, מופיע בצורות שונות לאורך הסיפור, אבל אני לא רוצה ללעוס את הכריך למי שטרם קרא.
הנה בכל זאת יצאה ממני סקירונת על יצירת המופת הזו. אבל אלה שעדיין לא קראו אותו צריכים להבין שתיאור טעמו של כריך, נפלא ככל שיהיה, לעולם לא ישתווה לאכילתו. כוחו של הרומן הוא בהתפתחות הסיפור. בדמויות הראשיות - שעל אף שהן מפורטות להפליא - נותרות חסרות שם - ובאיך שזה עדיין יורד חלק בגרון. כל אלה משקפים את האופן שבו חיינו מונעים על ידי האנשים והאירועים סביבנו.
כמו ביונאות, זה ספר שקשה להכנס אליו בהתחלה, אבל אט אט בעודך מקנן בו, אתה נקשר עמוקות, ולבסוף ממריא איתו.
מה טובו אהליך יעקב, כותביך ישראל. נוח על משכבך בשלום, מר שלו, ותודה על המילים.
35 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
מוריה, רואים תיכף ומיד
שאת אישה מבינה עניין.
מי יתן וירבו כמוך והלוואי ואני אזכה לאחת מתוכן. |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה, אהוד. אני מסכימה בנוגע לחיבור בין מוזיקה לספרים. זה הקפה והסיגריה, היין והגבינות, הבירה והפיצה של עולם האמנות. במקרה שלי זה בעיקר בכתיבה.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה מוריה, הצלחת לרגש
עם חוות הדעת הזאת שלך. כמה טוב שלפעמים יש משהו
שמחזיר אותנו אחורה לדברים שנכתבו וכבר לא מופיעים בעמוד הבית של האתר. אני מוכרח להודות שגם אני כמו החבר זאבי, אוהב לשלב מוסיקה בקריאת ספרים. תשאלי כל אחד שמכיר או שהוא ביטניק ברוחו הוא יאמר לך שמוסיקת ג'אז הכי טובה עם מזה. |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
הרעיון אכן מעט מוזר, עכשיו כשאת אומרת. אחד מאותם סיפורים אבולוציוניים. אולי אפילו האופה הופתע ממה שיצא מהתנור :)
סקרנית לשמוע מה הוא מייצג עבורך. ושימחת אותי, חניל'ה! קצת הוזנח האומלל בשנה האחרונה מפאת מפולת דומינו של טרגדיות משפחתיות, אבל אחזור לכתוב בו. |
|
|
חני
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
באיחור אופנתי:)
היה משהו בספר הזה, אולי הרעיון מאחוריו שדי מוזר, או שזה פשוט שלו ומ שהוא מייצג עבורי. שמחה שאהבת גם! p-s ויני וידי וינצ'י...הבלוג שלך מקסים:) |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה לך, אור.
|
|
|
אור שהם
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
ספר נהדר,
תודה על הסקירה מוריה, וברוך שובך :) |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה, סקאוט. כך שמעתי כמעט מכל מי שקרא אותו.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
מוריה שלחי לי בפרטי את העדפותייך ואראה אם אנחנו באותו כיוון וההמלצות שלי תהיינה רלוונטיות עבורך.
|
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
מוריה, עשו ספר נפלא. גם כימים אחדים.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
זאבי, אם יש לך המלצות למוזיקת "רקע", אל תשמור לעצמך :)
תודה, מורי ורץ. |
|
|
רץ
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
ביקורת מעולה לספר מעולה שמאוד אהבתי.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
ראסטה, אתה מזכיר לי את עצמי :)
מוריה גם את כי אני נוהג לעתים קרובות להאזין למוזיקה אינסטרומנטלית במקביל לקריאה. על מנת שאוכל להתרכז המוזיקה חייבת להיות כזו שאני מכיר ממש טוב ויכולה לשמש כרקע |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
עשו הוא בהחלט ספר מופת. בהצלחה אתו.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
זאבי, זאת אני מבינה. בזעת אפיך תקרא ספר. היתה לי אותה הבעיה עם מלאכת הכתיבה, ולכן אני שומעת בעיקר מוזיקה קלאסית בכתיבתי. וכמו כן, כל דבר אינסטרומנטלי. בהיעדר שירה, עולה בידי להתרכז.
ראסטה, תודה לך. כמדומני, עשו זה הבא ברשימת השלוים שלי. ויופי של אלבום להרדם לצליליו. |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
דן, תודה רבה!
מדהים. לפעמים קשה לתפוש בנפלאותיו של הטבע. תודה, יעל. לשמחתי, עוד יש מהם שמחכים לי. |
|
|
Rasta
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
יופי של סקירה, מוריה.
מצער לשמוע על מאיר שלו. אולי אנסה לקרוא את עשו, שוב, אולי זה הזמן. זאבי, אני איתך... מוסיקה 24/7, לא קראתי הרבה זמן. יש גם לילות שאני הולך לישון עם מוסיקה, לפני כמה לילות נרדמתי כשהאלבום IN RAINBOWS של RADIOHEAD מתנגן. |
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
מוריה, בתשובה לשאלתך, כך זה שמכורים למוזיקה ומקדישים להאזנה את מרבית הזמן הפנוי :)
עד היום המוזיקה תופסת אצלי את המקום הראשון אבל מצאתי את הדרך לאזן בין ההאזנה לקריאה. בהצלחה עם ספר הביכורים :) |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
גם אני אהבתי אותו, כמו את רוב הספרים של שלו
|
|
|
דן סתיו
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
מוריה
ראשית, מאחל לך הצלחה עם ספר הביכורים!
שנית, עד כמה שידוע לי חסידות נוהגות לחזור, מידי שנה, כל אחת לקינה. אין זה כמובן מפחית מכושר הניווט של היונה... |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
אל תהיה פרימיטיבי P:
|
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
או סתם מפות של פעם,מוריה.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה, מורי. מסכימה.
זאבי - עשרים שנה! איך קורה דבר כזה? |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה רבה, בנצי.
ראובן, זה בהחלט נכון. אצלי זה רץ במשפחה. פרנויה תוניסאית, נקודת חן משפחתית באחורה של האוזן וחוסר אוריינטציה. אילולא גוגל מפות, הזן שלנו היה נכחד. |
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
סקירה יפה על ספר מופתי של ענק ספרותי, תודה לך.
מאיר שלו הוא הסופר העברי האהוב עליי ללא מתחרים ואת לכתו מאיתנו השבוע קבלתי בעצב רב. שלו אחראי ישירות לכך שבזכות קריאת ״יונה ונער״ בשנת 2006 סיימתי בצורת קריאה של כעשרים שנה! |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה, אנקה. תמיד כיף לחזור.
דן, ריגשת אותי. למעשה, אני לקראת סיום כתיבת רומן הביכורים שלי, ולכן הודעתך שימחה אותי מאוד. והציפורים הנודדות, כמובן! אבל יש הבדל. הלא הן מחפשות כיוון מאוד כללי. אם תעופנה צפונה, עליהן לדעת היכן הצפון, והן מסודרות. אך יונת הדואר מחפשת את השובך שלה, כתובת כה ספציפית, וזהו שמדהים אותי. והסלמון, אך… הוא פלא בפני עצמו :) |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
יופי של סקירה לספר שכרגיל מאוד אהבתי, אחד משבעת הרומנים המהוללים של ראשון כותבי ישראל.
ספר מרגש ממש.
|
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
מוריה-אני לא רחוק מזה
ראיתי כתבה מעניינת בנושא חוש כיוון והתמצאות. יש מי שנולדים עם זה. שים אותם במדבר והם ידעו היכן הצפון. ינווטו בלילה בלי בעייה. לי אין מושג חוץ מהפעמים שאני רואה את הים. אבל היום עם גוגל מפות... |
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה מוריה. כתבת נפלא.
|
|
|
דן סתיו
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
מוריה
סקירה מדהימה ביופיה הפיוטי. אם תחליטי למשוך בעט הסופרים אשמח לקרוא את ספרך.... הספר של שלו אכן נפלא וזכה לסקירה הראויה לו. באשר ליכולת הניווט של היונה, היא לא היחידה. זכרי את כל הציפורים הנודדות חצאי עולם ואת דגי הסלמון והצלופחים המנווטים אלפי מילין במי האוקיאנוסים כדי להגיע למקומות חפצם.
|
|
|
אנקה
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
כדרכך, ביקורת מקסימה שכיף לקרוא. טוב שחזרת לכתוב כאן.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
נצחיה, הסוף היה בהחלט משונה, אבל אני לא חושבת שמופרך או הורס.
תודה ראובן, סיפור אמיתי :) |
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
סקירה מעניינת ומשעשעת
כדור הארץ יתהפך... |
|
|
נצחיה
(לפני שנתיים ו-6 חודשים)
ספר חביב, אבל הסוף מופרך לחלוטין והורס
|
35 הקוראים שאהבו את הביקורת
