• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

מאת פאולו ג'ורדנו

הביקורת של דן-1

תמונה של דן-1
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

מאת פאולו ג'ורדנו

הביקורת של דן-1

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של דן-1
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2010
סדרה:כתר - סדרה לספרות יפה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
קראתי-קורא-אקרא (תומר)
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 14 שנים

“אחוז מסוים מהאנשים שחווים אירוע קשה, יתייחסו אליו בעתיד כזיכרון לא נעים ותו לא. השאר ייכנסו לטראומה”

23/94
ביקורות על בדידותם של המספרים הראשוניים
הבאה
סימנטוב
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

גם מי שלא אוהב מתמטיקה יוכל להנות מהספר.
רב מכר שנכתב בכשרון רב סביב רעיונות מעניינים המופיעים גם במפורש בגוף העלילה:
-אפשר לחלות גם מזכרון בלבד.
-לפעמים הזכרון הוא סוג של מחלה שממנה האדם לא רוצה באמת להחלים..

הסוף של הספר לא מצא חן בעיני אבל הוא נראה ריאלי-האדם במהלך חייו מחמיץ הזדמנויות פז וזה חלק בלתי נפרד מהמציאות של חייו.

ספר שקראתי ביום וחצי,הוא לא שגרתי הוא מרתק ועלילתו סוחפת.ממליץ להשקיע.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
L
lotus
תמונה של אנה
אנה
תמונה של שקדנית
שקדנית
תמונה של שין שין
שין שין
תמונה של מיה  אליה
מיה אליה
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
7קוראים|גיל ממוצע53|100%נשים

על המבקר

תמונה של דן-1

דן-1

ותיק
חבר מזה 18 שנים
106 ביקורות•1 נבחרות•692 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של דן-1
דן-1
ותיק
חבר באתר מזה 18 שנים
ביקורות106
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל692
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות37ספרות מתורגמת34ספרות מקורית24

דיון על הביקורת

2 תגובות
אנה
אנה•לפני 13 שנים

כתבת בצורה מדויקת

את היופי של הספר הזה
דן-1
דן-1•לפני 15 שנים

הגבור האמיתי של הספור

שם הספר קצת מתעה.בעצם יש כאן מספר ראשוני דומיננטי אחד-השאר תפאורה ...השאר נלווים. בעצם יש רק גבור אמיתי אחד או ליתר דיוק...גיבורה. הנכה בספור מצליחה להתמודד עם כל הקשיים המופיעים במהלך חייה ויוצאת שידה על העליונה בסופו של כל קושי.(אפשר להראות זאת בקלות מתוכן הספור). כלומר היא הדומיננטית,היא היוזמת,היא האוחזת בהגה,היא הנוקמת בחברת הילדות-היא העקשנית והיא הציר הראשי שמסביבו מתגלגלת כל העלילה.
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של דן-1

המקעקע מאושוויץ

המקעקע מאושוויץ

הת'ר מוריס

ספר חובה למי שרוצה להבין את תקופת השואה.
קראתי אותו לאחר "סיפורה של צילקה".המקעקע מאושויץ הכיר את צילקה.
יש בי רגישות גדולה לנושא גם בגלל סיבות הקשורות במשפחה שלי וגם בגלל שהייתי בביקור באושוויץ וראיתי בעיני את המקום שעליו נכתבה העלילה שרובה אמת. זה סיפור קשה לעיכול של הישרדות עם סיכויים קלושים מאד מול הנאצים באותה תקופה.
זה גם סיפור של כח, ושל חכמה של המקעקע שבשורה התחתונה גבר על הנאצים למרות כוחו הדל.
ממליץ לכל מי שלא מפחד מתיאורים קשים ואכזריים , ולהערכתי גם אמינים ,שמופיעים בסיפור.
הסופרת עשתה עבודת כתיבה מול גיבור הסיפור בפועל.
היא מוסרת לנו את נקודת מבטו על כל מה שעבר עליו ,בתקופה הקשה שנכפתה של חייו. זה סיפור ייחודי של אחד הניצולים שמומלץ לקרוא.

לפני 3 שנים•דן-1
ג'ק וחזיר חג המולד

ג'ק וחזיר חג המולד

ג'יי. קיי. רולינג

ספר ילדים מרתק.
כתוב מעולה ומאויר ממש נפלא.
רולינג היא סופרת ילדים שכתיבתה קורצת גם למבוגרים.
קראתי את הספר בזמן קצר אבל ממליץ לקרוא אותו
לפחות פעמיים.
מסע מופלא בעולם האיבוד והשכחה כולל מעבר לזמן אחר
ביקום אחר עם כללים אחרים.
אנחנו תמיד מחפשים ולפעמים בדרך מוצאים גם מה שלא חיפשנו.
אצל רולינג הדרך חשובה, הסוף פחות חשוב.
אצל רולינג המכשולים שוליים אבל חייבים לעבור אותם.
אם תרצו הספר הזה הוא ספר החיפוש של רולינג עצמה.
והיא מצאה!
מסרים פשוטים - זה סודה של רולינג לעולם הילדים ,שבו הכל קסום ומתגשם, בכוח הרצון והתמימות.
בקצור-תתחילו לקרוא ,ושיהיה לכם יום נפלא.

לפני 4 שנים•דן-1
גמביט המלכה

גמביט המלכה

וולטר טוויס

ספר שמותאם לאוהבי משחק השחמט. צריך לזכור: השחמט כמשחק הוא דבר רציני, וכדבר רציני הא רק משחק.

כחובב שחמט מהיר מאד (1 דקה) ,אני מודע לקושי לזכות במקום ראשון בתחרות שחמט בכל רמת משתתפים.
להיות אלוף עולם בשחמט, זה כבר סיפור/סדרה אחרת. זה סיפור דומה מאד לזכייה במדליית זהב באולימפיאדה.

גמביט המלכה מגיש לנו בצורה מרתקת ומקורית את תהליך הבנייה של אלוף , או יותר נכון, אלופה בשחמט -ברמה עולמית.

מעבר לתכונות הנדרשות להפוך משחקן טירון וחסר ניסיון ,עם אינטואיציה בריאה, לרב אמן בינלאומי בשחמט ,נדרשות עוד דקויות רבות וצריך מזל רב
כדי להפוך ולהיות אלוף העולם בשחמט.

גמביט המלכה מביא בכישרון רב את כל הנפילות שהן חלק בלתי נפרד בדרך אל המטרה הנכספת. הספר לא נכתב רק לחובבי שחמט - שלהערכתי ייהנו ממנו מאד.
גמביט המלכה הוא גם סיפור של התמכרות. הסיפור מביא בצורה ריאלית עד כמה התמכרות יכולה להיות הרסנית, וכמה קטן הפער בין הצלחה לבין כישלון כאשר התמכרות
יוצאת משליטה.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•דן-1
צרות ומזל רע

צרות ומזל רע

לי צ'יילד

עוד מותחן בסדרת ג'ק ריצר הגוליבר של לי ציי'לד.

כולם מולו גמדים: נשים,אויבים,החוק.

ספר ממכר יחסית ,עד לסופו - שהוא גם פתרון העלילה.

מפגש עבר עם נוסטלגיה מסחרית ועם חוקרי יחידה מיוחדת, הוא תמיד מתכון טוב ל...משיכת קוראים.

מצא חן בעיני השימוש המתוחכם ,בקוד יתרות הבנק, להעברת מסרים.

לי צ'יילד פותח וגם מסיים את המותחן בקוד יתרות הבנק. רעיון לא רע ולא שגרתי.

כדאי לקרוא לחובבי מותחני ריצ'ר.

לפני 4 שנים•דן-1
אלה שמצילים אותנו

אלה שמצילים אותנו

ג'נה בלום

נקודת מבט לא מוכרת לי על השואה.
כוח ההקרבה של אמא למען בתה. כוח ההישרדות של האזרח הגרמני הקטן מול הכח האדיר של הנאצים.
גנה בלום מנסה להבין את הנקודה הגרמנית שנפגעה וסבלה מעליית הנאצים לשלטון.
הספר הזכיר לי ביקור שערכתי במוזיאון היהדות בברלין.
כמובן שמוזיאון זה מבליט את הנקודה הגרמנית בסיפור השואה.
בלשון המעטה לא אהבתי את המוזיאון. היהודי ,והיהדות גם בספר וגם במוזיאון הוא רק "חתיכת" פאזל קטנה
בתוך המכלול הגרמני העצום והמועצם.
קשה להזדהות עם סבל של אזרחים גרמנים בתקופת השואה, ביחס לסבלו של העם היהודי.
אבל, זה עדיין נושא כואב שגנה בלום כתבה עליו ספר.
הספר מציג שתי תקופות. עבר והווה. עדיף לדעתי לכתוב ברצף זמנים ולא לדלג בין זמנים.
זה עלול לפגום ברצף הקריאה של הסיפור.
נושא הבושה הגרמנית ממעשי הנאצים מופיע בסיפור אבל נראה שכותבת הספור נזהרה מאד.
כנראה שיש לה סיבות טובות לכך .הבושה קיימת אבל הגיבורים מנסים להסתיר אותה...
יתכן שכל הספר נכתב בגלל רגש הבושה שצף ועולה למרות שמנסים להטביע ולהסתיר אותו בעבר הרחוק.
בקיצור קשה לברוח מהעבר כי הוא חרוט בתוכנו.
ממליץ לקריאה ויש קטעים לא קלים בספר.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•דן-1
הספרנית מאושוויץ

הספרנית מאושוויץ

אנטוניו איטוּרבֶּה

הסיפור של דיטה קראוס ממחנה טרזין דרך אושוויץ וכלה במחנה ברגן בלזן.
עלתה לישראל בשנת 1949.
הדליקה משואה במדינת ישראל.
ספור חייה הוקלט ל-YOU TUBE - והיא מספרת אותו בעצמה.(1 שעת הקלטה בערך).
כיום היא בת 91.(מופיעה גם בויקיפדיה).
סיפורה קשור לפרדי הירש שהיה "מנהל" הבלוק שבו הייתה באשוויץ. תעלומת סיבת מותו עוטפת את כל הסיפור שלה.

בגלל שבקרתי פעמיים בטרזין ,ופעם אחת באושוויץ בסיורים שונים, הספר השלים לי
את מה שראיתי בשטח - שנים רבות לאחר סיום השואה.

הספר קשה מאד לקריאה-והוא כולל אכזריות נאצית בלתי נתפסת.
מול הנאצים יש בסיפור אומץ בלתי נתפס של דיטה לאורך כל הסיפור.
זהו ספר של 5 כוכבים ללא שום היסוס מצידי.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•דן-1
61 שעות

61 שעות

לי צ'יילד

ספר חריג בסדרת ג'ק ריצ'ר, בגלל סופו.
נזכרתי בגיימס בונד האגדי במאבקו מול כוחות הרשע.

מצאתי גם דמיון קל בין אגדת הילדים :"אלאדין ומנורת הקסמים" לבין 61 שעות.
מאבק של קוסם ארכי רשע מול ג'ק עם ירידה לבטן האדמה.

קל לנחש את פתרון התעלומה.
קשה לנחש את סוף העלילה.

לא אהבתי את הספירה לאחור שמופיעה בספר בתדירות גבוהה מדי לטעמי ולא תורמת דבר לעלילה.

שווה קריאה - לחסידי צ'יילד.
זה אחד הספרים הסבירים שלו.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•דן-1
המסע של צילקה

המסע של צילקה

הת'ר מוריס

יש בי רגישות מיוחדת לשם אושוויץ משתי סיבות:
א-הכרתי את האח של סבתי ואשתו ז"ל ששרדו את השואה הקשה והנוראה והיו במחנה הזה.
ב-בקרתי פיזית במחנה שנים רבות אחר השואה ואינו דומה מראה עיניים לקריאת ספר או למשמע אוזניים.

צילקה גיבורת הסיפור שרדה גם היא את אושוויץ ולאחר השואה עברה שואה נוספת במחנה כפיה מבודד ואכזרי בסיביר. כלומר מדובר כאן בגיהנום כפול.
זה סיפור של אהבת אדם בתוך גיהנום שנוצר על ידי אנשים.

פה ושם נוספו לסיפור קטעים שלא ניתן לדעת אם התרחשו או לא ,אבל להערכתי הקטעים האלה שוליים ביחס לסיפור המסגרת שהוא אמיתי.
צילקה הצילה אנשים לאורך כל הדרך אבל גם ראתה בעיניה אנשים שלא יכלה להציל וראתה אותם הולכים למוות בטוח - כולל המקרה של אמא שלה.
זה סיפור של ניגודים. הסופרת לא שופטת. היא חקרה עובדות וכתבה סיפור.
יש כאן סיפור הצלה של גיבורת הסיפור אבל יש כאן הרבה סיפורי הצלה על הדרך של סיפור ההצלה הראשי, האישי.
הספר שם דגש על כח החברות של קבוצות במצוקה:
אסירים, אחיות בית חולים.
לפעמים חבר תומך חשוב מארוחה-גם כאשר לכולם אין מספיק אוכל.
לפעמים בזכות חבר תומך אחד-ניצל בלוק שלם של אנשים..
גם בתוך הגיהנום של 2 מחנות כפייה שעברה בחייה היא מצאה בנוסף לרע הנורא גם מעט טוב.
סה"כ הסופרת אופטימית. צילקה מסיימת את חייה בטוב. ללא יכולת ללדת ילדים, היא חיה עם בחיר ליבה עם שנים רבות של חיים טובים ללא כפייה.
היא יצאה מפעמיים גיהנום שפויה יחסית וחזרה לחיים טובים.

מוריס התר שחקרה לעומק את נושא הספר כותבת בצורה מרתקת ומיוחדת גם על פרטים "יבשים" שמלכתחילה נראים שוליים אבל טכניקת הכתיבה שלה
מושכת את הקוראים .יש בסיפור מחסור מכוון של עובדות - מתוך רצון להגדיל את עוצמת המתח ואת העניין של הקוראים על המתרחש.
יש פרטים שהושמטו במכוון -כדי לשמור על צלם אנוש גם בתוך הגיהנום הכפול שעבר על גיבורת הסיפור.
הספר הוא לא רק זכרון.זה גם סיפור העצמה של צילקה הגיבורה הצעירה ששרדה. זה מעין יומן -שיתכן שצילקה הייתה כותבת שיש לו סוף טוב יחסית
לסוף של גיבורה אחרת של השואה-אנה פרנק.
לא התעמקתי מעולם בסיפור של אנה פרנק ואני מכיר אותו רק בצוקה שטחית .אולי צילקה בסיפור שלנו היא אקטיבית מאד ביחס לאנה פרנק שסופה היה שונה
ואולי הייתה גיבורה -אבל יותר פאסיבית ביחס לצילקה שעברה פעמיים! גיהנום של מחנות כפייה. כלומר צילקה חזקה בהרבה ולכן גם מסוגלת להשפיע ביתר עוצמה על הקוראים.
לאחר סוף הסיפור נמצאים חלקים נוספים השופכים אור על המחקר שנעשה על הדמות וכן חומר רקע היסטורי ,מפורט יחסית ,על מהות הגיהנום השני שאותו נאלצה הגיבורה לעבור לאחר שחרורה מאוושויץ. גיהנום זה הוא לדעתי עיקר הספר - כי הוא ארוך יותר ומורכב יותר ומכאיב יותר ואכזרי יותר למרות שצילקה מגיעה אליו מוכנה יותר
מגהינום אושוויץ.
אני סבור שהחלקים האחרונים(שאינם חלק ישיר של הסיפור) חשובים מאד לראייה הכללית של הנושא, גם אם אינם שייכים לסיפור הפרטי האישי יותר - שאותו שיחזרה מחברת הסיפור בכישרון בלתי רגיל. שווה מאד לקרוא.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•דן-1
יום אחד תפסיד

יום אחד תפסיד

לי צ'יילד

ג'ק ריצ'ר הוא ואריאנט של רובין הוד שמייצג "אלימות צודקת" בשיטות של:
"הקם להורגך השכם להורגו" ו"הגונב מגנב פטור".
הוא מסייע לזקנים החלשים לחצות את כביש החיים ומטפל בשתי כנופיות בו זמנית
בשיטות הפרד ומשול ללא שבויים, ובקלילות מוגזמת קמעא.

ספר ריאלי שנכתב כמשימה בלתי אפשרית של רובין הוד. במסגרת המשימה כמו באגדה מודרנית
הוא מגייס צוות מיוחד ולא ממש מקצועי שישמש כח צבאי קטן וחכם לחיסול סופי
של התגלמות הרוע בצורת 2 כנופיות השולטות באזור עירוני של אזרחים חלשים וחפים מפשע.

בקיצור רובין הוד פותר הכל - חוץ מבעיית היותו פרש בודד ,וממשיך הלאה כמו באגדות, חסר תהילה
אל מול השקיעה...
כמובן שזאת נוסחה ספרותית מלאכותית מנצחת, האהובה על כולנו בכלל ,ועל לי צ'ילד בפרט.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•דן-1

ביקורות נוספות על "בדידותם של המספרים הראשוניים"

בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

פאולו ג'ורדנו

ספר הביכורים של פאולו ג'ורדנו, סופר איטלקי, ד"ר לפיזיקה בתוארו ובמקצועו. לא פחות מוכשר בכתיבת פרוזה.

את שאר שלושת ספריו שתורגמו לעברית קראתי קודם, לטעמי, הם הרבה יותר טובים, יחסית, מהספר הראשון .

על הספר הוא זכה לשבחים רבים וגם לפרסים לתרגום לשפות רבות ולפרסום עולמי.

לעומת הספרים שהוציא לאחר מכן, ניכר שהספר הזה הוא 'נסיעת ניסיון' בוסרית, בשאר הספרים המתורגמים לעברית יש שיפור ניכר הן בכתיבה והן בעלילה שלהם.

הספר הנ"ל עוסק בעיקר בשתי דמויות אליצ'יה ומתיה, שני אנשים פצועים רגשית ונכים נפשית, המתחברים בנפשם פנימה באהבה אחד לשנייה ולהפך אבל לא מסוגלים להביע את האהבה במילים או בהתנהגות שמאפשרת לצד השני להבין את הצורך בקרבה פיזית ונפשית ביניהם.

אחד המאפיינים את הדמויות הם דפוסי התנהגות הפוגעת פיזית ולפיכך נפשית, בעצמם. מתיה פוצע את ידיו בחפצים חדים ואליצ'יה הופכת לאנורקטית ובכך פוגעת בעצמה ובגופה גם באדם הקרוב אליה ואוהב אותה.

ג'ורדנו לא מתמקד בעלילה היא די דלה , התמחותו הוא דווקא בתיאור נפשם והתתנהגותם של דמויותיו : הניכור שלהם מהסביבה, הנכות הרגשית, הילדות הפגועה שלהם ותוצאותיה שמלווה את כל אחד מהם לחוד ושניהם ביחד עד בגרות.

האווירה הכבדה, קרה ומנותקת לאורך כל הספר, מקשה על הקורא לחוש אמפטיה כלפי הדמויות, למרות הסבל והקשיים שהם חווים בחייהם.

באחד מהרעיונות לעיתונות ציין ג'ורדנו שהתחושות הפנימיות של הדמויות בספר הן בעצם שלו. את עצמו ונפשו הוא מתאר שם. את הקשיים שלו הוא פורש בפני הקורא ועל זה והכנות שלו בווידוי מגיע לו כבוד והערכה.

המלצתי : אפשר לוותר על הספר הנ"ל ולקרוא את שאר הספרים שתורגמו לעברית : הגוף האנושי, הצבע השחור וצבע הכסף, לטרוף את השמיים.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•אנקה
בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

פאולו ג'ורדנו

****



עגמומי, נוגה, לירי, עצוב, ירוד, קטן. הספר הזה לא לקח אותי לשום מקום, כי הוא מלא בעיקר נאחס. בחור אחד עם טרגדיה בעברו פוגש בחורה עם טרגדיה בעברה. הם מסתובבים בעולם עצובים עצובים, מאופקים, נכים רגשית במידה כזו שאינה מאפשרת גם לקורא המדוכא ביותר לחוש ולו שמץ של הזדהות איתם, למעט רגעים ספורים. איכשהו, הם נפגשים, ותחילת תחילתה של אהבה מנצה לאיטה - וגוועת מיד, כי החיים הרי קשים, ועצובים כל כך, ושני הגיבורים שלנו כה נוקשים, מגושמים, רגישים והססניים, כך שאין הם יכולים לזהות דברים מובנים מאליהם גם אם הם מתנגשים בהם בפרצוף.
תיאור הרגשות הוא לחלוטין אובר דה טופ, וכולל משפטים כמו "הבדידות שטפה את לבו כמו גלים שמכסים את החול", או "העצבות הלמה בה כמו אלף התנפצויות זעירות". יאללה יאללה.

ספר מיותר, למרות כל ההייפ מסביבו. מיועד לדכאוניים שרוצים לשכשך בעוד קצת דיכאון. לחלוטין לא לקיץ, וגם לא לשום עונה אחרת.

אין לי חשק אפילו לאבטיח עכשיו, ססססעמק.

****

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אלון דה אלפרט
בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

פאולו ג'ורדנו

הספר מתאר החמצות אולם אופן כתיבתו הוא בגדר החמצה בעצמו. בדרך כלל העלילה אמורה להיות מפתיעה או, בספרים טובים באמת (הבשורה על פי ישו, כרוניקה של מוות יודע מראש) העלילה אינה מפתיעה אולם הסיפור כתוב היטב. במקרה שלפנינו העלילה שדופה והכתיבה לא מוסיפה לה מספיק כי להצדיק זאת. עם זאת, התיאורים ריאליסטיים וקל להזדהות עם הדמויות הפגומות. דבר נוסף אחרון - הספר לא מציע נחמה.
מתאים למי שנהנה לשכשך במיצי קיבה.

לפני חודש•עדו
בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

פאולו ג'ורדנו

התחיל מאוד חזק. הכאב מסופר בבהירות עצומה נהנתי מסערת הרגשות אבל זה לא התפתח למשהו מעבר לאמצע הספר לצערי. עדיין, כתוב טוב ושווה את הזמן

לפני חודש•
★★★★★
•mzsrtgzr2
בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

פאולו ג'ורדנו

התאכזבתי, יש פוטנציאל לסיום אחר, אבל בחיים כמו בחיים- הסיום לא happy end.
הדמויות הראשיות עם סיפורי חיים מאתגרים, אבל התיאורים שלהם שטחיים, תיאור הקשר ביניהם- שטחי.

הסיבה היחידה שנתתי 3 לספר במקום 2, שהצלחתי לסיים אותו ולא התייאשתי אחרי 20-30 עמודים.

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•תולעת חמודה
בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

פאולו ג'ורדנו

על הספר הזה לא קיבלתי המלצה, פשוט ראיתי אותו באיזה קבוצה של ספרים בפייסבוק התלהבתי מהכריכה וקראתי את התקציר. הסיפור מגולל את סיפורם של שני אנשים שמתחברים אליצ'ה ומתיה, ששני הסיפורים של שניהם מורכבים. אליצ'ה מאבדת את אימה וגם נהפכית לנכה לעומת מתיה שהוא אח תאום לבחורה עם פיגור שכלי שהלכה לאיבוד בפארק ומאז נעלמו עקבותיה. הם מתחברים בתיכון בעקבות חברתה דאז ויולה שגורמת לה לאכול סוכריה עם שיערות וגורמת לה לטראומה בילדות. הם נעשים חברים אבל משום מה בסופו של דבר הקשר בינהם מתנתק, כשזה נעשה רומנטי וקשה, מתיה מתבודד נהפך להיות גאון במתמטיקה, אליצ'ה מתלהבת בצילום והתמודדות שלה עם הפרעת אכילה. הספר מאוד ריגש אותי אם בכלל הפתיע אותי, הפתיחה המרשימה שלו. ההשוואה של הקשר בינהם כמו למספרים ראשונים מצד אחד יחד, מצד שני לא יכולים לגעת ממש. הרגשתי ממש את תחושתיהם של הדמויות, בעיני ספר נהדר, מרגש עד דמעות נוגע בנימי הנפש. אני מאוד אוהבת ספרות איטלקית, אפשר לראות ברשימת ספרים שלי את אלנה פרנטה, אבל אפילו פרנטה לא יכלה להכיר בגאונות של הספר הזה הוא מדהים מומלץ. מחפשת את הסרט באיטלקית אם מישהו יודע איפה אפשר למצוא אותו?

לפני שנה•
★★★★★
•אורי החמודה
בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

פאולו ג'ורדנו

באיחור אופנתי, אחרי שכל העולם כבר קרא...

מה אהבתי בספר?
* את השם שלו. מקסים.

מה לא אהבתי בספר?
*ספרים דיכאוניים יכולים להיות טובים, אבל כאן זה סתם דיכאון לשם דיכאון. פשוט סתם, בלי שום דבר מעבר.
*גיבורים מעצבנים שלא מעוררים שום טיפת שמץ אמפתיה.
*עלילה קלושה. לא קורה כאן כלום. שיעמום טוטאלי. פיהוק אחד ארוך ומתמשך.
*כתיבה סופר דופר פתטית והיפר מלודרמטית.
*התייחסויות לפיזיקה ומתמטיקה שלא תורמות דבר וחצי דבר לעלילה, שממילא כמעט לא קיימת.

בשורה התחתונה:
הסופר הוא פיזיקאי. אני מקווה שבפיזיקה הוא קצת יותר טוב מאשר בספרות.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•קצר ולעניין
בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

פאולו ג'ורדנו

לפעמים אתה קורא איזה ספר ממש טוב, אבל קצת מעיק, ועל המדף מחכה לך עוד ספר טוב, ואתה יודע שגם הוא עלול להיות קצת מעיק, אז אתה אומר לעצמך, למה שאני לא אעשה איזה הפסקה קטנה, אתנחתה שכזאת, ואקרא איזה רב מכר קליל, שיעביר לי את הזמן בין לבין, ואז אתה פותח את הקליל, ויש שם ילד וילדה, שקורה להם משהו עצוב, ואז הם נהיים קצת מוזרים כאלה, קצת שונים מהאחרים, ויש להם קשיים חברתיים, והם פוגשים כל מיני אנשים, ורוב הזמן הם עצובים, ומבולבלים, ולפעמים הם קצת פחות עצובים, ואז הם מחליטים משהו, אבל עושים את ההפך, כי הם כאלה מין מוזרים ומבולבלים, והם כמעט מתחברים, אבל לא ממש, והם מתבגרים, והם פוגשים עוד אנשים, ובסוף הם שוב מחליטים משהו, אבל לא ממש ברור מה, ואז הספר נגמר, ואתה קצת מצטער על הזמן שבוזבז, שיכולת לנצל לדברים מועילים, כמו להתאמן בהליכת סרטן, או להחזיק מטאטא על היד, ואז אתה נזכר בספר הטוב שמחכה לך על המדף, שמחר תתחיל לקרוא אותו, ולא אכפת לך כבר אם הוא יהיה קצת מעיק, וזו בעצם הייתה כל המטרה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•עמיר
בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

פאולו ג'ורדנו

לא אהבתי. סתם ספר עם שם מתחכם, שמתחיל בהבטחה גדולה ומסתיים בקול ענות חלושה.

הוא כתוב בשפה מאוד קלילה וזורמת, מסוג הספרים שמזכירים בסגנונם המפתה רבי-מכר כגון "רודף העפיפונים" או "חמשת רבעי התפוז", אלא שבניגוד להם, הספר הזה נורא מתאמץ כל הזמן. מתאמץ להיות מיוחד, מתאמץ לרגש, מתאמץ לדכא, מתאמץ לזעזע, ובסופו של דבר, לפחות בעיניי – נכשל קשות בכל ניסיונותיו, ומצליח לעשות רק דבר אחד: לעצבן.

הוא מתחיל טוב. שני הפרקים הראשונים מספרים סיפורים נפרדים וחזקים על שני ילדים שחוו טראומות קשות ששינו את חייהם. אלא שבהמשך, הספר הופך להיות פשוט ריכוז מוגזם ודוחה של יותר מדי מכל דבר: יותר מדי הפרעות נפשיות, יותר מדי תכונות אופי קיצוניות ורגשות מוגזמים, יותר מדי לקויות גופניות ויותר מדי חריגויות. יש בסך הכל כשתיים-שלוש דמויות מרכזיות בספר הזה, אבל שלל ההפרעות והתסמונות שהן סובלות מהן יכול היה להספיק בשקט לספר פסיכולוגיה עב כרס: אנורקסיה, מזוכיזם, שנאה עצמית, בעיות תקשורת, התמודדות עם נכות פיסית, נטיות הומוסקסואליות. מה לא. התוצאה מכבידה, מדכאת ובסופו של דבר גם די משעממת.

כמו תוכנו, כך גם כתיבתו: מוגזמת, מוקצנת ומעיקה. ג'ורדנו מרבה לתאר בהגזמה תחושות פנימיות ועושה שימוש נדיב ותדיר מדי בביטויים כגון "בבטנו נפערה תהום", "המוח שלו התמלא בדם", "שרפה התפוצצה לו בבטן". העדינות ואנדרסטייטמנט ממנו והלאה. הספר פשוט דחוס.

גם הקישורים היומרניים לנושאים מתחום המתמטיקה, כמו שכבר כתבו לפני, מגוחכים למדי ואינם תורמים הרבה מעבר להרגשה שהושקע פה מאמץ-יתר מצד המחבר הצעיר והנלהב להיות מיוחד ומקורי.

בקיצור – פסק הדין שלי: ספר יומרני, שטחי ועמוס שבמקרה הטוב יכול להתאים לבני נוער. לא יותר.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•קוראת הכל
דירוג
2.0
לפני 8 שנים

“הדבר הכי טוב שמצאתי בסיפור זה שיש לי הרבה דברים רעים להגיד עליו. אולי אני יעשה רשימה: 1. הוא חושב ש”