ביקורת ספרותית על יונה ונער - ספריה לעם #554 מאת מאיר שלו
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 ביולי, 2016
ע"י asheriko


בשנות ה-20 המוקדמות שלי, עוד כשהייתי בקבע, חשבתי ש"רומן רוסי" הוא הספר הכי טוב שנכתב אי פעם בעברית. מגוחך, היום בפרספקטיבה לאחור אבל אז לא קראתי שום דבר שדמה לספר הזה. אלו היו ימים עליזים של פנטזיה ומד"ב וסטיבן קינג ואפילו את בוקווסקי הכרתי אבל לא ידעתי שסופרים ישראלים יודעים לכתוב כך. לא ידעתי כמובן ששלו לא המציא שום דבר, שאת הראליזם הקסום MAGIC REALISM הוא שאל ממארקס ואת חדוות הטבע וחיי האיכרים הוא שאל מקנוט האמזון, אני אפילו לא בטוח שהוא מודע לזה אבל אני די בטוח שהוא קרא את 100 שנים של בדידות של מארקס ואת GROWTH OF THE SOIL (תורגם ל"ברכת האדמה" ) של האמזון והושפע מהם רבות.

אני לא מומחה גדול למאיר שלו, קראתי בסה"כ 3 ספרים שלו - רומן רוסי, פונטנלה ויונה ונער. שלושה ספרים וקצת אם מחשיבים 50 עמודים מעשו, אבל הוא נלקח ממני. וחבל, כי אותו הכי אהבתי. מאלה שסיימתי אני חושב שהכי אהבתי את פונטנלה. את רומן רוסי, אגב, קראתי לפחות 3 פעמים ובקריאה האחרונה לפני שנתיים בערך אני חושב שהבנתי שזה ספר טוב, אבל לא יותר.

רגע, אתם אומרים. זאת ביקורת על רומן רוסי או על יונה ונער ? האמת שקצת על שניהם כי בקריאת זה האחרון אני חושב שהבנתי את הנוסחה והשיטה של שלו והספר הרגיש לי כמו מיזוג בין רומן רוסי לפונטנלה.

הנוסחה למי שמעוניין היא כדלקמן:
בחר מיקום מרכזי לעלילה: אצל שלו זה בד"כ אזור מסויים בצפון (קיבוצים / מושבים בעמק הירדן או יזרעאל - עדיף), ירושליים או איזה חור במדבר.
חבר עבר עם הווה באמצעות פלשבקים וקווי עלילה מתמזגים.
הציר המרכזי הוא בדרך כלל בעבר, כמעט תמיד קיבוצניקים או מושבניקים אנשי העליות הראשונות.
צור קונפליקטים , אהבות , בגידות וחטא גדול שבוצע בעבר וכיום הגיבור צריך להתמודד עם השלכותיו.
תבל בהרבה אנושיות, או לפחות מה שאתה "מניח" שהקוראים יפרשו כרגעים אנושיים.
תבל בנוסף באיזה נושא מרכזי שאינו קשור ישירות לעלילה אבל מוסיף "בשר" ונופך של שוני (כביכול...) לספר: חרקים, יוני דואר, חקלאות - והרשם את הקורא שעשית מחקר בנושא הנ"ל.
הוסף דמות אגוניסטית שתעזור לגיבור - למשל מנהל עסקים מזרחי שלא למד בבית הספר אבל *ממש* בין בעסקים ויודע גם להכין תה ! , או קבלן ירושלמי בשם פריד שמשום מה נשמע כמו קבלן עיראקי בשם *השלם את החסר*.
שזור מעט תאורי מין גרוטסקים, כאילו שמין חייב להיות מגעיל כדי להשמע אמין.
הסוף הוא לרוב מריר מתוק, עם טעם של חסר. וזהו.

לגבי יונה ונער, הספר מתחיל טוב ומדרדר אט אט אל הבנוניות. ציר העלילה נע מהעבר להווה, מישראל של לפני קום המדינה ועד לשנות ה-2000 ובין תל אביב של אז לירושליים ולאיזשהו קיבוץ עלום במרכז הארץ. התוספות בספר הן יוני דואר וכל מה שקשור אליהן וגיבור הספר הוא "התינוק" ולאחר מכן יאיר מנדלסון שהקשר בינו לבין "התינוק" נחשף למרות שאפשר לנחש אותו אחרי 10 עמודים בערך.

הספר מצטיין בכל מה שתארתי למעלה והוא קריא מאוד. ניתן לסיים אותו ב-2 - 3 שבתות בהנחה שאתם לא קוראים באמצע השבוע. הסוף מבולבל לטעמי ושלו לקח את כל הקטע של ארעיות ומתוק-מריר קצת רחוק מידי. מותר גם לגיבורים להגיע למנוחה ולנחלה. הרגשתי קצת כאילו עבדו עלי בסוף ואין שום דבר מיוחד בסוף כזה, זה נראה כאילו שלו "שאל" מפול אוסטר את טכניקת הסיום שלו.

אני חייב לציין לגנאי את תאורי המין ובמיוחד המיניות והעריות הגרוטסקים, ממש כך, לא גסים או נועזים פשוט ...אבנורמלים. זה הרגיש מיותר ולא שייך ובמיוחד לא מקצועי.
בנוסף, דמותו של הקבלן הירושלמי משולם פריד - שלו גורם לו להשמע כמו הטייפ קאסט של קבלן מזרחי, מין סאנשו פאנשו מארצות הלבנט. מאוד לא אמין.

לחיוב אני אציין את תחושת ה"פעם" ששלו מצטיין כל כך בלהעביר כמו גם התחקיר המעניין על יוני הדואר ואווירת העצבות והפספוס האותנטיות שעולים מהספר. הוא בהחלט הצליח לרגש אותי לעיתים.

ספר אפשרי בהחלט, במיוחד למעריצי שלו.
*ואם אתם רוצים את הדבר האמיתי לכו על "אהבת שאול" של אלי עמיר...*
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אייל זילבר (לפני 4 חודשים)
ביקורת מעולה השבוע סיימתי את הספר , עניין אותי לשמוע ביקורות של אחרים
הביקורת שלך מעולה , קולעת , וכתובה כל כך יפה :-)
קראתי גם את " כימים אחדים " וזו אכן נוסחה דומה"
asheriko (לפני שנתיים)
תודה ערגה, איזה שם יפה
ערגה (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ביקורת מרשימה! על ספר מרשים.
מאיר שלו מופיע כאן במיטב הדימיון שלו והנועזות. אמרתי נועזות, אבל מקבלת את הדיוק שלך - גרוטסקיות.

פונטנלה אהבתי מאד, אבל באמת, כמי שנושמת מאיר שלו, אני מכורה לסגנון שלו, שלעיתים גורם להתגבר על איזה קבס.. אבל שווה :)

כתיבה שלך בהירה כמו השחר הזה שהאיר כאן בצלילותו.
asheriko (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ותודה גם לכל המלייקים.
ורק עכשיו שמתי לב שהביקורת מוצגת כביקורת נבחרת שנכתבה ע"י "אורח"

אני ממש לא "אורח"
asheriko (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
זה בסדר חני כל אחד וטעמו

ליאור - אני אמביוולנטי לגבי הספר

עמיר - תודה

מחשבות - בהזדמנות, רציתי את עשיו קודם. שמעתי גם ש-כימים אחדים הוא הטוב היותר

אפרתי - תודה

מסמר - תודה

זשל"ב - תודה, זה מפתיע

רוויטל - תודה
רויטל ק. (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת מצויינת.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת מצויינת. הכי טובה שלך לדעתי
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
צודק לחלוטין, זה הכול עניין של טעם אישי. אדם אחד יתחבר לסופרים ישראליים מסוימים, בעוד שחברו יתחבר לסופרים ישראליים אחרים. מה שחשוב היה לי להדגיש הוא שיש ספרות ישראלית טובה ואיכותית, וכאב לי שליאור פסל אותה באופן גורף, מכליל ובוטה - "לא, אין אף אחד שיודע ואין אף אחד שמשתווה אליו כאן באפריקה".
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מסמר, עם כל הכבוד לסופרות שציינת (ואני לא קראתי אף אחת מהן, וכנראה לא אקרא. למעט יוכבד רייזמן. ולמעט ניסיון נפל עם צרויה שלו, אין ספק שאלי עמיר - הדבר האמיתי, כדברי אשריקו. לגמרי. בסגנון המדובר - ללא ספק. בסגנונות אחרים - יש מעולים, לא, לא מאלו שהזכרת. שכחת את גרוסמן. הררי. גוטפרוינד ועוד.
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת מעולה, ואף מזדהה עם כל מילה. גם היחס שלי אל מאיר שלו הוא אמביוולנטי. אז כן, ליאור, בהתייחס לדבריך "לא ברור מכתיבתך מה אתה רוצה להגיד, כי על כל דבר שאתה מציין, מייד אתה מביא את היפוכו", לעתים הדברים הם לא חד משמעיים, ודעה שמשלבת חיוב עם שלילה היא בהחלט לגיטימית. ואם תואיל לרדת ממרומי מגדל השן אל "אפריקה" המאוסה עליך, אולי, רק אולי, תגלה את יהודית רותם, מירה מגן, מאיה ערד, יוכבד רייזמן, צרויה שלו ועוד כותבים נפלאים - וזה באמת על קצה המזלג.
אפרתי (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת מעולה.
מחשבות (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יונה ונער הוא ספר מרגש מאוד. קרא את שתיים דובים, שזה כבר סוג של מופת.
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מסכים עם הביקורת . שלו יודע לדבר. יודע להקסים במילותיו, מוכשר. אולם נוסחתי בכתביו עד שעמום. נטול יצירתיות וחסר מעוף. שלו מוצלח הרבה בספרי הילדים שלו - שם כן נמצא מעוף ויצירתיות.
ליאור, חבל שאתה רק "זורק" הערות כשיטה ולא מגיב למגיביך ולא ממשיך לנהל שיח - יכול היה להיות מעניין להמשיך ולדון. הייתי מעוניין לקרוא מי הם, לטעמך, השניים הטובים הנוספים שנכתבו? של מי? מה תגיד על האחרים - חוץ מ"עשו" הותיק, אולי הראשון - ולכן הטוב בספריו ובאמת מעולה! - טרם הפך הנוסח לנוסחא שהפכה להיות השלד בכל ספריו מאז. האחרונים - כבר נפילה.
ליאור (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אז - אהבת..? לא אהבת..? שלו מצויין או אבנורמלי..? לא ברור מכתיבתך מה אתה רוצה להגיד, כי על כל דבר שאתה מציין, מייד אתה מביא את היפוכו.
השורה המדוייקת שלך כאן, אומרת הכל על מאיר שלו, גם אם לא ממש התכוונת - "לא ידעתי שסופרים ישראליים יודעים לכתוב כך".
לא, אין אף שיודע ואין אף אחד שמשתווה אליו כאן באפריקה וממליץ לך להחזיר לעצמך את "עשו" שנלקח ממך, משום שזהו הטוב בספריו, כלומר אחד משלושת הספרים הכי טובים שנכתבו כאן.
חני (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לא מסכימה!,הספר מרגש ומשקף תקופה היסטורית ורק המחשבה על לעשות את המעשה הנאצל בסוף הספר מגיע לו סלסלה מלאה כוכבים..הספר הוא אחד הישראלים היפים ואם כל דכפין היה יכול לחבר ולהוסיף ולערוך כמו בתרגיל חשבון אז כולנו היינו סופרים.חבל שלא התלהבת.
asheriko (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
נכון אלון

תודה קרפד
קרפד (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כל מילה ומילה. בדיוק מה שכתבת.
אלון דה אלפרט (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
למרות הנוסחתיות, הוא יודע לכתוב.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ