ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 22 באוקטובר, 2020
ע"י בר
ע"י בר
לפני מספר שנים לא מועט, הזדמן לי לצפות בעיבוד של תאטרון גשר לרומן של מאיר שלו "יונה ונער".
כבר מזמן הבנתי את החיבה העמוקה שלי להצגות תאטרון שמושרשת בי עד היום. בצפייה בהצגה הזו בתקווה שאולי מצאתי אהבה נוספת. טעיתי. הסיפור לא הצליח לרגש ולגעת בי למרות המשחק המוצלח וההשקעה בבימוי.
מאז חלפו הרבה שנים. את ההצגה, בינינו, אני בקושי זוכרת. אבל על המדף בספריית הספרים של אבי מצאתי את הספר מבצבץ וקורא לי מאי שם. לקחתי אותו.
הספר תפס אותי בטיימינג קצת מבולבל בחיים האישיים והקריאה לא התחילה חלקה. בין העמודים לקחתי הפסקות גדולות וארוכות והאמת? כבר חשבתי לוותר. כל כך רציתי שהספר יגרום לי לקחת אותו בשתי הידיים ופשוט לקרוא אבל זה לא קרה. הוא נשאר בתיק שלי זמן רב בלי לצאת משם.
אחרי טלטלות רבות שעברתי, הן בפן המקצועי והן בפן האישי יכולתי לפתע לשבת בדירתי, להירגע ולקרוא.
רק כאשר נרגעו הרוחות בחיי יכולתי לפנות מקום לעלילתו של מישהו אחר.
מאיר שלו, בכתיבתו הכנה רוקם כמעין חוטים דקים השוזרים אותנו הקוראים בתוך עלילתו השובה. מילותיו ותיאוריו נותנים קצב מיוחד לסיפור וכתיבתו מעוררת הזדהות. הסיפור מסופר מנקודת מבט זיכרית ובכל זאת חשתי חיבור גדול, אהדה רבה כלפי המספר ואף הזדהות. יכולתי בקלות לשים את עצמי במקומו ולראות אותי בהתמודדויות דומות לשלו למרות הבדלי המגדר והגיל בינינו.
יש בספר תיאורים מפעימים ויוצאים מן הכלל. יחסי זוגיות סבוכים יותר וסבוכים פחות, יחסים עם ההורים והתמודדויות עם בעיות במשפחה. הקו הדק שבין אהבה ושנאה, חיים ומוות, שלום ומלחמה. סיפור חיים שהולך ונחשף מולנו אט אט, פרט אחר פרט. בלי רצון למהר, בלי רצון לכסות מהר את העלילה.
פשוט ככה, כמעט בקצב החיים עצמם.
דפיו האחרונים של הספר מרגשים ונוגעים ולמעשה אומר שעבורי הם היו הדפים המשמעותיים ביותר. בפשטות, בכנות וביופי הדברים.
"אין קול ואין עונה -
ויונה עם נער
עדיין מתדפקים
על דלת השער. "
35 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
איך מנמקים דברים כאלה? קוראים מאות ספרים ישראליים
והתובנה הזו עולה וצפה מעצמה. מעולם לא ממש עסקתי בספרות השוואתית.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
מורי, תאות אולי לנמק את הקביעות האלה?
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
מאיר שלו הוא האחרון שיצפצף על קוראיו. ספריו הם מן המרגשים והמענגים בספרות
העברית.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ספר לא רע, אבל העלילה מזכירה לי גבינה שווצרית: מלאה
חורים. בגלל מה עבר יחסה של ה"ילדה" ל"תינוק" מאדישות לאהבה? יותר מאוחר, בגלל מה היו חייה עם הרופא כל כך בלתי נסבלים? למה לא התחתנו הגיבור והקבלנית מלכתחילה? למה לא איכפת לאישתו שהוא בוגד בה? אלה סימני היכר של סופר שמצפצף על קהל קוראיו.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
איך מחשבות היה אומר, אין מצב שאצל שלו לא יהיו חמישה כוכבים.
|
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
וסתם לידע כללי ולהשוואה לשם ההשוואה
ברודווי הודיעו על סגירה של התאטרון עד קיץ 2021 אך כל השחקנים ועובדי המקום מקבלים משכורת הישר לחשבון הבנק שלהם. אצלנו, אדם שעובד כל חייו, והתמקצע באמנות התאטרון שהיא עבודה לכל דבר, נלחם על כל שקל ונמצא בהתעסקות מתמדת בבירוקרטיות בלתי פוסקות. |
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
Hill- מסכימה מאוד עם תגובתך.
תמיד כיף לי ואפילו מרגש לפגוש עוד אנשים שרואים הרבה תאטרון ומעריכים את אמנות הבמה. |
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
פרפר, יש לנו תיאטרון ברמה מצוינת ואיכותית בארץ.
ברור שיש גם הפקות לא מוצלחות שלא מספקות את הנדרש. כמו בכל תחום. ובסופן של דבר מדובר בטעם אישי (לפעמים נרכש). אני למשל אוהבת בעיקר את הדרמה, לקומדיה פחות מתחברת. ראיתי כל הפקה/הצגה/מחזה שאיתי טיראן שיחק בה- המלט, ריצ'ארד השני, השלישי, אמדאוס, סיראנו, איבנוב, קברט, תמונות מחיי נישואין, גטו. הרשימה עוד ארוכה וזה עוד לפני שמניתי הצגות נוספות משובחות עם שחקנים אחרים ואיכותיים - כבוד אבוד, אותלו, קרוב יותר (זה קומץ קטן). לא ניתן באמת להשוות בין הארץ לחו"ל, בעיקר ברודווי. זו רמה אחרת שמגובה בתקצוב, במעמד אחר לשחקנים ולרקדים שבא לידי ביטוי באורח חיים אחר, שמצריך מהם טוטאליות המביאה לרמת משחק גבוהה מאוד. מקצוענות ברמה פנומנלית. מקווה שבתקופת פוסט קורונה, נשוב לתיאטראות. |
|
|
אורן
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
כמה אהבתי את הספר הזה...
סקירה טובה מאוד, תודה, מקווה שנוכל להינות בתאטרון בהקדם :-)
|
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
בר מרגש, מעניין אני ראיתי בספר הזה את סאן סימון ואת טשרנחובסקי שבא לשם בכדי למות בזרעות אהבתו הנוצריה וכמובן את היונה שתמיד שואפת לחזור הביתה ובמקורה ענף של עץ זית.
|
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
חני- כיף לשמוע תודה רבה לך
|
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
פרפר צהוב-
אני עדיין מאמינה וחושבת שיש תאטרון טוב ואיכותי בארץ. ראיתי אין סוף הצגות, המון גרועות ומביכות והמון מדהימות ומופתיות. יש לנו בארץ שחקנים מצוינים, תאטרון שחבל שהוא לא מתוקצב מספיק על מנת לתת לקהל את מה שמגיע לו לקבל. בקשר למטילדה ולבילי אליוט אלו הם מחזות זמר- ז'אנר מאוד ספציפי ומסויים בעולם התאטרון. אני אישית פחות מתחברת לז'אנר הזה ובכל אופן הוא הרבה פחות מפותח בארץ מאשר בחו"ל. המחזות זמר בחו"ל הם שואו אדיר עם כמויות של שחקנים\רקדנים\זמרים והפקה ברמה מתוקצבת וגבוהה. אם תשאל אותי דווקא פחות הסגנון שלי. אבל בארץ זה לא ז'אנר שאנחנו מאוד מתמחים בו. מקווה מאוד שנזכה כולנו לשוב ולצפות בתאטרון איכותי בהקדם |
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
בר הספר ריגש אותי
עד אין סוף.
יכולתי לדמיין בספר הציורי של שלו הכל והשפה מעדן. תודה על סקירה יפה. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
Hill, הייתי בכמה וכמה הצגות בארץ, ולצערי רובן היו ברמה לא גבוהה.
"האבא" היה מדהים ולא ראיתי אף הצגה בארץ שהגיעה לרמה הזאת. ששון גבאי הוא שחקן ברמה בינלאומית. "מלך הכלבים" - יפה. "כפר" - בסדר אבל לא וואוו. "פילומנה" עם נתן דטנר היתה חלשה. אהבתי בעיקר את דטנר כזמר בהצגה. "מר גרין" - שיעמום. "הילד חולם" - יותר סיוט מאשר חלום. את "האֵם" אשמח לראות אם יתאפשר. יש עוד כמה הצגות שלא שווה אפילו להזכיר. מבחינת הצגות ילדים, "עוץ לי גוץ לי" היא הצגה נהדרת, ונראה שגם הצגות הילדים של תאטרון גשר טובות. ראיתי את "מטילדה" בלונדון ואי אפשר להשוות בכלל לרמת ההצגות בארץ. את "בילי אליוט" בהפקה הבריטית ראיתי רק בהצגה מוסרטת והוא נהדר. |
|
|
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
מעניין שגם אני הבאתי את ביאליק,
בביקורת שלי :)
אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה – וְיוֹנָה עִם נָעַר עֲדַיִן מִתְדַּפְּקִים עַל דֶּלֶת הַשָּׁעַר. [ביאליק, שירים] דימיון פרוע והזוי בספר הזה, אבל ... שליו. |
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
בר, את צודקת בכל מילה לגביה, גם אני חושבת כך.
המון המון בהצלחה! מי יודע, אולי לא ירחק היום ונגיע לתיאטרון הקאמרי לצפות בך :) |
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה לכולם על התגובות !
ההצגה אכן הייתה עם הנרי דוד ואפרת בן צור האגדית. בעיני אגב, היא שחקנית התאטרון הטובה ביותר בארץ. גם את "תמונות מחיי נישואין" בכיכובה ראיתי ואהבתי מאוד ואת התפקיד הבלתי נשכח שלה במחזה "אישה בורחת מבשורה" קשה לשכוח. אני סטודנטית למשחק שנה ג' ותאטרון זו אכן אהבה ענקית. מי ייתן וידברו עליי כמו שאני מדברת על אפרת בן צור אה? :) |
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סקירה טובה, תודה לך.
זה הספר הראשון שקראתי אחרי הפסקת קריאה של עשרות שנים... מאד אהבתי ומאז לא הפסקתי לקרוא... |
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אלי, אני זוכרת את השחקנית אפרת בן צור. ששיחקה בצורה מצוינת.
אגב, גם ב"תמונות מחיי נישואין" היא היתה מופלאה. לצד איתי טיראן - האליל, השחקן מס'1 במדינה, הכובש ועוד :) ייתן והשחקן ששיחק לצידה היה הנרי דוד. נראה לי שכן. פרפר, היית מאז בעוד הצגות? |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
יופי של סקירה!
דרך אגב, הצגה הטובה ביותר שראיתי בארץ היתה "האבא" בכיכובו של ששון גבאי. אם ההצגה תחזור אי פעם, רוצי לראות אותה!!! אולי נזכה לראות בעתיד את "ביקור התזמורת" שכנראה גם כן תהיה טובה. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ברוך שובך,
ההצגה זה עם הנרי דוד?
בכל אופן קראתי את הספר מזמן וזכור לי כמשהו מיוחד. |
|
|
אור שהם
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת יפה בר,
תודה :) |
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מקסימה.
גם אני צפיתי בעיבוד של תיאטרון גשר ל"יונה ונער", אהבתי מאוד בזמנו. את הספר קראתי עוד שנים לפני. שניהם מעבירים מסרים חזקים מאוד. יפים מאוד. זה יפה לראות את אותם מסרים מגבשים 'צורה וזהות'. תיאטרון זו אהבה גדולה. מליצה מאוד על מחזות של שייקספיר לכשיחזרו להציג. טרום קורונה יש מחזות שהוצגו כשנתיים +- רצוף. מעניין מתי נחזור לזה. |
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
יפה כתבת, תודה בר.
שלו דורש סבלנות, בטח אגיעו אליו בהזדמנות. עוד מחכים לי שניים שלו על המדף שעדיין לא התחלתי, לא בטוח שעכשיו זה הזמן המתאים. |
35 הקוראים שאהבו את הביקורת
