ביקורת ספרותית על בדידותם של המספרים הראשוניים מאת פאולו ג'ורדנו

---

זה מוזר, כי זה מהספרים שבזמן הקריאה שלהם, נראה כאילו הכל בסדר- יש התעניינות מצידי, יש רבדים בסיפור ובדמויות, כתיבה קולחת רוב הזמן, השתלשלויות מעניינות- הרי כל פעם חזרתי אל הספר בשמחה, לא בקוצר רוח מוגזם, אבל עם שאיפה להמשיך.
ואילו אחרי שסיימתי אותו, הרגיש לי ריק-
כאילו משהו עבר מעלי, אני יודעת שהוא עבר, הרי הרגשתי אותו, בטוח הרגשתי אותו. אבל זהו. פשוט עבר, רק עבר. בלי להשאיר הרבה. לא הותיר תובנה, או תחושה מיוחדת- התחושה הייחודית הזאת שעולה לך כשאתה נזכר בספר טוב שקראת. רק עמימות.

ציפיתי לסוף אחר, טיפה יותר פואנטה. דמויות קצת יותר.. קשה לי להגיד מה בדיוק היה שם חסר. אבל היה חסר.

» ביקורות נוספות של קואלה
» ביקורות נוספות על בדידותם של המספרים הראשוניים