מיכאיל לרמונטוב

מיכאיל לרמונטוב

סופר

מיכאיל יוּרייֶביץ' לֶרְמוֹנְטוֹב (1841-1814) נולד במוסקבה להורים בני מעמדות חברתיים שונים: אביו היה קצין-צבא מבני האצולה הזוטרה, אמו היתה נצר למשפחת אצולה רמת יחס ועתירת נכסים. לפני שמלאו לו שלוש התייתם מאמו, וסבתו, בעלת-אחוזה עשירה, הרחיקה אותו מאביו וגידלה אותו באחוזתה.
מגיל צעיר גילה לרמונטוב כשרונות יוצאי דופן ואף החל בכתיבת שירה. "המלאך", שיר שכתב בגיל חמש-עשרה, נחשב לאחת הפנינים היותר נפלאות של השירה הרוסית. ב-1827 עבר עם סבתו למוסקבה, להשלמת לימודיו; בתום תקופה קצרה כסטודנט באוניברסיטה, פנה לקריירה צבאית ונעשה קצין הוּזארים. ב-1837, לאחר שגדול משוררי רוסיה, אלכסנדר פושקין, נהרג בדו-קרב והוא בן שלושים ושבע, כתב לרמונטוב את שירו המפורסם "מות המשורר", שבו הטיח האשמות חריפות באנשי חצרו המושחתת של הצאר ניקולאי הראשון ובחברה הגבוהה בכלל, שרדפה את פושקין ואף עודדה את הדו-קרב הקטלני (שבו מצא לבסוף לרמונטוב את מותו). בעקבות השיר הוּרד לרמונטוב בדרגה והוגלה לקווקאז, להצטרף לחילות הצאר שיצאו להכניע את השבטים המוסלמיים המורדים. ב-1841, והוא בן עשרים ושבע בלבד, נהרג המשורר בדו-קרב.
שיריו של לרמונטוב, ובהם הפואמות הגדולות "מְצִירִי" ו"דֶמוֹן", נמנים עם פסגות השירה הרוסית. אך לשיא הישגיו הגיע דווקא ברומן היחיד שכתב בשנותיו האחרונות, "גיבור דורנו".
תרגומה של נילי מירסקי, כלת פרס ישראל בספרות לשנת 2008, הוא התרגום החמישי בעברית ליצירת המופת הזאת. הרומן תורגם עד כה בידי דוד שמעוני (1921), דב גפונוב (1972), צבי ארד ופטר קריקסונוב (1995), ויעקב בסר (2012).

» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (35):
צריך לקרוא את זה מתישהוא, ספרות רוסית, צריך לקרוא, רשימה, קלאסיקה רוסית, ספרים לקרוא, להשיג, ספרות מתורגמת , לקריאה, לקניה בעתיד, להשיג ולקרוא, לקרוא ב2017, RTBCPT3, KT, קריאה עתידית או: חברי סימניה, הכול בגללכם! הארכתם לי את הרשימה עד אין קיץ., רוסים, ספרות -תרגום, ספרים שאני רוצה לקרוא 2, FIFO & LIFO, עוד ...
1.
גיבור זמננו היא ללא עוררים יצירת המופת בפרוזה של המשורר והסופר הרוסי מיכאיל יוריביץ' לרמונטוב. זה הרומן הרוסי הראשון שמצטיין בריאליזם פסיכולוגי וככזה היה מבשרו של תור הזהב של הספרות הרוסית הגדולה במאה ה-19. ציון-דרך ספרותי ששימש השראה לענקי היצירה שבאו אחריו, טולסטוי, דוסטוייבסקי וצ'כוב. גיבור הרומן, גריגורי אלכסנדרוביץ' פצ'ורין, שבשעתו קומם את המבקרים הספרותיים, הוא אמנם אדם מסוכן, בתכונותיו הביירוניות, בכישרונותיו המבוזבזים, בציניות שלו, באנרגיה הפעלתנית, הראוותנית והחמסנית שנועדה למנוע ממנו את הגדולה ברעות – השיעמום. כאן בחמש אפיזודות הקשורות זו בזו, בנה לרמונטוב דמות של אדם שביטאה את חוליי זמנו. "איש מיותר" כפי שטורגנייב כינה אותו ואשר נועד, כמו שהמחבר עצמו ציין: "לגלם את משוגותיו של דור שלם", את אכזבותיו ותיסכוליו ברדיפה אחרי האושר. לרמונטוב נולד במוסקבה ב-1814. אמו מתה בילדותו והוא גדל באחוזת סבתו, מנותק גם מאביו. לאחר לימודים באוניברסיטה הצטרף לבית הספר של המשמר הפטרבורגי, החל בכתיבת שירה (ונחשב לגדול משוררי רוסיה אחרי פושקין), נתמנה לקצין המשמר ההוסארי, נאסר בגלל שיר שלא היה לרוח המלכות, גורש מהמשמר ונשלח לשרת בצבא בקווקז. פעמיים צוין לשבח על אומץ-לב אך הצאר סירב להעניק לו את האות. לאחר גירוש מן הצבא גוייס שנית, בשנת 1841, נקרא לדו-קרב עם קצין אחר ונהרג בו-במקום, בעיר פיאטיגורסק, והוא בן 27 בלבד....

2.
מיכאיל יוּרְייֶביץ' לֶרמוֹנטוֹב, שנהרג בדו-קרב בהיותו בן 27 בלבד, הוא מענקי השירה הרוסית במאה ה-19. בשנותיו האחרונות פנה לכתיבת פרוזה, ובמרכז הרומן היחיד שכתב, "גיבור דורנו", העמיד מעין דיוקן עצמי: פֶּצ'וֹרין הוא "גבר פטאלי" אפוף חידה, ציני, אדיש, שׂבע תענוגות, המפיג את שעמומו באהבהבים ובהרפתקאות. אך למרות האגוצנטריות של פֶּצ'וֹרין (המוצגת מתוך חדירה דקה לנבכי עולמו הפנימי המפותל), בוחר הסופר לצייר מבעד לעיניו של זה דווקא, ובמבט אירוני, תמונה רבגונית של החברה, וזאת בלי לוותר פה ושם על התבוננות אירונית לא פחות גם בדמותו של הגיבור עצמו. מורכבות זו של הרומן היא מן הסתם הסיבה לכך שג'יימס ג'ויס, בעודו שוקד על ספרו האוטוביוגרפי הלא גמור, Stephen Hero (שלימים התגלגל ב"דיוקנו של האמן כאיש צעיר"), התייחס אליו כך: "מכל הספרים המוּכרים לי, היחיד הדומה לספרי הוא 'גיבור דורנו' של לרמונטוב." הפרוזה של לרמונטוב, למרות עיסוקה בחומרים "רומנטיים" מסורתיים – נופים אקזוטיים, גיבור "שטני" נוסח ביירון, אהבות טרגיות – בסגנונה היא דווקא "קלאסית" לעילא: לשונו של המספר צלולה, "מתורבתת", בניגוד ל"פראות" האפלה של הרומנטיקה. ואולם מרכזיותו של "גיבור דורנו" בספרות הרוסית היא בעיקר בכך שמתוך המיזוג הזה של הקלאסי והרומנטי נולד הריאליזם דווקא: "גיבור דורנו" הוא מאבני הפינה של הפרוזה הריאליסטית הגדולה, הן משום שיש בו עיסוק חריף ואינטנסיבי בחברה בת הזמן, והן משום שגיבורו נהיה אב-טיפוס לשורה שלמה של דמויות ברומן הריאליסטי הרוסי, אלה הנמנות עם טיפוס "האדם המיותר", שסופרים רבים כל כך (ובראשם גוֹנצ'רוֹב, טוּרגנייב, צ'כוֹב) העמידוהו לימים, בוואריאציות שונות, במרכז יצירתם: מדובר בדמות של אדם מחונן, יוצא דופן, בעל כוחות נפש גדולים ושאיפות נשגבות, ההולך לאיבוד בתוך החברה הצארית המאובנת, שאינה מאפשרת לו להגשים את הפוטנציאל הטמון בו; או כמו שאמר אחד החוקרים על פֶּצ'וֹרין, "נפשו החֲרֵבה כמוה כהר געש כבוי". ...

3.
4.
5.
הספר מחזיק את מיטב יצירתו של המשורר הרוסי בן תחילת המאה התשע-עשרה. לדברי שמעוני במבוא: "עיקר גדולתו של לרמונטוב היא בשירתו האנושית הגדולה, הלירית והאפית כאחת...שיריו נשמרו רעננים ועזים כבזמן כתיבתם, לא פג טעמם ולא נס ליחם"....

6.
7.
גיבור זמננו היא ללא עוררים יצירת המופת בפרוזה של המשורר והסופר הרוסי מיכאיל יוריביץ' לרמונטוב. זה הרומן הרוסי הראשון שמצטיין בריאליזם פסיכולוגי וככזה היה מבשרו של תור הזהב של הספרות הרוסית הגדולה במאה ה-19. ציון-דרך ספרותי ששימש השראה לענקי היצירה שבאו אחריו, טולסטוי, דוסטוייבסקי וצ'כוב. גיבור הרומן, גריגורי אלכסנדרוביץ' פצ'ורין, שבשעתו קומם את המבקרים הספרותיים, הוא אמנם אדם מסוכן, בתכונותיו הביירוניות, בכישרונותיו המבוזבזים, בציניות שלו, באנרגיה הפעלתנית, הראוותנית והחמסנית שנועדה למנוע ממנו את הגדולה ברעות – השיעמום. כאן בחמש אפיזודות הקשורות זו בזו, בנה לרמונטוב דמות של אדם שביטאה את חוליי זמנו. "איש מיותר" כפי שטורגנייב כינה אותו ואשר נועד, כמו שהמחבר עצמו ציין: "לגלם את משוגותיו של דור שלם", את אכזבותיו ותיסכוליו ברדיפה אחרי האושר. לרמונטוב נולד במוסקבה ב-1814. אמו מתה בילדותו והוא גדל באחוזת סבתו, מנותק גם מאביו. לאחר לימודים באוניברסיטה הצטרף לבית הספר של המשמר הפטרבורגי, החל בכתיבת שירה (ונחשב לגדול משוררי רוסיה אחרי פושקין), נתמנה לקצין המשמר ההוסארי, נאסר בגלל שיר שלא היה לרוח המלכות, גורש מהמשמר ונשלח לשרת בצבא בקווקז. פעמיים צוין לשבח על אומץ-לב אך הצאר סירב להעניק לו את האות. לאחר גירוש מן הצבא גוייס שנית, בשנת 1841, נקרא לדו-קרב עם קצין אחר ונהרג בו-במקום, בעיר פיאטיגורסק, והוא בן 27 בלבד....

8.
9.

זאת רוסיה והשנה היא 1840 ומה שבולט יותר מהכל כשאני קוראת את הרומן הזה פה ב-2018, בישראל, זה שלרמונטוב האמין בקוראים שלו. הוא האמין שאם הוא יציג ... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
מיכאיל לרמונטוב היה משורר, חלק משיריו נחשבים לפאר השירה הרוסית. את שנותיו האחרונות הקדיש לכתיבת רומן זה. הוא נהרג ב-1841 בדו-קרב והוא בן 27. ה... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעולה על גיבור שהצלחתו נובעת מתחרות, מכיבוש, מהצבת יעדים שמושגים רק לשם התחרות ובעצם מחפים על השעמום והריקנות. רגשות האחר חשובים לו עד... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
זה ספר שברור למה הוא ספר חשוב, אבל לא ברור למה כולם חושבים שהוא ספר טוב כל כך. אפשר לקרוא, זה גם לא כבד מדי או גוזל זמן רב מדי. אפשר גם לוותר ו... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
ראשית כל,אפתח ואומר שכבוד הוא לי לכתוב את הביקורת הראשונה על ספר זה! אחרי שסיימתי את הפסיכומטרי המקולל (מי המציא את המבחן הנורא הזה?!),היית... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נפלא על ניתוק, התנכרות,בדידות תחת מסווה של הצלחה. נא להכיר את פיצ'ורין, אדם מעל למוסכמות ולמיגבלות החברתיות מחד , ומנצל בלתי נילאה של מ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ