ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 באוגוסט, 2010
ע"י אלאבמו
ע"י אלאבמו
לא מצאתי מנוח.
שנתיים חלפו ועדיין הספר נח בין ספריו של שלו,ואף נמצא מיטלטל בכיסו המרוכסן של התיק היוצא ונכנס עימי בימים החולפים וטרם נקרא.
כל ספריו של שלו נקראו בשקיקה,למעט הספר שהמתין בציפייה לפרץ תעלומותיו שתסתערנה עם אותן חוויות המתבקשות מספר טוב.
פרק הזמן נוצל בקפידה בעבור תשומת לב לספרים וסופרים אחרים כשעל שערי הזמן החולף מתדפק וכמהה הספר לפידיון וגאולה.
הדרכים התפנו והימים החמים גזרו ריתוק אל פינות קרירות, והזמן מנדב מקום נרחב למחשבות טורדניות על אודות ספר כזה או אחר שטרם נרכש או נקרא.
כמו בכל מפגש מסקרן שתובע את זמנו עד לקיומו,פתח הספר את שעריו והמטיר מעמודיו את מלוא עוצמת סיפורו שאף נשימות סדירות התקשו לעמוד בברקים ובסערות שהבליחו ופרצו מעמודיו.
התרגשתי מקריאת תש"ח של קניוק,ו"יונה ונער" בא הוסיף ויצק תוכן כרוך במרבדים אנושיים נושאים ניחוחות מזמנים אחרים משובצים בפסיפס חייהם של בני אדם שתום חמלה ואהבת אדם הטילו אלומות אור רכות ומלטפות אל תוך החשיכה בה ששררו קשיי ההתיישבות בחבל ארץ זה.
הספר בנוי ממתקפות בלתי צפויות של דמויות בזמנים שונים המתנקזות בסופן למיקשה אחת של עלילה שתחילתה סבוכה וסופה
מותיר מועקה שבלעדיה טעמה של החוויה ימצא חסר.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלאבמו
(לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
גם לספר יש סבלנות משלו
אנא ממך,תגאלי אותו מייסוריו והוא ירעיף עלייך בקסמיו.
|
|
שוקולדה
(לפני 14 שנים ו-8 חודשים)
אצלי הוא עדיין מחכה.... כמו סוכריה שילד משאיר בצד שתשמר לו ותשמר לו ותשמר לו...
בסוף אני מתישהו אקרא אותו, ובטח מוקדם יותר ממאוחר.
אבל מאחר ואני יודעת שהוא יהיה כ"כ טוב, אני דוחה את ההנאה כמה שיותר. אהבתי את הכתיבה שלך - מן המשובחות כאן באתר! |
|
simonyit
(לפני 15 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מרתקת
ריתק אותי סיפור הנער וספר זה הינו מאותם ספרים הנותרים זמן רב ליד השידה ואינם חוזרים לספריה למרות שהקריאה בו הסתיימה זה מכבר. אך לא לשם כך כותב אני על ביקורתך לספר. נהניתי מיכולת כתיבתך, אהבתי את השפה ובעיקר את השימוש בדימויים שנעזרת בהם כדי לתאר את הביקורת על הספר.
נצל את כישרונך זה לכתיבה ספורת ולא רק ביקורת. יישר כוח. |
|
צאלה
(לפני 15 שנים ו-1 חודשים)
היי אלאבמו,
הייטבת לתאר את יחודו של הספר הכל כך מיוחד.לדעתי הטוב ביותר של מאיר שלו (אולי יחד עם כימים אחדים).
קראתי אותו לא מעט פעמים ובכל פעם נרגשת מחדש.... להתראות צאלה. |
14 הקוראים שאהבו את הביקורת