ביקורת ספרותית על בדידותם של המספרים הראשוניים מאת פאולו ג'ורדנו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 14 בפברואר, 2015
ע"י שקדנית


בדידות היא מילת המפתח של הספר . האם עלה אי פעם בדעתכם כמה אנשים חווים בדידות בעולמנו ? בדידות תמידית וקשה ? הם מתהלכים ביננו ,חולפים על פנינו ולא תמיד משדרים חריגות כלשהי ,כביכול מתפקדים באופן שגרתי ובתוכם חלל עצום של בדידות כואבת. בספר "בדידותם של המספרים..." שני אנשים מתיה ואליצ'ה חווים בדידות גם כשהם ביחד. מדובר בשני צעירים בחור ובחורה שכל אחד מהם נושא בתוכו טראומת ילדות שלא נרפאה ,לא הצליחו לאחות את פצעי העבר .קיננה בי תקווה סמויה שימצאו נחמה זה בחברת זו .הסופר החליט אחרת.
הספר משרה אווירה נוגה ומלנכולית. סגנון הכתיבה קולח למרות העומק הרגשי שבו. חשבתי לעצמי תוך כדי הקריאה שהספר ראוי להיות סרט והנה לאחר הקריאה גיליתי בגב הספר שהוא אכן מעובד לסרט . הספר מומלץ לקריאה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אהוד בן פורת (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
כפי שנאמר בשיר - בין ערביים: "מבדידות האנשים הופכים קשים מעטים יוצאים ממנה נשכרים" נראה לי שזה נכון גם לגבי הספר הזה.
מורי (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
סםר עלוב ומאכזב באמת.
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
יפה. יש אנשים שכשהם חווים בדידות תמידית וחלל עצום שם בפנים (גם בעקבות טראומות שלא נרפאו או מסיבות אחרות) ימשיכו להרגיש את אותה הבדידות ולא משנה בכמה אנשים יהיו מוקפים, וכולל בזוגיות - ממש עצוב... ממש כמו אצל מתיה ואליצ'יה, בספר היפה הזה.. (ולמעשה, הם לא יכלו לאחות את פצעי העבר בכוחות עצמם).





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ