ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 28 בספטמבר, 2007
ע"י ligth angel
ע"י ligth angel
This be the verse you grave for me:"
Here he lies where he longed to be.
Home is the sailor, home from the sea,
And the hunter home from the hill.
" (Robert Louis Stevenson)
הציטוט המקסים הזה, שחקוק על קברו של רוברט לואיס סטיבנסון (מחבר "אי המטמון"), מופיע לקראת אמצע הספר ובעצם מתאר את כולו. הספר הזה מדבר על בית. לא המקום ההוא שכולכם גרים בו, זה שמכיל את כל החפצים שלכם ואת המשפחה, הכלב, האוטו בחניה ותיבת הדואר. הוא מדבר על בית אמיתי, בית שמותאם לאדם שגר בו, בית עם אופי ועם זכרונות, שמחכה לך ומברך אותך לשלום כשאתה חוזר אליו. בית שהוא ההבדל באנגלית בין house לבין home.
הסיפור מתחלק לשניים. מחמת ספוילרים לא ארחיב על הקשר ביניהם, אך שניהם גם יחד שבו אותי בחוטי קסם ולרוב לא הייתי בטוחה באיזה מהם אני מעדיפה שהפרק יתחיל. שניהם מדברים על חיפוש הבית ועל השאיפה למקום שמתאים לך, שמחובר אליך, שיש בו מי שמחכה לך- ומעניקים משמעות עמוקה למשפט "הבית הוא המקום שהלב נמצא בו".
גיבור הסיפור, זה שמדבר בגוף ראשון, הוא יאיר מנדלסון- מדריך תיירים, נשוי לאמריקאית עשירה, גר בדירה ענקית ומעוצבת ולא מאושר מחייו אלה כהוא זה. הוא לא חדל להתגעגע לימי ילדותו הפשוטים- לאמו האהובה שמתה זה מכבר, לחברתו הקרובה שהתרחקה ממנו בחלוף הזמן, לחיי המשפחה הרגילים שלהם לפני שההורים התגרשו ואחיו הקטן נעשה לאיש שרודף אחרי כסף ואחרי "מה שנכון". אותם ימים מתוארים כמלאי קסם, חוויות משפחתיות פשוטות שהופכות צבעוניות בזכות אישיותה המיוחדת של האם, טיולים בחיק הטבע, בית ישן שמברכים אותו לשלום והוא עונה בחזרה.
הימים ההם חלפו זה מכבר, ויאיר גדל והקים משפחה. בעצתה של אמו הלך להיות מדריך טיולים ("לא טוב להיות סגור במשרד"), ע"פ נבואתה הכיר את אשתו ("מי יודע, אולי תכיר איזו אמריקאית עשירה בטיול מאורגן...") וכעת, שנים אחר כך, כשבני הזוג התרחקו על רקע מותם של שני עובריהם- נתנה לו אמו, על ערש דווי, סכום כסף ויעצה לו לחפש בית משלו. מקום שיתאים לו ושלא יהיה מנוכר כמו ביתו המפואר הנוכחי. ויאיר, ללא כל ויכוח, הולך לחפש.
הסיפור השני, אותו כיבכול לומד יאיר מפי תייר שנזדמן בדרכו, מתאר את אהבתם של שני יונאים במלחמת השחרור. באותה תקופה היונים היו כלי חשוב להעברת מידע, פקודות, בקשת עזרה ואפילו מכתבי אהבה. יונת דואר יש לגדל בקפדנות רבה, וכאשר היא מגיעה לגיל המתאים ומוכיחה את כישוריה- נותנים אותה לאדם שממנו אתה רוצה לקבל מכתב, והיא חוזרת אליך ברגע שרק תשוחרר. כך למדו זאת גם שני היונאים, ילד וילדה באותה תקופה, וכך פרחה אהבתם בין היונים והמילים. גם כאשר פרצה המלחמה, והנער שולח לשדה הקרב, שמרו היונים על האהבה והובילו לסופה המופלא של הפרשה, סוף שמתגבר על כל המכשולים.
שקעתי בספר הזה כמעט מיד, בלי שציפיתי לכך. התחלתי בו כדי להעביר את הזמן, כי הוא נראה לי קליל למדי ולא תובעני, ומהר מאוד גיליתי שאני מנצלת כל רגע פנוי כדי לקרוא בו. אני משערת שרבים מכם התנסו בעבודה משרדית, ואולי מכירים את הרגעים שלא קורה בהם כלום ואפשר להישען אחורה על הכסא ולקרא ספר- לקרוא, ובו זמנית לשמור על קשר עין עם הטלפון, עם הדלת, עם עבודה שעלולה לצוץ בכל רגע. אבל אני פשוט טבעתי בקריאה, וכל עבודה שקראה לי הרגיזה אותי מאוד. כשהגעתי לחלק האחרון של הספר- בו מתחברים שני הסיפורים- זה השאיר אותי נדהמת ממש, עד שקראתי את אותה פסקה שוב ושוב.
כדאי מאוד לקרוא את הספר. הוא רחוק מלהיות משעמם, למרות שהוא מדבר על יונים (תחום שאותי אישית לא ריתק מעולם, ולא ממש מרתק גם היום). הוא לא ממש מסתיים בסוף טוב, והיו כמה קווי עלילה שהייתי מוכנה בחפץ לב לשנות, אבל הוא נהדר ועשיר מאוד. כמובן שגם שפתו הנפלאה של מאיר שלו, שפה מדויקת ויפהפיה, הפכה את כל הקריאה למענגת כפליים. הצטערתי שהספר הזה נגמר, הצטערתי שאינני אחד הגיבורים ושאיני מכירה אותם, ואשמח לקרוא אותו שוב כשיעבור קצת זמן. מומלץ בחום.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
