ביקורות ספרים על הספר בדידותם של המספרים הראשוניים
|
על הספר הזה לא קיבלתי המלצה, פשוט ראיתי אותו באיזה קבוצה של ספרים בפייסבוק התלהבתי מהכריכה וקראתי את התקציר. הסיפור מגולל את סיפורם של שני אנשים שמתחברים אליצ'ה ומתיה, ששני הסיפורים של שניהם מורכבים. אליצ'ה מאבדת את אימה וגם נהפכית לנכה לעומת מתיה שהוא אח תאום לבחורה עם פיגור שכלי שהלכה לאיבוד בפארק ומאז נעלמו עקבותיה. הם מתחברים בתיכון בעקבות חברתה דאז ויולה שגורמת לה לאכול סוכריה עם שיערות וגורמת לה לטראומה בילדות. הם נעשים חברים אבל משום מה בסופו של דבר הקשר בינהם מתנתק, כשזה נעשה רומנטי וקשה, מתיה מתבודד נהפך להיות גאון במתמטיקה, אליצ'ה מתלהבת... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספר הביכורים של פאולו ג'ורדנו, סופר איטלקי, ד"ר לפיזיקה בתוארו ובמקצועו. לא פחות מוכשר בכתיבת פרוזה.
את שאר שלושת ספריו שתורגמו לעברית קראתי קודם, לטעמי, הם הרבה יותר טובים, יחסית, מהספר הראשון .
על הספר הוא זכה לשבחים רבים וגם לפרסים לתרגום לשפות רבות ולפרסום עולמי.
לעומת הספרים שהוציא לאחר מכן, ניכר שהספר הזה הוא 'נסיעת ניסיון' בוסרית, בשאר הספרים המתורגמים לעברית יש שיפור ניכר הן בכתיבה והן בעלילה שלהם.
הספר הנ"ל עוסק בעיקר בשתי דמויות אליצ'יה ומתיה, שני אנשים פצועים רגשית ונכים נפשית, המתחברים בנפשם פנימה באהבה אחד לשנייה ולהפך אבל ל... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
באיחור אופנתי, אחרי שכל העולם כבר קרא...
מה אהבתי בספר?
* את השם שלו. מקסים.
מה לא אהבתי בספר?
*ספרים דיכאוניים יכולים להיות טובים, אבל כאן זה סתם דיכאון לשם דיכאון. פשוט סתם, בלי שום דבר מעבר.
*גיבורים מעצבנים שלא מעוררים שום טיפת שמץ אמפתיה.
*עלילה קלושה. לא קורה כאן כלום. שיעמום טוטאלי. פיהוק אחד ארוך ומתמשך.
*כתיבה סופר דופר פתטית והיפר מלודרמטית.
*התייחסויות לפיזיקה ומתמטיקה שלא תורמות דבר וחצי דבר לעלילה, שממילא כמעט לא קיימת.
בשורה התחתונה:
הסופר הוא פיזיקאי. אני מקווה שבפיזיקה הוא קצת יותר טוב מאשר בספרות.
... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אולי זו הכתיבה הסוחפת, הדמויות המעניינות, או התפאורה הלא רגילה אבל זה אחד הספרים שהכי הייתי רוצה לקרוא שוב בפעם הראשונה. בכל פעם שאני אורזת ספרים לחופשה, אני מתבאסת קצת שאני לא יכולה לקחת את הספר הזה ולהנות ממנו שוב כאילו שאני קוראת אותו לראשונה.
אני חושבת שהדבר הכי בולט בספר הזה היה כמה שהכתיבה החמיאה לו.הדמויות והאירועים מתואים בצורה ככ מקסימה, שנהיה ממש קשה להיפרד מהדמויות כשהספר נגמר.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן המתאר שני צעירים שסוחבים "פצע פתוח",טראומה מתקופת ילדותם ומימי התיכון ואשר מלווה אותם ולא יוכל להתאחות לעולם. הם מרגישים שונים בודדים ודחויים על ידי כולם.
שני הדמויות המרכזיות בספר,אליציה ומתיה. מתיה מתמטיקאי מחונן שבילדותו איבד את אחותו התאומה,כנראה באשמתו כי לא שמר עליה. אליציה שעברה תאונת סקי בילדותה ונשארה נכה ברגלה,היא עוסקת בצילום ובפיתוח תמונות. יש להם בעיית תקשורת חריפה ופחד מקרבה ביניהם. הסופר מתאר אותם כשני מספרים ראשונים אי זוגיים שלא מצליחים להתאחד.
הספר נחשב לרב מכר באיטליה ובעולם ואף זכה בפרסים ספרותיים רבים.הספר גם הפך לסר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי לקרוא.
בלי להיכנס מדי לעלילה הספר פשוט כתוב בצורה שלא יכולתי להפסיק לקרוא.
אני לא מוצא שהוא מדכא למרות שהעלילה סביב שני מה שניתן להגדיר 'נפשות פצועות'.
אצלי הכתיבה חשובה לא פחות מהעלילה (לכן הפסקתי את 'סוס אחד נכנס לבר')
במקרה הזה התחברתי.
ספר עם רגש ואנושיות.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הדבר הכי טוב שמצאתי בסיפור זה שיש לי הרבה דברים רעים להגיד עליו. אולי אני יעשה רשימה:
1. הוא חושב שאם אחד יש לו בעיה תמיד אתה צריך לחפש משהו שקרה מתי שהיה קטן יעני אם אחד אוטיסט לא יכול להיות שנולד ככה בטוח קרה לו משהו. כל אחד פה יש לו דפקה אבל אף אחד חס ושלום לא נולד בזה. לזה קרה ככה לזאת קרה ככה כאילו כל החיים של האנשים זה המתימטיקה. אני מקווה אף אחד חוץ ממנו לא חושב ככה בטח לא אנשים שהילדים שלהם יש להם כזאת בעיה. שלא יחשבו שיכלו לעשות משהו. לפעמים זה בלי סיבה.
2. אני יודע שזה שכתב למד פיזיקה. אולי הרבה אנשים שפגש לא היו מבינים אותו בגלל זה הוא חושב שצריך לה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדכא, מעצבן ואפילו מיותר. לא ברורה לי ההתלהבות ממנו.
הדמויות בו רדודות ושטוחות.
לא חל כל שינוי בהתנהגות, באופי או באורח החיים של זוג הגיבורים (יותר נכון- אנטי גיבורים) מתחילת הספר עד סופו.
אין בספר שום מסר, תובנה או עניין.
לא ניתן להזדהות או להרגיש אמפטיה עם אף אחת מהדמויות, למרות אומללותן.
הן אפילו מעוררות סלידה.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפרעות שינה יכולות להיות גם דבר מהנה.
נכנסתי אמש עם בדידותם של המספרים הראשוניים במטרה לקרוא מספר דפים עד שאשקע בשנת לילה....זה לא קרה.
מהעמוד הראשון התענגתי מכתיבתו , ניסיתי לדחוק את דמויות הספר המורכבות למסלול מסוים וכשנדמה היה לי שהן בדרכן טרף ג'ורדנו את הקלפים שוב ושוב.
אני מוצאת אווירה מסוימת שהיא כחוט שזור אצל סופרים איטלקיים, ארי דה לוקה , אלנה פרנטה ואחרים שאליהם מצטרף כמובן גם פאולו ג'ורדנו.
סיימתי עם אור ראשון את הפנינה הזו , למי שטרם קרא – בהחלט מומלץ.
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"בדידותם של המספרים הראשוניים" הוא ספר שקשה לתאר. הייתי מגדירה אותו כמעין רומן התבגרות של שני נערים (ובהמשך בוגרים) שכל אחד מהם לא בדיוק מצא את המקום שבו הוא יתאים כחלקיק מהפאזל של החיים.
גם מתיה וגם אליצ'ה הם אנשים שבורים קצת, עם חשיבה שגורמת לך לרצות לדפוק את הראש בקיר ולא להבין איך מישהו יכול לחיות את החיים שלו ככה (כביכול), אבל זה כנראה גם הסוד של הספר. אני לא יכולה להגיד שהספר מחדש משהו, ואני מאמינה גם שעוד שנתיים לא אזכור בדיוק את העלילה, אבל בזמן הקריאה הספר כן מצליח לשאוב אותך ולהכניס אותך לתוכו ולתת לך כמה ימים של קסם.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש ספרים שכבר בעטיפה שלהם את נמצאת בתוך קיסמם, כזה הוא בדידותם של המספרים הראשוניים. כול ספר בחיי עובר איתי משהו (הרפתקה מסוימת או סתם נסחב איתי בתיק למקומות משונים), אבל יש ספרים שמרוב הרפתקאותי איתם קשה לי להיפרד מהם. כך קרה שמצאתי את עצמי מתידדת עם אליצ'ה ומתיה ורואה דרך עיניהם דברים על עצמי. היה לי קשה לעזוב את הספר. ממש אבל ממש קשה!
כבר בעמודים הראשונים הבחנתי בטיבו של הספר. התחברתי לדמיות באופן כמעט מיידי וטוטלי והבחנתי בכתיבתו היחודית של ג'ורדנו, כמו רקמה העשויה היטב ושכל תפירה בה היא מלאכת מחשבת של סופר גאוני, ואני גם יודעת כמה זה קשה. בדיוק בי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד ספר שהתאכזבתי ממנו. למרות שהוא היה באמת קסום. הייתי מסיימת אותו אחרת, כי החיים מספיק עצובים ובודדים מכדי שזה יקרה גם בסיפורים.. זה שטות מה שאמרתי, אבל מותר לי לרצות ולקוות..
בזמן קריאת הספר נורא רציתי לראות את הסרט, אבל הסוף גרם לי שלא ארצה.
מבאס.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בדידות היא מילת המפתח של הספר . האם עלה אי פעם בדעתכם כמה אנשים חווים בדידות בעולמנו ? בדידות תמידית וקשה ? הם מתהלכים ביננו ,חולפים על פנינו ולא תמיד משדרים חריגות כלשהי ,כביכול מתפקדים באופן שגרתי ובתוכם חלל עצום של בדידות כואבת. בספר "בדידותם של המספרים..." שני אנשים מתיה ואליצ'ה חווים בדידות גם כשהם ביחד. מדובר בשני צעירים בחור ובחורה שכל אחד מהם נושא בתוכו טראומת ילדות שלא נרפאה ,לא הצליחו לאחות את פצעי העבר .קיננה בי תקווה סמויה שימצאו נחמה זה בחברת זו .הסופר החליט אחרת.
הספר משרה אווירה נוגה ומלנכולית. סגנון הכתיבה קולח למרות העומק הרגשי שבו. ח... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
עלילת הספר: מפגש של שני אנשים צעירים, שתי נפשות טועות ואבודות, חוברים זה לזה.
סיפור אהבה מוזר, מרגש, מלא בחן והמון המון תבונה ורגישות.
איני יודעת מה ייחוד הספר, העלילה המיוחדת או הסופר, שבא מרקע של עולם המספרים לכתיבה ספרותית.
ספר מיוחד, מרתק , עצוב ומצחיק עם רגעי חשיבה, חיוך ורגש רב.
ושווה קריאה בייחוד בשבת חורפית כל כך...
כמו זו האחרונה. שהקדשתי אותה לקריאת ספר זה!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין.
גיבורי הספר מתיה ואליצ´ה הם אנשים מיוחדים, מעט חריגים שעברו כל אחד בנפרד
חוויה מטלטלת בעוצמתה שהשפיעה על אישיותם.
הספר כתוב היטב. סוחף ומרגש. העלילה לא צפויה.
מומלץ בחום.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר בתחילת הספר אליצ'ה והשלג הרטוב נגעו לליבי , אחר כך הכרתי תאום שאבד לו החצי השני, אחר כך רציתי שיהיה איזה מעשה של נחמה, ומה שקיבלתי היה סיפור על אהבה, ייסורים, פגיעה ופגיעות . בקיצור הכול מוחמץ. נכון אלה החיים , אבל אני דווקא רציתי והלכתי איתם למקום שבו יכול היה להיות טוב. הם לא הגיעו לפגישה הזו. שני אנשים שהבדידות והנואשות מחברות ביניהם - למה בעצם רציתי שזה יצליח להם? מראש מדובר על מי שאינם יכולים אלא לחבור לעצמם וגם זה לעתים נדירות. דווקא משום שהמספר הראשוני הקטן ביותר הינו 2 הבדידות של שניים אינה אלא בדידות של 1 ועוד 1 שאינם מספרים ראשוניים. כלומר מר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד במינו , ספר ששובר את הלב , כף אמיתי מומלץ בחום... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
צלקות ועוד צלקות, פגיעות ועוד כאב, סבל ולפעמים גם גועל. כך זה מההתחלה וזה לא משתנה בהמשך.
בקיצור נאחס.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כנראה פספסתי את חווית הקריאה או המשמעות של הספר כפי שרבים כאן כותבים.
לא מצאתי בספר שום משמעות חוץ מתחושת דיכאון ועצבות שליוותה בערך את כל מה שקראתי ובשביל לדייק נתתי לספר הזדמנות עד 244 וזהו. כמה אפשר...
ומצד שני, כזאת אני, לא מאלו שיודעים שהם עומדים להתאכזב אבל חייבים לסיים את הספר. אני פותחת ספר, קוראת, נותנת הזדמנות אחת, הזדמנות שנייה בקושי, ובסוף מסוגלת לסגור את הספר עמוד אחד לפני הסוף.
בהתחלה עוד בעמודים הראשונים הספר הזה סחף אותי, כל כך הרבה פוטנציאל ועניין, וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי. ובום.
ואני שואלת את עצמי, אדון פאולו, למה לעשות את זה לעצמך? הר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרובה באנשים ומעשים מוזרים ספר שיש בו הרבה רוע וחוסר אנושיות. בין כל המספרים הראשוניים דווקא המספר 2 נראה לי הכי מתאים לעלילת הספר. לכאורה מדובר במספר שניים שהוא בעצם מספר זוגי אך בטבעו כל אחד עומד לגמרי לחוד. לכן בעיני הספרה שתיים מסמלת במהותה את כל הרעיון של הספר. שני גיבורי הספר אינם מסוגלים ליצור קשר עם סביבתם הקרובה ביותר ואפילו הכמיהה שמתרקמת איכשהו ביניהם גם היא לא מסוגלת לאחד אותם. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התייאשתי בעמוד 114. הייתי בטוחה שאחרי התיכון לפחות יהיה שינוי בחיי הדמויות, בדיכאון ובסגירות שלהן אבל יוק, אותה הגברת בשינוי אדרת. קראתי גם ביקורות אחרות והבנתי שאין מה לצפות לתפנית כלשהי. כמו שכתבו כאן בביקורות הספר מתחיל כהבטחה, כתוב טוב וקולח אבל הוא קופא במקום: מתיה ואליצ'ה בדיכאון, קשה להם בילדות, קשה להם בתיכון, קשה להם באוניברסיטה וכנראה שמישהו גם הולך להתאבד בסוף. אבל אניהגעתי למצב שזה לא אכפת לי. עוברת לספר הבא.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כהרגלי אני קוראת ביקורות אחרות לפני שאני כותבת את שלי ושוב מגלה שטעמי שונה מכולם. נו טוב, לא נורא, אולי ככה זה מי שהוא "מספר ראשוני".
חוות דעתי על הספר- הספר מעניין, מהדף הראשון מצאתי עצמי קוראת אותו בחשק (בשונה מספרים אחרים שלוקח זמן עד שנכנסים לעלילה ולפעמים עוד צריך קצת דרבון פנימי בשביל להמשיך ולקרוא). האכזבה מהספר היא הסוף שלו. בתור "מספר ראשוני" ציפיתי לסוף אופטימי כי אם בספרים הסוף הוא לא טוב, והגיבורים נשארים בבאסה, בדיוק כמו בחיים, אז מה בעצם הטעם לקרוא אותם?!?... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טרגי, עצוב, דיכאוני ובודד. אלו התחושות (הכמעט יחידות) העולות מהספר הזה.
ולמען האמת - מכאן מגיעה עוצמתו.
זה אינו סיפור אהבה קלאסי בין שני גיבורים נאים ומבוקשים, אלא סיפור החמצה של שתי דמויות, שכל אחת מהן עברה חוויה טראומטית בילדותה, חוויה שאינה נשכחת ומעצבת את המשך חייהם. ואם זה לא מספיק, אז גם ההמשך עצוב ומלנכולי, משום שהדמויות בודדות ולא מצליחות למצוא את מקומן.
אני אהבתי את הספר, והוא מאוד מומלץ לקריאה. אבל אישית אני מתחבר לספרים כאלו. אם אינך טיפוס כזה - לא כדאי לך להתקרב לספר הזה.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
וואו! כבר כמה שנים שספר לא נגע בי כל כך. כבר סיימתי לקרוא ולראות את הספר לפני כמה ימים ואני עדיין נסערת ממנו, אפילו שהתחלתי כבר ספר חדש.
הכנות שבו מבעיתה, במיוחד אחרי שרואים את הסרט שהוא אומנותי מאוד, וממחיש אפילו יותר את הטרגדיה והכאב, גם הפסקול המטריד עוזר בכך.
מיליוני ילדים הם מספרים ראשוניים שהופכים למבוגרים שהם מספרים ראשוניים... המחשבה הזו מצמררת. הם סביבנו, הם בתוכנו, אני הייתי כזו, ואני מכירה כל כל הרבה אנשים כאלה.
הספר והסרט מכריחים אותך להסתכל ללבן בעיניים של התופעה, ונותנים לו לפלח את לבך. זה לפחות מה שאני הרגשתי.
ברשימת עשרת הספרים הכי ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
העלילה מתחילה בבית ספר סקי... שלג ... במצב שהשמש מופיעה בעיגול ברקיע. הטמפרטורה 10- ... כמה מרענן יכול להיות לקרוא התחלה של ספר, כאשר הטמפרטורה אצלנו עומדת על 32+ ....
בפרק הראשון אנו עדים לילדה קטנה שגדלה בצל של אבא תחרותי שמתעקש שתהיה בבית הספר לסקי. הילדה שונאת סקי ופוחדת מאביה עד כדי כך שאפילו עשתה את הצרכים בתוך מכנסיה באחד מימי האימון.
בפרק השני אנו עדים ללידת התאומים מיקלה ומתיה. מיקלה נולדה שהתפתחות תפיסת המרחב והזמן שלה נעצרו בעוד אחיה התיאום "נורמאלי" ואותו "נורמאלי" מתבייש בה. מתיה מתבייש לקחת את אחותו מיקלה למסיבת יום הולדת של בן כיתתו. בהפצ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קיוויתי שלא אצטרך לכתוב ביקורת שלילית ומאוכזבת, לא מוצא בזה עניין גדול... אבל למען הבאים - תנסו להנמיך ציפיות כשאתם ניגשים אליו (למרות מה שחברים סיפרו לכם), אולי זה ישפר את החוויה. ספר ממש לא גרוע אבל בלי ספק מחטיא את המטרה קצת וחבל ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
- קראתי בעברית עד האמצע. באנגלית הבנתי יותר לעומק.(אלן א.)
- לא לטעמי. התאכזבתי. (שרה מ.);... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי את הביקורות פה עוד לפני שהתחלתי לקרוא את הספר,וחשבתי לאיזה דיכאון אני נכנס וכמה הספר לא שווה קריאה ואני שמח שהתבדיתי. אתחיל במשהו שמשותף להרבה קוראים , לא הייתי צריך סימניה ,קראתי איזה 20 פרקים בערב שבת וגמרתי אותו ביום המחרת. הספר פשוט לא נתן לי לעזוב אותו.
אני לא רואה בסיפור אובר-טרגדיות או אובר-דיכאוניות,הספר נותן את הפוקוס על שתי דמויות שעברו טראומות בילדותם רצה הגורל והפגיש ביניהם ומאז היתה ציפייה לסיפור אהבה שלא התממש. הסיפור נמשך מתקופת הילדות של הגיבורים ועד בגרותם כמובן עם דילוג של שנים מפעם לפעם,אהבתי את השלמת הפערים במידע בהמשך הקר... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה עורר בי רגשות מעורבים. הוא באמת נוגע ללב אבל לא עמד בדרישה שלי להביא אותי למחוזות אחרים.אבל (וזה אבל גדול לצערי),הוא כן מצליח לזרוק אותך לחורים השחורים בנשמה. הוא ידע בדיוק על מה ללחוץ כדי שהקורא ירגיש חרד, אומלל וכל רגש אחר שיגרום לו לבכות מבפנים. וזו הבעיה פה, אין כאן מה שיחזיק עלילה רצופה, הגיונית עם התחלה אמצע וסוף. רק אוסף של נקודות שחורות אפילו לא מספיק חזקות לגרום לך לבכות באמת.
מי שרוצה להרגיש רע על הנשמה, זו דרך מהירה ויעילה מאוד להיכנס לדכאון. ( אזהרה: אצל כמה מאיתנו זה גם יעודד צורך בסיגריה.)... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
עגמומי, נוגה, לירי, עצוב, ירוד, קטן. הספר הזה לא לקח אותי לשום מקום, כי הוא מלא בעיקר נאחס. בחור אחד עם טרגדיה בעברו פוגש בחורה עם טרגדיה בעברה. הם מסתובבים בעולם עצובים עצובים, מאופקים, נכים רגשית במידה כזו שאינה מאפשרת גם לקורא המדוכא ביותר לחוש ולו שמץ של הזדהות איתם, למעט רגעים ספורים. איכשהו, הם נפגשים, ותחילת תחילתה של אהבה מנצה לאיטה - וגוועת מיד, כי החיים הרי קשים, ועצובים כל כך, ושני הגיבורים שלנו כה נוקשים, מגושמים, רגישים והססניים, כך שאין הם יכולים לזהות דברים מובנים מאליהם גם אם הם מתנגשים בהם בפרצוף.
תיאור הרגשות הוא לחלוטין אובר דה טו... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור אהבה פיוטי ומחושב כאחד, המעורר לתחייה את החלקים הרדומים במוח.
בדידותם של המספרים הראשוניים הוא ללא ספק ספר מפלח לבבות ומעדיר שינה, שכן הדמויות הכה נוגות, אנושיות הללו, יקרעו בדרכינו לאן שליבנו יפנה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד. סיפור אהבה עדין, רגיש, עצוב מאד. סיפור על שני אנשים אבודים ועל הקשר שביניהם לאורך שנים ארוכות. מומלץ מאד... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעניין ומורכב, סיפור על החיים ועל אנשים שעברו אירוע קשה שהשאיר את חותמו לכל חייהם.
מתיה ואליצ'ה, חוו, כל אחד בנפרד, טראומה בילדות, טראומה שהותירה משקעים וצלקות ומשפיעה עליהם לכל חייהם.
כל אחד מהם חי בעצם בבדידות קשה, מסוגר בעולמו, עם הפרעות ועם בעיות שונות.
הם נפגשים האחד עם השנייה בגיל הנערות, שומרים על קשר קלוש לאורך השנים, אבל לא מתחברים באמת.
החיים ממשיכים ולוקחים כל אחד מהם לעיסוק אחר, מקום אחר, אבל הקשר הסמוי המקשר ביניהם לא ניתק לגמרי והוא מרחף אי שם....... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קשה ויפה בנשימה אחת. הקשיים הפסיכולוגים המלוים את הגבורים בהחלט מופיעים בחיי היום יום אך, אנו כנראה לא רואים או לחילופין פוחדים לראות אותם וכך האנשים הסובלים בנשמתם נשארים עם המטען שלהם לבדם. חבל שזה כך... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נשארו לי עוד חמישים עמודים לסיום הספר, ולפי התגובות כאן הסוף גם הוא מאכזב.
אהבתי את מה שקראתי במאה עשרים עמודים הראשונים, אהבתי אפילו מאוד עד שלא יכולתי לעזוב את הספר.
ואחר מכן התחלתי לאבד את עצמי,בספר יש קפיצות שהייתי צריכה לקרוא כמה פעמים ולהבין שלא עברתי עמודים או לא קראתי חלקים.
וכשהדמויות הראשיות היו צעירות ובתיכון יכולתי להתחבר אליהם, אבל במהלך הזמן גיליתי רק ריקנות משונה ואי חיבור אליהם בעיקר באליצ'יה שחשבתי שבמהלך הזמן תשתנה ומסתבר שבסופו של דבר היא נהפכה לעוד יותר גרועה וריקנית ממה שהייתה, ולדעתי, היא הדמות הכי ריקנית ומעצבנת.
הספר אותי... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בכנות, הפעם הראשונה שראיתי את הספר הזה היתה בחנות ספרים, קצת לפני שבוע הספר, מסודר בערמה מסודרת כיאה לרשת גדולה, מחכה שמישהו ירים ויקרא. אז הרמתי. וקראתי - את הכריכה האחורית. ביקשתי מהמוכרת פתק ועט ורשמתי לעצמי את השם, לא לשכוח. אחרי כן, עוד קיבלתי לגביו המלצה מעמיתיי לבלוגיספרה, ולקחתי אותו לידיי בביקורי הראשון בחנות ספרי יד שניה מספקת. כשסיימתי לקרוא את הספר האחרון שהיה ברשותי, עמדתי מול מדף הספרים השואף לאינסוף שלי, ומשהו בי נמשך לבחור דווקא בו כבא בתור. או, כמה שאני שמחה שעשיתי את זה.
"בדידותם של המספרים הראשוניים", מספר בראש ובראשונה על בדידות. מכ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חמוד אבל כתוב בצורה מעצבנת, המון קפיצות בעלילה, כאילו שני סיפורים שהופכים לאחד אבל עדיין יש מעבר בין שניהם...ואז מגיע הסוף שהוא בערך הסוף הכי מבאס שאי פעם נכתב, פשוט לא קורה כלום. בקיצור סיפור עם פוטנציאל שלא מתממש...חבל.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאז ומתמיד הייתי סקרנית לגלות מה מתחולל בתודעתן של הנפשות הפצועות? (כפי שהן מכונות בגב הספר) ומה מניע אותן? עבורי הייתה זאת משימה בלתי אפשרית, בבחינת קטונתי. זאת עד שקראתי את הספר של פאולו ג'ורדנו שבאמצעות דימויים עדינים ומדוייקים המחיש לי את התחושות, המחשבות והשיקולים הזרים לי, באופן שיכולתי להזדהות עימם.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תחושה מעורבת. מאוד לא מתחשק לכתוב שזהו ספר גרוע - כי זהו סיכום חזק מדי. עם זאת - לא התחברתי לדמויות - אפילו הרגשה מינימאלית של הזדהות, או עניין במה יקרה להם אח"כ לא הרגשתי. סיימתי לקרוא רק כי לא רציתי לעזוב באמצע.
יש כמה רגעי מטח טובים - בודדים ממש, אבל הולכים לאיבוד עם המשך הסיפור, או שנלעסים יתר על המידה, או שנאבדים מאי-שימוש.
כמה רעיונות קורעי לב:
הסוכריה, שהיא לדעתי התיאור החזק ביותר בספר,
לחץ יתר של אביה של אליצ'ה בתחילת הספר - משהו שרבים מאיתנו עושים, ומרוב אמביציות שלנו עצמנו לא קשובים לילדים.
הקושי של ילד לגדול ליד אח עם בעיות (מקרה של מתיה).
ועם... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב סיפורם של 2 ילדים שעברו בצעירותם חוויות לא קלות, בהמשך דרכיהם נפרדות אבל כל הזמן חושבים זה על זו... עד ששוב אחרי שנים נפגשים שוב...... ולא אגלה לכם את הסוף תקראו....... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחוז מסוים מהאנשים שחווים אירוע קשה, יתייחסו אליו בעתיד כזיכרון לא נעים ותו לא. השאר ייכנסו לטראומה והחל מאותו אירוע יישאו עליהם משא שיגביל אותם בצורה זו או אחרת, כמעט בכל מעשה שלהם. הספר נע סביב סיפור היכרותם והיתכנות אהבתם של שני אנשים כאלה. הוא עוסק בנוסף בנושאים כואבים ולוא דווקא שגרתיים, כמו חינוך מלחיץ המותיר צלקות, נטייה להרס עצמי, תפיסת אדם את עצמו ביחס לחברה הסובבת אותו.
על אף העיסוק בנושאים אלה (ובפרט הפתיחה הגרפית במקצת, ראו הוזהרתם), הספר לא הרגיש לי כבד אלא סחף אותי פנימה. הדמויות מאוד אמינות והכתיבה טובה מאוד. זהו ספר רגיש ועדין.
מראש... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפעמים אתה קורא איזה ספר ממש טוב, אבל קצת מעיק, ועל המדף מחכה לך עוד ספר טוב, ואתה יודע שגם הוא עלול להיות קצת מעיק, אז אתה אומר לעצמך, למה שאני לא אעשה איזה הפסקה קטנה, אתנחתה שכזאת, ואקרא איזה רב מכר קליל, שיעביר לי את הזמן בין לבין, ואז אתה פותח את הקליל, ויש שם ילד וילדה, שקורה להם משהו עצוב, ואז הם נהיים קצת מוזרים כאלה, קצת שונים מהאחרים, ויש להם קשיים חברתיים, והם פוגשים כל מיני אנשים, ורוב הזמן הם עצובים, ומבולבלים, ולפעמים הם קצת פחות עצובים, ואז הם מחליטים משהו, אבל עושים את ההפך, כי הם כאלה מין מוזרים ומבולבלים, והם כמעט מתחברים, אבל לא ממש, והם מתבג... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב מאוד . על טעויות של הורים, ילדים הזוהים וצלקות לכל החיים. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מתיה ואליצ'ה הם שני צעירים הנושאים על גבם (באופן מטפורי) טראומות מתקופת ילדותם. הם רגישים עד אימה, בודדים, חסרי כישורים חברתיים כמעט לחלוטין, ואמיתיים. השורה הבאה משירו היפה של דון מקלין על וינסנט ואן-גוך מתאימה גם להם: This world was never meant for one as beautiful as you. (מילותיו המלאות של השיר – בלינק הבא.)
http://www.lyrics007.com/Don%20McLean%20Lyrics/Vincent%20(Starry,%20Starry%20Night)%20Lyrics.html
ואז, הם נפגשים. ספר עצוב זה מתאר את מערכת היחסים המיוחדת שבין מתיה ואליצ'ה ואת מאמציהן של נפשות אומללות אלו להעפיל מן הבירא עמיקתא אליה הושלכו בילדותם לחיים נורמאליים. אהבתי את הספר ומצאתי אותו מרתק. הקריאה קולח... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר התחיל מאוד יפה, הצליח לסחוף אותי לילדותם של אליצ'ה ומתיה, איכשהו הוא גם הצליח להשאיר אותי מחוברת לאורך כל הספר, כי קיוויתי לסוף כלשהו והיתי במתח. אבל זה לא הגיע הסוף דיי איכזב... חבל אם הייתי במקום פאולו ג'ורדנו הייתי מסיימת קצת אחרת :)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר קלאסי ל "3 במאה". רומן זול למשרתות, כתוב בשפה קלילה וללא תוכן ממשי. על מנת לקבל איצטלה של ספרות גיבורי הרומן הם אנשים מופרעים שנפלטים מהחברה והחיים עצמם. אבל כדי שרומן המשרתות יהיה טוב - אז הם עשירים ו/או מוצלחים...
חבל שתורגם ספר ברמה כל כך נמוכה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה מוזר, כי זה מהספרים שבזמן הקריאה שלהם, נראה כאילו הכל בסדר- יש התעניינות מצידי, יש רבדים בסיפור ובדמויות, כתיבה קולחת רוב הזמן, השתלשלויות מעניינות- הרי כל פעם חזרתי אל הספר בשמחה, לא בקוצר רוח מוגזם, אבל עם שאיפה להמשיך.
ואילו אחרי שסיימתי אותו, הרגיש לי ריק-
כאילו משהו עבר מעלי, אני יודעת שהוא עבר, הרי הרגשתי אותו, בטוח הרגשתי אותו. אבל זהו. פשוט עבר, רק עבר. בלי להשאיר הרבה. לא הותיר תובנה, או תחושה מיוחדת- התחושה הייחודית הזאת שעולה לך כשאתה נזכר בספר טוב שקראת. רק עמימות.
ציפיתי לסוף אחר, טיפה יותר פואנטה. דמויות קצת יותר.. קשה לי להגיד מה בדיוק ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אולי הספר הגרוע ביותר שקראתי בעשר השנים האחרונות !
ואני קורא כ 12-15 ספרים בשנה
החלטתי שבעקבות הספר הזה אני מפסיק להקשיב לעצות של מוכרי סטימצקי ולאנכנע יותר למסעות שיווק אגרסיביים כפי שעו עם הספר הדלוח והגרוע והסתמי הזה
רומן לבני 14 ותו לו
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד שאהבתי לקרוא וחזרתי אליו בכל רגע שיכלתי, הייתי מסיים אותו תוך יום אם לא הייתי מסוג האנשים שאוהבים לטעום ולטעום משהו מיוחד עוד ועוד ושלא יגמר.
ספר אמיתי, כל הרגש שבו אמיתי, והבדידות היא חלק בלתי נפרד מהחיים גם בשניים.
האמת היא הדבר הכי יפה לקרוא.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בסך הכל סיפור חביב.
קראתי אותו במשך יומיים בלי לרצות להפסיק... אף על פי שהסיפור לא כל כך מדהים. משהו משך אותי אליו. אולי החיבור עם המתמטיקאי המוזר...
זוג תאומים מגיח לעולם. הילד פיקח מעל הנורמה ואילו הילדה מביכה אותו... הוא מוזמן למסיבת יום הולדת והוריו מכריחים אותו לקחת את אחותו. הפחד מהבושה גורם לו להשאירה בפארק... וכאשר הוא חוזר בסיום המסיבה, היא כבר לא שם...
האשמה אוכלת אותו מבפנים.
במקביל, בתו של עו"ד מצליח וחסר אנושיות, מנסה להתמודד מול מציאות אכזרית. היא עוברת תאונה בזמן שיעורי סקי שמשאירה אותה נכה והלחץ החברתי דוחף אותה לאנורקסיה.
דרכיהם ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק ואפילו קליל במידת מה יכול לדעתי להיות מצוין וכך הרגשתי שקראתי את הספר.שני הגיבורים מתיה ואליציה שסובלים מטראומות ילדות שמלוות אותן לאורך חייהם בהמשך הם מעין נפשות תאומות או כפי שהגדיר המחבר מספרים ראשוניים תאומים.הצלחתי לרראות את דמותה של אליציה האנורקטים שאינה מצליחה להתחבב על אביה ומושמת ללעג על ידי בנות כיתתה, נוצרת מן תחושה שהקורא רוצה ליעץ לה או למתיו כיצד לנהוג ביחסים ביניהם .. והם כמובן נוהגים הפוך במין הרס עצמי. אהבתי את הדרך בה נבנות הדמויות ומקבלות עומק.
נהניתי מהתאור של ה"אנשים השונים" ואת מבטם על החיים
מומלץ בחום... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש בעיה עם המלצות, הן תמיד גורמות לציפיות גבוהות ותמיד (נהייה הוגנים לא תמיד, לרוב)צפויה גם אכזבה.הייתה מעט אכזבה הספר בונה בתחילה ציפיות גבוהות להמשך ולאחר מכן מפסיק בחוסר סיפוק ומימוש.מצד שני- אלו החיים,לא הכל מתממש ויש ראליות בתחושת הפספוס. מאוד נהנתי מהכתיבה עצמה ,כתוב בצורה מעולה תאורים נבלעים ולא צריך להתאמץ כדיי להיכנס לתחושה ולהבין את התמונה.ספר טוב מאוד אך חסר בו המון!!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי ביומיים, הוא סוחף ומהנה.
אבל הסיפור הוא קטן, 2 דמויות, 2 סביבות, דור אחד..
קטן אבל איכותי.
נהנתי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים, עצוב ויפה.
סיפור קטן כתוב בצורה רגישה ועדינה על אנשים בכלל, ועל התהום שבינהם. אהבתי מאוד.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקראתי את הספר הייתי כל כך בודדה. אליצ'ה שיעממה אותי נורא, מתיה הוא חצי אוטיסט וחצי גאון, מין תסמונת אספרגר במובן החברתי, לא הקליני, בקיצור, התחלתי בתקוות גדולות וסיימתי...
אז זהו, מותר להתוודות פה בארבע עיניים?
לא סיימתי. פשוט לא יכולתי כבר לסבול אותם.
בואו נתחיל ממהתחלה המבטיחה ומהעובדה שאי אפשר להניח את הספר מהיד לפחות בקריאת מאה העמודים הראשונים. אחר כך, לאט ובטוח, זה פשוט מידרדר. ניסיתי לאכול עוגה עם הספר, שוקולד, פיצוחים, זה פשוט לא עזר. כל השטויות היו טעימות מאוד והספר לא.
אז מה היה לנו? סופר שהוא פיזיקאי, שתי דמויות בודדות, שעברו טרגדיה לא קלה ב... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב ומיוחד. הספר קריא מאוד ו"בלעתי אותו ביום וחצי.
זה סיפור על אהבה מוחמצת של שני חריגים המוצאים נחמה זה ליד זו אך אינם מגיעים להשלמת אהבתם אולי מפני שלא למדו לאהוב את עצמם.
לדעתי הסוף, הוא ריאלי ומתאים לדמויות המתוארות אם כי כקוראים היינו רוצים לקרוא שהגיבורים הצליחו להתגבר על מגבלותיהם וסגירותם ןלגלות אחד לשניה את אהבתם החבויה במשך שנים
לא כל סיפור אהבה נגמר happy end .והמציאות יכולה להיות עצובה ומאכזבת וטוב לראות כי יש אומץ לסופר מתחיל לתאר זאת.
הספר כתוב בכשרון גדול ואשמח לקרוא ספרים נוספים של טאולו ג'ורדנו.
.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכתיבה סוחפת ומאוד מהנה לקריאה כך שהספר השתלב לי מצויין בעומס שבין הלימודים לעבודה. מאוד ברור שמדובר בספר ביכורים. ג'ורדנו עושה לעצמו קצת הנחות ומבטא את הרגשות של שתי הדמויות הראשיות בעיקר דרך גופם. קצת חבל, כי אני חושבת שהרגשות חלחלו בכל מקרה. מצד שני הכתיבה עדינה ולא נסחפה לדרמטיות מוגזמת ובלי לפרט יותר מדי, נהנתי מאוד מהסוף. הסופר הצליח לבנות כאן שתי דמויות מעניינות ואמינות והצליח לגרום לי לדאוג לשלומן. אני ממליצה.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לא אהבתי. סתם ספר עם שם מתחכם, שמתחיל בהבטחה גדולה ומסתיים בקול ענות חלושה.
הוא כתוב בשפה מאוד קלילה וזורמת, מסוג הספרים שמזכירים בסגנונם המפתה רבי-מכר כגון "רודף העפיפונים" או "חמשת רבעי התפוז", אלא שבניגוד להם, הספר הזה נורא מתאמץ כל הזמן. מתאמץ להיות מיוחד, מתאמץ לרגש, מתאמץ לדכא, מתאמץ לזעזע, ובסופו של דבר, לפחות בעיניי – נכשל קשות בכל ניסיונותיו, ומצליח לעשות רק דבר אחד: לעצבן.
הוא מתחיל טוב. שני הפרקים הראשונים מספרים סיפורים נפרדים וחזקים על שני ילדים שחוו טראומות קשות ששינו את חייהם. אלא שבהמשך, הספר הופך להיות פשוט ריכוז מוגזם ודוחה של יותר... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פוחדים ממתמטיקה? תמשיכו לפחד, אבל אל תפחדו מהספר הזה משום שאין בו ולו שמץ מהסוכריה הזו הנקראת מתמטיקה. ומה יש בכל זאת? יש ספר מוזר המורכב משני בני אנוש פגומים בצורה זו או אחרת, תעלומה מסויימת ושיעור נהיגה.
שני בני האנוש הם מתיה, הגאון המתמטי יפה התואר, שרוב גאונותו במתמטיקה ורוב טפשותו ביחסים בינאישיים. מתיה הוא חצי תאום למיקלה הנכה, זו שאינה מסוגלת לבטא מילה, גורמת רוב בושה לאחיה, שיום אחד הוא נוטש אותה כששניהם בגיל עשר בערך ובדרך לחגיגת יום הולדת לבן כיתתם. הוא עוזב אותה בפארק סמוך לביתם ואינו מוצא אותה עוד בשובו. תעלומת העלמה לא נפתרת עד סוף הספר... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רעיון מצוין, ביצוע קצת פחות. היו כמה נקודות של אור אז בכל זאת מגיע לו קצת קרדיט.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר הזה קראתי בסופ"ש אחד. הוא עצוב ומדכא כמו שלא הרבה ספרים מעיזים להיות. הדמויות כבשו אותי מההתחלה, בעיקר בגלל הטראגיות שבהן. זה לא ספר של הרבה דרמות, רק של כמה נשמות עצובות שתוהות בעולם בלי הרבה מטרה.
דרך טובה להעביר חורף קר..... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא! יש כל כך הרבה אנשים כאלה - מספרים בודדים , אנשים שאינם מסוגלים ממש לאהוב, או אינם מסוגלים לממש את אהבתם א ושאינם מאמינים יותר שמגיע להם לאהוב ולהיות נאהבים. כמו שכותב ג'ורדנו: ..מולה היה אדם שבנה חיים סביב תהום מפחידה, על קרקע שכבר קרסה, ושלמרות זאת הצליח,..."... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למה הספר הזה נחשב פורץ דרך? לעולם לא אבין.זהו בהחלט ספר של דמויות ולא של סיפור. העלילה שולית כאן, הגאונות הדקיקה נמצאת במתיה ואליצה שני הגיבורים ההזויים והמרתקים של הספר. אין רגע משעמם,הספר די קצר, הסוף מאכזב. בגלל שהספר קושר אותך לחיי הדמויות והזדהות איתן מתחייבת כדי להנות- הצורך לדעת מה קורה איתן "בסוף" גדול יותר מבספרים "רגילים" שבמרכזם עלילה מסובכת... אם לסכם: ספר טוב,מאתגר אך משאיר תחושה קלה של פיספוס.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזו אכזבה. במשך כל הקריאה חיכיתי וציפיתי שהנה יקרה משהו ותבוא איזו התעלות, אבל לא. הייתי סקרנית לדעת מה יעלה בגורל הדמויות ועכשיו אני יודעת. הדרך לידיעה הזאת היתה די שוממת. כתיבה לא מרגשת, לא קורה כלום כמעט. ממש קשה לחשוב במה הספר הזה מלא. היה מעניין להכנס לעולמן של הדמויות המיוסרות אבל זה כאילו שהן לא ממש נחשפות בפנינו וכך כל הספר עובר דף אחרי דף עד הסוף.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הרבה זמן לא נהניתי כל כך מספר.
מורכב, נוגע ללב, עדין.
נשאר במחשבתי הרבה אחרי שסיימתי לקרוא. ממליצה בחום. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר עדין ויפיפה.
הבדודות מוחשית ומציפה, כמו ערפל של דקה לפני הבוקר....... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואללה, מה זה השם הזה: "בדידותם של המספרים הראשוניים", ועוד עבור רומן?
נראה שרק הקטע של השמות לספרים הוא נושא בפני עצמו, שמן הסתם, ככל שיהיה משוגע יותר - ייתן פרנסה יפה יותר להרבה 'קופירייטרים'.
קחו למשל את 'הנערה שבעטה בקן הצרעות', או את 'טוב במיטה' ו'חמסין וציפורים משוגעות' ואת 'זה בסדר, אני לובשת תחתונים ממש גדולים'. טוב, נראה שירדתם לסוף דעתי.
ובכן, אין ספק שבחירה בשם כה יומרני, דורשת מהמחבר יציקת חומר, רציני, הנוגע במישרין לכותרת המחייבת - שאותה בחר.
בואו ננסה להביט לספר בעיניים (בלבן, כמו שאומרים) - ללא שום כחל וסרק.
הקשר היחיד לשם הספר הוא הגדרת שתי... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
שם הספר נראה לי תחילה מוזר, אך לאחר קריאת הספר,
חושבת שאי אפשר היה לבחור לספר שם טוב יותר.
אישית סיימתי את הספר תוך יום, אז ברור שהספר זורם
בקריאתו.
הספר מספר על שני גיבורים הנושאים טראומות ילדות
וכשני מספרים ראשוניים, למרות הקשר המיוחד והחזק ביניהם
אין להם יכולת להתחלק בחייהם ולפנות מקום לשני, כדי להתאחד.
למרות הסיפור העצוב והקודר, עדיין יש רגעי מתח וציפייה
מה שמקל על האווירה ומושך להמשיך לקרא.
אפשר לאהוב את הספר ואפשר שלא...
בחירה מאד אישית.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני קוראת את הספר עכשיו. עדיין לא החלטתי אם אני אוהבת/לא אוהבת. בעיני הספר קצת מדכא ואפור. בכל זאת אסיים לקרוא אותו כי אני סקרנית מה יתפתח.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
האהבה בסוף מנצחת???..שוב מסתבר שלא תמיד זה מספיק...במקרה הזה, דווקא מאוד קיוויתי..עבור שני הגיבורים הראשיים..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סיפור וזהו. אנשים עם טראומת ילדות שרודפת אחריהם כל החיים, נקשרים זה לזו באופן שהכישלון הינו בלתי נמנע. ממש לא חובה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
שמו של הספר מרמז על נפשות בודדות שאינן מצליחות ליצור קשר בריא עם הסביבה.הספר כתוב טוב אבל ככל שהסוף מתקרב הבנתי שלא יקרה כלום - אין בעצם סיום לספר זה כמו עוד פרק שנגמר.
אז מי שחושב שיש לו קפקא ביד אולי שווה לקרוא - לאחרים קראו 5 פרקים והשאר אותו דבר... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר זורם,שעובר בקלילות למרות שהעלילה מדכאת ברובה.עם זאת אני אישית התאכזבתי מהסוף,קיוויתי לאיזשהו תהליך של גדילה והתפתחות ואני מרגישה שלא קיבלתי אותו.מצד שני אולי זה לגיטימי..... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור התבגרות של שני חריגים, המוצאים זה את זה.
נראה כאילו הם זורמים בפרבולות נפגשים ויוצאים בקצה השני, כמו שני סלילים עם תנועה קבועה בזמן, נק' השקה ונק' ריחוק, אך תמיד נמצאים זה בקרבו של האחר, כמעט במקרה אך מהרבה סיבות, המרכזית שבהן היא שהם נפשות תאומות שאינן מודעות למשמעות הדבר וזה מה שבאמת טראגי.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בדרך כלל מוצאים את היישומים של המתמטיקה במדעים המדוייקים, הנפוץ ביותר הוא היישום הפיזיקלי... בספר זה מופיע באופן מפתיע ישום מתמטי במדעי החברה...
ההקבלה בולטת ביותר היא, שכמו במדעים המדוייקים יש שימושים חיוביים ושליליים לאותו מוצר, גם בספר זה מגלים את הצד השלילי והעצוב או החיובי והכישרוני של אותו מוצר חברתי... המספרים הראשוניים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאוד התלהבתי מהדרך שבא כתוב הספר. אחרי הקריאה בספר, כשפניתי לספרים אחרים שהכתיבה בהם נראתה לי סבירה, הבנתי שזה לא מספיק לי ואני רוצה להמשיך לקרוא ספרים שכתובים ברמה של "בדידותם של המספרים הראשוניים".
הספר עצמו חודר עמוק מאוד לתוך נשמותיהן של הדמויות ובמהלך כל הספר הם נראים אבודים, מחליטים החלטות שאין בהם נכון, החלטות שבנויות על טעויות שנעשו, זה מרגיש כאילו יד הגורל מעורבת ביחסי בין השניים. אפילו כשהדמויות מתבגרות ומתרחשים בהם הרבה שינויים פזיולוגים המדגישים את זה (כמו שמתואר - העור של מתיה נעשה קשה יותר, הופיעו לו קמטים זעירים וחיוורים בפנים...) מב... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אחרי שקוראים את שני הפרקים הראשונים של הספר, אי אפשר להפסיק לקרוא. לא רק בגלל הכתיבה היפה והקלילה שהופכת את קריאת הספר למהירה ביותר, אלא בגלל הרצון שלגיבורי הספר, שהם אכן כמו שמרומז בשם הספר, בודדים ושונים, יקרה משהו טוב. ספר עצוב שבו הגיבורים מוזרים והכל עטוף במין אוירה טרגית. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קשה לקריאה. אולם למי שיש כח, הוא מרויח הרבה מאוד.
שני הפרקים הראשונים גרמו לי להלם ודחף להפסיק לקרוא הלאה.
מאידך, הפרק השלישי הכניס אותי ללוגיקת ההישרדות של שני הגבורים.ממנה הם יוצאים חבולים נפשית בלי יכולת ליצור קשר אמיתי, אבל עם מנגנון שרידות סביר.
הספר מתאר את שאר השחקנים בהתפתחות של כל אחד: משפחה, מעגל ההיכרויות הרחב יותר(בית ספר, מטפלת ועוד).
שווה לקרוא.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב מאוד. כתוב בכשרון, מתודמן נפלא ומותאם במינונו לתאור הטרגיה. התובנה בסופו היא שלילת הקלישאה..."האהבה מנצחת" וטוב שכך!!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ובכן, זו לא מלודרמה, זו טרגדיה. טרגדיה של פגימות ושל חוסר רצון וחוסר יכולת להחלים, להינתק ולשנות. הגיבורים מזכירים שני קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו. כובש, מרתק אבל עצוב, עצוב, עצוב!... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גם מי שלא אוהב מתמטיקה יוכל להנות מהספר.
רב מכר שנכתב בכשרון רב סביב רעיונות מעניינים המופיעים גם במפורש בגוף העלילה:
-אפשר לחלות גם מזכרון בלבד.
-לפעמים הזכרון הוא סוג של מחלה שממנה האדם לא רוצה באמת להחלים..
הסוף של הספר לא מצא חן בעיני אבל הוא נראה ריאלי-האדם במהלך חייו מחמיץ הזדמנויות פז וזה חלק בלתי נפרד מהמציאות של חייו.
ספר שקראתי ביום וחצי,הוא לא שגרתי הוא מרתק ועלילתו סוחפת.ממליץ להשקיע.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר אומנם קשה אבל כתוב מצוין בצורה אמינה ומהודקת.
עורר בי הרבה מחשבה על גידול ילדים.ממליץ מאוד.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
רציתי לאהוב את "בדידותם של המספרים הראשוניים" הרבה יותר ממה שבאמת הרגשתי. לספר, למרות פוטנציאל בשמיים וכתיבה טובה מאוד, היו יותר מדי בעיות - חלקן קטנות, חלקן פחות קטנות.
נתחיל מהחלקים שאהבתי - די הרבה. ג'ורדנו כותב בצורה טבעית וקלה לקריאה. לספר יש זרימה טובה מאוד ומהרגע שהתחלתי לקרוא אותו, לא היה לי חשק להחזירו למדף. סיימתי אותו מהירות שיא. בנוסף לכך, לדמויות המרכזיות יש כוח משיכה. התחברתי אל מתיה ואלי מהעמודים הראשונים של הספר.
ובכל זאת, היו לי קשיים עם הספר. ברור לי שלא כל ספר צריך להסתיים בשמחות, אבל התאכזבתי לראות איך הספר הסתיים בצליל כל כך נמוך ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר הבכורה של סופר איטלקי צעיר העוסק באהבה בין שני אאוטסיידרים בחברה. אלי הצולעת שסובלת מהפרעות אכילה ומתיה שנוהג לפצוע את עצמו. בהיסטוריה של שניהם אירוע טראומטי, משפחה לא מתפקדת ויחס עוין מצד החברה הכללית. בין שניהם נרקם סיפור אהבה ששזור במהלך הספר.
הספר סוקר במהלך כחמש עשר שנים את מסלול החיים של כל אחד מהם, החל מהילדות ועד לשלב שבו שניהם אנשים בוגרים.
הסיפור מצמרר, מרתק, מפחיד לעיתים ועצוב מאוד. יחד עם זאת, לא הצלחתי להתנתק מהספר וגמעתי אותו תוך יום אחד בלבד. בהחלט חוויה לא קלה אבל מומלצת.
אני אשתדל לקרוא גם את הספרים הבאים של הסופר הצעיר הזה. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
