ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 ביולי, 2010
ע"י ביבליו
ע"י ביבליו
רציתי לאהוב את "בדידותם של המספרים הראשוניים" הרבה יותר ממה שבאמת הרגשתי. לספר, למרות פוטנציאל בשמיים וכתיבה טובה מאוד, היו יותר מדי בעיות - חלקן קטנות, חלקן פחות קטנות.
נתחיל מהחלקים שאהבתי - די הרבה. ג'ורדנו כותב בצורה טבעית וקלה לקריאה. לספר יש זרימה טובה מאוד ומהרגע שהתחלתי לקרוא אותו, לא היה לי חשק להחזירו למדף. סיימתי אותו מהירות שיא. בנוסף לכך, לדמויות המרכזיות יש כוח משיכה. התחברתי אל מתיה ואלי מהעמודים הראשונים של הספר.
ובכל זאת, היו לי קשיים עם הספר. ברור לי שלא כל ספר צריך להסתיים בשמחות, אבל התאכזבתי לראות איך הספר הסתיים בצליל כל כך נמוך ושקט. הרגשתי כאילו כל מהלך הספר הייתה לשווא. כמוכן, לא באמת הייתה התפתחות דמויות. חלק מכך שייך לעובדה שהדמויות לא מתפתחות - זה חלק מהסיפור. עם זאת, שוב הייתה תחושת אכזבה. לא אמור להיות פואנטה לסיפור, איזושהי התקדמות? עלילת הספר פשוטה ובנויה על דמויות הספר - אם אלה אינם מתפתחים, איך עלי לצפות שהספר יתפתח?
אכן, למרות חוזקת הכתיבה ולמרות שמאוד נהניתי מלקרוא על אלי ומתיה, בסיום "בדידותם של המספרים הראשוניים" הרגשתי שלא התקדמתי לשום מקום. לא למדתי הרבה מהספר, ולא לקחתי ממנו יותר מדי. למרות זאת, נהניתי מלקרוא את ספר זה ואני בהחלט לא חושבת כי זה ספר גרוע. זה אפילו ספר ששווה לקרוא אותו, כל עוד זוכרים שזה אינו סיפור אהבה סטנדרטי, ושהספר הרבה יותר עצוב ומדכא מאשר המצופה.
המלצה למתעניינים בדמויות פגומות. לאלה מחפשים סיפור אהבה שמח ומלא חיים והתפתחות דמויות - "בדידותם של המספרים הראשוניים" לא הספר בשבילכם.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
דולדול
(לפני 14 שנים ו-9 חודשים)
דווקא לא
לדעתי יש כאן התפתחות בסוף הספר והיא אכן חיובית. מתיה מבין כי למעשה הוא הצליח להתנתק מהקשר הכל כך בעיתי עם אליציה והוא מסוגל עכשיו גם ליצור קשר חדש ונם להתקשר להוריו ולהזמינם אליו לראות את השחר היפה של הארץ הצפונית.
|
|
|
דולדול
(לפני 14 שנים ו-9 חודשים)
דווקא לא
|
|
|
(לפני 15 שנים)
רציתי לכתוב ביקורת
ואז ראיתי את שלך. היא משקפת את דעתי על הספר, רק אוסיף שלדעתי הוא לא משקף את הסופרלטיבים שהרעיפו עליו.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
