הביקורת נכתבה ביום שני, 31 באוקטובר, 2022
ע"י שם עט
ע"י שם עט
מבלי לגלות את העלילה אני מעדיפה קודם לספר את הרקע לספר מבחינתי :
אז ככה, קראתי את הספר (במקרה או לא במקרה) אחרי שקראתי את האוטוביוגרפיה של האחד והמיוחד שהיה בתרבות הישראלית ושסיים את חייו בטרם עת – דודו טופז.
בסיפרו תיאר האחרון, בין היתר את השתלשלות העניינים (מזווית עיניו, כמובן) עד שהגיע לכיסא המיוחל של המראיין בפריים טיים הישראלי בשנות ה90 – זאת אחרי ש'נאבק' בלהוכיח שהוא ראוי יותר מאשר המראיין הנוכחי שהיה עד לתקופתו - מאיר שליו – ופה אני מגיעה סופסוף ל'קשר' בין הספרים – השפות-שתיהן יפות מפי אנשים רהוטים ונחשבים – כל אחד בתחומו ובסגנון הייחודי לו. אבל, את שורותיו של מאיר שליו (שזהו ספרו הראשון שהונח לפניי) הייתי לעיתים צריכה לקרוא שוב ולעצור לרגע לפענח את השנינות והתחכום כך שבסה"כ אי אפשר כ"כ להשוות בין הספרים, אבל עם קריאת הספר ועיון בקטעי התכנית של שליו הבנתי למה התכוון טופז כשהגדיר את כבדותו של 'מתחרו' לתכנית הנכספת
ובהתייחס לעלילת הספר עצמו – חייבת לציין שאני לא בוכה מקריאת ספרים אבל הספר הזה גרם לי להזיל כמה דמעות ומצד שני הוא גם גרם לי לא פעם לצחוק
בנוסף, מוערכת בעיניי עד מאוד הבקיאות שגילה שליו בתחום היונאות. חייבת לומר שהשכלתי רבות בתחום (בסוף הספר הובאו המקורות שמהם נדלה המידע) והתחלתי לשים לב יותר ליונים
כן בתחום הבנייה הפגין לא מעט ידע
ספר שנכנס מבחינתי להגדרת 'מתניע לאט, אבל שווה קריאה'
*המספר הצליח לבלבל אותי במהלך הספר ובסופו המכריע אחרי תחושת מתח קל שיצר.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
ספר מופלא לפני כשנתיים בקרתי בסאן סימון - במקום בו הופרחה היונה על ידי הנער, סיפור בדוי לקרב נורא
שהיה במקום, והתמוגתי מעצמת מילותיו של שלו על רקע הנוף והשקט של המקום.
|
|
|
חני
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
תודה שהבאת.
ספר מפעים ורגיש. לא יכולתי לעזוב עד סופו והלכתי עם העלילה עוד הרבה אחרי. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
על מה את מקשקש אהוד? זו החלטה פרטית שלי.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
מורי, בעיניך נראה שזה כלכך ברור
כאילו קראת להבדיל שמות המופיעים על איזו מפה. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
מה לא מובן, אהוד? שלו הוא ראשון הכותבים בישראל, לצידו עוז וגרוסמן, מאחור נושף בעורפם באר.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
מורי, אני לא מבין מה אתה משוחד
כלכך לכתביו של מאיר שלו. אני לעומת זאת התחלתי לקרוא
לאחרונה את "הר הקסמים" (של תומאס מאן, כמובן) והקריאה בקלאסיקה הזאת כלכך מענגת שמה שחסר זה רק ממש להסניף את השורות. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
כל שבעת הרומנים הראשונים של שלו נעים מחמישה כוכבים למופת.
|
|
|
נצחיה
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
