ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 26 בנובמבר, 2012
ע"י פרל
ע"י פרל
"ופתאום," אמר האמריקני הזקן בחולצה הלבנה, "מעל כל הגיהנום הזה, פתאום עפה יונה"" (עמוד 7).
"זאת העצמאות האמיתית של הבן-אדם. לא בכסף. בזמן" (עמוד 130).
הספר "יונה ונער" (הוצאת עם עובד, 2006) מאת מאיר שלו מתאר שתי פרשיות הסבוכות זו בזו. האחת עוסקת במדריך טיולים בשם יאיר העוזב את אשתו ובונה לו בית במושב בהרי ירושלים, ובסיפור האהבה הנרקם מחדש עם אהובתו משכבר הימים, תרצה, אשר כעת מתוקף עבודתה, הינה קבלנית הבנייה שלו. הפרשיה השנייה מתרחשת בעת מלחמת שחרור ועוסקת באהבתם של שני מגדלי יונים צעירים, המכונים "התינוק" ו"הילדה", אשר פועלים בשירות ההגנה והפלמ"ח, הוא בקיבוצו והיא בתל אביב, עד אשר נופל "התינוק" בקרב על מנזר סן-סימון. הספר שונה מעט מספריו האחרים של שלו משום שהוא מתרחש, רובו ככולו בתל אביב ובירושלים, ולא בעמק יזרעאל, כור מחצבתו של שלו.
גם במלחמה עוסק שלו בסיפורו. בין כאשר הוא מתאר את תנועת החיילים לקרב: "מדרון טרשי, זיתים ומדרגות אבן, שביל חמורים מתפתל בין חלקות קטנות. הלוחמים עולים בו, כפופים מעט תחת ציודם ונשקם, אבל מהירים מכפי שמשערת העין ושקטים מכפי שמדמה האוזן לקלוט. חגורם מתואם והדוק, ואין בם עייף וכושל, רגליהם כבר בקיאות ורגילות בתנועה לילית בין הסלעים ולא זקוקות למבט העין כדי שלא להינגף" (עמוד 253), או את הניווטים: "ניווט הוא היכולת למצוא את הדרך מכל מקום לכל מקום, ובעיקר למקומות שאינך מכיר, ואילו החזרה הביתה, איך אומר זאת, נערי, דומה לציות שהכול מצייתים לכוח המשיכה. כמו שהנחל יודע את הדרך אל הים בלי מפות, וכמו שאבן מושלכת לא זקוקה למצפן כדי לשוב אל האדמה" (עמוד 175). ניכר בו בשלו, יוצא סיירת גולני, כי הוא בקי בפרטים "דרך הרגליים".
ועוד ציטוט נגע לליבי על המלחמה ההיא, בעיקר לאחר צו 8 שהגיע ל"מבצע עמוד ענן": "ובעיקר ראתה וזכרה את היחידות הממתינות לאורך הדרכים. אנשים שרועים, מתהלכים, משוחחים, בודקים ציוד, מנקים כלי מלחמה, יושבים סביב מדורות זעירות. מקצתם צוברים שעות שינה ומקצתם משוחחים על מה שכבר עשו ומקצתם מתווכחים על העתיד להתרחש. ראתה וידעה שאת כל מה שהיא רואה עכשיו שוב לא תשכח" (עמוד 239).
הספר כתוב בצורה קולחת, מתובל בהומור דק ושנון. תיאור סיפור האהבה שבמלחמת השחרור נוגע ללב וכך גם תיאור הבנייה של הבית. העברית העשירה של שלו, המדלגת בלי קושי בין פסוקי תנ"ך, קטעי שירה, סלנג, לועזית, שפה גבוהה ושפת רחוב, כמו גם תיאורי הנוף והאוכל הופכים את חוויית הקריאה לבלתי נשכחת ואת הרומן, לטוב ביותר אולי של שלו (שמוכיח שגם בספר השישי הוא יכול לרגש ולהפתיע כבראשונה עם הופעת "רומן רוסי") ולספר מומלץ בחום.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אחד הטובים והיפים שקראתי..
חוויה לקרוא את הספר ולהבין מה היה הלך מצב הרוח באותה תקופה..מרגש
|
|
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
דייקת :)
"העברית העשירה של שלו, המדלגת בלי קושי בין פסוקי תנ"ך, קטעי שירה, סלנג, לועזית, שפה גבוהה ושפת רחוב.." - שובה ובלתי נשכח. ספר מקסים, מזכיר קצת את 'פונטנלה'.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת