ביקורות ספרים על הספר הזקן והים (2001)
|
המינגווי, המינגווי. פעם ראשונה שאני קוראת ספר שלו. 90 עמודים די משמימים שאפשר לקצר לשני משפטים. אין מסרים רבים לאורך הספר, אבל כן יש מוסר השכל בסופו. או אפילו כמה. בכל מקרה, לא מה שציפיתי לראות. לא כתיבה סוחפת, ולא עלילה מעניינת. לפחות הוא קצר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
סנטייגו, איש זקן, רזה וחרוש קמטים עמוקים, דייג קובני,
שלא הצליח להעלות בחכתו ולו דג אחד במשך שמונים וארבעה ימים.
בימים הראשונים היה עמו נער ולאחר מיכן הוא יצא אל הים בגפו.
הנער אהב את הזקן ואהב לדוג איתו, אך אביו של הנער אילץ אותו
לעזוב את הזקן שלא מצליח להעלות דגים בחכתו.
ביום השמונים וחמש, הזקן החליט לחתור לעומק הים,
בתקווה שיצליח לדוג דג גדול ומרשים.
הזקן חתר וחתר תוך שהוא נלחם בעייפות, בצמא, ברעב, בים ובכאבים בכפות ידיו
ואז אירע הנס הגדול והוא אכן הצליח לדוג דג חרב ענק.
אך האם הסתיימו דאגותיו וסבלותיו של הדייג הזקן ?
מומלץ בחום.
... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשנים האחרונות אני חוזר מידי פעם לקרוא ספרים שכבר קראתי בצעירותי, בעקר ספרים הזכורים לי לטוב. אני בוחן האם הספרים האלו עומדים אצלי במבחן הזמן שזהו כידוע המבחן האמיתי של כל יצירה, לא רק ספרותית. הספר הזה ממש לא היה אצלי בתכניות והוא התגלה לי במקרה על מדף הספרים של הג'וניור כאשר נכנסתי לסדר קצת את חדרו אחרי שעזב לאחרונה את הבית לטובת לימודים במקום אחר.
גילוי נאות: מכיוון שגדלתי ממש על יד חוף הים של תל אביב, יש לי חיבה עמוקה לסיפורי ים (גם למאכלי ים, אבל זה כנראה לא לכאן) ואולי בגלל זה כל כך נהניתי מהספר כשקראתי אותו לראשונה בגיל צבא. אין ספק שהספר עומד ב... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התרגום הקודם היה נוראי. הוא עוד מהעידן שבו חשבו כאן שספרות צריכה להישאר כלואה במחוזות השפה האולטרא גבוהה, כזאת שמצריכה שימוש תכוף באבן שושן, מה גם שיש בספר לא מעט מושגים מעולם הימאות, כך שאפילו לא ידעת מראש אם זה שאת לא מכירה את המילה זה מפני שאת לא חובבת דיג או סירות, או מפני שאת סתם בורה. לחשוב שכשהייתי בת עשרה שלחו את כולנו לקרוא את זה וקיוו שזה יגרום לנו לחבב ספרים.
המינגווי כותב בשפה פשוטה והתרגום החדש הולם אותו. את הספר הצלחתי לאהוב עוד קודם, אבל ההנגשה עזרה ועכשיו אני אוהבת יותר.
את הזקן הזה מכירים גם מי שלא קוראים ספרים, כמו את רסקולניקוב או ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
80 עמודים באמא והאבא של כל הקלאסקיות המודרניות נפרסים לפנינו בחסות משרד החינוך. את הספר קראתי לראשונה בנערותי. עתה שבתי אליו על-מנת לסקר אותו וחיש קל הוא התיישב על משבצת הקטילה.
80 עמודים של שומכלום נפרסים לפנינו בשפה יומיומית סבירה. שום דבר לכתוב עליו הביתה, קטילה כן. ובמה דברים אמורים, למי שטרם נפגש עם המינגוויי? באחד סנטיאגו הזקן, איש חזק נפשית וגופנית, דייג ותיק וזקן מהוואנה, קובה. הנער, שעד לאחרונה סייע לו בדיג, עבר לסירה אחרת וכך יצא לו הדייג הזקן לדוג לבד, עוד יציאה מיני רבות. ואכן, דג חרב ענקי נתפס, גרר את הסירה לים, הוכה למוות, נקשר, לסירה והזקן עש... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפור הקצר והפשוט הזה מדבר על דייג קובני זקן בשם סנטיאגו שיוצא לדיג של חייו, זאת אחרי שהוא לא הצליח לדוג חודשים ועובדה שלא מפריעה לדייגים הצעירים יותר לצחוק על חשבונו ולמבוגרים פשוט לרחם עליו בשתיקה או לנענע בראשיהם בתסכול.
הוא מכיר את העוני וחי בו, מחבב בייסבול ומסרב לנער שבו הוא רואה בתור בן ועמית מקצועי להצטרף אליו לדיג, שהופך למסע גדול בים ולשיחה של הנפש עם עצמה שמא עם הים עצמו.
סנטיאגו נגד הדג והאדם כנגד הטבע במחול הנצחי של התגוששות והשתקפות החיים, יש בו מין כוח שכזה שמדרבן אותו להמשיך הלאה והכוח הפנימי הזה מתאים כמו כפפה בעבור התפאורה והסב... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הוא כמה ימים לבדו בסירה קטנה ורעועה, מצוידת בפחות מהמינימום הדרוש, במימיו העמוקים של האוקיאנוס, הרחק מחופי הוואנה שכבר אינם נראים באופק. כבר כמה חודשים שלא צלחה דרכו בדיג והוא חייב לדוג כדי לחיות. ולמרות שהוא זקן והוא לבד, עומדים לו חוסנו ונסיונו הרב כמו גם מזג האויר והים הרגוע כדי להתמודד עם האתגרים השונים והקשים שמזדמנים לו ובעיקר, ההתמודדות עם דגים אימתניים. מובן שכל זה משמש כתפאורה טובה ויפה לשלל התלבטויות וסוגיות הקשורות במהות החיים והקיום, שלהן כידוע, פתרונות אין. ספר ישן קצר וקולח שהצליח לגרום לי להרגיש שאני שם יחד איתו בסירה. אלו כמה ימים ב... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לספר הזה יש מספר תרגומים. חלקם בלתי נסבלים (עברית ארכאית). אני מציע לכל מי שרוצה ליהנות מהספר הזה לקרוא את התרגום החדש. זאת נחשבת ליצירה הגדולה ביותר של המינגווי.
אזהרת ספוילר, יש כמה נקודות שאני מגלה על הספר, יחד עם זאת לדעתי קריאת הסקירה לא תפגע בהנאה שבקריאת הספר.
אז על מה הסיפור?
הסיפור הקצר הזה מחולק לשלושה חלקים עיקריים:
הראשון – אקספוזיציה לסיפור כולו, שנפתח במשפט המקסים הזה "הוא היה איש זקן שדג לבדו בסירת דיג קטנה במֵימי זרם הגולף, וכבר שמונים וארבעה ימים לא העלה בחכתו ולוּ דג אחד."
לסָנטיָיגו הזקן היה נער שעבד אתו מאז שהוא היה בן חמש. ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ארנסט המינגוויי, פרידריך ניטשה, פבלו פיקאסו, יש שמות שיש בהם אפיל מסוים, שעצם המצלול שלהם גורם לך לרצות להכיר אותם, לבלות זמן במחיצתם. לנדוד אל פריז של שנות העשרים, לשיחה קולחת בין אנשי הרוח, על יותר מדי כוסות וויסקי מר.
המינגוויי הוא סופר שתמיד ידעתי שאקרא, אולם זה ארך יותר זמן משציפיתי.
סגנון כתיבתו תמציתי ומחוספס, נטול מטבעות לשון ובעל ציורי לשון מעטים למדי. אולם דווקא הפשטות הבוטה, היא זו שסוחפת אל מעמקי הים, מכריחה להישיר מבט ולהתעמת עם האמת הערומה.
"הזקן והים" נכתב בערוב ימיו של המינגוויי, כעשור לפני התאבדותו.
הוא מגולל את מאבקו האחרון של דיי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכל סביבך נצחי ולא משתנה: השמיים, הים, הרוח. ובו זמנית הכל בן חלוף. גם אתה. בעיקר אתה.
המים כה שקטים, ואתה לבדך, זקן, נקודה זעירה על המים, כל כך כל כך לבד; אבל תחושת אחווה משונה הופכת אותך לאחד עם הדגים, והציפורים הרחוקות, ונשימתו החרישית של היקום. משהו מוכרח לקרות.
המים שקטים כל כך. אתה נשען אל החרטום בלי תנועה והחוטים עם הפתיונות שוקעים חמישים, מאה, מאתיים פתומים אל המעמקים הכחולים. העיניים חדות כתמיד, זקן, אבל לא קו האופק מצטייר מולך, בגוונים משתנים של כחול, אלא החופים הרחוקים של השנים הרחוקות ההן, והאריות על קו החוף.
המים כל כך שקטים. משהו מוכרח לקרות.
... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לעולם לא אשכח את הערב ההוא. הוא היה אמור להיות חווייתי. הוא גם היה כזה. רק אני לא. "זה בסך הכול ערב טעימות של יין לארבע כוסות", הסביר לי המפיק ששלח אותי לסקר. "זה אינטרס של העיתון. ישלמו לך. אתה לא צריך לעשות כלום. רק לשתות קצת יין. תאמין לי, הרבה היו מתים להתחלף איתך". האמנתי לו.
בשעה היעודה נכנסנו אני והדפדפת לאולם מרשים וחמים אי-שם בדרום הגולן. התיישבתי, פתחתי דפדפת והמתנתי לסיום האיחור האופייני. הוא הסתיים באיחור אופייני. החדר מלא בחנוטי חליפות ומוגבהות עקבים, מגוהצי צווארונים לצד מקומיים בסנדלי שורש שמתעקשים להתקשר עם התנ"ך.
מאחוריהם תלה שלט מודרניס... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המינגווי אינו ממחזר את עצמו. כמה חום ואנושיות ניתן לצקת לתוך יצירה קטנה כל כך. הוא מתחיל בקטנה ופותח לנו את התיאבון עם היחסים הקיימים בין הנער לזקן. כשבין המשפטים הקצרים הללו אנו למדים מי דואג למי, וחמלה והחום האנושי עולים ומטפסים אצלנו מקצות האצבעות ברגליים , ומתפשטים עם זרימת הדם לאורך כל הגוף, עד הראש.
הזקן, שלמרות נתוני הפתיחה הירודים, המזל אינו עימו, הזיקנה , הנער המסייע עזב אותו לטובת סירת דיג אחרת, מחליט לצאת לים ולהשיב את המזל לחיקו שוב. הוא מנסה לדוג את הדג הגדול ביותר בחכתו.
היופי ביצירה, הינה שעם התקדמות העלילה אופי השאלות מתחלף. הוא לוק... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מזמן חלמתי חלום נוראי: אני הולכת על חבל אחד ארוך שנמתח על פני תהום עמוקה.
לא ניתן לראות את קצותיו של החבל אך הוא נמתח לכל העברים כמו במשחק ההוא סולמות וחבלים. רק שבחלום שלי לא היו סולמות, רק חבל מפוצל כזה לכל הכיוונים ואני הולכת עליו, משתדלת לשמור על שיווי משקל ומנסה לתפוס את הבת שלי שזוחלת במרחק קבוע של קילומטר ממני.
היא קטנה, אולי בת חצי שנה ואני מוטרפת מדאגה, עיניי אדומות מרוב ריכוז ובפי טעם מתכתי.
הרעם בחוץ העיר אותי בבהלה מהסיוט, לרגע איבדתי את האוריינטציה. הבטתי בשעון; שלוש לפנות בוקר.
עיניי דמעו ושפתיי דיממו מפאת לעיסות הריכוז שלי בחלום.
הכ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מנסה לגשת שוב ושוב אל הספר, מנסה להבין למה אנשים מלהבים, למה הסופר קיבל פרס נובל לספרות, מנסה, מנסה, בחיי.
לא הצלחתי, לא אצליח.
הספר פשוט... משעמם, קודר, איטי.
זהו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
כל אימת שנחו עיניי על שדרתו התכולה של הספר העתיק הזה, שמונח כאבן שאין לה הופכין על איצטבת העץ הלבוד בחדרי, חשתי כי אני נעצב אל לבי קמעא, כי תחת לשקוד עליו ולהבין הימנו את תורתו שבא ללמדני, היינו מאבק האדם בערוב ימיו, אל מול תוש כוחותיו נוכח איתני הטבע ועוד רעיונות עמוקים מני-ים, הייתי שב וסובב אל הקומפיוטר שעל המכתבה על מנת להעמיד בו עוד סטאטוס נידח במכמורת הסוציאלית.
אך בהנץ הבוקר כנראה שנתבלעה עליי דעתי שכן הבטתי כהנה וכהנה, ושוב אותה שדירת ספר שעינה כעין הנייבי מנקרת את עיניי כזועקת, הנח את אשר אתה עושה וטול אותי כי שכרך וחלקך בעולם הזה יר... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הוא מעולה.הכתיבה היא אומנם ארכאית אך בעיני היא מוסיפה נופך אותנטי ומרשים לקריאה.הכתיבה תיאורית להפליא ומעבירה היטב את ריח מי הים המלוחים,את הגלים, מלאכת הדיג, וכן את התחבטויות נפשו של הזקן - על חרטותיו וטעיותיו. התחושה הכללית העולה מן הספר היא שבעת מאבק מול הטבע האימתני עם האדם חסר האונים להתחמש ולהיערך היטב ככל הניתן אחרת יצפה לו מפח נפש דואב.למעשה, בכל מקרה הוא ינחל תבוסה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ייתכן וכל מביני הספרות למיניהם יצקצקו ויגידו שאני לא מבינה כלום בספרות, לא אתווכח איתם. עשיתי רק יחידה אחת בבגרות בספרות, וגם זה רק בזכות מורה לספרות מעולה שהייתה לי (אבל עדיין, קיבלתי 98).
אז אני מבינה שהוא זכה בפרס נובל בספרות (אם אקח בחשבון שיש גם פרס נובל לשלום ואחבר לזה היסטוריית זכיות, אז אין לי באמת דרך לדעת מי החליט ועל סמך מה), ואני רואה פה את הדירוג הגבוה וההערכה (המוגזמת?) אליו ותוהה אם על אותו ספר אנחנו מדברים.
הייתי מוותרת בדיעבד על הקריאה של הספר הזה.
משהו בו הזכיר לי את הספר "חיי פיי", רק שחיי פיי זה ספר די מרתק וטוב, ו"הזקן והים" שעמם אותי ואפ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קצת תמוה. אמנם הספר מכיל תיאורי טבע קסומים ומתוארים בו יחסים מיוחדים ומרגשים בין הנער מנולין לבין הזקן שכולם בזים לו, אך עם זאת קצת לא ברור מה הפואנטה של הספר. רק לאחר שמתעמקים ברובד הסמוי שלו מבינים שהוא כלל לא מוזר ומבינים שמדובר בספר מדהים בעמקות שלו. ספר המבטא עולם ומלואו של סמלים ושל דימויים ומצביע על היות המינגווי גאון ספרותי ובעל מוח יצירתי להפליא. לא לחינם הוענק לו פרס נובל בעקבות ספרו זה! כתבתי עבודה סמינריונית בה חקרתי את הרובד הסמוי ואת מקורות ההשראה של המינגווי בעיצוב הדמויות והמאורעות ב"הזקן והים". לאחר מכן, במשך שלוש שנים, כתחביב, פ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
את האמת אני הגעתי לספר של ארנסט המינגווי בגלל הנינה שלו הדוגמנית ההורסת דרי
ולא כל כך הבנתי מה עושים ממנו סיפור עד שישבתי וקראתי את "הזקן והים",בתחילת הסיפור לא מצאתי כל עניין
הפתיחה מאוד משעמת לדעתי,הוא לא חידש לי כל כך מספרים אחרים אבל ככל שהמשכתי הלאה נשאבתי לרגשות שיצאו ממנו,זה היה מוזר הרגשתי את היסוריים והעצב כאילו הייתי חלק מהעלילה...לא הוסיף עוד דבר ממש ממולץ לקריאה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא מכירה את המינגוויי כל כך טוב. ורציתי. רציתי להעריך אותו ולנהור אחר ספרים שלו. ראיתי את עצמי מסיימת את "הזקן והים" תוך יומיים שועטת לרכוש את "למי צלצלו הפעמונים" ואת "איים בזרם".
אבל פתאום לא בא לי.
התרגשתי לקראת הזקן והים, בכל זאת, פרס פוליצר וכל זה..
ידעתי מבעוד מועד ששיא מפתיע לא יהיה כאן וגם לא עלילה מפותלת.
נכנסתי עם הידיעה הזו ולמען האמת אפילו שמחתי- כי מי כמוני אוהבת פשטות בשילוב עם תיאורים רגשיים ואישיותיים מדוקדקים...
אבל הם לא נגעו בי. לא הרעידו חצי מיתר, בקושי את האצבעות על האקורד הצלחתי לסדר.
הזקן לא עשה עליי רוח בכל המסע שלו עם דג החרב.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לומדת את הספר הזה לבגרות. וזה לא גרע לי ממנו בכלל, הוא ספר יפהפה. יש בו הרבה תיאורים, וזה מקסים. העלילה מתקדמת לאט, אבל נשארת חיה במשך כל הסיפור. קראתי ותו בשעה אחת, אולי שעה וחצי. ואהבתי. פשוט אהבתי כל דבר בספר הזה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קובה של שנות ה-50. דייג חסר מזל מנסה לשנות את גורלו ומעיז להתרחק מאיזור הדייג הפופולרי. האם יצליח לדוג שלל רב ערך?...
המינגווי כתב את הסיפור הקצר הזה בכישרון רב -- תיאור הקשיים, ההתמודדות, הטירוף...
הוא הצליח לתאר עולם כל כך גרפי -- אכילת הדגים, הכאבים...
בהחלט סיפור מומלץ.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם קודמת שקראתי את הספר , זה היה לפני מס' עשורים של שנים. לא אהבתי. קראתי אותו במסגרת הלימודים. חשבתי אולי זאת הסיבה. אך לדאבוני גם הפעם לא יצאתי מגדרי. גם הפעם לא התלהבתי במיוחד. לא ברור לי איך קבל פרס נובל לספרות!!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר ממש מרתק. יורד לדקויות של תחושותיו של איש זקן ובודד וההתמודדות המופלאה שלו עם עצמו ועם הים והדג. הקריאה היא הנאה צרופה. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני רוצה לפתוח את הביקורת בשורה התחתונה: לא בכדי זכה הספר בפרס פוליצר. לא בכדי זיכה את המינגוויי בפרס נובל לספרות. לא בכדי נחשב ספר זה לאחת מאבני הפינה החשובות בספרות המאה העשרים.
ביצירה זו שלוש דמויות מרכזיות: הזקן, דג החרב, והים. זוהי יצירה המתארת את הזקנה, הבדידות, המאבק והאובדן בצורה הכי מהפנטת, חסרת גבולות ואימתנית שרק אפשר. הזקן בלב הים מבקש לדוג דג חרב עצום מימדים, אך קשיים רבים עומדים בפניו: גופו שבוגד בו מעת לעת, בדידותו והטבע המדהים הן בשלוותו והן בהרס הרב הטמונים בו. הזקן נאלץ להתמודד עם הטבע הסובב אותו, אך בו בעת להתמודד עם טבעו שלו- טבע האד... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים שמעביר את המסר שלא בצורה לא פתאטית כלל,מה שדי מאפיין ספרי אלגוריה למיניהם.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
המינגווי הוא סופר שהכישרון שלו הוא לקחת סיפור פשוט וקטן ולתת לו נופך וחיים שהם עולם ומלואו. הסיפור של הדייג הזקן והשייט שלו הם סיפור מסע של חיים, מאבק תמידי לאיזו פסגה ערטילאית. מלבד הסיפור הפשוט והיפה גם קראתי את הספר בגרסה ישנה שהוסיפה מימד "זקן" ובטעם של פעם לסיפור (לדוגמא: ידעתם שארבה היא סירה?) הסיפור הזה הוא הקסם שבדברים הפשוטים!... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המפגש הקודם שלי עם המינגוויי היה לפני זמן רב, והטעם שנותר לי ממנו החל להטשטש; היה זה ב"הקץ לנשק" המיתולוגי. הצורך בפגישה מחודשת עם המינגוויי הוביל אותי אל "הזקן והים", בעודי מתרגש ומצפה.
והמציאות גברה על כל ציפיה שהיתה לי. זהו סיפור פשוט ביותר, אפילו מינימליסטי, אך בעל עוצמה כה רבה, שבכל עמוד רק הולכת ומתגברת. כפר הדייגים הנידח בקובה הופך למוחשי כל כך, וההתרחשויות המלוות את הדייג הזקן תופסות את הלב; מעולם לא חשבתי שמסע דיג יכול להיות כל כך מרתק.
כמה פשטות יש בנובלה הזו, וכמה עומק. לכאורה, סיפור על דייג פשוט המתמודד עם המציאות – גלי הים ומאבק ההשרדות ה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אחד הספרים המופתיים שקראתי.
ארנסט המינגווי כתב במשפטים נקיים, מתומצתים להפליא, ולא פיוטיים, את אחד הספרים המרגשים בכל הזמנים בעייני.
סיפור על דייג זקן ועני, ששם לו למטרת חייו לדוג דג ענק שהפך לאגדה בקרב תושבי המקום, ועל היום בו הצליח לדוג אותו.
התרגשתי מהספר הזה עד עמקי נשמתי.
יצירת ענק.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם ראשונה ששמעתי על הספר הייתה מחבר שהמליץ לי עליו בחום, כאשר ראיתי שהספר הוא רק בן 90 עמודים אמרתי לעצמי שאני חייב לקרוא אותו על מנת לראות כיצד הופכים 90 עמודים בלבד לספר מומלץ על ידי כל כך הרבה אנשים.
ספר מעולה שמלמד אותך על החיים. המוסר השכל בסוף הספר מעולה(לא אכתוב מהו מכיוון שזה יהרוס לאנשים שלא קראו).
המשפט האהוב עליי מהספר הוא :
"עכשיו זה לא הזמן לחשוב על מה שאין לך. תחשוב מה אתה יכול לעשות עם מה שיש לך."... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סופר מעולה שכתב סיפור פשוט וגדול. ספר קליל של יום קריאה אחד. חובה לכל חובב ספרים.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מיוחד, כיף לקרוא בעיקר בגלל הכידיעה שהספר נכתב לפני כ - 60 שנה. ספר פשוט מאוד אך זה מה שיפה בו, ניתן ללמוד מהסיפור המון.דמותו של הזקן מתוארת כל כך טוב, עד כדי כך שהרגשתי שאני יודע על מי הוא מדבר.
ספר מיוחד, כבר אמרתי..... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ניגשתי לספר עם ציפיות מרקיעות שחקים, חינכו אותי לכבד פרסי נובל. "לא, ממש לא", התאכזבתי עמוקות.
אבל התמזל מזלי ובהמשך היום התנדבתי לעבוד עם מישהו בכרם המשפחתי שלו. ואז, כשאני מתייסר ממאמצים, הצלחתילהבין עד כמה היטיב המינגווי לתאר את הקושי הפיסי והמאבק בין כח הרצון לכניעה לגוף.
בסוף היום הצטרפתי גם אני להחלטה של השופטים.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקורא לא מנוסה (ואני מודה בזה) קורא את הספר הזה הוא שואל "מה זה?! אני יכול לכתוב סיפור כזה תוך שעתיים", סתם סופר אובר-רייטד עם סיפור משעמם.
אבל אחרי שקראתי את הביקורות על הספר פה באתר הבנתי בדיעבד שיש המון מעבר, ופה אני מודה לכם חברי הקוראים - פקחתם את עיני, השכלתי וזכיתי. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי לב חלש לזקנים. זה לא חייב להיות איש זקן שיש לי קשר אליו, מסוג כזה או אחר. פשוט זקנים באשר הם. בא לי לאסוף אותם אל חיקי ולחבק אותם חיבוק אמיץ. להגיד להם שאם הם צריכים משהו- אני פה לשירותם.
אני חושבת שיש לי כבוד לאדם קשיש, ולו רק בזכות העובדה שהוא הצליח לשרוד את החיים הלא פשוטים בעולם שלנו בכלל, ובמדינה שלנו במיוחד, זמן רב כל כך. זה כאילו שהחשיבה הביולוגית שלי אומרת לי "הנה עוד אחד שעומד בפני הברירה הטבעית ע"ש דארווין. סחתיין עליו"
לאור השריטה שתיארתי עכשיו, אין זה מפליא ש"הזקן והים" של המינגווי הרטיט את ליבי. התחשק לי לקרוע את הים, להגיע לסירה הקטנה ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קיבלתי את הספר במסגרת המנוי לעיתון והחלטתי לשוב ולקראו.
ממרומי גילי התרשמותי מהספר הייתה ממש חוויה מטלטלת.אורח החיים המתואר,דמותו הכל כך מוחשית של הזקן ושל הנער ואתו מתח המתאר את המאבק ואמונתו של הזקן.הנאה צרופה של ספרות נהדרת... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט ובזה קסמו. בעל כמה רבדים כמו עוגת שכבות. טעים גם כשאוכלים יחד וגם שכבה,שכבה.
מצויין!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מיושן.
אולי כשיצא לאור נחשב למשהוא אחר. כיום משעמם עד ארכאי. סבלו של הדייג העלוב מתגמד לעומת מפח הנפש של מודחי "כוכב נולד 14". ייתכן וכריש נוסף, אקרובט ובעל חיבה יתרה לטעמם של דייגים, היה יכול לסיים את הסיפור טוב יותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב על דייג שלעת זקנתו מחליט להשקיע את כל כוחו מלכידת דג חרב ענק שכולם מדברים עליו אך איש לא הצליח לדוג,מחשבות לבטים אדם זקן לבדו בסירה, שווה קריאה. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר טרחני בהחלט שצריך כדי לקרוא אותו הרבה סבלנות, למרות זאת יש משהו מיוחד בספר הזה שהופך אותו לטוב כל-כך העוצמה שהמינגווי מחדיר בתיאורים שבספר, הדרך שהוא מעביר לקורא את התחושה של אותו זקן במלחמתו בדג הם לדעתי מה שהופכים ספר פשוט וטרחני על זקן שדג דגים בים- ליצירת מופת.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מבין על מה הספר קיבל פרס נובל לספרות!
לא קל לקריאה עם הרבה קטעים מעייפים.
לא הבנתי את הפואנטה של המינגוויי בספר.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קטונתי, מה ניתן לומר על הספר הזה שלא אמרו?! "יצירת על" שזכתה בפרס פוליצר והביאה להמינגוויי את פרס נובל, ובכל זאת כמה דברים מנקודת מבט אישית.
התחלתי לקרוא את הספר על שפת הים, נראה לי מקום אידאלי להכנס לאווירה,, מה שהעניק גם מימד נוסף והעצים את החוויה. לכאורה זה סיפור קצר, פשוט ואפילו בנאלי למראית עין, אבל לא כך הדבר. ראשית, גיליתי סיפור אהבה בין דייג לים שאותו הוא חי ונושם כל חייו."הוא תמיד חשב על הים כעל נקבה"."תמיד חשב עליה כעל אישה וכעל משהו שמעניק חסדים גדולים או מונע אותם". שנית, סיפור השרדות לחיים או למוות בין דייג לדג-חרב גדול ממדים. כל מאבקיו בדג החר... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את כל ה90 עמודים של הספר בקושי רב. אני לא מגדיר אותו כ"בזבוז של זמן" כי בכל זאת המינגווי העביר בצורה יוצאת מן הכלל את השום-דבר.
אני יודע שעלולים לקפוץ עליי כל מעריציו ולומר לי שאני לא מבין כלום בספרות, אבל סליחה - עם כל התיאורים המדוייקים של תחושותיו של הגיבור, נראה לי שאני אפרוש לספרי מתח אחרי דבר כזה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה אפשר להגיד על "הזקן והים" שלא אמרו כבר? לעניות דעתי זהו באמת ספר מופת אשר מצליח לדחוס בין דפיו המעטים יחסית רעיונות חזקים על היחס בין האדם לעולם החי ולטבע.
אומנם קצב העלילה איטי ועלול לייגע רבים, אך למי שיש סבלנות- מומלץ בחום!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפעמים יש לבנאדם חורים כאלה גדולים בהשכלה, שלא בטוח שכשהוא סוף סוף סוגר אותם הוא צריך ללכת ולספר על זה בקול רם מדי. אבל בכל זאת 'הזקן והים' הפתיע אותי במידה כזו, שאני חייבת לרשום אותו כסוג של ציון דרך. מסתבר שאפשר לכתוב ספר מצוין שמכיל עולם ומלואו - במשפטים קצרים, תמציתיים, ופשוטים.
על אף שהספר הזה קצר מאוד, רק 90 עמודים, יש לזכור שהוא עוסק בדיג. מלאכה שעיקרה התנדנדות בסירה, המתנה ארוכה, ומשיכת חוטים לכאן ולכאן. חלק ניכר ממנו מוקדש לסוגיות הלא מאוד מרתקות כגון עובי חוטי הדיג ולאיזה מרחק כדאי להשליך אותם, או איכותם של דגי הפומפנו לעומת האלבאקור כפיתיונו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מדהים!
האם גם אנחנו - כמו הזקן - עומדים בעשייה היומיות מול איתני הטבע והחברה ומחזיקים מעמד ?... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הימנגווי מגלגל בפני הקורא סיפור טוב שהוא לרוב שיח עצמי של דיג.אהבתי בסיפור התוארים שלו במיוחד התיאורים של הציפורים.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הזקן והים הוא סיפור של התמודדות, בחירה וכוח רצון.
הספר בעל 90 דפים שמרגיש כמו ספר עם 600 דפים. העלילה מייגעת ונמרחת, המינגווי מצליח להעביר את תחושת השיעמום של הזקן הבודד בים בצורה יותר מדי טובה. אני סיימתי את הספר במאמץ רב- ליהוגיו של הזקן לא עניינו אותי אף לא לשניה. במהלך כל הסיפור עלו בי רגשות רחמים קשים על הדג המסכן, שעלה בגורלו להקשיב לשטויות שהזקן המשועמם מוציא מפיו, (לא פלא שהוא לא הפסיק לשחות) והנסיונות המייגעים של הזקן לפתוח עם הדג בשיחה. (שמשום מה לא נחלו הצלחה)
מה שבטוח... אני לדוג לא הולך ! ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר נפלא ומרגש, המציג את הזקנה בכלל, ואת מאבקו של אדם בודד והיכולת לגייס מאמצעים עילאיים בפרט- מומלץ! ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
כל מי שמכיר את ספריו של המינגווי,יודע כי הספר הזה הינו פסגת יצירתו,שלאחר פרסומה הוא קיבל את פרס נובל בשנת -54.לצעירים שביניכם אני רוצה לאמר כי מאז שהמינגווי החל להתפרסם בשנות ה-30 של המאה שעברה ,מנסים עד היום סופרים מכל העולם לחקות את סגנון כתיבתו "הרזה" וה"פשוטה" לכאורה,וללא הצלחה .אל ספריו אני התוודעתי בשנות ה-20 שלי ומאז הסופר הזה הינו אחד מהאהובים עלי.בשנה האחרונה יצאו כל הספרים שלו בתרגום חדש מהסדרה שמופיעה כמו בתמונת הספר.ועוד ספרים שלא נכללים ברשימה הזו של הסימנייה משום מה .כמו:"שלגי הקילימנגרו","חייו הקצרים והמאושרים של פראנסיס מאקובר",ועוד.אחד ה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סליחה על ההתבטאות, אבל זה פשוט בזבוז זמן. ספר בלי עלילה, לא מתקדם לשום מקום, כל העלילה שלו נמרחת. מי שלא מסוגל לקרוא ספרים בשעתיים כמוני עדיף לו שלא יבזבז את הזמן שלו על ספרים כמו אלה. אחרי ביקורות כאלה טובות ציפיתי ליותר. ממש מאכזב... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
איזה כיף שהמינגווי מצליח לתאר את הדמות הפשוטה ביותר, אשר גם האדם המורכב לעילא יזדהה עם פשטותה (המורכבת).
*הייתי רוצה שהנובלה תשמור על אורכה הקצר (כי זה כל קסמה) ושאני אסיים אותה לאט לאט...הרבה יותר לאט.
מקסים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
את הספר "הזקן והים " אמנם לא קראתי עדיין, אולם אני מתקוממת בנחרצות נגד ההגדרתו של עודף מירושלים לגבי הספר: "רודף העפיפונים" כ- "שטויות אתניות" . לדעתי "רודף העפיפונים" הוא יצירת פאר שהפכה לרב מכר בקנה מידה עצום והסרט המבוסס על הספר לא נופל באיכותו מהספר המרתק המתאר מנטליות תרבותית שונה על כל מגרעותיה . דווקא המנהגים האתניים המוזרים והמתמיהים מעוררים מחשבה ומעניינים מאוד. עשרות אלפי קוראים אינם טועים. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בסגנון כתיבה יוצא מן הכלל אנחנו מלווים יחד עם המניגווי את הדיג הזקן במאבקו מול הים ומול החיים .
השפה פשוטה, המשפטים קצרים אך העלילה מורכבת .
שעתיים בליתי עם הספר הזה וכבר אני רוצה לחזור ולקרוא בו שוב.
הרבה חוכמת חיים מזוקקת לסיפור אחד עם זקן ונער ,ים ושמיים, דגים ובייסבול.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קצר ובשפה פשוטה מאוד,
עם זאת יש בו משמעות עמוקה.
הזכיר לי שיחה עם מובטל או זקן,או נכה שדוקא מהשיחה ומהדברים הקטנים שבה ניתן ללמוד המון משמעויות על החיים.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
נהדר ונפלא. עדיף לקרוא ארבעת אלפים פעם מאשר את כל השטויות האתניות כדוגמת "רודף העפיפונים".
הדייג הזקן היא אחת הדמויות השלמות שקראתי. אין לי מספיק סופרלטיבים לתאר את ההישג הזה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הטוב ביותר של המינגווי. הקורא נמצא באותה סירה יחד עם הזקן לאורך כל הספר. כתיבה מופתית לסגנונו המיוחד. צריך לקרוא עוד כמה ספרים אחרים שלו כדי להבין כמה כתיבת הספר הקטן הזה מזוקקת. כמובן לקרוא שנית לאחר זמן. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
תהרגו אותי לא הצלחתי להבין את הספר. כל מי שקרא אותו והבין אמר לי שזה ספר מדהים. אני לא יכול לדרג אותו כי כנראה שחסר בי איזשהו משהו בכדי להבין את הספר... לאחריו קראתי את "איים בזרם" ופשוט נהינתי מכל רגע... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מה שבקריאה ראשונה יכול להראות משמים לאנשים מסוימים, מסתמן כספר מלא חוכמת חיים פשוטה.
והרי מה יש לנו חוץ מפשטות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
