ביקורת ספרותית על הזקן והים מאת ארנסט המינגוויי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 באוגוסט, 2017
ע"י פַּפְּרִיקָה


הכל סביבך נצחי ולא משתנה: השמיים, הים, הרוח. ובו זמנית הכל בן חלוף. גם אתה. בעיקר אתה.
המים כה שקטים, ואתה לבדך, זקן, נקודה זעירה על המים, כל כך כל כך לבד; אבל תחושת אחווה משונה הופכת אותך לאחד עם הדגים, והציפורים הרחוקות, ונשימתו החרישית של היקום. משהו מוכרח לקרות.
המים שקטים כל כך. אתה נשען אל החרטום בלי תנועה והחוטים עם הפתיונות שוקעים חמישים, מאה, מאתיים פתומים אל המעמקים הכחולים. העיניים חדות כתמיד, זקן, אבל לא קו האופק מצטייר מולך, בגוונים משתנים של כחול, אלא החופים הרחוקים של השנים הרחוקות ההן, והאריות על קו החוף.
המים כל כך שקטים. משהו מוכרח לקרות.
אתה מדבר אל עצמך, זקן, ואתה מדבר אלי. הכל בן חלוף, גם הסבל, אבל הסבלנות היא נצחית. ופתאום משיכה בקרס. אתה צריך לאכול, זקן, אתה מוכרח לישון, זקן, הים נושם בשקט. זה היום השמונים וחמישה. משהו מוכרח לקרות. חמישה וחצי מטרים מהאף עד לזנב, הדג הכי גדול שראיתי בחיי, כאב הוא שום דבר, זקן.
אתה יצור מיתי, זקן, אתה מהות שכבר תמה לגווע, אתה מה שלא אהיה לעולם. אבל אתה אחי, זקן.
והגלים לוחשים איזה זמר נוגה והחוף רחוק, רחוק, ואין אור על הים, ואין קול ואין איש רק אתה לבדך, זקן. והמים, כל כך שקטים.

*

עַל גְּבוּל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בֵּין הָעַרְבַּיִם
שְׁחָפִים מְעוֹף הַסּוֹף מְרַחֲפִים
וְאִישׁ שֶׁהוּא בְּאוֹר דּוֹעֵךְ אֶל שְׁחוֹר הַמַּיִם
מַשְׁלִיךְ מִכְמֹרֶת אַחֲרוֹנָה וּמַאֲפִיל.

נֵרוֹת הַלַּיְלָה נִדְלָקִים בְּרֹאשׁ הַסֶּלַע,
הַחוֹף מוּאָר בְּזֹהַר מְאֻחָר
וְלֶחֶם יָם עַתִּיק, הַקֶּצֶף וְהַמֶּלַח
וְשִׁכְחַת חוֹלוֹת בַּחֲשֵׁכָה.

עַד שֶׁתָּבוֹא עִתּוֹ הוּא יְחַכֶּה רוֹגֵעַ
כְּמוֹ הַחוֹף עַד גְּבֹהַ הַגַּלִּים
לְהֵאָסֵף כְּמוֹ פְּנִינָה אֶל מַחְשַׁכֶּיהָ
שֶׁל קוֹנְכִיַּת הַכֶּסֶף הַלֵּילִית.

ערב / נתן יונתן
https://www.youtube.com/watch?v=MShnpnoQFHc


29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פַּפְּרִיקָה (לפני 8 חודשים)
בר - תודה רבה!
פרסי - בהעלאת ביקורות לאתר אני מכירה בזכותם של אנשים לדבר על הכתיבה שלי... תודה.
חגית - תודה רבה רבה. שימחת אותי.
דני - תודה. אחד המשפטים האהובים גם עלי.
מומיקו - תודה!
מוּמוּ (לפני 8 חודשים)
כתבת מדהים.
דני בר (לפני 8 חודשים)
עונג של ביקורת!
ואני לקחתי בשעתו מתוך הספר את המשפט האלמותי שאומר הזקן לדג:
"אני אוהב אותך
אני מכבד אותך
אבל אני אכה אותך עד כלות היום הזה."
חגית (לפני 8 חודשים)
בעיניי זו הביקורת הנבחרת.
מקסים.
חגית (לפני 8 חודשים)
כתבת ענוג ויפה כל כך....
קראתי שלוש פעמים, ולפני שאמשיך הלאה ו/או אלך לישון אקרא להנאתי עוד פעם.
Command (לפני 9 חודשים)
לא שיש לי זכות לומר את זה או שאת צריכה לשמוע את זה, אבל הכתיבה שלך עלתה עוד רמה. אהבתי.
בר (לפני 9 חודשים)
פפריקה, כתבת מקסים ומרגש.
בזמנו התחלתי לקרוא את הספר אך לצערי לא סיימתי.
לא מתוך חוסר עניין אלא מתוך תקופה של חוסר שקט וריכוז.
אולי עוד אשוב אליו בעתיד. תודה לך
פַּפְּרִיקָה (לפני 9 חודשים)
תודה רבה, רץ.

רויטל - זה ההמינגוויי הראשון שלי, אבל בעקבותיו יבואו גם האחרים
(כשאשיג אותם. בספריה שלנו למרבה הבושה אין אף אחד מהם.)
תודה לך :)
רויטל ק. (לפני 9 חודשים)
ביקורת מצוינת
(כרגיל, יש צורך לומר?)
אהבתי את "וזרח השמש" שלו, את הספר הזה טרם קראתי.
רץ (לפני 9 חודשים)
מקסים - כל מילה נוספת מיותרת.
פַּפְּרִיקָה (לפני 9 חודשים)
ניקוד הוא סוג של תרפיה בשבילי. נשמע מטורף, אני יודעת, אבל זה באמת מרגיע אותי. לוגי ואינטואיטיבי בו בזמן.
בת-יה (לפני 9 חודשים)
ניקוד זה כיף - הוא הופך את המילים לעליזות -:)
פַּפְּרִיקָה (לפני 9 חודשים)
תודה רבה, יעל ולייב.
בייקר - מזל באמת
פּוּאֶנְטָה - ההצעה התקבלה ברוב קולות
רחלי (live) (לפני 9 חודשים)
ביקורת נהדרת פפריקה, אהבתי את הניקוד בדיוק הזכרת לי שאני חייבת לשנן את שוּרוּק – קֻבּוּץ
פואנטה (לפני 9 חודשים)
תשלחי קצת חוֹלָם מָלֵא גם לאופה. היא כבר תכין מזה משהו טעים.

הצעה לפתרון המשבר:
אל תקראי לי, אני אבוא לבד.
האופה בתלתלים (לפני 9 חודשים)
חן חן.
מזל שאת הולכת להיות מוקפת במטורפים כמוך כי לא הייתי עומדת בזה
yaelhar (לפני 9 חודשים)
אהבתי את הביקורת יותר משאהבתי את הספר.
פַּפְּרִיקָה (לפני 9 חודשים)
אֲפִלּוּ פָּתַחְתִּי אֶבֶן-שׁוֹשַׁן. הַמַשְׁבֵּר רַק מִתְגַּבֵּר.
שׁוֹלַחַת לָךְ שַׂק חוֹלָם מָלֵא.
פואנטה (לפני 9 חודשים)
שֵׁעוּרֵי בַּיִת: 1. לְהִכָּנֵס ל- נַקְדָן, read-hebrew, מִילוֹג, וִיקִימִלוֹן
2. לִבְדֹּק אֵיךְ מְנַקְּדִים 'פואנטה'
3. לְפַצּוֹת אוֹתִי בְּהֶתְאֵם

(תודה, סקאוט. כזאת אני. תצוגתית)
סקאוט (לפני 9 חודשים)
פiאנטה, אנחנו דורשים פiאנטה! ופיצויים, כי חיינו בשקר! - הסבת מבט- ופואנטה, זה הזמן להחמיא לך: תמונת התצוגה שלך משהו! מיסטר בין!
פַּפְּרִיקָה (לפני 9 חודשים)
אֲבָל עַד הַיּוֹם קָרָאתִי לָךְ פּוֹאֶנְטָה! בְּחוֹלָם! מַה הַפּוֹאֶנְטָה בְּשׁוּרוּק? סְתָם מְשַׁרְקֵק לוֹ בְּלִי בּוּשָׁה. חָצוּף.
פואנטה (לפני 9 חודשים)
שֶׁאֳנִי אָבִין: מִישֶׁהוּ כָּאן בְּלַחַץ עָל שׁוּרוּק?
פּוּאֶנְטָה!
נְקֻדָּה
פַּפְּרִיקָה (לפני 9 חודשים)
אוי, זה נורא, זה מזכיר לי את התקופה שארן התחיל איכשהו להערים סימנים כהים על כל מילה שהוא כתב.
מזל שאמרת בלי נדר.
סקאוט (לפני 9 חודשים)
תלמדו אותי לנקד, גם אני רוצה :( ובייקר, חסר לך. כי אני אבוא להציל אותך עם חבל XD
האופה בתלתלים (לפני 9 חודשים)
בׂפֵעַםִ הֲֵבִאָהׁ שַאִנִי רָוֶאִה מִשַהֵוֳ מׂנוׂקֵד אָנֵי קַוֶפֵצַתִ מׂצַוֵק בׂלַי נׂדֶר
סקאוט (לפני 9 חודשים)
לא רק את. פונאטה? באמת?
פַּפְּרִיקָה (לפני 9 חודשים)
לֹא, רֶגַע, בִּרְצִינוּת? פּוּאֶנְטָה? בְּשׁוּרוּק? אֲנִי בְּמַשְׁבֵּר כָּאן
פואנטה (לפני 9 חודשים)
פִּיוּטִי.
(פּוּאֶנְטָה)
פַּפְּרִיקָה (לפני 9 חודשים)
אפשר לחשוב
האופה בתלתלים (לפני 9 חודשים)
אעעעעע
פַּפְּרִיקָה (לפני 9 חודשים)
את תצטרכי להתגבר על זה מתישהו, כי זה לא עומד ללכת לשום מקום, האני.

תודה לך, כרמליטה, וגם לך, פרק ראשון.
השיר של נתן יונתן המופלא.
הייתי בטוחה שהוא מוכר, אבל אתה השני ששואל, אז אוסיף קרדיט.
פרק ראשון (לפני 9 חודשים)
תודה כתבת יפה
האופה בתלתלים צודקת
ושל מי השיר? אם שלך והיה לי כובע על הראש, את יודעת מה הייתי עושה
כרמליטה (לפני 9 חודשים)
תענוג לקרוא אותך.
תודה.
האופה בתלתלים (לפני 9 חודשים)
מקסים.
תורידי את הניקוד מהשם שלך לעזאזל





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ